המשבר מחריף: זמני ההמתנה לשבבים התארכו ל-18 שבועות
המשבר מחריף: זמני ההמתנה לשבבים התארכו ל-18 שבועות
על פי הערכות של בלומברג, תעשיית הרכב עשויה לסבול מצניחה של כ-100 מיליארד דולר בהיקף ההכנסות הכולל בגלל מכוניות שלא ניתן לייצר ללא השבבים האלה. גם יצרניות האלקטרוניקה והמוצרים הטכנולוגיים כגון אפל או סמסונג סובלות מכך אם כי ההשפעה הפיננסית פחות ברורה במקרה זה
משבר השבבים שגורם למחסור בעולם לרכיבים האלה ממשיך להחמיר. על פי דיווח של סוכנות בלומברג, יצרניות - בעיקר מתחומי הרכב והאלקטרוניקה - נאלצות כעת להמתין עד כ-18 שבועות בממוצע לשבבים שלהן. מדובר בזמנים ארוכים מאד בהשוואה למשבר האחרון שפקד את התעשיה ב-2018. זמני ההמתנה הממוצעים לפני המשבר היו קצרים בהרבה ועמדו על שבועות בודדים בממוצע.
אבל תעשיית הרכב והאלקטרוניקה אינן היחידות לסבול מכך. גם תחומי התשתיות והאנרגיה נאלצים לספוג זמני המתנה של עד חצי שנה לפני שיקבלו את ההזמנות שלהם. אך הגרוע ביותר הוא בתחום שבבי ניהול החשמל - שמורכבים בכל מכשיר חשמלי כמעט - מהסמארטפון שלכם ועד מוני חשמל ומכונות תעשייתיות. שם ההמתנה יכולה גם להגיע ליותר מחצי שנה.
התוצאה היא ירידה חדה בזמינות של מוצרים ברחבי העולם ובעיקר מחסור ברכיבים שנועדו להחליף שבבים תקולים - במילים אחרות הסיכוי לתקלות בתשתיות שמשתמשות בהם גבוה יותר כיום. מנגד המחסור מייצר פאניקה בקרב המשתמשים ואלה מזמינים יותר שבבים ממה שהם באמת צריכים, מה שתורם לעלייה בהוצאות ולירידה ברווחיות. מגמה שמשקיעים רבים החלו לקחת בחשבון.
אבל לא הכל שחור. ישנם תחומים מסוימים בהם זמני ההמתנה דווקא חוזרים לאיטם למצב הרגיל. כך למשל שבבי פיקוד זעירים שמנהלים את הפעולה של מוצרים רבים, החל ממכונות כביסה וכלה במכוניות, זמינים יותר כיום והתור לקבלה של הזמנה התקצר בשבוע בממוצע ביחס לחודשים האחרונים. גם שבבים אנלוגיים שמשמשים להמרת אותות מפעולות בעולם האמיתי (כגון כפתורי מגע או מסכי סמארטפונים) לאותות דיגיטליים השתפרו מאוד. אם כי פחות ממה שציפו האנליסטים.
רכיבים אלקטרו-אופטיים שמשמשים בעיקר בפאנלים סולריים כמו בדודי שמש וכן במכוניות לעומת זאת הפכו ליותר נדירים בשוק והדבר מביא לשחיקה ברווחיות בעיקר אצל יצרניות הרכב. על כמה מדובר? על פי הערכות של בלומברג, תעשיית הרכב עשויה לסבול מצניחה של כ-100 מיליארד דולר בהיקף ההכנסות הכולל בגלל מכוניות שלא ניתן לייצר ללא השבבים האלה. כמובן גם יצרניות האלקטרוניקה והמוצרים הטכנולוגיים כגון אפל או סמסונג סובלות מכך אם כי ההשפעה הפיננסית פחות ברורה במקרה הזה.
לא ברור מתי המצב ישתפר אם בכלל. תעשיית השבבים העולמית עוברת שינוי מבני בשנתיים האחרונות עם מיזוגים ורכישות של שחקנים קטנים יותר על ידי ענקיות התחום כגון אינטל, AMD, סמסונג, TSMC ואנבידיה. מנגד, שחקניות הנישה ברודקום ו-NXP עוד מצליחות להתמודד יחסית מול ניסיונות ההשתלטות של הגדולות. עם זאת הבעיה העיקרית כיום הוא המחסור במפעלי ייצור, מה שגורם לכך שהיצרנית הגדולה ביותר בתחום, TSMC, נכנסה לכוונת של הרגולטורים שבודקים האם ההסתמכות עליה בידי רוב התעשייה אחראי לחלק מן המשבר. כדי לסבר את האוזן, אפילו אינטל מאצילה חלק מהייצור למפעלי TSMC.
תוכנית היציאה מן המשבר של הבית הלבן שהבטיחה 52 מיליארד דולר לחברות השבבים והטכנולוגיה רק יצאה לדרך וייקח עוד הרבה מאוד שנים עד שהמפעלים החדשים יוקמו. עד אז ניאלץ כנראה לחוות עלייה במחירי המוצרים שעושים שימוש בשבבים. ואלה לא חדשות טובות, לא למגזר העסקי והתעשייתי ולא לצרכנים הסופיים.
