ראיון כלכליסטמעבדת הרעיונות המשוגעים של גוגל בדרך לישראל
ראיון כלכליסט
מעבדת הרעיונות המשוגעים של גוגל בדרך לישראל
ישראל תהיה המדינה הראשונה בעולם מחוץ לארה"ב שבה תוקם Moonshot Lab. ד"ר עדי אהרון גילת, שמובילה היום את הפעילות בארה"ב, תחזור לישראל כדי לאתר מדענים שיצורפו לפרויקט
מה שהיה מוכר בעבר כגוגל X, פעילות הפרויקטים המשוגעים של חברת הביג טק, בדרך לישראל. ישראל תהיה המדינה הראשונה בעולם מחוץ לארה"ב בה יוקם מה שמכונה בחברה האם אלפבית Moonshot Lab או בתרגום חופשי לעברית "רעיונות איך להגיע לירח".
בעוד חודשיים תשוב לישראל ד"ר עדי אהרון גילת, ישראלית לשעבר ראש תחום האסטרטגיה ב־X, שתתחיל לאתר קבוצה מצומצמת של פחות מ־20 מדענים שיעבדו על פיתוחים עתידניים. התחומים המועדפים הם מעולמות האגטק, אנרגיה נקייה, רובוטיקה ומחשוב עתידני, כלומר קבוצת טכנולוגיות המכונה "דיפטק".
כמו כן מחפשת X לקדם שיתופים פעולה כגון הסכמי רישוי או שיתוף פעולה בפיתוח עם האוניברסיטאות המקומיות. המעבדה שתהיה תאומה לזו שיושבת בסיליקון ואלי במבנה ענק של קניון לשעבר, תפעל בשלב הראשון ממשרדי גודל במגדל אלקטרה בתל אביב.
בראיון מיוחד ל"כלכליסט" והראשון לתקשורת הישראלית חושפת אהרון גילת את הפרויקט החדש שמוביל אותה לשוב לישראל לאחר שני עשורים בסיליקון ואלי עם משפחתה.
מה מוגדר כרעיון מונשוט?
"כדי להיכנס למעבדה שלנו צריך להעלות בעיה גדולה מאוד כמו איך לחבר אנשים לאינטרנט או איך להאכיל את האנושות, להציע עבורה פתרון רדיקלי מאוד ולפתח לשם כך טכנולוגיה פורצת דרך", היא מסבירה, "זה לא חייב לקרות מהר. הפרויקטים אצלנו נמשכים חמש וגם עשר שנים לפני שהם הופכים לחברות עצמאיות, ובדרך אנחנו הורגים 95% מהרעיונות. אנחנו לא זרוע השקעות, לא קרן הון סיכון ולא חממה. האופק שלנו הוא 5-10 שנים בפרויקטים בתחום הבריאות זה יכול לקחת אפילו יותר זמן אבל הגדרת התפקיד היא להפוך את העולם למקום טוב יותר. בעבר ניסינו לגבש רשימת רעיונות בעצמנו, אבל ראינו שהיא אינסופית והחלטנו לעבוד הפוך, כך שהיום אנחנו רוצים שאנשים יגיעו אלינו עם רעיונות שלהם".
ההצלחה של וויימו
הדוגמא המוכרת והמוצלחת ביותר שיצאה ממעבדת "המדענים המשוגעים" שהוקמה לפני עשור היא פעילות הרכב האוטונומי שהיום כבר פועלת כחברת Waymo העצמאית. מאז פיצולה של וואימו (שהעבודה עליה החלה במעבדה עוד ב־2009) ממעבדת החידושים של אלפאבית לחברה בת ב־2016 היא כבר הספיקה לגייס 3 מיליארד דולר.
דוגמאות נוספות לפרויקטים שהפכו למוכרים הן חברת המל"טים Wing וחברת Loon שנסגרה מוקדם יותר השנה לאחר שניסתה להציע כיסוי אינטרנט לאיזורים נידחים ללא פריסת תשתיות באמצעות בלונים, אך לא הצליחה להביא לפתרון יעיל ברמת העלויות.
