דו"ח טכנולוגימה הסכנה בבועת הפילטר שבנינו סביבנו ברשת החברתית?
דו"ח טכנולוגי
מה הסכנה בבועת הפילטר שבנינו סביבנו ברשת החברתית?
הכשל של הרשתות החברתיות הוא שהן לא מצליחות לחבר בינינו, מבצרות אותנו במחנות מנוגדים שמעבר מאחד לשני או פשרה ביניהם הם כמעט בלתי אפשריים. כי מה יותר נוח מלהיות עטוף בבועה נעימה וחמימה של אנשים והתבטאויות שלא מערערים את תפיסת העולם שלנו
יכול להיות שלא הייתי סלחן מספיק לרשתות החברתיות? כן, הן לא באמת מחברות אותנו כמו שהבטיחו מייסדייהן, בדקות האמת, לא יכולות לספק לנו מידע רלוונטי, לא להפיג את החרדה או להשקיט חששות. הן לא מקור קסם של מידע, רק אוסף של אנשים שכמוני, עושים כמיטב יכולתם על מנת להבין את המצב הנורא הזה, שנוצר שלא באשמתם הישירה ושכפרטים אין להם כוח לשנות או לפתור.
אבל בימים האחרונים, שמתי לב למשהו מהותי לטובתן: ככל שמדובר עם ניתוח ארוך טווח של המצב, הן מכות את כלי התקשורת המסורתיים שוק על ירך.
הפידים שלי ברשתות החברתיות, ובאופן מפתיע במיוחד הפיד בפייסבוק, מצליחים לספק ניתוחים מדויקים של המצב שנוצר, מה הן הנסיבות שהובילו אליו ואיך ממשיכים מכאן, לחשוף את הצביעות של פוליטיקאים, להגחיך התבטאויות של פרשנים ומגישים בולטים.
כמו למשל הפוסט של אסף דוד, שהזכיר שהמתיחות לא נולדה היום או בשבוע שעבר, אלא שהיא תוצאה של התעללות ארוכת שנים באוכלוסיית עזה, וגם הסביר בביאור מי בדיוק אחראי להתלקחות הנוכחית.
או של המשתמש סני ארזי, שהעלה באוב את השתיקה של הח"כים מימין בימי מהומות המתנחלים אחרי מות אהוביה סנדק, והגחיך את דרישות כלי התקשורת מח"כים ערבים כיום לגנות את כל מה שאפשר לגנות, לעומת השתיקה שלהם כלפי ח"כים מימין אז. וביקורת, הרבה ביקורת, על הפיכתו של הגזען איתמר בן גביר, בעבר מעריץ מובהק של המחבל המתועב ברוך גולדשטיין ומי שאיים שאפשר להגיע לרבין כמו שהצליח להגיע לסמל מכוניתו וכיום ח"כ מהמניין, ליקיר ערוצי השידור, הכוכב העולה בשמי הפוליטיקה המקומית.
המידע בפידים שלי מעניין, מעמיק, מעשיר, חושף זוויות שלא מוצאים בכלי תקשורת מסורתיים יותר. ובעיקר, מסייע לי בהבנה המצב שנוצר. אבל הוא גם מסוכן, מאוד מאוד מסוכן. כי המידע שאני נחשף אליו צבוע בגוונים מאוד מובהקים, ומספר סיפור מאוד ספציפי מנקודת מבט מאוד מסוימת. זו אולי נקודת מבט שלא נמצאת במדיה המסורתית, אבל היא עדיין מובהקת בנטייה האידיאולוגית שלה. המידע שאני רואה לא באמת מרחיב את האופקים שלי או פותח לי נקודות מבט חדשות, לא חושף אותי לדברים שלא ידעתי, להבטים שלא חשבתי עליהם.
