יומנו של סטארט-אפיסטמהו השיעור החשוב ביציאה של סטארט-אפ לעולם?
יומנו של סטארט-אפיסט
מהו השיעור החשוב ביציאה של סטארט-אפ לעולם?
אחרי לא מעט זמן של הכנות, אנחנו משיקים את אפליקצית פיגי. המוצר עדיין קצת מביך, עובד רק רוב הזמן, בסיסי מאוד ומלא תקלות, אבל, כך אנחנו מקווים, מתחיל להראות סימנים של פוטנציאל למשהו גדול. על כן עלינו להמתין בסבלנות למשובים ולנתונים ולשינויים שבדרך
העבודה כמנכ״ל של סטארט-אפ גורמת לך להיות כל הזמן במירוץ. בכל רגע יש משהו לטפל בו, לפקח עליו, להמריץ אותו, לתכנן אותו, לפתור אותו או לייצר אותו. וכל זאת בסביבה המאופיינת בחוסר ודאות ומתח גדול, כי אתה כל הזמן סובל ממחסור בזמן ומימון.
הרבה אנשים מעידים על עצמם שלא היו יכולים לעמוד באינטנסיביות שהתפקיד דורש, אבל בחוויה האישית שלי ושל רבים מחברי למקצוע, נראה שהאינטנסיביות הזו דווקא באה לנו בטבעיות. לעומת זאת, כשמגיעים רגעים בהם צריך לא לעשות, להמתין, לא לטפל בשום דבר, לקחת צעד אחורה ולהתאזר בסבלנות - דווקא שם אני מרגיש שאני מאתגר את עצמי למצב שאיני מורגל בו.
״תגיד לי,״ שאלה אותי פעם יועצת ארגונית שעבדתי איתה, ״מה אתה עושה בזמן בישול מרק, למשל? איך אתה מתמודד עם זה שצריך פשוט להניח לו לרתוח בסיר לשעתיים בלי לעשות כלום?״. התשובה הייתה שאני מגביר את האש לאש גבוהה, פותח את הסיר ומערבב, טועם ומתבל ושוב טועם ושוב מתבל, ושבאופן כללי אני לא בשלן גדול, מעדיף להשאיר את זה לבני הבית האחרים כשאפשר.
ואם נשאר עוד קצת בדימויים מעולם הבישול, בימים אלו הסיר הקרוי פיגי מתחיל להעלות אדים. בעוד ימים ספורים המוצר שלנו יוצא לשוק, ואולי הוא כבר שם עד שהכתבה הזו מגיעה אליכם. עוררנו לא מעט סקרנות, ויש כבר אלפי אנשים שממתינים להודעה שהאפליקציה מוכנה והם יכולים לבוריד אותה ולהתחיל לייצר, כמו גם הרבה עיתונאים, משקיעים ושותפים פוטנציאליים שישמחו לראות סוף סוף על מה חפרתי פה בחצי השנה האחרונה. זהו רגע מרגש, וגם מאוד מלחיץ, ואנחנו ערוכים לכך שבעוד רגע נתחיל לקבל משובים. גם משובים איכותניים, כלומר רשימה של חוזקות וחולשות שאנשים סיפרו לנו עליהן על סמך נסיונם בשימוש באפליקציה, וגם משובים כמותיים, כלומר נתוני שימוש שמערכות האנליטיקס שלנו יציגו בפנינו, מהם נדע לכמת את רמת השימוש במוצר על כל היבטיו. וההנחה שלנו, מה לעשות, היא שהגל הראשון של המשובים יהיה, במקרה הטוב, בינוני. בעצם אנחנו מבקשים מאנשים לטעום בצק שעדיין לא יצא מהתנור, לא עד הסוף אפוי, משהו שלא אמור להיות טעים במיוחד אבל אולי לפחות קצת מעורר תיאבון.
במוצר שיראה אור השבוע יש רק חלק קטן מהתכונות שאפיינו ושאנחנו מתכננים לפתח לאורך זמן, ולא כל התכונות שכללנו בו פותחו בצורה אידיאלית. ככה זה כשיש משאבים מוגבלים של זמן וכוח אדם, וכשהתהליך כולל הרבה ניסוי וטעייה, חזרה לאחור, הגדרה מחדש של מטרות וטקטיקות וחזון מאוד מרחיק לכת אבל שהדרך אליו עדיין לוטה בערפל. ככה זה סטארט-אפ, בשבילכם. ספרי מורשת הקרב מלאים באגדות (שחלקן אפילו קרו באמת, בערך), על איך חברות ענק כמו לינקדאין, למשל, הגדירו בתחילת דרכן רשימה מצומצמת של תכונות שהן הבסיס למוצר שאי אפשר להשיק אותו בלעדיהן, והניסיון מראה שחלק ניכר מהן לא פותחו עד היום. קלישאה מוכרת גורסת שאם השקת מוצר שאתה לא נבוך ממנו אז כנראה שחיכית זמן רב מדי לפני שהשקת אותו.
אז הינה (ממש עוד רגע) המוצר שלנו. עדיין קצת מביך, עובד רק רוב הזמן, בסיסי מאוד ומלא תקלות, אבל -כך אנחנו מקווים- מתחיל להראות סימנים של פוטנציאל למשהו גדול. אנחנו משחררים אותו החוצה בחיל ורעדה, ומתרגשים לראות למה וכמה. למה משתמשים בו, ובאיזו מידה. באילו תכונות משתמשים יותר, עד כמה נתוני השימוש עולים בקנה אחד עם התיזות השונות שפיתחנו והתחזיות שלנו, ומה המשתמשים שלנו הולכים ללמד אותנו על המוצר שלנו שלא יכולנו לדמיין.
וכל זה אומר שבחודשים הקרובים אאלץ להמשיך ולהתאזר בסבלנות, הדבר הזה שאני, כמו יזמים רבים אחרים, כל כך גרוע בו. להמתין בסבלנות למשובים, לנתונים, להגעת הסימנים הראשונים שיגידו לנו לאן לכוון את המשך ההתקדמות שלנו.
תשובות - בקרוב. ובינתיים, מי שמעוניין לקבל הודעה ברגע שהמוצר מוכן, מוזמן לבקר באתר שלנו ונשלח לו לינק להורדה. אנחנו מתים לדעת מה תחשבו עליו ולהתחיל פרק חדש ומרתק במסע שאתם שותפים לו מיום שהקמנו את החברה. יש כבר חזירים, עכשיו רק נשאר ללמד אותם לעוף, ואנחנו לגמרי על זה!
שאול אולמרט הוא יזם, מייסד ומנכ"ל פלייבאז לשעבר וממקימי הסטארט-אפ "Piggy"
