דו"ח רשות החדשנותנורת אזהרה לממשלה החדשה: סוף עידן הסטארט־אפ ניישן
דו"ח רשות החדשנות
נורת אזהרה לממשלה החדשה: סוף עידן הסטארט־אפ ניישן
ההייטק אמנם הוציא את ישראל ממשבר הקורונה אך סובל מבעיות חריפות: מספר החברות החדשות בשפל, הקושי של צעירים להשתלב בשוק בשיא והרגולציה מיושנת. הדו"ח השנתי של רשות החדשנות מזהיר כי אם לא תשתנה המדיניות, הקטר של המשק יתנתק מהרכבת
ההייטק הישראלי הוציא את ישראל ממשבר הקורונה, אבל בהיעדר שינוי מדיניות מצד הממשלה, קטר המשק יתנתק מהרכבת - כך עולה מהדו״ח השנתי של רשות החדשנות שמפורסם היום (ד'). הדו״ח מציין כמה נורות אזהרה שצריכות להדיר שינה מעיני הממשלה החדשה שהושבעה השבוע, דווקא בגלל התפקיד החשוב שיש להייטק בכלכלה המקומית: מספר החברות החדשות בשפל, הקושי להתברג בהייטק בשיא והרגולציה מיושנת.
1. בתוך חמש שנים: צניחה דרסטית במספר החברות החדשות
נורת האזהרה הראשונה היא הירידה העקבית בכמות החברות החדשות שמוקמות כאן. בתוך חמש שנים צנח המספר הזה מ־1,404 סטארט־אפים חדשים שהוקמו ב־2014 לכ־850 בשנת 2019 ורק כ־520 בשנת 2020. הסיבה לכך עשויה להיות הירידה במספר המשקיעים שלוקחים חלק בהשקעות Seed (השקעות ראשוניות בסטארט־אפים צעירים).
ההתבגרות של ההייטק הישראלי והזינוק חסר התקדים במספר היוניקורנים (חברות בשווי של מעל מיליארד דולר) החדשים, ההנפקות וכמובן סבבי הגיוס הגדולים הם שמושכים את מרבית תשומת הלב בשנה האחרונה, אבל מדד החברות החדשות שקמות בכל שנה הוא שמהווה הבטחה לקיומן של חברות צמיחה בעוד 10-5 שנים ומה שמשמר את מעמדה של ישראל כאומת חדשנות שחברות רב־לאומיות נוהרות להקים בה מרכזי פיתוח. אכן, גם במדד זה נרשמה ירידה וב־2020 נפתחו רק ארבעה מרכזי מו״פ חדשים של חברות כאלה בישראל (כמובן שגם הקורונה שיחקה כאן תפקיד). במקביל, ישראל ממוקמת היום במקום ה־13 במדד החדשנות העולמי של אוניברסיטת קורנל, ירידה של שלושה מקומות בשלוש שנים.
2 צפייה בגלריה
מימין: שגיא דגן, השרה אורית פרקש הכהן ועמי אפלבוים
(צילומים: אורל כהן, יריב כץ, יאיר שגיא)
ברשות מצביעים על תוכניות מימון לחברות צעירות שהשיקו במהלך השנים בתור מענה חלקי למשבר הנוכחי, ובעיקר את ערוץ המענקים המהירים שנפתח במהלך הקורונה ונועד לספק הון זמין לחברות שנקלעו למשבר תזרימי במהלך התקופה, ולאותת למשקיעים שיש התגייסות ממשלתית בתחום. חולקו כ־650 מיליון שקל במסגרת 283 בקשות שאושרו והותנו בהשגת מימון משלים מצד החברות.
2. המחסומים בשטח: אין כניסה לצעירים
עובדי ההייטק מהווים היום כ־10% מן השכירים במשק, אבל הם אחראים על כרבע מתקבולי מס ההכנסה משכירים בישראל; כאשר עובדי מרכזי המו"פ של החברות הרב־לאומיות אחראים על תשלומי מסים גדולים פי שישה מחלקם בקרב השכירים בישראל. הנתונים הללו הם בוודאי מה שגרם לראש הממשלה הנכנס נפתלי בנט, בעצמו יוצא תעשיית ההייטק, להכריז על יעד של הגדלת עובדי ההייטק ל־15% מבין השכירים, אבל השאיפה הזו עתידה להיתקל במחסום גבוה מאוד: הרבה מאוד חברות ישראליות פשוט לא מגייסות ג׳וניורים, דהיינו עובדים ללא ניסיון, למשרות כניסה לתחום.
ככל שהחברות המקומיות מתבגרות וגיוסי ההון שלהן גדלים, כך קל להן יותר להקים מרכזי פיתוח בחו״ל. אלה מעסיקים עובדי פיתוח במשרות זוטרות יחסית, כאשר ההנהלה והטאלנטים עדיין ממוקמים בישראל. הירידה במספר החברות החדשות, השכר הגבוה גם ככה בישראל ואפילו הרצון של חברות גדולות לבסס נוכחות גלובלית, כולם תורמים לכך שלעובדים חסרי ניסיון מעשי קשה מאוד להתברג בהייטק היום.
