"זה עלה לנו בדם, יזע ודמעות אבל אסטרטגיה זה הז'אנר שאנחנו אוהבים"
"זה עלה לנו בדם, יזע ודמעות אבל אסטרטגיה זה הז'אנר שאנחנו אוהבים"
כבר יותר מעשור שפלאריום נמצאים בנישה משל עצמם. הם עושים משחקי אסטרטגיה, אבל חינמיים ובעיקר למכשירים ניידים. לא בדיוק הרדקור ולא בדיוק קז'ואל, יש הקוראים לזה מידקור (midcore) - משחקי מובייל שקורצים לגיימרים "של פעם". אם זה נשמע כמו פשרה, זה לא
בדיוק ביום בו חברת המשחקים פלאריום לקחה צעד גדול קדימה והשיקה את המשחק האחרון שלה, Raid: Shadow Legends בחנות הדיגיטלית של מיקרוסופט, זו החליטה לשגר את החנות שלה היישר לכותרות אתרי הגיימינג. בדיוק בזמן שאפיק גיימס ואפל מתנצחות בבית משפט על גובה העמלות שראוי לקחת ממפתחים, מיקרוסופט הודיעה במפתיע כי היא מורידה את גובה העמלה בחנות שלה למחשב ל-12% בלבד (לעומת 30%) ושוקלת לעשות כך גם בחנות שלה באקסבוקס. כך יצא ש-Raid: Shadow Legends, שבדיוק הופיע במקום מרכזי ומובלט בחנות, זכה ללא מעט פרסום חינם בכל צילומי המסך הנלווים. "הלוואי והיינו יכולים לומר שזה תזמון מתוחכם שלנו, אבל זה היה לגמרי מזל", אומר גיא אולמר, מנהל פיתוח פלטפורמות בפלאריום – כלומר, האיש שאחראי על לנווט את המשחקים של פלאריום לחנויות חדשות ובבוא העת גם למכשירים חדשים. "אנחנו נמצאים במובייל כבר די הרבה זמן, אבל ב-PC זאת הייתה ההשקה הראשונה שלנו לחנות שהיא לא שלנו ומיקרוסופט הם שותפים מעולים. ההורדה של העמלה משמעותית בעיקר בהקשר של משחקים שאנחנו עושים להם שיווק פעיל: כשלוקחים ממך קצת פחות כסף, אתה יכול להרשות לעצמך לשלם קצת יותר על הקידום שלו". בהתחשב בעובדה שלפעמים נדמה שבערך כל מי שאי פעם הקליק על לינק שקשור לגיימינג קיבל בטח לפחות כמה פעמים מודעת פייסבוק המקדמת אחד מהמשחקים של פלאריום, אפשר רק לדמיין מה הם יעשו עם תקציב הפרסום החדש שהתפנה להם.
גם היום, יותר מעשור לאחר שנוסדה בישראל וכמעט חמש שנים לאחר שנמכרה בחצי מיליארד לחברה אוסטרלית, פלאריום נותרת חיה קצת מוזרה בנוף תעשיית הגיימינג המקומית. כמו עוד כמה חברות בנות דורה, למשל פלייטיקה, גם פלאריום קמה בסוף העשור הראשון של המאה והתחילה מלייצר משחקים פשוטים ברשתות החברתיות הרוסיות, כדוגמת VK ואחר כך היגרה לפייסבוק ובהמשך למובייל. אבל הפורטפוליו שלה שונה: בעוד ז'אנר הסושיאל קזינו והקז'ואל לא זר לה לחלוטין, פלאריום הקדישה את עיקר המאמצים שלה דווקא למשחקי אסטרטגיה – אבל עדיין בפרדיגמה של מרבית משחקי המובייל, כלומר: חינם עכשיו, מונטיזציה אחר כך. "כשעברנו מהרשתות הרוסיות גם עברנו ז'אנר והלכנו על הנישה שלנו, של האסטרטגיה", אומר רונן גרוס, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של החברה. "זה עלה לנו בדם, יזע ודמעות, אבל זה הז'אנר שאנחנו אוהבים לשחק".
המקום בו פלאריום נמצאת מכונה לרוב "מידקור" (Midcore), רמז לכך שזה משחק שיש לו מאפיינים של "משחקי הרדקור" (כלומר, משחקים מסורתיים יותר למחשב) אבל מאידך גם של משחקי קז'ואל. אלו גבולות שהולכים ומטשטשים בתעשייה משנה לשנה – ענקית הקז'ואל Zynga (פארמוויל) עובדת כיום על משחק (כן, חינמי, וכמובן שעם מונטיזציה) בעולם של מלחמת הכוכבים עבור הנינטנדו סוויץ'. זהו משפט שהיה נשמע כמו אבסורד מוחלט בתעשייה רק לפני שלוש-ארבע שנים – אבל ההגדרות האלו עדיין שימושיות. גם הדמוגרפיה של פלאריום שונה מזו עליה מדווחות חברות קז'ואל, למשל, שללא מעט מהמשחקים שלהם יש רוב נשי וגם אחוז לא מבוטל של נשים מבוגרות ואף פנסיונריות. "הדמוגרפיה שלנו היא גברים, 25 ומעלה, 80% מארצות הברית, אירופה, אוסטרליה", אומר גרוס. הנתון הזה לא מפתיע לאור העובדה שרבים מהמשחקים שפלאריום עשתה עד כה רומזים לעולמות תוכן מוכרים היטב: ויקינגים, פיראטים וחיילים.
המשחקים שלהם גם נבדלים מהרבה משחקי הקז'ואל בכך שיש בהם אלמנט PVP (שחקן נגד שחקן) מובהק. "אנחנו משחררים הרבה עדכונים למשחק, מוציאים תוכן חדש ופיצ'רים בערך פעמיים בחודש, אבל אנחנו רק בונים את המסביב. מה שמשאיר שחקנים במשחק זו הלחימה אחד בשני", אומר גרוס.
זה לא בעייתי כשהמודל שלכם הוא משחק חינמי עם מונטיזציה על תוכן נוסף? איך מונעים מצב שבו בעצם לא תמיד מנצח מי ששילם הכי הרבה?
אולמר: "זה איזון מאוד עדין וצריך להיזהר איתו. הכלי העיקרי שלנו נגד זה הוא רמות – אם אני משחק טוב אני מתקדם ברמות, וכן, אם נגיד ב-Raid: Shadow Legends אני קונה הרבה דמויות ושידרוגים לדמויות מבלי ללמוד את המשחק, אז או שאני לא אדע איך להשתמש בהם נכון או שאולי אני אנצח קצת אבל אז אני אעלה רמה ואמצא את עצמי בליגה של שחקנים ותיקים שלא שילמו אלא פשוט למדו את האסטרטגיה והם ינצחו אותי מאוד מהר".
הפרויקט הבא של פלאריום הוא משחק אקשן בזמן אמת שיצא בקרוב למובייל אבל החברה שוקלת לשחרר אותו – לראשונה עבורם – גם לקונסולות. "אנחנו בודקים התאמה של כל משחק לכל הפלטפורמות", אומר אולמר, "ויש הרבה מה לבדוק. מסך קטן, מסך גדול, ממשק משתמש כזה או אחר. אם זה מתאים, אנחנו נרצה להיות שם".
