דו"ח טכנולוגישימוש חריג במים - ההשלכות הסביבתיות של דאטה סנטרים
דו"ח טכנולוגי
שימוש חריג במים - ההשלכות הסביבתיות של דאטה סנטרים
לדאטה הסנטרים השונים שיקימו כאן ענקיות הטכנולוגיה עלולה להיות השפעה מוחשית על היקף צריכת המים ופליטות גזי החממה של ישראל. לא מדובר בסוגיה שפוסלת אוטומטית את הקמתם, אבל יש כאן שיקולים סביבתיים שצריכים להלקח בחשבון
בשבועות האחרונים, היתה לתעשיית ההייטק המקומית, ולמדינת ישראל בכלל, סיבה טובה לשמוח: AWS של אמזון וגוגל זכו באפריל ב"נימבוס", מכרז הענן הענק של ממשלת ישראל להקמת דאטה סנטרים מקומיים בהשקעה ראשונית של 4 מיליארד שקל. במקביל, נודע שמיקרוסופט ואורקל, שהפסידו במכרז, מקדמות תוכניות להקמת דאטה סנטרים שיספקו שירותי ענן לעסקים בישראל. הפתיחה של דאטה סנטרים אלו תהיה בשורה משמעותית לחברות וארגונים בישראל, בתעשיית ההייטק ומחוצה לה, ותספק נגישות טובה יותר ליכולות מתקדמות שכיום נמצאות בבסיס הפעילות של ארגונים רבים בעולם.
מבחינה עסקית ופיננסית, המגזר העסקי והממשלתי בישראל צפוי לעבור שדרוג משמעותי, וגם הצרכנים יכולים להנות מגישה מהירה יותר לשירותים כמו נטפליקס, יוטיוב, שירותי גיימינג ושאר שירותים מקוונים שדורשים רוחב פס משמעותי. אבל בארה"ב, שם נמצאים כמעט 40% מהדאטה סנטרים בעולם (מחציתם של אמזון, גוגל ומיקרוסופט), מגלים לאחרונה שלהקמת מרכזי הענן האלו יכול להיות מחיר סביבתי משמעותי שפוגע בצורה קשה בקהילות מקומיות. הסיבה: צריכת המים הגבוה שלהם.
דאטה סנטרים מייצרים כמויות משמעותיות של חום עודף, ודורשים מערכי קירור ניכרים על מנת למנוע ממערכי המחשוב שלהם להתחמם יתר על המידה. שתי צורות הקירור המקובלות הן מיזוג אוויר מסורתי או קירור באידוי, במסגרתו נעשה שימוש בהתאדות מים כדי לקרר את האוויר. הראשונה היא זללנית משמעותית של אנרגיה, האחרונה חסכונית יחסית אבל צורכת כמות גדולה של מים. ומכיוון שמים לרוב זולים יותר מחשמל, קירור באידוי היא אופציה מועדפת.
"הדאטה סנטר הטיפוסי משתמש ב-13.6 מיליון עד 22.7 מיליון ליטר מים ביום", אמר ל-NBC News פרופ' ונקאטש אודאמרי, מנהל המרכז למשאבי מים באוניברסיטת טקסס טק. "מדובר בכמות מים שצורכת עיירה בת 30 אלף עד 50 אלף תושבים". במקביל, דאטה סנטרים רבים מוקמים במערב ארה"ב, שסובל מבצורת היסטורית, בין השאר בגלל הגישה לאנרגיית רוח וסולאר (על רק המחויבות של ענקיות טכנולוגיה רבות להגיע לאיזון בפליטות הפחמן שלהן). להערכת חוקרים, לפחות חמישית מהדאטה סנטרים בארה"ב שואבים מים ממקורות שנמצאים תחת לחץ מתון עד גבוה.
וסוגיה זו, כמעט שאינה נמצאת במערך השיקולים שמלווה הקמת דאטה סנטרים, שמתקדם לרוב בסוגיות כמו קרבה לקוחות ולתשתיות, עלויות הקרקע, תמריצי מס שמציע הממשל המקומי וגישה לחשמל זול. "אני לא בטוח באיזו מידע שיקולים סביבתיים משלבים בהליך קבלת ההחלטות", אמר ל-NBC News ד"ר לנדון מרסטון מהמחלקה להנדסה אזרחית וסביבתית בווירג'יניה טק.
קחו, למשל, את המקרה של מסה, אריזונה. במאי האחרון דנה מועצת העיר, שבה מתגוררים יותר מחצי מיליון איש, בבקשה של חברה פרטית (זהותה נשמרה בסוד, אך ככל הנראה מדובר בפייסבוק להקים בשטח העיר דאטה סנטר בעלות של 800 מיליון דולר. טרם ההצבעה, הזהירה המשנה לראש העיר, ג'ן דאף, שקירור המתקן ידרוש 5.7 מיליון ליטר מים ביום. "אלו היו 12 החודשים היבשים ביותר ב-126 שנה", היא אמרה. "אנחנו באזעקה אדומה, ואני חושבת שדאטה סנטרים הם שימוש לא אחראי במים שלנו".
