דו"ח טכנולוגילא רק דידי: בייג'ינג מתעללת בחברות הטכנולוגיה
דו"ח טכנולוגי
לא רק דידי: בייג'ינג מתעללת בחברות הטכנולוגיה
רגולטור הסייבר בסין הורה להסיר את ענקית הזמנת הנסיעות הסינית דידי מחנויות האפליקציות במדינה - שבוע אחרי שהחברה גייסה בניו יורק 4.4 מיליארד דולר. הנימוק הרשמי: "בעיות חמורות של הפרת החוקים לגבי איסוף ושימוש במידע פרטי". מומחה: "אם מדיניות זו תימשך, היא יכולה לבלום השקעות בסין"
בשבוע שעבר עשתה ענקית הזמנת הנסיעות הסינית דידי (Didi Chuxing) מה שכל חברה שמגיעה לגודל והיקף פעילות מסוימים עושה: הנפיקה, בבורסת ניו יורק כמובן, וגייסה 4.4 מיליארד דולר לפי שווי של 80 מיליארד דולר – ההנפקה הסינית הגדולה ביותר בארה"ב מאז עלי באבא ב-2014.
השוק הגיב בחיוב, גם אם לא בהתלהבות יתר (בכל זאת, כולם קצת יותר זהירים אחרי ההנפקות של אובר ושל ליפט), וביום המסחר הראשון עלתה המניה ב-1%. אבל שלשום, היא כבר צנחה ב-5.3%, ובמסחר המאוחר המשיכה וירדה בכאחוז נוסף. זה לא קרה כי התפרסם מידע פיננסי חדש על פעילותה, או כי אחרי התלהבות ראשונית המשקיעים הבינו שמדובר בעוד שירות הזמנת נסיעות בלי מודל עסקי שמוביל לרווחיות בזמן הקרוב. זה קרה בגלל משהו שלא היה בשליטת החברה לחלוטין, ושצריך להוות אות אזהרה למשקיעים שמתעניינים בחברות טכנולוגיה סיניות.
מה שקרה זה שרגולטור הסייבר בסין הורה להסיר את דידי מחנויות האפליקציות במדינה – הוראה שלמעשה מחייבת את אפל ואת גוגל למחוק אותה מהחנויות שלהן. משתמשים שהורידו כבר את האפליקציה קודם לכן יכולים כנראה להמשיך ולהשתמש בה, אך משתמשים חדשים לא יכולים להצטרף לשירות, והחברה לא יכולה לעדכן את האפליקציה מה שחושף משתשמים חדשים לסיכוני אבטחה ומונע מהם לקבל יכולות ותכונות חדשות כל עוד החרם במקומו.
הנימוק הרשמי הוא "בעיות חמורות של הפרת החוקים לגבי איסוף ושימוש במידע פרטי", לפי מנהל הסייבר של סין. סין, המדינה שאוספת על אזרחיה יותר מידע מכל מדינה אחרת בעולם, שבעזרת מערך ניטור ויכולות בינה מלאכותית מתקדמות יצרה מדינת משטרה דיסטופית ברוח 1984, ושנעזרת לכך בענקיות טכנולוגיה דוגמת דידי, היתה בשוק, בשוק אני אומר לכם, כשגילתה שאחת מהן אוספת מידע פרטי. ועוד עושה את זה, באופן חשוד במיוחד, בהליך בזק שנפתח רק יומיים קודם לכן. היינו כל כך בהלם, שכמעט שכחנו לצחוק.
זה כמובן לא המהלך הראשון של סין נגד ענקיות טכנולוגיה מקומיות בתקופה האחרונה. בנובמבר הובילה סין לביטול ההנפקה של אנט גרופ , ענקית הפיננסיים שבבעלות עליבאבא, ובהמשך אלצה אותה לשנות את אופי פעילותה להפוך לחברת אחזקות פיננסית, שנמצאת תחת רגולציה חזקה יותר. זה נעשה במקביל לחקירה רגולטורית נגד עליבאבא עצמה, ולהעלמות מסתורית בת שלושה חודשים של המייסד, ג'ק מא ובאפריל, הרגולטורים בסין הטילו קנסות משמעותיים על 34 חברות סיניות, בהן דידי ועליבאבא, כדי "לתקן את התנהגותן".
סין, כמובן, עוד לא אמרה את המילה האחרונה והרגולטור שהשעה את דידי פתח שלשום בחקירה נגד שתי חברות נוספות: Full Truck Alliance שמפעילה אפליקציות להזמנת משאיות ו-Kanzhun שמפעילה אפליקציה לגיוס עובדים. שתיהן, ממש ממש במקרה, הנפיקו בחודש שעבר בניו יורק ובנאסד"ק, בהתאמה. לדברי הרגולטור, הבדיקה נועדה למנוע סיכוני מידע, לשמור על הביטחון הלאומי ולהגן על האינטרס הציבורי. נשמע אמין בערך כמו התחייבות של חברת דלקי מאובנים לצמצם פליטות גזי חממה.
כמה מומחים תיארו את המהלך כעדות לכך שהרגולטורים בסין "רציניים בנוגע להגנה על מידע", טיעון שנשמע מאולץ לאור החיבה של הממשל למידע פרטי, והסיוע שהוא מקבל מחברות טכנולוגיה באיסופו. הסבר אחר, לדברי שְׂיָאומֶנְג לוּ מחברת הייעוץ Euroasia Group, הוא "חוסר נוחות של בייג'ינג עם הנפקות מעבר לים". לדבריה, מדובר גם ב"איתות נוסף שבייג'ינג לא תיתן לתוכניות הפיננסיות של חברות טכנולוגיה לעצור רגולציה שלהן".
