דו"ח טכנולוגיהסוד הכי שמור של פייסבוק: מה הכללים שיגרמו לחשבון להיחסם
דו"ח טכנולוגי
הסוד הכי שמור של פייסבוק: מה הכללים שיגרמו לחשבון להיחסם
היום המועצה המפקחת של פייסבוק תדון לראשונה בחסימת משתמש - נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ. היא תסביר בפירוט ובבהירות את החלטותיה, אולם משתמשים רבים אחרים ימשיכו להחסם מבלי לדעת על איזה חוק של פייסבוק הם עברו, ומבלי לקבל הסבר
היום (ד') ב-16:00 שעון ישראל עתידה המועצה המפקחת של פייסבוק לפרסם את החלטתה בסוגיה החשובה ביותר שבה דנה עד כה: האם החרם של הרשת החברתית על הפעילות של נשיא ארה"ב הגרוע בכל הזמנים, דונלד טראמפ, יישאר בעינו או שמא יבוטל וטראמפ ישוב להרעיל את הפלטפורמה ואת החיים שלנו.
תחליט המועצה את אשר תחליט, ההחלטה תהיה מנומקת היטב, ותסביר בפירוט ובבהירות מדוע התקבלה. אם יימשך החרם ואם יבוטל, חברי המועצה יפרטו את השיקולים שהובילו אותם לכך, את הרקע להם, את ההשלכות האפשריות של ההחלטה, וגם ימליצו על מדיניות רחבה שמבוססת על ממצאיהם. פשוט כי זו שיטת הפעולה שלה. טראמפ, וכל מי שירצה בכך, ידע בדיוק מדוע הוא מוחרם בפייסבוק, או מדוע בוטל החרם.
שזה הרבה יותר ממה שמרבית משתמשי פייסבוק שחשבון נחסם לתקופה זמנית או לצמיתות יכולים להגיד. אם זה לא קרה לכם, סביר להניח שזה קרה למישהו שאתם מכירים. יום אחד, כבכל הימים, נכנסים לפייסבוק רק כדי לגלות הודעה שהחשבון נחסם בגלל עבירה לא ברורה ולא זכורה על כללי הקהילה של הרשת החברתית. "אתה לא יכול לפרסם פוסטים או להגיב במשך 7 ימים", יכולה ההודעה להכריז, בתוספת הביאור הבלתי-מבאר: "זה קרה כי פרסמת בעבר משהו שלא עומד בכללי הקהילה שלנו". וזה עוד במקרה הטוב, שבו הרשת החברתית לא חסמה אותך לחלוטין.
סיבות מוזרות ולא ברורות לחסימה
בישראל לא חסרים מקרים שכאלו, אחד המוכרים בהם הוא סיפורו של דורי בן ישראל, מפעיל אתר המזבלה ואחד המבקרים החריפים ביותר של פייסבוק שנחסם לחלוטין מהרשת החברתית, כולל פרסום קישורים לאתרים שהוא מפעיל, על רקע הביקורת שלו. מוחרים מפורסם נוסף הוא הפרופ' הפרובוקטיבי אמיר חצרוני. לטענת פייסבוק, הוא נחסם ב-2018 בעקבות פרסום דברי שטנה חוזרים ונשנים, אם כי במשפט שהוא מנהל נגד החברה היא לא הצליחה להגיד בגין אילו פוסטים בדיוק הוא נחסם ואיזה תכנים שלו הפרו איזה כלל.
דוגמאות שמביא הוול סטריט ג'ורנל בכתבה נרחבת שעוסקת בסוגיה זו מוזרות לא פחות. משתמש מניו יורק שביקר מתנגדים לביטול החזר הלוואות סטודנטים כ"עצובים ואנוכיים" נידון לשלושה ימי חסימה. אחר אחרי ששיתף קישור לכתבה ממגזין הסמיתסוניאן על גיניאה החדשה. מורה מקליפורניה נידון ל-30 ימי חסימה אחרי שאמר לחבר בבדיחות הדעת "אתה מדבר כמו משוגע" (באנגלית זה נשמע יותר טוב: "you’re spewing crazy now"). המשותף לכולם? אף אחד מהם לא יודע למה בדיוק הם נחסמו. "אם אתה משתמש במילה 'משוגע' זה אומר שאתה נחסם אוטומטית?" הוא תהה.
