מה יקרה אם טראמפ יפסיד? המחנות כבר מתחמשים בצבא של פרקליטים
מה יקרה אם טראמפ יפסיד? המחנות כבר מתחמשים בצבא של פרקליטים
מאז הפסיד לביידן, המועמד הרפובליקני לנשיאות ארה"ב עשה עבודה שטח יסודית בשכנוע תומכיו כי טוהר הבחירות נפגע. הטענה המרכזית: הדמוקרטים מגייסים להצבעה אנשים שאינם אזרחים. גם מחנה האריס מתכונן לתרחיש של תביעות
ימים ספורים לפני הבחירות לנשיאות ארצות הברית, והקמפיינים של שני המועמדים גייסו לשורותיהם צבא של עורכי דין כדי להתמודד אם מה שצפוי להיות אחד המרוצים מעוררי המחלוקת הגדולים בהיסטוריה האמריקאית. בין שהאשמות על רמאויות, בין שגניבת קולות ובין ששיבושים במכונות ההצבעה, התנאים למחלוקות משפטיות בשלים בהחלט: הבחירות צמודות מאוד ולאחד המועמדים יש עבר של מפסיד חמוץ.
ואכן, ההיסטוריה הלא מחמיאה של המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ מבטיחה כי גם אחרי ספירת הקולות וההכרזה על מנצח, הבחירות לא באמת יסתיימו וייפתח פרק סוער של תביעות משפטיות. כהכנה לכך, שני הקמפיינים כבר התחמשו באלפי עורכי דין בפריסה ארצית, חלקם בתשלום וחלקם בהתנדבות, הערוכים לכל התפתחות. אצל האריס, עורכי הדין מתמקדים בעיקר בכתיבת טיוטות ומזכרים שכוללים תרחישים היפותטיים ואסטרטגיות שונות ליום שאחרי הבחירות, בעוד אצל טראמפ הם כבר מנהלים יותר מ־130 תביעות משפטיות ב־26 מדינות במטרה "להגן על טוהר הבחירות".
זו כמובן לא הפעם הראשונה שעורכי דין מגויסים בבחירות האמריקאיות כדי ליישב סכסוכים. המחלוקת המשפטית המפורסמת מכולם היתה בבחירות לנשיאות בשנת 2000 בין אל גור וג'ורג' וו בוש, אז הוכרז בוש כמנצח באמצעות עתירה לבית המשפט. אך שנת 2024 אינה שנת 2000. כשבית המשפט העניק את הניצחון לבוש, גור פינה את הדרך בנימוס, בעוד כאשר טראמפ הפסיד בכל טענה משפטית כלפי הניצחון של ג'ו ביידן בבחירות 2020, הוא סירב להודות בהפסד ופעל לסכל את העברת השלטון. השיא היה ב־6 בינואר 2021, אז דרש טראמפ מחברי מפלגתו, לרבות סגנו דאז מייק פנס, לא להכיר בתוצאות הבחירות בהליך אישור הקולות בבית הנבחרים. לקריאתו הוא גייס המון זועם שהאמין כי הבחירות נגנבו ופרץ לבניין הקפיטול תוך עיכוב אישור תוצאות הבחירות — לראשונה בתולדות הפוליטיקה האמריקאית.
אפשר להניח כי הדרך היחידה שבה הבחירות הנוכחיות יעברו ללא אירועים מיוחדים היא במקרה של ניצחון לטראמפ. תאהבו או לא את המפלגה הדמוקרטית והמועמדת קמלה האריס, הן אינן מוכתמות כמו טראמפ, וצפויות להכיר בהפסד, אם אכן יתרחש. במקרה של הפסד לטראמפ, המצב צפוי להסלים במהירות, שכן העבודה המקדימה נעשתה הפעם ביסודיות והיא כוללת ארבע שנים של כרסום שיטתי באמון הציבור האמריקאי בטוהר הבחירות.
2 צפייה בגלריה
דונלד טראמפ מגיש אוכל במקדונלדס כחלק ממסע הבחירות שלו
(צילום: Doug Mills/The New York Times via AP)
לטענתו של טראמפ כי ניצח בבחירות 2020 דבק עד מהרה הכינוי "השקר הגדול". סביבו נבנה מה שידוע היום כ"השקר הגדול 2.0" או הטענה כי קיים מאמץ אמיתי של המפלגה הדמוקרטית להביא לקלפיות אנשים שאינם אזרחי ארצות הברית. זו אסטרטגיה מהודקת היטב שננקטת הפעם במחנה טראמפ, שינוי מהותי לעומת סבב הבחירות הקודם, אז תומכיו התמקדו לא רק בהצבעות לא חוקיות מסוג זה, אלא גם בטענות לגרימת חבלה למכונות הצבעה, גריסת פתקי הצבעה והסכנה הטמונה בהצבעה בדואר.
את הטענה כי אנשים שאינם אזרחים מנסים להצביע מהדהדים כמה מתומכיו הגדולים של טראמפ, בין השאר גם האיש העשיר בעולם והבעלים של הרשת החברתית X, אלון מאסק. "לאורך כל הדרך המטרה היתה לייבא כמה שיותר מצביעים לא חוקיים", טען מאסק עוד ביולי, כאילו בעיית ההגירה הלא חוקית במדינה קשורה למאמצים זדוניים של המפלגה הדמוקרטית לרמות בבחירות.
הטענה, הזורעת ספקות רבים סביב טוהר הבחירות, היא קלושה במקרה הטוב. קרן מורשת, ארגון שמרן ללא מטרות רווח, שעוקב אחרי טענות לרמאות בבחירות מאז 1979, מצא רק 85 מקרים מתועדים של בוחרים שאינם אזרחים שניסו להצביע ב־2023-2003, או 0.0001% מתוך מאות מיליוני הצבעות. זה פשוט לא קורה. אבל המהלכים המשפטיים והגיבוי הרעיוני מצד אנשי עסקים בעלי מעמד של כוכבים כמו מאסק נותנים את אותותיהם. האמונה כי המפלגה הדמוקרטית רוצה "לגנוב" את הבחירות (לכאורה בפעם השנייה) תופסת אחיזה והפכה להיות אחד המסרים המובילים של קמפיין טראמפ בימים האחרונים לבחירות.
סקר שנערך בתחילת החודש מצא שמסרים אלו יעילים מאוד וכי 85% מתומכי טראמפ הביעו דאגה מפני עלייה בהיקף המצביעים שאינם אזרחים. אותו סקר מצא כי 60% מכלל המצביעים חוששים או חוששים מאוד מרמאויות בבחירות.
הפעילות המאומצת הזו חשובה ליום שאחרי 5 בנובמבר. אם טראמפ ינצח, הוא צפוי לטעון כי עשה זאת "למרות הכל" וככל הנראה בפער גדול. אם יפסיד, הוא יוכל להמשיך ולטעון כי הבחירות נגנבו ממנו שוב, כמו ב־2020, אלא שהפעם הבסיס הרעיוני לכך הונח מראש ודושן היטב. זו מציאות מסוכנת ליציבות החברתית בארצות הברית, אם כי לא בהכרח אתגר מהותי למנגנוני האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה האמריקאית. טראמפ לא מחזיק בימים אלו בשלטון ולכן הוא לא מהווה איום על המעבר השקט של השלטון כפי שהיה לפני ארבע שנים. כך שטראמפ אולי לא יוכל לייצר את התנאים הדרושים לשידור חוזר של ההסתערות על הקפיטול, אך לפחות דבר אחד הוא הבטיח — את כרסום האמון האמריקאי בטוהר הבחירות.
