שרים: נפסיק לפרסם ב"הארץ"; לוין מקדם: תמיכה בסנקציות על ישראל תוביל למאסר
שרים: נפסיק לפרסם ב"הארץ"; לוין מקדם: תמיכה בסנקציות על ישראל תוביל למאסר
שר התקשורת שלמה קרעי הודיע על כך לאחר שמו"ל העיתון עמוס שוקן הגדיר מחבלים כ"לוחמי חופש"; שרי התחבורה והכלכלה, וכן מנכ"לי האוצר והפנים הורו על מהלכים דומים. שר המשפטים לוין דורש לקדם חוק לפיו קידום או תמיכה בסנקציות בינלאומיות על ישראל תוביל לעונש של עד עשר שנות מאסר
מספר שרים בממשלה, ובראשם שר התקשורת שלמה קרעי, הודיעו היום (ה') על הפסקת הפרסום בעיתון "הארץ" לאחר שמו"ל העיתון, עמוס שוקן, קרא למחבלים פלסטינים "לוחמי חופש", וזאת בוועידת העיתון בלונדון.
קרעי מקדם הצעת החלטה לפיה הממשלה לא תתקשר כלל עם גופים מקבוצת "הארץ" בהתקשרויות חדשות, כולל הפסקת מנויים אישיים של עובדי מדינה ואי חידוש התקשרויות קיימות במידה שהדבר אפשרי. גם מנכ"ל משרד הפנים רונן פרץ הודיע על כך. שרת התחבורה מירי רגב הנחתה את מנכ"ל משרדה להפסיק את הפרסום בקבוצת "הארץ" על ידי המשרד וכל החברות הכפופות לו. גם שר הכלכלה ניר ברקת פרסם הודעה דומה.
אחד המשרדים הבולטים שהוציאו דרישה דומה הוא האוצר. מנכ"ל המשרד שלומי הייזלר עדכן כי לאור חומרת הדברים שנאמרו, הוא מורה לעצור את הפרסום הממשלתי של המשרד עם העיתון.
בעקבות הדברים, דורש שר המשפטים יריב לוין לקדם חוק לפיו קידום או תמיכה בסנקציות בינלאומיות על ישראל יובילו לעונש של עד עשר שנות מאסר.
בעקבות הדברים עיתונאי "הארץ" יצאו בהצהרה משותפת: "אנו, המסקרים את המלחמה ותוצאותיה, מתנגדים באופן חד משמעי לכך שאנשי טרור, מחבלים באשר הם, ייחשבו ללוחמי חירות. עמדתנו היא שמעשי רצח ומתקפות כלפי חפים מפשע אינם אמצעי ראוי להכלה באף מאבק".
לשכת הפרסום הממשלתית: אנחנו גוף מייעץ בלבד
ברקע סערת דבריו של מו"ל הארץ עמוס שוקן, בלשכת הפרסום הממשלתית מבהירים שהם גוף מייעץ בלבד שלא אמון על ההחלטה היכן לפרסם קמפיינים ממשלתיים. במכתב ששלחה מנכ"לית לשכת הפרסום הממשלתית מוריה שלום לחברי ועדת הכספים של הכנסת הבהירה שלפ"מ היא גוף מייעץ ומבצע – ושההחלטה על המקומות שבהם יפורסמו קמפיינים ממשלתיים היא של המשרד הממשלתי שמזמין את הקמפיין.
לפ"מ היא הגוף הממשלתי שמספק שירותי פרסום למשרדי הממשלה השונים, וגם לגופים נוספים כמו צה"ל, המשטרה והאוניברסיטאות. עיקר התפקיד של לפ"מ הוא ייעוץ לגופים הממשלתיים השונים ביחס לקמפיינים ולפרסומים, כמו גם להשלים את הביצוע של הקמפיינים השונים.
"ההמלצות בדבר בחירת המדיות, חלוקתן והיקפן מבוצעות על בסיס קריטריונים מקצועיים וכלכליים בלבד, ללא שיקול נוסף. לדוגמא, התאמת המדיה לקהל הרלבנטי, התאמה לתוכן הפרסום, תפוצת ונתח השוק של המדיה, עלות המדיה פר חשיפה ועוד". עוד הוסיפה: "לפ"מ הינה גוף מקצועי ממלכתי האמון על ביצוע תקציבי הפרסום הציבוריים של משרדי הממשלה וגופים ציבוריים נוספים (להלן: "לקוחות"). לפיכך וככל גוף ציבורי ממלכתי חלה עליו חובת נאמנות, שקיפות, שוויוניות וסבירות בהחלטותיו כקבוע בדין המנהלי, הנחיות משרד המשפטים והלכות הפסיקה השונות".
לא ברור עד כמה המהלך של הפסקת הפרסום הממשלתי בעיתונים של קבוצת "הארץ" ייצא לפועל, וככל הנראה הדברים יתבהרו יותר במהלך השבוע הבא. עם זאת, יש לציין כי ההחלטה על תקציבי הפרסום ולאן להפנות אותם היא תחת דוברי המשרדים השונים. כאשר משרד ממשלתי בוחר לפרסם בגוף תקשורת כלשהו, לאחר גיוס התקציב, מתחיל שיתוף פעולה בין לפ"מ לבין המשרד שבמסגרתו מחליטים גם באילו כלי תקשורת יפורסם.
לפי מרכז המחקר והמדיה של הכנסת הוצאות לפ"מ על פרסום בכלל כלי התקשורת ובכל סוגי המדיה (טלוויזיה עיתונות, דיגיטל, קולנוע, רדיו ושלטי חוצות) הסתכמה ב-2023 בכ-186.5 מיליון שקל. הפרסום הממשלתי מחולק לשניים: פרסום חובה הכולל מודעות שונות כמו למשל מודעות של תכנון ובנייה וקמפיינים פרסומיים. עיקר ההוצאה הממשלתית היא על הקמפיינים. כמו כן, ובעיקר בפרסומי החובה, ייתכנו חובות שונות כמו למשל לפרסם לפחות בשני עיתונים, כשאחד מהם הוא בשפה הערבית.
כך או כך אין חובה לפרסום בעיתון או במדיה ספציפית וההחלטה היא בעיקר נתונה לדוברי המשרד, כשבהחלטה היכן לפרסם יש שיקולים מקצועיים שונים. למשל, ייתכן וקמפיין מסוים יתאים יותר לסוג מסוים של עיתונות מקצועית ולכן הפרסום בו של הקמפיין הספציפי יהיה יעיל יותר. ההחלטה הסופית בנושא היא של דוברי משרדי הממשלה, בעוד לפ"מ מלווה ומייעצת בהחלטות השונות.
