דו"ח טכנולוגיביל גייטס - חנון חמוד או נבל בתחפושת?
דו"ח טכנולוגי
ביל גייטס - חנון חמוד או נבל בתחפושת?
בסוף שנות התשעים ביל גייטס היה האדם הכי שנוא בעולם. מאז הוא ביצע מהפכה משמעותית בתדמיתו, מטייקון אכזר לפילנטרופ חביב. אבל כמו כל סיפור טוב, מתברר שזו היתה רק שאלה של זמן מתי תגיע הנפילה
היתה תקופה, בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, שביל גייטס היה האדם הכי שנוא בעולם. או, לפחות, הכי שנוא בעולם הטכנולוגיה. מייסד ומנכ"ל מיקרוסופט הוותיק בנה את ענקית התוכנה בעזרת פרקטיקות עסקיות מפוקפקות (שמאז הפכו לסטנדרט בתעשייה), ונודע בהתנהלות הכוחנית שלו כלפי מתחרים, עובדים (גייטס נהג להשפיל את הכפופים לו) ואפילו שותפים קרובים (הוא ניסה לחתוך את חלקו במיקרוסופט של שותפו להקמה פול אלן, בעת שזה נלחם במחלת הסרטן). זה גם לא עזר שמיקרוסופט ניפקה מוצרים נחותים לעומת המתחרים (אנחנו מדברים עלייך, ווינדוס ME), או שהיא ביצעה מהלכים מפוקפקים לחיסול התחרות (ע"ע ההפסד של נטסקייפ במלחמת הדפדפנים).
אבל ב-20 השנים האחרונות הוא ביצע מהפכה משמעותית בתדמיתו. מטייקון אכזר לפילנטרופ חביב. הוא מיתג את עצמו כמי שמנצל את הונו העצום על מנת להפוך את העולם למקום טוב יותר, להלחם בעוני, ברעב ובמחלות, לקדם מדע ומחקר. בשנת הקורונה הוא תמך בייצור והפצה של חיסונים, וזכה להכרה בקרב רבים על כך שזיהה כבר לפני כמה שנים את האיום האפשרי של מגפה עולמית חדשה.
ב-2016, נשיא ארה"ב ברק אובמה אף העניק לו את מדליית החירות הנשיאותית – העיטור האזרחי הגבוה ביותר בארה"ב. במקביל, מעשים גיקיים ושובי לב כמו ההשתתפות שלו במשחק הסנטה הסודי השנתי של אתר רדיט, סייעו להאניש אותו ולהשתחרר מדמות המנכ"ל האכזר שליוותה אותו בעבר. וכל זאת, תוך שהוא מתחזק לכאורה זוגיות ארוכת שנים ושותפות פילנטרופית מלאה עם רעייתו מלינדה פרנץ' גייטס.
גייטס עשה את המהפכה המלאה מנבל לגיבור. וכמו כל סיפור טוב, מתברר שזו היתה רק שאלה של זמן מתי תגיע הנפילה. זו התחילה החודש, כשגייטס ופרנץ' גייטס הודיעו שהם מתגרשים אחרי 27 שנות נישואים. בהתחלה, הוסברו הגירושים המפתיעים בהתרחקות של בני הזוג זה מזו בגיל מבוגר, חלק מתופעה רחבה יותר שזכתה לכינוי "גירושים אפורים". מהר מאוד התברר שלא מדובר סתם בגירושים ידידותיים, אלא שהפרידה היא תוצאה של נאיפות והתנהגות בעייתית ארוכות שנים מצדו של גייטס.
בימים שאחרי ההודעה על הגירושים, הסיפורים החלו לזרום והתדמית של הגיק החביב והמטיב שגייטס טיפח בקפידה בעשורים האחרונים החלה להסדק ולהתפורר. הוול סטריט ג'ורנל דיווח, למשל, שפרישתו של גייטס מדירקטוריון מיקרוסופט ב-2020 לא היתה תוצאה של "רצון להתמקד בפילנטרופיה", כפי שהודיע אז גייטס, אלא על רקע חקירה שניהלה החברה להאשמות של עובדת שלפיהן היא ניהלה עם גייטס מערכת יחסים מינית במשך שנים, ושהחלה ב-2000.
דוברו של גייטס טען שהיתה זו נפילה חד-פעמית, מלפני שנים. דיווחים אחרים ציירו תמונה שונה לחלוטין. מקורות אמרו לניו יורק טיימס שבכמה וכמה הזדמנויות גייטס חיזר אחרי עובדות שהיו כפופות לו במיקרוסופט ובקרן ביל ומלינדה גייטס. ב-2006, למשל, בעת שהיה יו"ר מיקרוסופט, אחרי מצגת של אחת מעובדות החברה גייטס שלח לה מייל בו הזמין אותה לארוחת ערב. "אם את מרגישה שלא בנוח, תעמידי פנים שזה לעולם לא קרה", הוא כתב לה.
