דו"ח טכנולוגינחשפו דרכי התעמולה הסינית נגד האויגורים, מה תעשה עכשיו הממשלה?
דו"ח טכנולוגי
נחשפו דרכי התעמולה הסינית נגד האויגורים, מה תעשה עכשיו הממשלה?
תחקיר נרחב של הניו יורק טיימס ופרופאבליקה חושף איך השלטונות הסיניים עושים זאת. אבל אם יש משהו שהשלטונות בסין יודעים לעשות זה ללמוד מטעויות. אין ספק שהקמפיין הבא יהיה מתוחכם יותר, ויראלי יותר, יעיל יותר, והרבה יותר קשה לזיהוי
בשנה וחצי האחרונות, תפס בשיח הישראלי מושג חדש "הנדסת תודעה". המונח, שכמעט ואין לו זכר בגוגל לפני 2020 וכיום שאילתה בנושא מניבה כ-14 אלף מופעים, נבע כנראה מחוגי הימין, אך התפשט בשיח המקוון לשימוש על ידי כלל המפה הפוליטית.
הוא מתאר מקרים שבהם מישהו, לרוב התקשורת בשירות גורם עצמתי כלשהו, מנסה לשנות את את תפיסה המציאות של הצופים או הקוראים באמצעות דיווח מוטה בעקביות.
למשל, שידורי חדשות שמנסים לסמן מפגינים שקטים כאלימים, או עיתון שמנסה לעצב לכאורה את התפיסה של הקוראים לגבי מנהיגים פוליטיים באמצעות שימוש בתמונות מחמיאות או לא מחמיאות.
קשה לחוש דאגה אמיתית בקריאת תיאורים אלו על המאמצים לכאורה להנדס תודעה, ועוד יותר קשה לקחת ברצינות את האיום שצפון בהם. במיוחד משום שמי שרוצה לראות הנדסת תודעה אמיתית מהי צריך רק להפנות מבטו למזרח, לסין. שם, לא היו מדברים על הנדסת תודעה, לא היו עוסקים בדברים שוליים כמו בחירת מילים בשידורי חדשות או תמונות בעיתון, אלא במהלכים נרחבים, מגוונים ומושקעים מצד השלטון לשנות את תפיסת המציאות של נתינים. אלו כוללים דברים קצת יותר רציניים ממילה שלא במקומה, כמו מחנות חינוך מחדש וניסויים מפחידים לשימוש בטכנולוגיה לזיהוי מצב רגשי.
מהלכי הינדוס תודעה אמיתיים אלו הם חלק ממאמץ נרחב יותר לדכא, להשפיל ולמחוק את המיעוט האויגורי במדינה (מוסלמים סונים), שמתגורר בעיקר במחוז שינג'יאנג בדרום מערב המדינה, שחייו נראים לא פעם כמו סרט דיסטופי על מדינת משטרת עתידינית, החל מסריקות ביומטריות שמגיעות עד לאיברים הפנימיים, עבור ברישות רחובות ערים במערך של מצלמות זיהוי פנים, ועד לשימוש בבינה מלאכותית לזיהוי גורמים קיצוניים לכאורה. וגם עבודות כפייה (או עבדות מודרנית, בלשון נקייה פחות).
אבל סין לא מסתפק רק בהנדסת התודעה של נתיניה. השלטונות הקומוניסטיים מאוד לא אוהבים שדיווחים על האכזריות, ויש אף יגידו ג'נוסייד (לא בלי מידה רבה של צדק) כלפי המיעוט האויגורי מתפשטים בעולם, ונמצאים בלב קריאות הולכות וגוברות למהלכים כמו ביטול אולימפיאדת החורף שצפויה להערך בבייג'ינג ב-2022.
הם אולי בסדר עם מה שהם עושים, אבל יודעים ששאר העולם לא בדיוק עף על זה. ולמרות שהעצמה הכלכלית האדירה של סין מונעת עד עתה תגובת נגד כלשהי, מצב שבו המחאה והזעם על מה שמתרחש בשינג'יאנג גוברים לרמה שמאלצת אפילו מדינות ומוסדות מערביים להגיב בצעדים מעשיים אינו בלתי נתפס לחלוטין.
"אנחנו מאוד מאוד חופשיים כאן"
אז מה עושים? מעכירים את השיח, מבלבלים את העובדות, ומנסים לקדם נרטיב שבו הכל בשינג'יאנג ורוד ומושלם. מנסים, במילים אחרות, להנדס את התודעה של כל העולם. לו יכלה, בוודאי היתה שולחת סין את כל תושבי כדור הארץ למחנות חינוך מחדש ומפעילה נגדם כלי מעקב משוכללים וטכנולוגיות לניתוח רגשות.