אחד מכל ארבעה סטודנטים בישראל לומד היום מקצוע טכנולוגי לתואר ראשון, כאשר מסלול הלימודים הנלמד ביותר בישראל בשנת הלימודים הנוכחית הוא תואר ראשון בהנדסה, שבו לומדים מעל ל־18% מכלל הסטודנטים בישראל. אם מגמה זו תימשך, בשנת 2030 צפויים להצטרף לתעשיית ההייטק יותר מ־25 אלף עובדים חסרי ניסיון, אולם רק כ־45% מהחברות הישראליות קולטות עובדים כאלה.
רשות החדשנות עצמה אמנם יצאה כבר לפני יותר משנתיים בתוכנית הכשרות ובוטקמפים (תוכניות הכשרה ייעודיות) למקצועות ספציפיים בתעשייה, אך לא מדובר בפתרון מספק. תוכנית הבוטקמפים של הרשות רשמה 660 מוכשרים ו־75% השמה בשנה הראשונה (2019) לקיומה ו־730 מוכשרים בשנת הקורונה, שבה אין עדיין נתוני השמה. כמו כן, נראה כי אף שברשות קיוו שהמגזר הפרטי יאמץ בחום את פתרון ההכשרה בעקבות הדחיפה הממשלתית, זה לא המקרה, וישראל נמצאת במקום ה־76 בעולם בהפעלת תוכניות הכשרה על ידי החברות עצמן.
לכאורה נראה שיש סתירה בין העובדה שיש כל כך הרבה משרות לא מאוישות בהייטק לבין ההצהרה של כמעט מחצית מהחברות שהן אינן מאיישות משרות כניסה לתחום, אולם זו בדיוק הסיבה לתחרות החריפה בענף. חלק ניכר מהחברות מתחרות על אותו ״פול״ של עובדים מנוסים ובשכר גבוה, לא רק בינן לבין עצמן אלא גם מול החברות הרב־לאומיות בעלות הכיסים העמוקים. למעשה, במקרים מסוימים חברות מתקשות כל כך לאייש משרות שאלה נותרות פתוחות חודשים רבים. מה שמעלה את התהייה האם, לפחות בחלק מהמקרים, לא היה עדיף לחברות להשקיע את הזמן וההון האבוד בהכשרה של עובד חסר ניסיון במקום להתעקש על רזומה מושלם.
בנוסף, משבר הקורונה החריף את הפערים בתוך ההייטק הישראלי. רוב מובטלי ההייטק בקורונה, נכתב בדו״ח, הם עובדים המשתכרים משכורות נמוכות באופן יחסי לענף, דהיינו מתחת לשכר חודשי של 15 אלף שקל. לפיכך, ניתן להסיק כי עיקר הפגיעה התעסוקתית בתחום מתרכזת בג'וניורים ובעובדי מעטפת, המרוויחים שכר נמוך מהממוצע בענף, שעמד על 25.3 אלף שקל, נכון לשנת 2020. נתון נוסף שמעיד על הקושי להתברג בענף הוא עלייה בגיל הממוצע של עובדים בתחום: הגיל הממוצע של עובדי ההייטק בשנת 2019 עמד על 40.1, בהשוואה לגיל העבודה הממוצע במשק שהיה 39.6. למרות התדמית של ההייטק כענף צעיר, אין היום התחדשות של הענף בעובדים צעירים.
נכון לאפריל 2021 שיעור המובטלים בענף עמד על 8.2% – פי ארבעה משיעור המובטלים טרום הקורונה, ומספר המשרות הפנויות ירד מ־19 אלף טרום הקורונה ל־13 אלף היום. עם זאת, ברשות מביעים חשש שלאור העלייה במספר המועסקים הכולל, אוכלוסיית מובטלי ההייטק אינה צפויה לחזור לתעסוקה בענף.
״ההייטק התבגר והוא צריך גם להתנהג בבגרות״, אומר לכלכליסט שגיא דגן, סמנכ״ל זירת צמיחה ואסטרטגיה ברשות החדשנות. לדבריו, "לא יכול להיות שחברה ששווה מעל מיליארד דולר לא מגייסת ג׳וניורים בישראל. אני לא אומר את זה ממקום של ציונות אפילו אלא כמשהו שמשקיע שרוצה לשים כסף צריך לשקול".
אבל היא מעסיקה אותם, פשוט באוקראינה ולא בתל אביב.
״תמיד יהיו משרות מסוימות בחו״ל, לא לנצח 100% מהעובדים יוחזקו בישראל. אבל כשחברה שווה מעל למיליארד דולר, זה אומר שהיא צריכה להיות שווה הרבה מיליארדים בתוך עשור, ואם היא לא מגייסת ג׳וניורים, זה אומר שיש לה מבנה משאבי אנוש ותפיסת הנהלה שיעכבו את הצמיחה. היא חייבת לקלוט סטודנטים וג׳וניורים.
