בחירות בארה"בקאמבק לטראמפ או נשיאה ראשונה: קמפיין סוער הגיע לרגע האמת
בחירות בארה"ב
קאמבק לטראמפ או נשיאה ראשונה: קמפיין סוער הגיע לרגע האמת
בימים האחרונים דחסו האריס וטראמפ ללו"ז כמה שיותר אירועי בחירות, בעיקר במדינות המתנדנדות, והעצרת האחרונה של שניהם התמקדה בקולות הערביים במישיגן. הובלה מפתיעה באייווה נתנה רוח גבית למועמדת הדמוקרטית
בתום מרוץ בחירות רווי יצרים, מהצמודים שידעה ארצות הברית, יבחרו היום אזרחיה נשיא או נשיאה, ה־47 במספר. בין אם המועמדת הדמוקרטית קמלה האריס או המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ, התוצאה בתום ספירת הקולות תהיה היסטורית. הציבור בארצות הברית יזכה בקאמבק מרהיב של מועמד שמתמודד זו הפעם השלישית, או בנשיאה הראשונה בתולדות הפוליטיקה האמריקאית. עד לרגעיו האחרונים, המרוץ היה צמוד מאוד, כאשר כל אחד מהמועמדים נאבק להשיג יתרון, גם אם קלוש. כל האמצעים כשרים, כל המדינות רלבנטיות.
בימים האחרונים לקמפיין חרכו האריס וטראמפ את המדינה לאורכה ולרוחבה, כשהם דוחסים ללו"ז כמה שיותר עצרות, ראיונות והופעות ציבוריות, בעיקר במדינות המתנדנדות. האריס הופיעה בתוכנית המערכונים הפופולרית "סאטרדיי נייט לייב" (SNL) בניו יורק, ולאחר מכן נעלה את הקמפיין שלה במישיגן עם קריאה אחרונה לקול הערבי הדומיננטי במדינה. טראמפ הופיע בימים האחרונים של הקמפיין בפנסילבניה, צפון קרוליינה וג'ורג'יה, כאשר גם הוא סיים אותו בפנייה לקול הערבי במישיגן.
הישורת האחרונה של האריס נהנתה מרוח גבית על רקע פרסום תוצאות סקר בעל מוניטין באייווה, שם התברר כי היא מובילה בהפתעה גמורה על טראמפ, שסחף את המדינה ב־2016 ו־2020. אם אכן האריס הצליחה להפוך את אייווה, יש בכך אולי כדי לאותת על סנטימנט הבוחרים במדינות רפובליקניות נוספות. כאלה שחל בהן כיום איסור כמעט מוחלט על ביצוע הפלות לאחר השבוע השישי. הקמפיין הפוליטי שצפוי להיות האחרון בחייו של טראמפ בן ה־78, הסתיים בטון כאוטי במיוחד. חלק מכך, תוצר של סגנונו האישי, וחלק, הסלמה המיועדת לדרבן את מצביעיו הטבעיים - גברים צעירים לבנים ללא השכלה אקדמית - שאולי אוהדים אותו, אך שיעור השתתפותם בבחירות נמוך יחסית.
בית הנבחרים עלול לטרפד
עתידה של המדינה לא תלוי רק במאבק בין שני המועמדים, אלא נח בכבדות גם על בתי הנבחרים. שליטה בהם איננה מובטחת עבור המפלגות, אך תוצאות הבחירות בהם תקבע במידה רבה את יכולותיהם של האריס או טראמפ להגשים את מטרותיהם בכהונה הקרובה. לפי סקרים, קיים אמנם סיכוי כי השליטה בבית הנבחרים תעבור למפלגה הדמוקרטית, אך הסיכוי גבוה יותר שהסנאט יעבור לשליטת המפלגה הרפובליקנית. אם יתממש תרחיש זה, תהיה זו נקודת ציון היסטורית נוספת בפוליטיקה האמריקאית, שכן לאורך למעלה מ־230 שנה, מאז החלו להתקיים בחירות לקונגרס, מעולם לא התחלפה השליטה בשני הבתים בו זמנית.
מאז בחירתו של ג'ורג' וו. בוש בשנת 2000, כל נשיא נבחר (לפחות בקדנציה הראשונה) נכנס לתפקיד כשהמפלגה שאותה הוא מייצג מחזיקה בשליטה על שני בתי הנבחרים. עובדה זו מבטיחה כי לפחות בשנתיים הראשונות, אותו נשיא יכול לקדם את הנושאים הדחופים ביותר עבורו ולקבע בכך את מורשתו. אצל ברק אובמה זו היתה החקיקה בתחום הביטוחים הרפואיים (אובמה־קר), אצל טראמפ, חקיקה נרחבת בתחום המיסוי ומינוי שלושה שופטים שמרנים לבית המשפט העליון, ואצל ג'ו ביידן, חקיקה נרחבת בתחום התשתיות. בבחירות הקרובות קיימת סבירות לכך כי בין אם יירשם ניצחון לטראמפ או להאריס, איש מהם לא ייכנס לתפקיד כשמפלגתו אוחזת בשליטה מלאה בבתי הנבחרים.
בכל קמפיין אחר, הדבר היה רק מקשה על הקדנציה. אך במרוץ המקוטב הנוכחי, משמעות הדבר עשויה להיות מניעת אשרור תוצאות הבחירות. בשנתיים האחרונות מצוי בית הנבחרים התחתון בשליטת המפלגה הרפובליקנית, כאשר חבר הקונגרס מייק ג'ונסון מכהן כמנהיג הרוב מאז אוקטובר 2023. ג'ונסון סירב עד כה להבטיח כי אם האריס תנצח הוא יאשרר את תוצאות הבחירות ב־6 בינואר. טראמפ, אגב, תמך במועמדות של ג'ונסון ליו"ר בית הנבחרים משום שהוא "טוב בבחירות".
