חברות המזון לא עוצרות: גל נוסף של עליות מחירים בדרך
חברות המזון לא עוצרות: גל נוסף של עליות מחירים בדרך
שורה של יצרני מזון העלו את המחירים בימים האחרונים – יפאורה, מי עדן והשחר עולה - ובחודש הבא יצטרפו אליהם יקבי כרמל וגלידות נסטלה. בינואר יעלה גם המע"מ, מה שיגדיל בחצי מיליארד שקל את ההוצאה השנתית על מזון ומוצרי צריכה
העלאות המחירים בשוק המזון לא נבלמות. לכלכליסט נודע כי בעוד שלושה שבועות יעלו מחירי מוצרי יינות כרמל בשיעור של עד 8%. זאת כשנה וחצי אחרי שהחברה העלתה בכ־5% את מחירי מרבית מוצריה. ההתייקרות הנוכחית נומקה בהמשך העלייה במחירי חומרי הגלם, האריזה תשומות ייצור וכן התייקרות הדולר והיורו ביחס לשקל והעלאות מחירים מצד ספקים.
במקביל יתייקרו גם גלידות נסטלה, שבבעלות חברת פרונרי ישראל, בשיעור של עד 9%. גם במקרה הזה מדובר בהעלאת מחירי שתיכנס לתוקף כחצי שנה אחרי שהחברה העלתה את מחירי מוצריה במאי 2024 בשיעור של 6.3% בממוצע.
התייקרות נוספת באותו מועד תהיה במשקאות של חברת יפאורה שבשליטת חברת קרור של רוני גת ושלמה רודב. החברה המשווקת את ספרינג, תפוזינה, עין גדי, שוופס, RC קולה, קריסטל ועוד, הודיעה כי תעלה המחירים של מוצריה בכ־6%, כתוצאה מעליית מחירי התשומות וחומרי הגלם.
השבוע עלה ב־9.7% מחירו של ממרח השחר העולה, ובחברה נימקו את ההתייקרות בזינוק במחירי הקקאו, המהווה כ־9% מרכיבי המוצר. זאת, נוסף לשינוים בהוצאות היצור והתשומות בשנתיים האחרונות. כמו כן, מחירי המים המינרליים של מי עדן עלו השבוע ב־6%. הסיבה, לדברי החברה, היא התייקרויות של עשרות אחוזים בעלויות הייצור של מוצריה, עקב התייקרות חומרי הגלם, עלויות ההובלה ועלויות הלוגיסטיקה.
נראה כי העיתוי של ההתייקרות נבחר בקפידה על מנת לנסות להימנע מטענות שעלו בשנה שעברה לפיהן הספקים המתחרים בקטגוריות מסוימות מעלים מחירים במקביל. כך, העלאות המחירים שמבצעות כעת יפאורה, מי עדן, גלידות נסטלה והשחר העולה משלימות את העלאות המחירים שביצעו המתחרות המובילות בקטגוריות. ההתייקרות של יפאורה ומי עדן משלימה את העלאת המחירים שביצעו ביוני וביולי החברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה ישראל) וחברת וטמפו. התייקרות השחר העולה נרשמת אחרי שחברת פררו, יבואנית ממרח נוטלה, העלתה את מחירו ב־6% במאי האחרון. כך גם העלאת מחירי גלידות נסטלה מתרחשת חודשים ספורים אחרי שיוניליוור העלתה בכ־15% את מחירי גלידות שטראוס.
ההערכות הן כי בכך לא יסתיים גל ההתייקרויות. התמורות בשוק קמעונאות המזון, ובראשן כוונתם של האחים יוסי ושלומי אמיר להסב חלק מסניפי שופרסל דיל למותג יוניברס — צעד הכרוך בדרישה מהספקים להגדלת הנחות למשך מספר חודשים, כחלופה לדמי הסבת הסניפים שנהוג היה לגבות עד לחוק המזון – כמו גם דרישות קרפור מהספקים להגדלת הנחות, עלולות להוביל חברות נוספות לגלגל דרישות אלו על הצרכנים באמצעות העלאת מחירים.
מדבקות המחירים נעלמו
אם לא די בכך ששר הכלכלה ניר ברקת לא פועל לבלימת ההתייקרויות, ולא מממש את הבטחתו להרחיב את סל המוצרים תחת צו הפיקוח על המחירים, הרי שהוא אף תרם לחיזוק הקמעונאים, כשקידם באמצעות הרשות להגנת הצרכן את בחינת ביטול החובה לסמן את המוצרים במדבקות מחיר.
מאז שברקת פרסם את האפשרות להערות הציבור בספטמבר, קלטו הקמעונאים את האיתות והחלו לזלזל בחוק, עד שברקת עצמו שהחל לחוש את זעמו של הציבור שהגיע לחנויות ולא מצא מדבקות מחירים על המוצרים, פרסם במהלך חול המועד סוכות הבהרה כי "סימון מחירים הוא חוק שאסור להתעלם ממנו; אי סימון משמעותו עבירה על החוק ופגיעה בצרכנים ולא נסכים לכך". ברקת הודיע כי הנחה את הממונה על הגנת הצרכן קובי זריהן להגביר את האכיפה בנושא הצגת מחירים וקרא לצרכנים לפנות לרשות להגנת הצרכן ולדווח על חנויות שלא מסמנות מחירים בהתאם לחוק.
גם המע"מ יעלה
התייקרות נוספת ממתינה להיכנס לתוקף כבר בעוד פחות מחודשיים, זאת לאחר שבחודש מרץ אישרה מליאת הכנסת את החלטת הממשלה להעלות את מס ערך מוסף, כך שהחל מ־1 בינואר 2025 הוא יהיה בשיעור של 18% (במקום 17% כיום). המשמעות היא שהציבור ישלם תוספת של יותר מחצי מיליארד שקל בשנה על קניות בסופרמרקט.
החשש הוא שההשפעה של העלאת המע"מ תהיה גבוהה יותר, שכן הקמעונאים ינצלו זאת כדי לשפר רווחיות. לדוגמא אם מוצר נמכר היום ב־4.9 שקל ובעקבות העלאת המע"מ מחירו אמור לעלות ל־4.95, יוכל הקמעונאי להשאיר את המחיר ללא שינוי ולספוג 5 אגורות, או לעגל את המחיר כלפי מעלה ל־5 שקלים.
מניסיון העבר עולה כי שלפחות בתקופה הראשונה לשינוי, כשצפויות בדיקות מחירים על ידי כלי התקשורת, הקמעונאים מנסים שלא להעלות את המחיר, אך כעבור זמן מה, לרוב בצמוד לסיום תקופת מבצעים, יגלגלו את העלייה ואף למעלה ממנה למחיר לצרכן.
על פי סטורנקסט, מכירות שוק מוצרי הצריכה (מזון, משקאות, טיפוח וניקיון) ב־2023 הסתכמו ב־48.5 מיליארד שקל לפני מע"מ. יחד עם המע"מ שילמו הצרכנים 56.7 מיליארד שקל. העלאות המחירים הובילו לכך שהמכירות במחצית הראשונה השנה, עלו ב־5.8% והסתכמו ב־29.5 מיליארד שקל ביחס למחצית הראשונה של 2023, המשקפים קצב שנתי של לפחות 59 מיליארד שקל, מתוכם כ־8.5 מיליארד שקל מע"מ. כך, מבלי לכלול את ההתייקרויות הנוכחיות ואת אלו שיהיו במהלך השנה הבאה, העלאת המע"מ ל־18%, תקפיץ ב־2025 את ההוצאה בסופר לפחות בחצי מיליארד שקל – לכ־60 מיליארד שקל.
