בלעדי לכלכליסטחברת השבבים מת"א שגורמת לאינטל להזיע כבר שווה 1.5 מיליארד דולר
בלעדי לכלכליסט
חברת השבבים מת"א שגורמת לאינטל להזיע כבר שווה 1.5 מיליארד דולר
מפתחת השבבים נקסט סיליקון השלימה גיוס של 120 מיליון דולר. החברה, המתמקדת בשוק המאתגר של מחשבי־העל, מתחרה מול ענקיות כמו אינטל ואנבידיה. המנכ"ל: "עם הגיוס יש לנו הון לשלושת הדורות הבאים של השבבים"
בעיצומו של משבר שבבים עולמי ומחסור שעלול להימשך כמה שנים, יוניקורן ישראלי חדש בתחום השבבים נחשף: חברת נקסט סיליקון, המפתחת שבבים עבור מחשבי־על, גייסה עד היום יותר מ־200 מיליון דולר וכבר זכתה להערכת שווי של 1.5 מיליארד דולר.
נקסט סיליקון הוקמה ב־2018 וביצעה כבר 3 סבבי גיוס, אך נותרה עד כה מתחת לרדאר התקשורתי. לאחרונה סגרה החברה סבב גיוס של כ־120 מיליון דולר שאותו הובילה קרן Third Point Ventures שהשקיעה גם ביוניקורן התמלול ורביט, בחברת הסייבר סנטינל וואן, ובחברת הפינטק פורטר והשתתפו בו פלייגראונד גלובל, קרן אלף, יובל אריאב, זרוע ההשקעות של משפחת שוסטרמן, אמיתי וליברטי.
פיתוחים צבאיים ורפואיים
להייטק הישראלי יש היסטוריה ארוכה בתחום השבבים, שהחלה עוד בשנות השבעים עם הקמת מרכז הפיתוח הראשון של אינטל מחוץ לארה״ב. הפעילות הענפה של אינטל הולידה עוד כמה חברות שבבים בישראל, בהן טאואר ו־DSPC.
התחום, שסבל מתקופת בצורת ארוכה, עובר כיום פריחה מחודשת עם ענקיות בינלאומיות רבות שמבקשות להקים פעילות שבבים בישראל, לצד התעוררות של התעשייה המקומית. חברות ישראליות בולטות בתחום הן פליאופס, הליו, אקסייט לאבס ולייטביטס. נקסט סיליקון ייחודית בתעשייה בכך שבחברה בחרו להתמקד בייצור שבבים לשוק מחשבי־העל המאתגר. בעולם קיימים היום, על פי הערכה, 500 מחשבים המוגדרים מחשבי־על. מדובר במערכות מחשוב מתוחכמות וגדולות מאוד המיועדות לביצוע חישובים מורכבים בתחומים כמו פיתוחים צבאיים, אנרגיה, פיזיקה ומתמטיקה מתקדמת, כמו גם פיתוחי רפואה וביוטק. מתוך 500 מחשבי־העל, 226 הם סינים, 114 אמריקאיים והשאר מתחלק בין מדינות אירופה, רוסיה ויפן, שם פועל כיום מחשב העל החזק ביותר.
נקסט סיליקון, שצפויה להשלים את פיתוח השבב שלה בשנה הקרובה, עובדת עם מרכזי מחשוב־העל המובילים בעולם העוסקים במחקר מדעי מתקדם. המוצר של החברה יכול להגדיל את כוח העיבוד של מרכזיים קיימים. אף שעדיין לא השיקה את השבב באופן רשמי, החברה הציגה מבחני היתכנות שגרמו למשקיעים וכן לארגונים רבים המחזיקים במחשבי־על להשקיע בחברה ולרכוש את ערכות השבבים שלה בהתבסס על המוצר העתידי.
קרב על מהנדסים
החברה הוקמה על ידי אלעד רז, שמכר את החברה הקודמת שלו, אינטגריטי פרוג’קט לחברת מלאנוקס בכ־10 מיליון דולר. באפריל האחרון דורגה נקסט במקום ה־24 ברשימת הסטארט־אפים המבטיחים של "כלכליסט".