אף שהקונגרס ניסה לסגור פרצות שטראמפ והרפובליקנים בבית הנבחרים והסנאט ניסו לנצל לפני ארבע שנים, הסכנה עדיין קיימת. בעצרת שערך במדיסון סקוור גארדן בשבוע שעבר, הזכיר טראמפ "סוד קטן" שרק הוא וג'ונסון יודעים. "אני חושב שעם הסוד הקטן שלנו נצליח מאוד עם הבית, נכון?", אמר טראמפ. "הסוד הקטן שלנו משפיע מאוד. יש לו ולי סוד קטן, נספר לכם מה זה כשהמירוץ יסתיים". ג'ונסון סירב להסביר את דברי טראמפ. "בהגדרה, סוד אסור לספר, ואני לא מתכוון לספר אותו", אמר בראיון שקיים ביום שישי.
חטיבה מיוחדת לחקר איומים
עד 6 בינואר, הדרכים לשיבוש הבחירות ותוצאותיהן רבות והן מתחילות ברמה המקומית. הלחץ סביב מערכת הבחירות הנוכחית כה גבוה, עד שמשרד המשפטים האמריקאי הקים חטיבה מיוחדת שנועדה לחקור איומים שונים בנושא. בשבועות האחרונים כבר נרשמו מספר אירועי אלימות משני צדי המפה. כך למשל, בסן אנטוניו טקסס, מצביע תקף עובד בקלפי שביקש ממנו להסיר את כובע ה־MAGA שלו, ובדרום קרוליינה פרצה תקרית אלימה במקרה דומה, עם בוחר שחבש כובע של קמפיין האריס. במחוז מונטגמרי בפנסילבניה, מטה בחירות של המפלגה הרפובליקנית נאלץ להתפנות לאחר שהתקבל איום על פצצה שהוטמנה במקום. באינדיאנה, המשטרה עצרה תושב מקומי שגנב פתקים ממכונות הצבעה. בקלפיות במסצ'וסטס, אריזונה, וושינגטון ואורגון ניזוקו פתקי הצבעה, בעקבות חשדות להצתה.
טראמפ, שבעצמו היה קורבן לאלימות פוליטית קיצונית - ניסיון התנקשות בעצרת בפנסילבינה - הוא אחת הסיבות המובילות לאווירה הפוליטית האלימה. עוד לפני שהסית המון שהסתער על גבעת הקפיטול ב־6 בינואר 2021, הוא טיפח סביבה מקוטבת, גישה שאותה המשיך בקמפיין הנוכחי עם סירובו להבטיח כי יכיר בהפסד, אם כזה יתרחש. כדי לזרוע ספקות גייס טראמפ לצדו תומכים רבים שמסבירים כבר עתה, שהפסד של טראמפ יהיה עדות להונאת בוחרים בקנה מידה גדול.
השיטה עובדת. לפי סקר שערך בספטמבר מכון המחקר PRRI, כ־25% מהרפובליקנים סבורים שטראמפ צריך לעשות כל מה שנדרש כדי להבטיח שיהפוך לנשיא הבא.
המרוץ הצמוד צפוי לעכב את הכרזת המנצח
היסטורית, הבוחרים האמריקאים רגילים ללכת לישון בליל הבחירות כשזהותו של המנצח כבר ידועה. כך היה במרבית המרוצים ב־20 השנים האחרונות. חריגים לכך היו המרוץ בשנת 2000 בין ג'ורג' וו. בוש ואל גור, שהוכרע רק בעקבות החלטת בית המשפט העליון ב־12 בדצמבר, יותר מחודש אחרי הבחירות, ומרוץ 2020 בין ג'ו ביידן ודונלד טראמפ, אז הוכרז המנצח רק ב־7 בנובמבר.
ככל שהמרוץ ימשיך להיות צמוד גם בעת ספירת הקולות, כך ייתכן שתתעכב הכרזת המנצח, זאת ממגוון סיבות. ראשית, ככל ששולי הניצחון צרים יותר, כך נדרשת ספירת קולות מחודשת. בפנסילבניה, למשל, מתבצעת ספירה חוזרת באופן אוטומטי אם קיים פער של 0.5% בין המנצח למפסיד. מעבר לכך, חלק מהקלפיות נסגרות רק בעשר בלילה, ורק אחרי שנספרים הקולות בקלפיות מתחילים להיספר אלה שהגיעו בדואר או מחו"ל. אם קיימים שיעורי הצבעה גבוהים בדואר, כפי שאירע בבחירות 2020 בגלל מגפת הקורונה, התהליך עשוי להימשך זמן רב יותר. ככל שהתוצאות יהיו צמודות יותר, כך גם יצוצו הזדמנויות לזרוע אי־אמון בתהליך עצמו ולנהל מאבקים בסוגיית טוהר הבחירות. במרוץ הקודם לנשיאות, טראמפ פעל ללא הצלחה בכל הדרגים, מהמחוזי, למדינתי ועד לפדרלי, כדי להפוך את התוצאות לאחר שהפסיד.
באופן תיאורטי, המאבקים הללו יכולים למנוע ממחוזות לאשר תוצאות בחירות ולגרום לכך כי המושלים השונים יחמיצו את תאריך היעד של ה־11 בדצמבר לאשרור תוצאות הבחירות של מדינתם. במקרה כזה, התוצאות נשלחות לוושינגטון, שם בית הנבחרים החדש מתכנס ב־6 בינואר ומאשרר את ניצחון המועמד.