מכיוון שלצערה זה לא ממש אפשרי, היא נאלצת להשתמש באמצעים משוכללים פחות, ומשתמשת בפלטפורמות מדיה חברתית על מנת לקדם נרטיב שקרי וחלופי של המתרחש בשינג'יאג. וזאת, תוך שהיא מנצלת את המיעוט שהיא עצמה רודפת.
תחקיר נרחב של הניו יורק טיימס ופרופאבליקה חושף איך היא עושה את זה. במשך חודשים ניתחו שני גופי החדשות 3,000 סרטונים שצולמו לכאורה על ידי תושבי שינג'יאנג ואמורים לספק הצצה אותנטית לחיים במחוז. לסרטונים אלו אין לוגו של ממשל סין או ציון מפורש אחר שמדובר בתעמולה ממשלתית. אך ביחד, ניתן לזהות זימונים לתיאום רחב יותר, כמו כתוביות באנגלית מדויקת לסרטונים שהועלו ליוטיוב. מדובר באחד ממבצעי הנדסת התודעה העולמית המורכבים ביותר של סין, אומרים בניו יורק טיימס.
העובדה שמשהו בסרטונים האלו מסריח מתבררת כשמתחילים לצפות בהם בזה אחר זה. בפברואר, למשל, בעלים של חנות קטנה בשינג'יאנג העלה סרטון שבו הוא זועם על דברים שאמר מזכיר המדינה לשעבר של ארה"ב, מייק פומפאו, שביומו האחרון בתפקיד האשים את סין בפגיעה בזכויות אדם במחוז. "פומפאו אמר שהאויגורים כלואים ושאין להם חופש", הוא תקף. "אנחנו מאוד חופשיים עכשיו".
אויגורים אחרים העלו סרטונים עם מסרים כמעט זהים, שלא לומר מתואמים מלמעלה. "אנחנו מאוד חופשיים", אמרה אישה כבת 80. "אנחנו מאוד מאוד חופשיים כאן", אמר נהג מונית. "החיים שלנו מאוד מאושרים ואנחנו מאוד חופשיים", אמרה עובדת במפעל טקסטיל. כל הסרטונים מצולמים בסגנון דומה: המצולם עומד או יושב ומדבר למצלמה.
לפי הניו יורק טיימס, מרבית הסרטונים מסוג זה הופיעו לראשונה באפליקציית חדשות אזורית של המפלגה הקומוניסטית. משהם הם הגיעו ליוטיוב, לטוויטר ולפלטפורמות מערביות אחרות, בתוספות כתוביות באנגלית. בטוויטר, רשת של חשבונות שיתפה את הסרטונים באופן שנועד להימנע מזיהוי על ידי מערכות החברה שפועלות לאתר קמפניי השפעה לא אותנטיים. דיפלומטים סינים מיומנים וכלי תקשורת ממשלתיים מסייעים להפיץ את הסרטונים הללו למיליוני אנשים בעולם. המערך כל כך משומן, שבתוך ימים יכולים השלטונות לצלם, לערוך ולהפיץ סרטון להמונים.
לפי הניתוח של הניו יורק טיימס ופרופאבליקה, הדיאלוגים במאות הסרטונים דומים, ולעתים זהים, בניסוחים ובמבנה. רובם הם בסינית או באויגורית, ומתנהלים לפי תסריט פשוט: המצולם מציג את עצמו, ואז מסביר שהחיים השמחים והמשגשגים שלו הם הוכחה לכך שאין דיכוא של האוכלוסייה בשינג'יאנג.
ביטוי סיני זהה שמשמעו "נולדתי וגדלתי" הופיע ב-280 מתוך אלפיים הסרטונים שתוקפים את פומפאו ושהופצו ביוטיוב ובטוויטר. "אתה מדבר שטויות גמורות" או נוסח דומה מאוד הופיע 600 פעמים.
מתברר, כי לא קשה כל כך להוכיח שהממשל הסיני הוא מאחורי הסרטונים. כל מה שהניו יורק טיימס ופרופאבליקה היו צריכים לעשות זה לשאול. כשפנו כתבים לאחד המצולמים, בעלים של סוכנות כלי רכב יד שנייה בשינג'יאנג, הוא אישר שרשויות התעמולה המקומיות הפיקו את הסרטון, ואף סיפק מספר טלפון של גורם רשמי בשם מר הי, לדבריו ראש מחלקת התעמולה (מר הי המסתורי לא השיב לפניות).
היעילות של הסרטונים, מציינים בניו יורק טיימס, נובעת בין השאר מכך שהן מספקים לכאורה מבט אותנטי ולא מסונן על החיים בשינג'יאנג, אזור שעיתונאים כמעט לא יכולים להגיע אליו עצמאית. אם כבר מגיעים לשם עיתונאים, זה יהיה לרוב בסיור מאורגן מטעם הממשל, שמתנהל לפי תסריט מדוקדק.