נקסט סיליקון, שמעסיקה היום 150 עובדים, מבקשת להכפיל את כוח האדם שלה, אבל בחברה יודעים שהם ניצבים מול תחרות קשה על מהנדסים בתחום. גוגל הקימה לאחרונה מרכז שאפתני מאוד בתחום בארץ; אינטל, שחוותה שנה ללא גיוסי עובדים ב־2020, מסתערת מחדש על התעשיה עם רצון לגייס מאות רבות של מהנדסים; וכך גם אנבידיה שרכשה את מלאנוקס וכן שחקניות ענק כמו פייסבוק, אפל ומיקרוסופט.
"עם הגיוס האחרון יש לנו היום מספיק הון לחמש השנים הקרובות ולשלושת הדורות הבאים של שבבים", אמר לכלכליסט אלעד רז, המייסד והמנכ״ל. "הצלחנו לגייס עשרות עובדי מפתח מהחברות המובילות בתחום ולשמר את אווירת הסטארט־אפ. אנחנו מאמינים בגיוס פתוח. חשוב לנו לספר למועמד לאן מועדות פני החברה בעוד שנה, חמש ועשר שנים ואיך הוא יכול לעזור לנו לחולל מהפכה בעולם השבבים".
יובל אריאב, משקיע ראשון בחברה, חבר דירקטוריון בה, ושותף מנהל בקרן Symbol: "התפיסה הארכיטקטונית של נקסט סיליקון מהווה מהפכה בקנה מידה עולמי ביעילות ו- scale של חישוביות מבוססת סיליקון. מדובר בפריצת דרך שתשנה לגמרי את תעשיית המחשוב הגלובלית, ואולי חשוב מכך, תגרום להאצה דרמטית במחקרים ופיתוחים מדעיים בתחומי אימפקט כמו רפואה, התחממות גלובלית, ואנרגיה נקיה"
אייל נגר, מי שהוביל את תחום המחשוב התפיסתי (Perceptual Computing) ומעבדי אטום באינטל וסמנכ״ל הפיתוח בחברת נקסט סיליקון: ״לאחר שנים בתחום הסיליקון והמעבדים הגעתי למסקנה שטכנולוגיית השבבים ברוויה ורק פריצת דרך ארכיטקטונית בראיית מערכת המשלבת חומרה ותוכנה תוכל להתמודד עם מגבלות הפיזיקה. לאחר שנחשפתי לרעיון של אלעד היה ברור לי שיש פה רעיון אלגנטי חדשני שתוקף את עולם המחשוב בצורה הוליסטית ומשחרר הרבה מגבלות שקיימות בפתרונות המסורתיים. זה היה ברור שאנחנו נכנסים להרפתקה מהפכנית שתשפיע על העולם. הפתרונות האלגנטיים והצוות שבנינו במהלך השנים נתנו לנו את הביטחון שנוכל לצלוח כל מהמורה שתצוץ בדרך להגשמת החזון״.
לדברי אילן טיירי, סמנכ״ל ארכיטקטורה בנקסט סיליקון' "ב-50 השנים האחרונות, שני תחומי המחשבים - החומרה והתוכנה - התפתחו והשתפרו במידה מדהימה, אבל מצד שני הדיסציפלינות - שיטות העבודה, החשיבה, והגישה - הלכו והתרחקו אחת מהשניה. כל הפתרונות הקיימים היום לבעיות של חישוב מאסיבי, בנויים על חומרה ייחודית וחכמה, ומעל מנסים לתפור לה חליפת תוכנה שתניע אותה. בנקסט סיליקון אנחנו באים עם גישה כוללת יותר. כל פרט בפתרון שלנו, בין אם חומרה או תוכנה, מתוכנן מתוך ראיית המשתמש שצריך את החישוב, משתמש הקצה".