בשנה האחרונה התסכול של משתמשים גבר, לאור הרחבת ההסתמכות של החברה על בינה מלאכותית לסינון תכנים וחלוקת עונשים. מה גם שפעמים רבות ההחלטות שמקבלת החברה שגויות, לפי הודאתה שלה: המייסד והמנכ"ל מארק צוקרברג העריך בעבר את שיעור ההחלטות השגויות של החברה ב-10%. עם 2 מיליון החלטות ביום, מדובר ב-200 אלף החלטות שגויות. חלק ניכר מהן יהיו החלטות להשאיר תוכן או לא לחסום משתמש, דבר בעייתי בפני עצמו, אבל אנחנו עדיין נותרים עם עשרות אלפי משתמשים ביום שנענשו שלא בצדק.
לפייסבוק יש הליך ערעור, אך זה יכול להתברר לפעמים כחרב פיפיות. המורה מקילפורניה שנחסם לשבעה ימים אחרי שכתב "אתה מדבר כמו משוגע", ערער על ההחלטה רק כדי לקבל הודעה שהחסימה הוארכה ל-30 יום, אחרי שבדיקה שערכה החברה מצאה שישה פוסטים נוספים שלדבריה הפרו את המדיניות שלה. וזאת, אף שלא קיבל על כך שום התראה בזמן אמת. במעשה כזה, פייסבוק מעבירה מסר בריוני ברור: סתום את הפה ושב בשקט, המצב יכול להיות גרוע יותר.
מדיניות חסרה ולא הוגנת כלפי המשתמשים
לא מדובר כאן בתופעה חדשה. הכללים של פייסבוק מעורפלים, מורכבים ומיושמים באופן לא אחיד. התקשור של החברה את הסיבות ליישומם מבלבל, לא שקוף דיו, לעתים אטום לחלוטין. משתמש שנחסם פעמים רבות לא ידע מה הסיבה שבגינה נחסם, לעתים אפילו לא בגלל איזה פוסט או פוסטים הוא נחסם. הפעילות של המועצה המפקחת, שהחלה בפברואר לפרסם את ההחלטות הראשונות שלה, ושמצליחה להסביר בפירוט ובבהירות מדוע אישרה או ביטלה החלטה של פייסבוק להסיר פוסטים (תיק טראמפ הוא הראשון שבו דנה המועצה בחסימת משתמש ולא בחסימת פוסט ספציפי), רק הדגישה עד כמה המדיניות של פייסבוק בנושא לוקה בחסר ולא הוגנת כלפי משתמשים.
ואם משתמשים מבולבלים בגלל ההחלטות של פייסבוק, זה נובע גם מכך שהכללים עצמם מבולבלים וההחלטה האם לחסום משתמש או לא יכולה לסוב על דקויות קטנות בניסוחים. לצד כללי הקהילה שפומביים לכלל הציבור, יש לפייסבוק גם כללי פעילות פנימיים וחסויים לצבא מנטרי התוכן שלה. הוול סטריט ג'ורנל נחשף לחלק מהם, וגילה עד לאיזו רמת רזולוציה מגיעות דקויות אלו.
לפי הכללים הפנימיים, ההצהרה "אם תצביע במייל, תדבק בקורונה" ("If you vote by mail, you will get Covid") דינה להחסם. ואולם, האמירה "אם תצביע במייל, תיזהר, אתה עלול להדבק בקורונה" ("If you vote by mail, be careful, you might catch Covid-19") תקינה לחלוטין.
לקראת בחירות 2020 בארה"ב הורתה פייסבוק למנטרים לחסום את המשפט, "אני והחברים שלי נבצע ניטור משלנו בקלפיות כדי לוודא שהאנשים הנכונים מצביעים", אך לא את המשפט, "שמעתי שאנשים ישבשו את ההגעה לקלפיות היום. אני לא הולך לקלפי". וזאת, אף ששני המשפטים מעבירים, בעיקרון, את אותו המסר. בפייסבוק אמרו בתגובה שמדובר אולי בהבדלים קטנים, אבל "עם מספיק שוני שהיינו צריכים לציין אותם".
במסמך פנימי אחר שבחן העיתון, אוסרת החברה על "תיאורים פיסיים משפילים", אותם היא מגדירה ככינוי אדם "מכוער, מגעיל או דוחה". ואולם, ממשיך המסמך, אין להסיר תוכן עם תיאורים כמו (ואני אפילו לא אנסה לתרגם כאן) "frizzy hair" או "lanky arms" כי תיאורים שכאלו "אינם משפילים". נגיד.