רשת השפעה מתואמת
התחקיר גם מנתח את מסלול ההפצה של הסרטונים. הם הופיעו, ימים אחדים אחרי ההערות של פומפאו ב-19 בינואר, באפליקציה סינית בשם Pomegranate Cloud, שנמצאת בבעלות הזרוע המקומית של עיתון המפלגה הקומוניסטית People’s Daily. משם, הם משותפים בפלטפומורת סיניות שונות ואז מגיעים לרשתות בינלאומיות כמו טוויטר ויוטיוב. בטוויטר, הסרטונים שותפו על ידי יותר מ-300 חשבונות שלא מתנהגים כמו חשבונות של משתמשים רגילים: לרוב הם מפרסמים מסרים זהים לחלוטין ופרק לא קוהרנטי של כמה תווים בסופם (אותיות לטיניות, סיניות או מספרים וסמלים, שנמצאו בשלושה רבעים מהחשבונות). אלו נועדו לבדל בין הציוצים, על מנת למנוע זיהוי על ידי מערכות האנטי-ספאם של הרשת החברתית.
החשבונות לא העלו את הקליפים ישירות לטוויטר, אלא קישרו אליהם ביוטיוב או ריטווטו חשבונות אחרים. החשבונות שהעלו סרטונים, שבעה חשבונות טוויטר וכשני תריסר חשבונות יוטיוב, עשו זאת לרוב כמעט בו-זמנית – כמעט שלושה רבעים מהסרטונים הזהים עלו בתוך כ-30 דקות. להערכת הניו יורק טיימס, חשבונות אלו שימשו כמחסן לאחסון הקליפים על מנת להקל על החשבונות האחרים ברשת לשתף אותם.
סימנים נוספים לכך שמדובר ברשת השפעה מתואמת: כל החשבונות נרשמות בחודשים האחרונים, רבים מהם לא עקבו אחרי משתמשים אחרים, לכמעט כולם היו פחות מחמישה עוקבים ומרבית הציוצים פורסמו בין 10 בבוקר ל-8 בערב שעון בייג'ינג. בנוסף, הציוצים של חלק מהחשבונות כללו שאריות של קוד מחשב, עדות לכך שהם פורסמו על ידי מערכת תוכנה.
דוגמת התעמולה הנאצית
טוויטר השעתה רבים מהחשבונות באפריל, בטענה שהפרו את מדיניות המניפולציה והספאם שלה. יוטיוב הסירה חלק מהחשבונות אחרי פרסום התחקיר.
לסין אין בעיה עם הג'נוסייד שהיא עושה לאוכלוסייה האויגורית. היא פשוט לא רוצה שהעולם יידע על זה, כי יודעת שהמידע עלול לפגוע במעמד הבינלאומי ובפעילות הדיפלומטית והכלכלית שלה. הפתרון שלה הוא לא להפסיק את הפשעים נגד האנושות, אלא לייצר מציאות חלופית, להנדס את התודעה העולמית, או לפחות ליצור מספיק ספק על מנת למנוע התגבשות כוח משמעותי נגדה.
לא מדובר בהמצאה חדשה. הנאצים עשו משהו דומה מאוד בסרט "טרזיינשטט – התיישבות יהודית" – סרטון תעמולה שהציג מצג שקרי של החיים בגטו טרזין ה"גטו לראווה" שהקימו הנאצים בצ'כיה. ובדומה לסרטונים שמגיעים משינג'יאנג, בהם מככבת האוכלוסייה המדוכאת עצמה, הסרט הנאצי צולם ובוים על ידי צוות יהודי בראשות השחקן המפורסם קורט גרון. רוב הצוות, כולל גרון ורעייתו, נרצח באושוויץ מיד עם השלמת הצילומים. גורלם של האויגורים בסרטוני התעמולה כנראה שאינו כזה עגום, אך מצב שם קשה ומתדרדר ככל שחולף הזמן.
הנאצים ניסו לקנות שקט בינלאומי באמצעות התעמולה השקרית שלהם, במטרה להשמיד כמה שיותר מהאוכלוסייה היהודית באירופה. סין מנסה לקנות שקט בינלאומי למטרות דיכוי אכזריות אחרות, דומות ברוחן אם לא במעשיהן: היא לא רוצה להשמיד את האוכלוסייה האויגורית פיסית, רק לשבור אותה, להכניע אותה ולמחוק את זהותה. להפוך את אנשיה לאוטומטונים במכונה הקומוניסטית.
במקרה הזה, מאמצי התעמולה המשוכללים נחשפו. אבל אם יש משהו שהשלטונות בסין יודעים לעשות זה ללמוד מטעויות. הקמפיין הבא יהיה מתוחכם יותר, ויראלי יותר, יעיל יותר, והרבה יותר קשה לזיהוי.