האזהרה נפלה על אוזניים ערלות, ומועצת העיר אישרה את הפרויקט. דאף היתה המתנגדת היחידה. "כשמדובר על פיתוח כלכלי, אני לא חושבת שאנחנו שקופים לחלוטין בנוגע לסוגיית המים", היא אמרה ל-NBC News. "אנחנו רוצים לשמור על תדמית של מקום שנהדר להשקיע בו ולהקים בו עסק. אבל אנחנו לא אוהבים לדבר על מים". לדברי דאף, הפרויקט שאושר יהיה הדאטה סנטר השמיני או התשיעי שמוקם במסה. מתקן של גוגל, שנמצא בימים אלו בהקמה, יצרוך עם הפעלתו 18.2 מיליון ליטר מים ביום, לפי דיווח של גוגל.
במקומות אחרים, הצימאון של דאטה סנטרים למים מקומיים הוביל לעימותים. ב-2017, אזרחים בקרולינה הדרומית ביקרו בקשה של גוגל לשאוב 6.8 מיליון ליטר מים ביום מאקוויפר במצוקה לטובת דאטה סנטר בעיירה גוס קריק. זאת, בשעה שהמתקן כבר עשה שימוש ב-18.2 מיליון ליטר מי שתייה ביום. אישור הבקשה היה מביא לכך שהדאטה סנטר היה צורך יותר מים מכל 36 אלף תושבי גוס קריק. בתום קרב בן שנתיים, הסכימה לבסוף גוגל לשאוב מים מהאקוויפר רק במקרים מוגבלים, כמו בעת עבודות תחזוקה או כגיבוי בחודשים היבשים יותר.
בדיונים סביבתיים, סוגיות כמו פליטות גזי חממה מקבלות את מרבית תשומת הלב, בשעה ששימוש במים ושימור מקורותיהם זוכים ליחס משני, כאשר לא פעם צריכת מים מתומחרת ברמה נמוכה משמעותית. לדברי מדענים, היחס לסוגיה צריך לעבור שינוי משמעותי. "אנחנו בדרך לעתיד יבש יותר עם מחסור במים, וכל טיפה חשובה", אמרה ל-NBC News ד"ר נוואשה עג'אמי, מנהלת המרכז למדיניות מים עירונים באוניברסיטת סטנפורד. "זה לא רק אמזון, מיקרוסופט וגוגל שגורמות לבעיית המים הזו. זה גם אתה ואני, שמחפשים וצריכים מידע שנמצא בדאטה סנטרים האלו".
ענקיות הטכנולוגיה מפתחות פתרונות קירור שצורכים פחות מים. אבל חלקם, כמו free-air cooling שעושה שימוש באוויר טרי מבחוץ, רלוונטיים רק לאזורים עם טמפרטורות נמוכות יותר. אחרים, כמו שימוש במי ים, מחזור מי שופכין, או הטמעת הדאטה סנטר כולו בנוזל, הם ניסויים או יקרים, ולא רלוונטים לאזורים רבים או לדאטה סנטרים קיימים.
ומים הם רק הבט אחד של ההשלכות הסביבתיות של דאטה סנטרים. לפי מחקר שפורסם במאי בכתב העת המדעי Environmental Research Letters, דאטה סנטרים אחראים ל-1.8% מצריכת החשמל בארה"ב (בערך כמו כל ניו ג'רסי) ול-0.5% מפליטות גזי החממה במדינה. לא כמות עצומה ביחס למגזרים אחרים, אבל גם לא כמות לא מבוטלת שאפשר להתעלם ממנה כלאחר יד.
בין אם מדובר בשימוש חריג במשאבי מים, או בצריכת כמויות גדולות של חשמל, לדאטה סנטרים יש השפעה מהותית על הסביבה המיידית שבה הם פועלים. הדבר נכון במיוחד כשמדובר על ישראל, מדינה דלה במשקעים, חמה במיוחד וכזו שהמעבר שלה לאנרגיות ירוקות מתנהל בקצב אטי ולא עומד אפילו ביעדים העלובים שישראל הציבה לעצמה.
לדאטה הסנטרים השונים שיקימו כאן ענקיות הטכנולוגיה עלולה להיות השפעה מוחשית על היקף צריכת המים ופליטות גזי החממה של ישראל. לא מדובר בסוגיה שפוסלת אוטומטית את הקמתם, אבל יש כאן שיקולים סביבתיים שצריכים להלקח בחשבון, יעדים אפשריים שצריכים להיות מוגדרים לחברות, תנאי סף שיבטיחו שההשפעה הסביבתית תהיה מזערית. למשל, חיוב שימוש בטכנולוגיות קירור חסכוניות במים ודרישה ששיעור מסוים מאספקת החשמל של המתקנים, אם לא כולה, יהיה מאנרגיות מתחדשות.
למרבה הצער, אין זכר לאף אחת מסוגיות אלו במכרז נימבוס, שכבר נסגר. יכול להיות שהדאטה סנטרים יהיו חסכוניים במים ודלי בפחמן, שהם יהיו מופת לפיתוח ירוק וידידותי לסביבה. אבל אם זה יקרה, זה לא יהיה בגלל תכנון ארוך טווח חכם של המדינה. אולי רק בזכות טוב לבן של ענקיות הטכנולוגיה. ממשלת ישראל, כמיטב המסורת, מבקשת לצעוד קדימה אל העתיד, אבל לא עצרה לחשוב מה הדרך הטובה ביותר להגיע לשם, ומי עלול להמחץ מתחת למגפיים.