קשה לקבל את העניין הסיני החדש יחסית באסדרת ענקיות טכנולוגיה בפני עצמו. ספק אם לממשל הסיני באמת אכפת מסוגיות כמו פרטיות אזרחים ושמירה על זכויותיהם. אחרי הכל, הוא המעוול הגדול ביותר שלהן. המניעים של המהלכים האחרונים, ייתכן, קשורים יותר למאבקי כוח ושליטה. יותר משהם נועדו להגן על הנתינים, הם נועדו למנוע צבירת עצמה בידי ענקיות טכנולוגיה באופן שאולי יאפשר להן לאיים על המשטר המרכזי, ולהגביל את העברת מוקדי השליטה בהן אל מחוץ למדינה, לידי משקיעים זרים שהשלטון יתקשה לאיים עליהם ישירות, ושלא יוכל להעלים באותה קלות שבה העלים לכאורה את מא.
נסיבות אלו, צריכות להוות תמרור אזהרה ברור למשקיעים: השקעה בחברות סיניות אינה השקעה יציבה. כל השקעה בבורסה היא מסוכנת, במקרים רבים שקולה יותר להימור מאשר כל דבר אחר. אבל למורכבות של השקעה בבורסה יש אלמנטים חדשים במקרה של חברות סיניות או כאלו שחלק ניכר מפעילותן מתבצע בסין. השלטון שם "משוגע", במובן זה שיכול בכל רגע, בהליך בזק לא מוסדר, לבצע שינויים שפוגעים משמעותית בפעילות החברה מתוך אינטרסים עלומים. פעם זה ביטול הנפקה או העלמת המייסד, הפעם זה הסרה מחנויות האפליקציות, פעם הבאה זה יכול להיות מעצר נרחב של בכירים או איסור גורף על פעילות החברה. ולגורמים חיצוניים אין שום דרך לדעת מה יקרה, מתי ואיך. אם מגמות כמו גידול בהכנסות וברווחים או שינוי במספר המשתמשים אפשר להעריך, לעתים בדיוק לא רע בכלל, כאן אין שום דרך לדעת מה יבוא. יום אחד אתה בסדר, מנפיק כמו גדול. פחות משבוע מאוחר יותר, אתה תחת מגבלות משתקות, בלי שום הכנה.
זה קורה, כי למרות הרושם שאפשר היה לקבל מהנסיקה הכלכלית של סין במאה הנוכחית, אין באמת מתאם בין שלטון טוטליטרי לכלכלה חופשית ומשגשגת. סין התיימרה לבנות מודל של כלכלה קפיטליסטית במתוך מדינה קומוניסטית לכאורה, ובמשך כשני עשורים נראה היה שזה מצליח. אבל כמו כל כלכלה חופשית, מגיע השלב שבו החברות גדולות מדי, ומתחילות לצבור עצמה רבה מדי, ובסין מרגישות אולי שהן כבר לא חייבות כל כך הרבה לשלטון. ואז הוא יכול לרסק אותן בכל העצמה שעומדת לרשותו, במטרה לגמד אותן ולהחזיר אותן לתלם, בלי שום מנגנוני איזונים ובלמים שיעצרו אותו.
זה אולי נשמע כמו פתרון מוצלח לרגע, הנה מדינה שלא פוחדת להלחם בעצמה של ענקיות הטכנולוגיה. אפשר אפילו לקרוא למדינות מערביות ללמוד לקח ולא לחשוש מביצוע צעדים מהירים ודומים נגד חברות כמו פייסבוק או גוגל (ורק תחשבו כמה יפה פייסבוק תתנהג אם תחסם מהאפסטור בארה"ב). אבל בראייה רחבה יותר, מדובר בהתנהגות בעלת פוטנציאל הרסני. מהלכים כאלו מאותתים למשקיעים זרים שהכסף שהם מזרימים לחברות סיניות אינו בטוח, אפילו אם הן מונפקות במערב, כי בכל רגע יכול השלטון לנקוט במהלכים משוגעים שיפגעו משמעותית בערך ההשקעה שלהם. הוא גם יכול להרתיע משקיעים, זרים ומקומיים, מהשקעה בחברות סטארט-אפ מקומיות. כי אם דידי ועליבאבא חוטפות על הראש, מי מבטיח ששום דבר לא יקרה לחברה קטנה שנמצאת בתחילת דרכה?
מדיניות זו, אם תמשך ותתרחב, יכולה בתיאוריה לבלום השקעות בסין, ולהסיג את הכלכלה שלה משמעותית. כנראה שזה לא יקרה. סין, בסופו של דבר, לא משוגעת עד כדי כך ולא תיצור סביבה בלתי ניתנת לחיזוי לחלוטין. כנראה. אי אפשר להיות בטוחים לחלוטין, כי לשלטונות בסין יש כוח כמעט מוחלט לעשות דברים כאלו ואפס מנגנונים שיכולים לעצור אותם. הסכנה הזו תישאר מוחשית, לחשוש מעצבן באוזן שישמע כל מי שמשקיע בחברה סינית.
