דמרי ניצח את אלוני חץ ומנורה במרוץ למקום הנכסף במדד ת"א־35
דמרי ניצח את אלוני חץ ומנורה במרוץ למקום הנכסף במדד ת"א־35
חברת הנדל"ן הצליחה להיכנס בעדכון המדדים הקרוב למדד הדגל, אחרי שהנפיקה לפי מחיר מניה שקרוב לשיא כל הזמנים, ועקפה את מנורה שעד לפני שבועיים היתה הגדולה בת"א־90. אלוני חץ ניסתה את אותו המהלך בדיסקאונט של 10%, ונכשלה
לקראת המועד הקובע לעדכון הרכב המדדים שחל ביום חמישי, 17 באוקטובר, התנהלה תחרות צמודה בין מנורה מבטחים, אלוני חץ ודמרי על מקום שהיה סביר שיתפנה במדד ת"א־35. מניית אלקטרה התנדנדה סביב הדירוג שצפוי היה להוציא אותה מהמדד והכל היה תלוי בה.
אם אלקטרה היתה נפלטת מת"א־35, אזי המניה בעלת שווי השוק הקובע הגבוה ביותר בת"א־90 עם החזקות ציבור של 30%, היתה נכנסת למדד. אם אלקטרה היתה נשארת בת"א־35, אף מניה לא היתה עומדת בתנאי הכניסה למדד, ולכן כניסה אליו התאפשרה רק במסגרת השלמת כמות המניות במדד ל־35 בעקבות יציאת מניה מהמדד. העדכון ייכנס לתוקף בשלב מכרז הנעילה של 7 בנובמבר, באותו מועד קרנות הסל יתאימו את אחזקותיהן במניות בהתאם לעדכון.
עד לפני שבועיים מנורה מבטחים היתה המניה הגדולה ביותר בת"א־90. ב־6 באוקטובר דיווחה אלוני חץ על הקצאת 22 מיליון ממניותיה לאהרון פרנקל תמורת 684 מיליון שקל - וזאת כדי לאפשר כניסה של אלוני חץ למדד ת"א־35. אחרי הקצאת המניות אלוני חץ השתוותה זמנית למנורה בשווי השוק שלה, בדרך לתחרות צמודה על הכניסה למדד. ב־9 באוקטובר החלה דמרי במהלך של הנפקת מניות למוסדיים בתמורה ל־350 מיליון שקל. בעקבות אותה הנפקה שווי השוק הקובע של דמרי עקף את אלו של מנורה מבטחים ושל אלוני חץ, והיא זו שתכנס למדד, שממנו תיפלט מניית אלקטרה, בעקבות הירידה בשווי השוק שלה מתחילת השנה.
לבד מהכניסה למדד, הנפקת המניות גם מקלה על החברה לקבל מחיר גבוה עבור המניות שהיא מנפיקה, לכן תזמון הנפקת מניות בסמוך לכניסה למדד הוא נפוץ, בעיקר אם ההנפקה מסייעת לכניסה למדד או למניעת יציאה ממנו. המניות שאלוני חץ הנפיקה לאהרון פרנקל הונפקו בדיסקאונט של 10% בלבד על השווי הנכסי נקי של החברה, זאת בניגוד לדיסקאונט של 30%-20% שלפיו נסחרה המניה במרבית השנה. כלומר, אלוני חץ ביצעה הנפקה שהפחיתה משמעותית את המינוף שלה לפי שווי גבוה יחסית לחברה. גם דמרי הצליח לבצע הנפקה לפי מחיר מניה שקרוב לשיא כל הזמנים שלה, דבר שאיפשר לדמרי להמנע מעליית מינוף עם רכישת הקרקע בשדה דב מנושי חנן מור.
אלקטרה יוצאת מת"א־35 בעקבות החולשה של מניות החברות שמתמקדות בתשתיות בישראל - אלקטרה, קבוצת אשטרום, שפיר ודניה סיבוס. יש פער בולט בין מדד ת"א־בנייה שעלה ב־15% מתחילת השנה ובין המניות שמתמקדות בתשתיות בישראל, שמרביתן ירדו מתחילת השנה.
פער זה נובע ממחסור בעובדים ומקיצוץ צפוי בתקציב המדינה, שצפויים לפגוע בתוצאות של חברות התשתיות בישראל. מנגד, הצמצום החד בהתחלות בנייה בישראל ובייזום נדל"ן, שחלקו נובע גם הוא ממחסור בעובדים, צפוי לגרום למחסור עצום בדירות בישראל, וגורם זה עלול להשאיר את מחירי הדיור והשכירות למגורים בשיא, חרף ההשפעות השליליות של המלחמה.
