דו"ח טכנולוגיהמאבק על האפסטור: אפל טוענת שהיא דואגת לצרכן, אבל נימוקיה מסתירים משהו אחר
דו"ח טכנולוגי
המאבק על האפסטור: אפל טוענת שהיא דואגת לצרכן, אבל נימוקיה מסתירים משהו אחר
פרסמה מסמך במאמץ לבלום חקיקה שתאלצה לפתוח את האייפון להתקנת אפליקציות שלא דרך האפסטור. היא טוענת שמדובר בסוגייה של בטיחות המשתמשים, אבל עליה לזכור כי הם רכשו את המכשיר ויכולים לעשות בו כרצונם. נימוקיה מקצינים סכנות קיימות אך לא נפוצות והופכים אותן למציאות יומיומית לא סבירה
בקרב האימתנים ורב החזיתות שמנהלת אפל במטרה לשמור בידיה הבלעדיות את הזכות להחליט אילו אפליקציות ניתן יהיה להוריד ולהריץ על האייפון, עיקר הטיעונים נסוב סביב סוגיות משפטיות ורגולטוריות כמו האם הגן הסגור באפסטור של ענקית הטכנולוגיה פוגע ביכולת של חברות צעירות להיכנס לתחום, האם העמלה בסך 30% שהיא מחייבת מפתחים לשלם לה גבוהה מדי, והאם העובדה שהיא מתחרה ישירות בחברות כמו ספוטיפיי, שתלויות בפלטפורמה שלה כדי להגיע למשתשמים, פוגעת בתחרות.
מילים וביטויים כמו מונופול והגבלים עסקיים נזרקות על ימין ועל שמאל. מה שפחות עולה לדיון הוא המשתמשים עצמם, אלו שנמצאים בטווח שבינה לבין החברות האחרות, הרגולטורים ובתי המשפט.
עתה, במסמך בן 16 עמודים, מנסה אפל להציב את הצרכן ואת טובתו האישית, במרכז הדיונים סביב האפסטור. הבעיה היא לא רק שהיא עושה זאת בדרך הכי עקומה שאפשר, במסמך שנראה שהמטרה העיקרית שלו היא להפחיד את הציבור, המחוקקים והרגולטורים, אלא שהמסמך מתעלם מהנחת יסוד בסיסית מאוד בכל הנוגע לאייפון, כזו שאפל מנסה לטשטש ולדחוק מהיום שהושק המכשיר לפני 14 שנה (עבר כבר כמעט עשור וחצי מאז השקת האייפון). הנחת יסוד כל כך ברורה, פשוטה ומובנת מאליה, שאם אפל רק תחליט לאמץ אותה היא תפתור את כל הבעיות שלה בהקשר זה, ותעשה בסופו של דבר טוב לכולנו.
ג'ון ובתו בת ה-7 אמה
המסמך פורסם כחלק מהמאמץ הלוביסטי של אפל לבלום חקיקה ורגולציה שייאלצו אותה לפתוח את האייפון להתקנת אפליקציות שלא דרך האפסטור. הוא מתפרסם שעות לפני שוועדת המשפט של בית הנבחרים האמריקאי תתחיל את דיוניה בחמש הצעות חוק שנועדו להגביל את כוחן של ענקיות הטכנולוגיה. אחת מהצעות אלו יכולה לאלץ את אפל לפתוח את האייפון לחנויות אפליקציות נוספות.
במסמך מנסה אפל למסגר את פתיחת האייפון לא כמאבק בינה לבין חברות אחרות, לא כשאלה של מונופול מול מתחרות צעירות יותר או כנושא של הגבלים עסקיים, אלא כסוגיה של בטיחות המשתמשים. המסמך מוקדש להעלאת וביסוס הטענה שמתן אפשרות למשתמשים להתקין על האייפון אפליקציות שהם רוצים, יציב אותם בסכנה מפחידה.
אפל עושה זאת בעיקר תוך המחשת הסכנה בעזרתן של שתי דמויות בדיונות: ג'ון ובתו בת ה-7 אמה. בתרחיש אימים אחד מתארת אפל מקרה מצמרר שבו נענה ג'ון לבקשת בתו והוריד משחק שלא מהאפסטור.
