יועז הנדל רוצה לממש את התוכנית להפחתת 40% ממחיר הטלפון הקווי
יועז הנדל רוצה לממש את התוכנית להפחתת 40% ממחיר הטלפון הקווי
ביומו האחרון בקדנציה הקודמת הטיל שר התקשורת פצצה כשהוציא לשימוע החלטה להפחית בכ־40% את תעריפי הטלפון המפוקחים של בזק. כעת, עם שובו למשרד, הוא צפוי לחזור ולדחוף את המהלך מול התנגדות האוצר, שדורש לבטל את הפיקוח כליל
חזרתו של יועז הנדל למשרד התקשורת החזירה לשולחן גם את ההצעה להפחית דרסטית את תעריפי הטלפון הקווי ואת האיום לפגיעה בהכנסות בזק. בדצמבר האחרון, רגע לפני שהנדל עזב את המשרד אחרי שפוטר על ידי ראש הממשלה החליפי דאז בני גנץ כשעבר ממפלגת כחול לבן לתקווה חדשה, פרסם משרד התקשורת שימוע להפחתת תעריפי שירותי הטלפון הביתי הנייח ברשת בזק, לראשונה מאז 2003.
פירוק ממשלת נתניהו־גנץ הקפיא את כל הרפורמות שיזם המשרד בתקופת הנדל ובהובלתה של מנכ"לית המשרד לירן אבישר בן חורין.
כעת נראה כי הנדל מעוניין לחדש את הפעילות במשרד מאותה הנקודה שבה עזב, כפי שעשה מוקדם יותר השבוע עם ביטול ההפרדה בין ספק לתשתית בשוק האינטרנט. דוברו של הנדל מסר ל"כלכליסט": "שר התקשורת נחוש להעביר את כל הרפורמות שהתחיל בקדנציה הקודמת שלו".
ההחלטה של הנדל מתבססת על עבודת משרד התקשורת שקבעה כי יש להפחית את התשלום החודשי של מנויי הטלפון של בזק בכ־40% מסכום של 60-50 שקל בממוצע לחודש לכ־40-30 שקל, ולייצר בכך חיסכון של מאות שקלים בשנה למשקי הבית. עדכון התעריפים המוצע מבוסס על חוות הדעת הכלכלית של פרופ' ראובן גרונאו וד"ר עופר רז דרור, סמנכ"ל הכלכלה של משרד התקשורת, שהצביעה על רווחי יתר לכאורה שנוצרים לבזק מתחום הטלפון הנייח.
חרף הירידה הנמשכת במספר מנויי הטלפוניה הקווית של בזק, נכון לסוף הרבעון הראשון של השנה לבזק יש 1.63 מיליון קווי טלפוניה פעילים, שייצרו לה הכנסה של 49 שקל בממוצע לחודש. הכנסותיה הרבעוניות של בזק מתחום הטלפוניה הקווית עמדו בסוף הרבעון על 242 מיליון שקל, ירידה של כ־2% בהשוואה לרבעון המקביל, כאשר היא עדיין רושמת הכנסות בקצב שנתי של מיליארד שקל משירותים אלה, שנחשבים לרווחיים ביותר עבור הקבוצה ביחד עם שירותי האינטרנט שהיא מספקת.
על פי ההצעה, דמי השימוש החודשיים יופחתו מ־57.92 שקל ל־24.36 שקל, ותעריף השיחה לנייח יופחת מ־10 אגורות לדקה בשעות השיא ו־4.1 אגורות בשעות השפל לתעריף אחיד של 1.4 אגורות לדקה בכל שעות היממה. תעריף השיחה לניידים על פי ההצעה יופחת מ־12.8 אגורות לדקה ל־8.4 אגורות.
במשרד התקשורת העריכו כי שינוי התעריפים המוצע יקטין את הוצאות מנויי הטלפוניה של בזק בכ־390 מיליון שקל בשנה, כשהפגיעה בבזק היא של 331 מיליון שקל (בניכוי מע"מ), אם כי מספר זה נחשב גבוה, שכן הוא חושב לפי הפעילות בתקופת הקורונה, שבה היתה עלייה בפעילות הטלפון הקווי של בזק.
בימים שאחרי ההצהרה הקודמת של הנדל נפלה מניית בזק בכ־15% (שווי השוק של החברה נחתך ביותר ממיליארד שקל), ושיקפה את הפגיעה הצפויה בה. פיטוריו ופירוק הממשלה בהמשך איפשרו למניה להתאושש, ונכון להיום היא רחוקה רק ב־3% ממחירה טרום ההודעה.
בזק מצדה העבירה למשרד התקשורת דו"ח של חברת המחקר הבינלאומית Cullen, שטען שמנגנון הפיקוח על תעריפי הטלפוניה בדרך של קביעת מחיר גג אינו מתקיים עוד בשום מקום אחר בעולם. כן הוצגה למשרד התקשורת חוות דעת של פירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג, שבשורה התחתונה קבעה כי הצעד הנכון והמתבקש ביותר הוא הסרת הפיקוח על תעריפי שירות הטלפוניה של החברה, כפי שאף הציעה ועדת חייק ב־2011.
”יותר נזק מתועלת”
מי שעלול לעמוד בדרכו של הנדל הוא הדרג המקצועי במשרד האוצר, שכבר הביע התנגדות להצעת משרד התקשורת. גישתו היא שצריך לבטל את הפיקוח על המחירים כליל, שכן השוק פתוח לתחרות ואין צורך במגבלות עליו. בין אנשי המשרדים התקיימו כמה פגישות בחודש החולף כדי להגיע להסכמות, אך קיימים פערים בתפיסות המשרדים. תקנות התעריפים של בזק מחייבות את אישור האוצר, כך שהנדל יצטרך את שיתוף הפעולה של האוצר.
בסביבת שר התקשורת העריכו שעם חילופי השרים באוצר המהלך של הנדל יקבל אור ירוק מהשר החדש אביגדור ליברמן, אף שהאחרון הצהיר כי בכוונתו לגבות את הדרג המקצועי במשרדו.
מבזק נמסר בתגובה: "15 שנה אחרי שאחרונת המדינות בעולם הסירה פיקוח מתעריפי הטלפוניה הקווית, ובניגוד להמלצות ועדת חייק, שהמליצה להסיר את הפיקוח, מבקש משרד התקשורת להכניס התערבות ממשלתית לשוק תחרותי הסובל ממילא מירידת ביקושים. רק ב־45% מהבתים בישראל יש קו נייח, ורק ב־25% מהם הקו של בזק, כאשר מחירי השירות ירדו בעשרות אחוזים בשנים האחרונות. הדבר הנכון ביותר לשוק הטלפוניה הוא דה רגולציה והסרה מוחלטת של התערבות ממשלתית שגורמת להרבה יותר נזק מתועלת".