שנה או שנתיים מאוחר יותר, בעת נסיעה לניו יורק עם אחת מעובדות הקרן, הוא פנה אליה במסיבת קוקטייל ואמר, לדבריה: "אני רוצה לצאת אתך. את מוכנה לאכול אhתי ארוחת ערב?". שישה עובדים בעבר ובהווה במיקרוסופט ובקרן אמרו שלא מדובר בתקריות מבודדות, שהן ארעו גם בשנים האחרונות, ושהן יצרו סביבת עבודה לא נוחה.
מסתבר שאתה יכול להיות האיש העשיר ביותר בעולם, ועדיין להיות גיק מביך וחסר גיים. אחרי מה ששמענו בשנים האחרונות על אנשים כמו ביל קוסבי והארווי ויינשטיין, הניסיונות של גייטס נראים מביכים, אפילו כמעט חינניים במביכות שלהם. אבל עדיין מדובר במקרים מובהקים של הטרדה מינית לא ראויה ובלתי מוסרית, הן כלפי הנשים שאhתן ניסה להתחיל והן כלפי רעייתו. העובדה שלא השתמש בכוח פיסי או באיומים אולי הופכת את ההתנהגות לפחות חמורה, אך בהחלט לא מצדיקה אותה ובוודאי שלא הופכת אותה לראויה.
ואז, יש את הקשרים הבעייתיים של גייטס עם עבריין המין, סוחר המין והפדופיל ג'פרי אפשטיין. השניים נפגשו ב-2011, שלוש שנים אחרי שהמנוול הודה בסרסור לזנות של קטינות וסגר את כל הפרשה בעסקת טיעון סלחנית ומשונה. גייטס המשיך את מערכת היחסים אתו גם אחרי שפרנץ' גייטס הביעה חוסר נוחות מכך, והליך הגירושים בין השניים החל אחרי שהקשרים בין גייטס לאפשטיין הפכו לפומביים ב-2019.
ההתנהגות של גייטס אולי לא צריכה להפתיע אותנו יותר מדי, בהתחשב בכך שהוא ופרנץ' גייטס נפגשו כשהוא היה מנכ"ל מיקרוסופט והיא עובדת מהשורה בחברה. מה ששווק לאורך השנים כמפגש רומנטי מצטייר עכשיו כמשהו אחר לגמרי: חלק מדפוס התנהגות בעייתי מצד אחד האנשים החזקים והכוחניים בעולם.
אפשר היה לסיים את הסיפור כאן, עלייתו ונפילתו של ביל גייטס. מעשייה יפה שלקח בצדה על כך שאף אדם לא יכול לחמוק מהצדק, שהעבר תמיד יחזור לרדוף אותך, או שאנשים לא באמת יכולים להשתנות, פעם נבל תמיד מנוול. או איזו שטות גנרית אחרת.
אבל הבעיה כאן היא לא ביל גייטס, אלא מה שהוא מייצג. גייטס היה גבר לבן, סטרייט, עשיר וחזק שניצל לרעה את כוחו ואת מעמדו. היחס של גייטס לנשים לא היה תלוי בחלל הריק, אלא היה חלק מדפוס שאפיין גם את הפעילות העסקית שלו כמנכ"ל מיקרוסופט במשך עשורים. דפוס שהוא במובנים רבים התבנית של מייסדים וחברות רבות בעולם הטכנולוגיה: התנהגות כוחנית, רמיסה של תחרות בכל אמצעי, כשר יותר או פחות, וניצחון בכל מחיר. אנחנו רואים את זה בחברות גדולות וקטנות כאחד, אמזון היא אולי הדוגמה המובהקת ביותר היום אבל לא היחידה, כולן שואבות השראה ישירה או עקיפה מגייטס ושיטות העבודה שהמציא ושכלל.
וכמו שגייטס לא השתנה, ככה גם האנשים האחרים שצמחו בתרבות הזו, לא כל שכן התרבות עצמה, לא משתנים. לא משנה כמה הם מצהירים על כך. טראוויס קלניק, מייסד אובר, יצר חברה עם סביבת עבודה כל כך רעילה ויצר תחרותי כל כך הרסני שהוא נזרק ממנה בבושת פנים דווקא בתקופה שהיא היתה בשיא הצלחתה. הוא הבטיח שהשתנה ולמד את הלקח, אך אקסודוס של יותר מ-300 עובדים מסטארט-אפ מטבחי הרפאים החדש שלו, שתרבות העבודה שבו תוארה במונחים כמו "מועדון קרב" או "Temple of Bros", מלמד ששום לקח לא נלמד וששום דבר לא השתנה.
ביל גייטס הוא לא החריג, הוא לא מקרה קיצון. הוא הנורמה. בין אם מדובר על תרבות עבודה רעילה, התנהגות אנטי-תחרותית, או הטרדות מיניות ויחס משפיל לעובדים מוחלשים, כמו שגייטס העתיק את ווינדוס מאפל, כך דפוסי הפעולה שלו הועתקו, שוכפלו ושוכללו לאורך רוחב עולם הטכנולוגיה.