המשחק - אחזו בשרשראות הפנינים שלכם והחישו את מלחי ההרחה - מפציץ את אמה בפרסומות ממוקדות, אוסף מידע אישי ומחייב את ג'ון בסכומים מופרזים. בתרחיש אימים שני, אפליקציית פילטרים שהוריד ג'ון שלא מהאפסטור מתבררת ככופרה שמאיימת למחוק את כל התמונות שלו אלא אם הוא ישלם כופר. אפליקציית ניטור שינה שהוריד ג'ון, בתרחיש שיגרום לכם לאבד שינה ולהתעורר שטופי זיעה קרה, אוספת את המידע האישי שלו ומוכרת אותו למרבה במחיר. נראה שהבנתם את הקטע.
תרחישים מוגזמים ומנופחים
אף שהתרחישים שמתארת אפל אינם מופרכים, וחלקם אף מבוססים במציאות, הם מוגזמים ומנופחים במידה לא מבוטלת, מקצינים סכנות קיימות אך לא נפוצות מאוד והופכים אותן למציאות יומיומית לא סבירה. כן, אלו סכנות אפשריות, אך משתמשים יכולים להימנע מרובן המכריע באמצעות נקיטת כמה צעדי זהירות בסיסיים, לא משהו שמצריך להפקיע מהם לחלוטין את יכולת השליטה במכשיר.
אנדרואיד, מערכת ההפעלה למובייל הפופולרית בעולם, מאפשרת הורדת אפליקציות שלא דרך חנות פליי של גוגל. למרות שהיא באמת פחות בטוחה מהפלטפורמה של אפל, היא לא בדיוק מציאות דיסטופית פוסט-אפוקליפטית של אפליקציות משחרות לטרף שבולעות בשלמותם משתמשים תמימים וחסרי הגנה.
הקריאה במסמך של אפל גם עלולה ליצור את הרושם שהאייפון הוא פלטפורמה נטולת סכנות לחלוטין. ושוב, אף שבאמת מדובר בפלטפורמה בטוחה יחסית, היא לא מוגנת לחלוטין ומי שנחוש מספיק יכול למצוא פרצות במערך ההגנה של אפל, לחדור לאייפונים של קרבנות ולהוציא מהם מידע או להשתיל עליהם שלל מרעין בישין. חברות כמו NSO עושות מיליונים בדיוק מזה. פתיחת הגן הסגור של האייפון אמנם תהפוך את הפעולות האלו לקלות יותר (עם בונוס אפשרי של פגיעה במודל העסקי של NSO), אך לא לתקדימיות לחלוטין.
ניתן לצמצם נזקים
גם את הנזקים האפשריים האלו ניתן לצמצם. למשל, באמצעות מערכת שבתור ברירת מחדל לא מאפשרת כלל להוריד לאייפון אפליקציות שלא דרך האפסטור, שמחייבת את המשתמש לעשות שינוי יזום בהגדרות על מנת לעשות זאת, ושמתריעה בפניו כשהוא מוריד אפליקציה חשודה ממקור לא מזוהה.
לא מדובר במשהו שאפל צריכה להמציא, כי זו בדיוק מערכת ההגנה שפועלת במחשבי המק של החברה. ברירת המחדל היא להוריד אפליקציות רק מהאפסטור, ואפשר לשנות אותה כך שניתן יהיה להוריד בקלות גם אפליקציות של מפתחים מזוהים. כל השאר? תאלצו לעבור הליך קצת מעיק של כניסה ליישום ההגדרות ומעבר דרך כמה חלוניות אישור לפני שתוכלו להריץ את האפליקציה. קצת מעיק, אבל נסבל.
אם משהו טוב למק, אין סיבה שהוא לא יהיה טוב לאייפון. אפל אמנם טוענת שהמק והאייפון הן שתי פלטפורמות שונות: האייפון נייד יותר, צמוד אלינו כל הזמן, נמצא בשימוש תכוף יותר, בעל חיישנים רגישים יותר ולכן מטרה חביבה יותר על חורשי רעתנו.