"היום רכב אוטונומי הוא כבר המציאות, אבל כשהפרויקט נולד במעבדה זה היה מדע בדיוני. הבעיה שרצינו לפתור היה תאונות דרכים, הפתרון הרדיקלי היה להוציא את הנהג מחוץ לרכב אחרי שמחקרים הראו שרוב התאונות נובעות מהגורם האנושי והטכנולוגיה פורצת הדרך הייתה חיישני התנועה מסוג ליידר", מסבירה אהרון גילת.
למה בכל זאת לפתוח את המעבדה בישראל? הרי יש מספיק מדענים ישראלים בארה"ב מחד ומאידך יש לא מעט מדינות אחרות עם רעיונות מהפכנים. האם זה קשור להיותך ישראלית?
"בעלי בכלל חושב שזו מזימה של אימא שלי להחזיר אותי לישראל", צוחקת אהרון גילת, "אבל בפועל החלטנו שעם כניסתה של X לעשור השני של קיומה, צריך לקחת את הצעד הבא ולחפש גיוון. במסגרת זו נערך תהליך ארוך שבחן 40 מדינות בפרמטרים שונים ומגוונים החל ממספר בעלי תואר דוקטור לנפש, מספר פטנטים לנפש, אפילו כמות פרסי נובל. נבחנה גם היכולת לקחת רעיון ממעבדה ולגדל אותה לרמה העסקית וגם מחוץ לשוק של אותה המדינה שבה פותח.
“ישראל, כמדינה שבה נולדו המצאות מהפכניות שהפכו למסחריות כמו ההשקיה בטפטוף של נטפים, דיסק און קי, גלולת צילום המעיים של גיוון אימג'ינג וכמובן מובילאיי, הגיעה למקום הראשון. יש לנו צוותים בחו"ל שעובדים איתנו על פרויקטים מסויימים, אבל זו הפעם הראשונה שאנחנו מקימים מעבדה חדשה מחוץ לסיליקון ואלי. רצינו לצאת מגבולות ארה"ב וללכת גם לאנשים עם חשיבה שונה”.
אם אתם לא מוגבלים בתקציב ולא מחפשים אקזיט, כיצד מוגדרים היעדים שלך? מה ייחשב להצלחה?
"הצלחה תהיה אם נראה בעוד שנתיים שהמעבדה בישראל מספקת ערך מוסף לפרויקטים הקיימים בארה"ב ויהיו פרויקטים חדשים כאן. בטווח הארוך יותר המטרה היא כמובן לבנות עסקים אמיתיים ורווחיים".
בצמוד לסרגיי ברין
אהרון גילת, יחד עם בעלה שיש לו יקבים בנאפה ואלי ועם ארבעת ילדיהם, יעברו לישראל בעוד כחודשיים. היא עצמה הגיעה לגוגל לפני שבע כמעט במקרה ועם רקע כלל לא קלאסי, אך הפכה לאחת הישראליות הבכירות בחברה, אם לא הבכירה שבהם. היא עבדה גם לאורך שנים בצמוד לסרגיי ברין, אחד ממייסדי ענקית הטכנולוגיה.
"סרגיי הוא דווקא לא מדען משוגע, אלא מאוד עם הרגליים על הקרקע. אבל יש לו הרבה סבלנות והוא יודע לא לשפוט מהר מדי. ב־Loon למשל, בנינו 60 אבות טיפוס של הבלון עד שגיבשנו את הפורמט הסופי.
אהרון גילת סיימה תואר ראשון בגיאופיזיקה באוניברסיטת תל אביב ולאחר מכן פנתה דווקא ללימודים משפטים באוניברסיטת סטנפורד.
היא החלה לעבוד על דוקטורט בנושא של זיהום מים, אך באמצע עשתה הפסקה בת כמה שנים לטובת מספר תפקידים בכירים בבטר פלייס של שי אגסי, שניסתה להביא לעולם את בשורת הרכב החשמלי אך קרסה. לאחר שבטר פלייס נסגרה אהרון גילת חזרה להשלים את הדוקטורט בסטנפורד ואז גם הגיעה לגוגל, אם כי בהתחלה ללא הגדרת תפקיד מסודרת עד שהתגלגלה למעבדת Moonshot.