זה מידע מאוד מסוים, מבוסס על רשת של אנשים בעלי השקפת עולם דומה לשלי, שהתפקיד העיקרי שלו הוא לאושש עמדות ותפיסות שכבר החזקתי בהן קודם לכן, לחזק את האמונות שלי במקומות שבהן אני מרגיש לא יציב.
זו בועת הפילטר המפורסמת שחוקרי רשתות חברתיות מדברים עליה כבר יותר מעשור. התפיסה שרשתות חברתיות לא באמת מחברות אותנו לאנשים מעניינים ומגוונים מכל העולם, אלא עוטפות אותנו בבועה נעימה וחמימה של אנשים והתבטאויות שלא מערערים את תפיסת העולם שלנו, אלא שמחזקים ומעצימים את מה שאנחנו כבר חושבים.
התיאוריה הזו שימשה כבסיס להסברים לתופעות דוגמת הנתק ההולך וגדל בין רפובליקנים לדמוקרטים בארה"ב, והיא יסוד חשוב בהבנה של תופעות כמו QAnon או האמונה של אמריקאים רבים שבחירות 2020 נגנבו.
אם אתה חי בבועה שבה כל מה שאתה רואה משמש לחזק את מה שאתה כבר מאמין בו, שמגישה לך על מגש של כסף עוד פרשנויות, ניתוחים והוכחות שמבססים אותך בהשקפת העולם שלך, הבנת המציאות שלך תהיה שונה לחלוטין מזו של אדם שחי בבועה אחרת. וגם אם משהו נגדי מצליח לעבור את המחסום ולנחות בפיד שלך, ההשפעה שלו תהיה זניחה, והוא יבלע לחלוטין בין כל הרעש.
וזה מסוכן במיוחד לנו, בתקופה הזו. כי אנו חיים בתקופה מורכבת, שאין נקודת מבט אחת או השקפת עולם יחידה שיכולות להסבירה. כדי להבין אותה, אנחנו צריכים להיות מסוגלים להחשף גם לאמירות ולניתוחים מהסוג שלא עושה לנו נעים בבטן, שמערער את האופן שבו אנחנו מבינים את המצב, שגורם לנו להרגיש פקפוק וחוסר ביטחון. בועת הפילטר שבנינו סביבנו ברשת החברתית מונעת את זה, משמשת רק לכלוא אותנו בתוך מה שאנו כבר מאמינים בו.
בסיכומו של עניין, ייתכן שהשאלה אינה האם לא הייתי סלחן מספיק לרשתות החברתיות, אלא האם הייתי סלחן מדי אתן? האם הכשל שלהן מהותי הרבה יותר מכך שהן לא מצליחות לחבר בינינו, ושהן למעשה מרחיקות אותנו זה מזה, מבצרות אותנו במחנות מנוגדים שמעבר מאחד לשני או פשרה ביניהם הם כמעט בלתי אפשריים?
הבעיה חמורה עוד יותר בהתחשב בכך שגם התקשורת הממוסדת, בדרכה, מייצרת בועת פילטר שכזו. בין אם מדובר בערוצי הטלוויזיה ובכלי התקשורת המרכזיים, או בערוצים הנישתיים יותר ובעלי העמדה האידיאולוגית המובהקת (כמו "הארץ" ו"מקור ראשון"), התפריט יהיה חד-ערכי בעיקרו. עם הצגת עובדות, ניתוחים ופרשנויות שעיקרם לעשות טוב לקהל היעד שלהם, לאשרר את מה שהוא כבר מרגיש.
התוצאה של כל זה היא מצב מורכב, שבעבור רבים נתפס כמאוד פשוט, כזה שניתן להסבירו בקלות באמצעות כמה נתונים וניתוחים בסיסיים. לפיכך, כל מי שסבור אחרת טועה או מנוול, ואין טעם לשיח ולשיג עמו. התוצאה היא תהליך שמוביל לציבורים שאולי קרובים זה לזה פיסית, אך רחוקים מאוד במובנים אחרים, שרק הולכים ומתרחקים זה מזה ככל שחולף הזמן.