״החברות צריכות לבחור לצמוח בישראל, כי ברגע שהן מקבלות בחירה להחזיק מטה בישראל, הן מחזיקות כאן גם את כל המעטפת, ואף מנהל טוב לא מפזר את החברה לכל קצוות תבל. צריך לאפשר סביבה עסקית שתגרום לחברות להישאר פה. גם ביכולת לצאת לרכוש חברות בחו״ל וגם מבחינת נושא ההון והיכולת לקחת הלוואות חוב בישראל למשל. רק לפני שלוש שנים אמרנו שאנחנו סטארט־אפ ניישן אבל שאין כאן חברות גדולות כי כולם מוכרים מהר, והיום אנחנו רואים בדיוק את ההפך. אנחנו רוצים פה עובדים עם פריון גבוה ומשכורות גבוהות״.
3. ההייטק רץ קדימה, הרגולציה המיושנת נותרה מאחור
התבגרות ההייטק הישראלי וגל ההנפקות הם סממן חיובי למשק, אך הם מציבים לממשלה שורה של אתגרים חדשים. לחברות שיתחילו להיסחר בבורסות, מתריע הדו״ח, יהיו צרכים חדשים שלא היו קיימים עד כה, וייתכן שחלקם ידרשו שינויי רגולציה. למשל, שאלות הנוגעות לדיני העבודה והמס בישראל והתאמתם לניהול חברות גלובליות ציבוריות.
בנוסף, השינוי בתמהיל החברות הישראליות ידרוש מרשות החדשנות והממשלה לבחון את כלי התמיכה הקיימים לעידוד מו״פ: ״בשורה התחתונה, נדרש מהרגולטורים והמחוקקים בישראל לבחון את השלכות מצב ההייטק על תחומם. ככל שהממשלה תלך יד ביד עם התעשייה, ותהיה קשובה לצרכיה בהיבטים הרגולטוריים, כך הענף יוכל להמשיך לצמוח ולשגשג – ולתרום חזרה לצמיחת המשק״.
״אנחנו משחקים היום במגרש של הגדולים ונמצאים בחזית הטכנולוגיה ומדינות באות אלינו כדי ללמוד״, אומר לכלכליסט עמי אפלבוים, יו״ר הרשות. ״אם לא נשים את ההייטק בפוקוס הממשלתי, אז אנחנו כממשלה לא נוכל לסגור פערים בעתיד. נכנסנו לפיגור בזיהוי טכנולוגיות חדשות, אנחנו רוכבים על מה שהמגזר העסקי עשה לפני 10-3 שנים. אבל אנחנו מסתכלים קדימה וברור שיש סדר עולמי חדש.
״יצא למשל דו״ח הבינה המלאכותית של ארנה ברי (מדענית ראשית לשעבר במשרד הכלכלה ויזמת - ה"ר) שלפיו יש להקציב לנושא 5 מיליארד שקל, אבל עד כה אושרו רק חצי מיליארד שקל. זה חייב להיפתר ברמה הלאומית כמה שיותר מהר״.
אפלבוים מצביע על שורה של פתרונות אפשריים. ״אנחנו חייבים רגולטור אקטיבי שיעבוד יד ביד איתנו ועם ההייטק״, הוא אומר, ומדגיש גם את החשיבות של חיבור ההייטק למגזר הציבורי. ״המגזר הציבורי כולו יהפוך לדיגיטלי וייעזר בתוכניות של בינה מלאכותית. את הממשלה זה יקפיץ קדימה ולחברות זה יאפשר לעשות את כל הבדיקות הראשוניות פה בישראל, קרוב לפיתוח. אבל לא רק זה, זה יכול גם לפתור את בעיית הג׳וניורים בענף, כי זו אפשרות להעסיק עובדים חסרי ניסיון בתחום שהדרישות בו אינן גבוהות כמו אלה של ההייטק עצמו״.
מאז הוקמה ב־2017, פעלה רשות החדשנות כגוף עצמאי תחת משרד הכלכלה, אולם לפי ההסכמים הקואליציוניים החדשים תעבור הרשות לפעול תחת משרד המדע והטכנולוגיה, שהשרה החדשה אורית פרקש הכהן שינתה מיד את שמו למשרד החדשנות. בינתיים לא ידוע עדיין כיצד המעבר צפוי להשפיע על מבנה הרשות או על אופי הפעילות שלה. יו״ר הרשות, למשל, נחשב לעובד משרד הכלכלה. עם זאת, הדו״ח כן כולל התייחסות לכך שתקציב רשות החדשנות - השקעת מדינת ישראל בתמיכה במו"פ אזרחי - ביחס לתקציב המדינה ירד בחדות, מרמה של כ־1% בתחילת שנות האלפיים לפחות מ־0.5% כיום, והוא נמוך משמעותית ביחס לשאר המדינות המובילות חדשנות.