אבל מדובר בטיעון לא ממש משכנע. רוב התכונות האלו הופכות אותו למצרך מבוקש לא על פושעים מהשורה אלא דווקא בעבור גורמים עצמתיים יותר, אלו שנמנים בין לקוחות NSO. דווקא הסכנות היומיות שמהן התריע אפל במסמך שלה רלוונטיות למק באותה המידה שהן רלוונטיות לאייפון – דבר שמושך את השטיח מתחת לטיעון שלה.
"האייפון הוא שלי, ורק שלי"
כל ההסברים הנ"ל בפני עצמם הם סיבה מספקת לדחות את הנחות היסוד של אפל. אבל מעליהם מעפיל טיעון מחץ אחד, חזק יותר מכל מה שאפל יכולה לטעון ושקצת מייתר את הצורך לנתח בצורה מעמיקה לטענות הספציפיות של החברה (אבל רק קצת, כי עדיין יש מכסת מלים שצריך למלא). מדובר בטיעון ממש פשוט: האייפון הוא שלי, ורק שלי.
זו הסוגיה שהלכה לאיבוד בדיונים בנושא, ושאפל מנסה לטשטש מאז 2007. המשתמש לא שוכר את האייפון שלו מאפל, לא שואל ולא חוכר. הוא קונה אותו ובסכום לא מבוטל. הוא שלו לחלוטין, לנצח נצחים אם ירצה, וכמו כל רכוש שנמצא בבעלותו והוא יכול לעשות אתו מה שבראש שלו, כל עוד הדבר לא מנוגד לחוק.
הוא צריך להיות מסוגל להתקין עליו אילו אפליקציות שהוא רוצה, מאיזה מקור שהוא רוצה, פשוט כי זה המכשיר שלו. אם הוא רוצה לסכן את המכשיר שלו ואת המידע ששמור עליו, זו בחירה שלו. בדיוק כמו שהוא יכול, אם הוא רוצה, לקחת גרזן ולרסק את שולחן האוכל שלו לרסיסים. היצרן של השולחן לא יבוא ויגיד לו, אסור לך לעשות את זה, אתה מסכן את היכולת שלך לארח מכרים לבראנץ'.
כך אין זה מקומה של אפל לאסור על המשתמש לעשות מה שהוא רוצה במכשיר שלו. היא יכולה אולי להתריע, להסביר, לעכב, להדריך ולחנך, לתת למשתמש כלים שיאפשרו לו להבין את הסכנות האפשריות ואיך להימנע מהן, אבל לא לאסור עליו לחלוטין. האייפון הוא שלו, בבעלותו המלאה, ואם הוא רוצה להתקין תוכנת ריגול שתיקח את כל מהידע שלו ותמכור אותו בשוק השחור בבגדד זו הבחירה שלו, ואפל לא יכולה לבוא ולהגיד: אני לא מרשה לך.
כן, יש סיכונים בפתיחת הגן הסגור של האייפון. הם לא מוגזמים ומפחידים כמו שאפל מנסה להציג אותם, אבל הם קיימים. וכן, משתמשים שיבחרו להתקין אפליקציות על המכשיר שלהם שלא דרך האפסטור, הם יהפכו אותו לבטוח פחות ויהיו חשופים יותר לסכנות וירוסים ורוגלות. אבל זו הבחירה שלהם.
לאפל יש כמובן סיבות טובות שלא להסכים להנחת היסוד הזו – היא תוביל ישירות לאבדן הבלעדיות שלה כשומרת הסף של האייפון, וכתוצאה לפגיעה בהכנסות שלה מהאפסטור. מדובר כנראה בחוליה הרווחית ביותר בחטיבת השירותים של החברה שברבעון הראשון של 2021 לבדו רשמה הכנסות של 16.9 מיליארד דולר. אפילו חברה עשירה כמו אפל לא ממהרת לוותר על הכנסות של כמה מיליארדי דולרים, אבל זו כבר בעיה של אפל, לא משהו שאנחנו צריכים להתמודד אתו.