זה בסדר שיש לפייסבוק כללי קהילה. הם גם יכולים להיות מפורטים מאוד ומעמיקים. הבעיה מתחילה כשמתמשים לא יודעים מה הכללים האלו, לא מודעים לדקויות השונות שלפיהן מתקבלות החלטות, לא זוכים לאפשרות לתקן את הפוסטים הבעייתיים לפני שהם נחסמים, ולא מקבלים הבהרה מספקת לגבי סיבת החסימה על מנת שידעו להמנע מהתנהגות דומה בעתיד. בכל מערכת, חוקים שקופים וברורים הם כלי מרכזי לא רק להסדרת ההתנהגות של הפרטים אלא גם לפיקוח על המערכת ומניעת ניצול לרעה או מחדלים שלה. אם משתמשים לא יודעים לפי אילו כללים פועלת פייסבוק, אין להם אפשרות לקום ולומר: הכלל הזה לא תקין, האכיפה שלו שגויה.
הכללים של פייסבוק אינם שקופים
קובץ ההחלטות הראשון של המועצה המפקחת הבהיר זאת היטב. באחד התיקים החליטה המועצה להפוך החלטה של פייסבוק להסיר פוסט שכלל ציטוט של יוזף גבלס, שטען בין השאר שהאמת לא חשובה ושהיא כפופה לטקטיקות ולפסיכולוגיה. פייסבוק הסירה את הפוסט, שפורסם באוקטובר האחרון, בטענה שהוא מפר את כללי הקהילה שקשורים לפרטים ולארגונים מסוכנים. בפנייה למועצה אמר המשתמש שכתב את הפוסט שהוא לא כלל תמונה של גבלס או סמלים נאציים, ושהכוונה שלו היתה להשוות בין הסנטימנט שבציטוט לנשיאותו של דונלד טראמפ.
בתגובה שהעבירה למועצה אמרה פייסבוק שגבלס מופיע ברשימת האנשים המסוכנים של החברה, ושפוסטים שמצוטטים אנשים כאלו זוכים ליחס כאילו מדובר בתמיכה בהם אלא אם המשתמש סיפק הקשר שמבהיר את כוונתו. בבחינת המקרה הגיעה המועצה למסכנה שהפוסט לא הביע תמיכה באידיאולוגיה הנאצית או במעשי הנאצים, ושהתגובות לפוסט הבהירו שקהל היעד הבין שמדובר באמירה על נשיאות טראמפ. בנוסף מצאה המועצה שהכללים של פיייסבוק בנושא זה אינם ברורים ומדויקים, ושקיים פער בין המדיניות הציבורית של פיייסבוק לכללים הלא-פומבייים שמשמשים את בקרי התוכן של החברה.
המקרה הזה ממחיש עד כמה בעייתית מדיניות העמימות של פייסבוק. והבעיה כאן כפולה. ראשית, המשתמש לא ידע שאסור לצטט את גבלס, ועבר על הכללים שתהיה לו אפשרות לדעת שהוא עובר עליהם. שנית, הכלל עצמו בעייתי שכן הוא יושם באופן שלא מכיר בביקורתיות שבעצם פרסום הציטוט בהקשר זה. אם הכללים לא סודיים אין אפשרות לציבור לבחון אותם ולהגיד שהם לא הוגנים, כמו שהיה במקרה זה. לולא המעמד המיוחד שיש למועצה המפקחת, הכלל הזה לא היה נחשף לעולם. וזה רק מקרה אחד מתוך 200 אלף ביום.
פייסבוק פועלת בערפל, תחת מערכת חוקים ביזנטית שרק היא מכירה, כשהיא חוסמת משתמשים מבלי להסביר להם למה הם נחסמו, בלי לתת להם כלים להמנע מחסימה עתידית, לעתים מענישה אותם רק מכיוון שהעזו למחות בקול רפה על החסימה הלא ברורה. יש דרך פשוטה יחסית לשפר את המצב, כזו שהמועצה המפקחת המליצה עליה: פשוט להיות שקופה יותר. בכללים, באופן האכיפה שלהם, בתקשור של הדברים הללו למשתמשים. למרבה הצער, לא עושה רושם שזה כיוון שפייסבוק מעוניינת לצעוד בו.