המחסור בעובדים בתחום הבנייה נובע מהחלטה של ממשלת ישראל לעצור כמעט לחלוטין העסקת עובדים פלסטינים מהשטחים בישראל. ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת מרבית הדרג הביטחוני, שהעדיף הגעת עובדים פלסטינים תחת פיקוח על העסקה בפועל של עובדים לא חוקיים ללא פיקוח. בנוסף, היעדר מקור הפרנסה מקל על גורמי טרור בשטחים להתחזק. המלצת הדרג המקצועי לא התקבלה על ידי הממשלה. בפועל לא חלה ירידה במספר הפיגועים שבוצעו על ידי פלסטינים מהשטחים בעקבות ההחלטה הזו. מבחינה כלכלית מספר העובדים הזרים החדשים שהגיעו ממדינות אחרות מפצה רק על חלק קטן מהמחסור בעובדים, וכתוצאה מכך חלה ירידה בקצב הבנייה ובהתחלות הבנייה (לפי נתוני הלמ"ס).
לירידה זו השפעה לרעה על הכנסות המדינה ממיסים, בתקופה שהן נחוצות ביותר, ובנוסף יצירת מחסור בדירות מגורים לרכישה ולהשכרה שגורם לעליית מחירים ומקשה על הפחתת ריבית. כלומר, מדינת ישראל משלמת מחיר כלכלי כבד על ההחלטה למנוע כמעט לחלוטין כניסת עובדים פלסטינים מהשטחים לישראל. מניות יזמיות הנדל"ן למגורים הגדולות נפגעו פחות מהמחסור בעובדים כי עליית המחירים מפצה על ההאטה בקצב הבנייה. הכניסה של דמרי לת"א־35, והיציאה של אלקטרה ממנו, מצביעות על ההשפעה השונה של מדיניות הממשלה בנוגע להעסקת עובדים פלסטינים מהשטחים בתחומי התשתיות והבנייה למגורים.
ת"א־125, ביקושים והיצעים
למדד ת"א־125 ייכנסו המניות: גב־ים, עמרם, בית שמש, ארגו, פלרם ומבטח שמיר, וייצאו ממנו נפטא, מיטרוניקס, אודיוקודס, אייאיאס, מגדלי תיכון ובי קומיוניקיישנס. הכניסה של גב־ים למדד התאפשרה לאחר שנכסים ובניין מכרה מניות של גב־ים, כך ששיעור החזקות הציבור במניה הגיע ל־20%. מניית עמרם עמדה בקושי בתנאי הסחירות הנדרש לכניסה למדד (דרוג 300 בחציון הסחירות או בחציון מהירות המחזור מבין המניות שיכללו במדד תמר), ולכן קריטריון הסחירות לא צפוי למנוע את כניסתה למדד. מניות גב־ים ועמרם נכנסות למאגר מניות תמר, ולכן ייקבע עבורן פקטור משקל של רבע, כלומר, המשקל שלהן יהיה רבע מזה שהיה נובע מנתוני המניות. לכן הביקוש שקרנות הסל יזרימו לשתי המניות בנובמבר יהיה נמוך.
בפברואר פקטור המשקל יעודכן לחצי, משקל המניות במדד יוכפל, ואז קרנות הסל ירכשו מניות נוספות של גב־ים ועמרם. בחודש מאי פקטור המשקל המיוחד יבוטל, משקל המניות במדד יוכפל שוב, והן יזכו לביקושים נוספים מקרנות הסל. ארבע הנכנסות הנוספות למדד כבר נכללות במאגר תמר, ואם הבורסה לא תקבע פקטור משקל מיוחד עבורן, כל ההתאמה של קרנות הסל תתבצע במועד העדכון בנובמבר.
במועד העדכון ישתנה המשקל של מניות המדדים בגלל גורמים נוספים: פקטור סחירות, התאמת פקטור משקל מקסימאלי, שינוי בשיעור החזקות ציבור ושינוי בכמות המניות הרשומה. המניות הבולטות שצפויות לזכות לביקוש מקרנות הסל בגלל עלייה צפויה במדרגת סחירות הן: דמרי, הבורסה, מבטח שמיר, משק אנרגיה, קרסו נדל"ן, בית שמש, ישרס אחזקות, מניבים ריט, פלרם, שו"ב אנרגיה ותורפז.
מנגד, המניות הבולטות שצפויות לספוג היצע בגלל ירידה בפקטור סחירות הן: אלקו, ישראל קנדה, מג'יק, מטריקס, מנורה, רמי לוי, אופקו וקבוצת אשטרום. התאמות פקטור משקל צפויות להוביל לביקושים משמעותים למניות נובה, נקסט ויזן, מגה אור, חילן, ישראל קנדה, ריט1, מטריקס, קמטק, כלל ביטוח והראל. מנגד, ומאותה הסיבה, מניות לאומי, טבע, אאורה, נאוויטס, פוקס, פז נפט והפניקס יספגו היצעים משמעותיים.
