סגור
קשיש סיעודי חולים סיעודיים מטפלים סיעודיים מטפלת סיעודית קשישים
קשישה סיעודית. מבוטחי כללית עשויים להיוותר ללא כיסוי ביטוחי (צילום: עמית שעל)

פרשנות
הממונה על שוק ההון ייאלץ לאשר למנורה להיות מונופול בביטוח סיעודי

משבר הביטוחים הסיעודיים מאיים להותיר בסוף השנה את 2.6 מיליון מבוטחי כללית ללא כיסוי ביטוחי סביר, ובטווח הארוך לפגוע קשות בענף ביטוחי הסיעוד כולו. בפני הממונה על שוק ההון עומדות שתי אפשרויות רעות. מסתמן שחרף חששותיו של גל ממונופול של מנורה מבטחים, שיגרור הקשחה בתנאי הזכות להכרה כסיעודי, הוא ייאלץ לאפשר לה להתקשר עם קופ"ח כללית

לדיון היום בוועדת הבריאות של הכנסת על משבר הביטוחים הסיעודיים התייצבו שלוש הדמויות המרכזיות בסאגה המתמשכת: מנכ"ל קופת חולים כללית אלי כהן, הממונה על שוק ההון עמית גל, ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב.
לסדר הישיבה סביב השולחן היתה משמעות סמלית: גל ישב בין כהן לבר סימן טוב - עם שניהם היו לו ויכוחים פומביים לאורך השנה האחרונה באשר לדרך הנכונה לפתור את משבר הביטוחים הסיעודיים, שמאיים להותיר בסוף השנה כ-2.6 מיליון מבוטחי כללית ללא כיסוי ביטוחי סביר, ובטווח הארוך לפגוע קשות בענף ביטוחי הסיעוד כולו.
בעוד שהפתרונות לטווח הארוך יכולים להיות מגוונים, מבחינת כהן ובר סימן טוב, אין שאלה לגבי הפתרון לטווח הקצר: השניים סבורים שלאור חלון הזמנים שנותר, על רשות שוק ההון לגייס את חברת הביטוח מנורה מבטחים, שמתפעלת את הביטוחים הסיעודיים של שלוש קופות החולים האחרות, כדי להתקשר גם עם כללית. מנגד, גל חושש מהענקת כוח מונופוליסטי כה רב ויצירת תלות כה גדולה במנורה, מצב אותו הגדיר כ"חסר תקדים ובעל שלכות עמוקות ורחבות".
לצופה מן הצד הדיון עלול היה להישמע כמו שיח חירשים: מנכ"ל כללית דרש מגל לאשר למנורה להתקשר עם כללית, ואמר: "הוויכוח על מונופול הוא טוב לאקדמיה אבל אני צריך פיתרון ל-1.1.25" - התאריך שבו תיוותר כללית ללא חברת ביטוח לתפעול הביטוחים שלה. מנגד, גל שב והבהיר שהרשות לא מונעת את קיומו של מו"מ בין הצדדים, ואילו כהן מבהיר שמנורה לא תתחיל מו"מ ללא ודאות שגל יאשר את ההסכם.
אך חרף הסתייגויותיו, גל כלוא בין השניים. על אף שהיה רוצה לראות את כללית, שלמכרז שפירסמה באוגוסט לתפעול הביטוחים הסיעודיים שלה לא ניגשה אף חברת ביטוח, מתאמצת לצאת למכרז חדש, ועל אף חששותיו מהמחיר שישלם הציבור על מונופול של מנורה, ככל הנראה לא תיוותר לו ברירה, וככל שכללית ומנורה יחתמו על הסכם, סביר שהוא יאשר אותו.
יו"ר ועדת הבריאות ח"כ יונתן משריקי ניסה להוציא מגל אמירה ברורה בנושא. על כך השיב גל: " אני לא מונע שום שיח לגבי מו"מ בין כללית למנורה. ידוע שההנחיות דורשות אישור של הרשות להתקשרות במונופול מעל ל-50%. את אותו מונופול אני אוכל לאשר, פוטנציאלית, אם וכאשר אני אראה את התנאים שלו. אם המונופול הזה פוגעני מידי, לא בטוח שאוכל לאשר אותו. אין שום חסם לדיון בין שני הגופים".
לכאורה, ניתן לראות את תשובתו של גל כסירוב להתחייב למנורה שהיא יכולה להיכנס בנחת למו"מ עם כללית. אך בעודו ישוב בין מנכ"ל כללית ומנכ"ל משרד הבריאות, וללא גיבוי מצד שר האוצר שנמנע מלהתייחס לנושא, גל יודע שלא תהיה לו ברירה אלא לאשר בסופו של דבר הסכם בין מנורה לכללית. אך כשומר סף הוא באותה נשימה מנסה להבהיר למנורה: 'אל תגזימו'.
מנורה, שממתינה לאור ירוק להיקרא לדגל, יודעת שככל שחולף הזמן התלות בה גדלה. בכל הסכם עם כללית, היא תדרוש שינוי מרכזי מצד רשות שוק ההון: לשנות את החוזר ליישוב תביעות, במסגרתו הכרה באדם כסיעודי בידי הביטוח הסיעודי גוררת במקרים רבים הכרה בו כסיעודי בידי חברות הביטוח. כלומר, מנורה תדרוש שתחול הקשחה בתנאים להכרה באדם כסיעודי שתשפיע על כלל המבוטחים, ולא רק על מבוטחי כללית.
למנורה, כמו לחברות ביטוח אחרות, תיק ביטוחי סיעוד פרטיים גדול. את הביטוחים הן הפסיקו למכור ב-2019, אך התיק הקיים מסב הפסדים הולכים וגדלים. הקשחת התנאים להכרה באדם כסיעודי תסייע לחברות הביטוח לחתוך הפסדים, ומכאן תנבע ההתעקשות של מנורה בסעיף זה. השאלה האם מעבר לכך, הם ידרשו שינויים משמעותיים נוספים.
ייתכן שיש צורך בשינוי החוזר ליישוב תביעות. אין ספק שכל פיתרון ארך טווח למשבר הביטוחים הסיעודיים מחייב חשיבה מחדש של המדינה על אופן הגדרתו של חולה סיעודי, מתוך מטרה למקד את המשאבים הכספיים למי שהכי זקוק לכך. אך כששינוי רגולטורי כזה נעשה מתוך אילוץ של הרגע האחרון, וכחלק מדרישה של חברת ביטוח שיודעת שהענף תלוי בה - זהו ללא ספק מצב בעייתי.
נדמה כי לטווח הקצר ברור לכולם כיצד ייפתר המשבר, אך סימן השאלה המפחיד באמת נותר הטווח הארוך. משבר הסיעוד דורש תכנון ארוך טווח, שיתוף פעולה בין משרדי, הקצאת משאבים כספיים וקידום תכניות למניעת התדרדרות, שאת פירותיהן ניתן יהיה לקטוף רק שנים קדימה. ומעל לכל - הוא דורש קבלת החלטות קשות ולא פופולריות כמו הקשחת תנאי הזכאות ומיקוד הסיוע למי שהכי זקוק לו. לכן, הסבירות שיקודם פתרון כזה קלושה.