סגור
אור קטן
15.10.2024
"לישון זו חוויה מדהימה. ברוב החלומות יש לי כוחות־על"
איך אנחנו נרדמים, על מה אנחנו חולמים ומה קורה במיטה שלנו? מדור חדש צולל אל הרגלי השינה של הישראלים. והפעם: דוד דמארי, בן 22, סקסופוניסט, חבר בהרכב שולחן לשישה
מדור יונתן 15.10
.
.
אנחנו נפגשים במצפה רמון. למה?
"אני בסאבלט כאן, הגעתי מבית ההורים בבית דגן. הגיע הזמן לעזוב את הבית, ונמשכתי לשקט באזור. בית דגן צמודה לנתב"ג, ובמרכז באופן כללי יש יותר מדי הסחות דעת. באתי לכאן כדי להתמקד במה שקוסם לי — הרגש והדמיון. אני מוצא השראה בשינה וגם בדברים שאני חווה במשך היום, ואני משתדל לתעד את הרגשות בנגינה שלי וביומנים שאני כותב.
"גם את השינה שלי אני חוקר, רושם באילו שעות ישנתי, אם קמתי עם שעון מעורר, אם ישנתי עם או בלי אור, אם היה רעש, ומנסה לבדוק איך הכל משפיע עליי. כאן למשל אין וילון, ובלילה אני ישן עם אור ירח מדהים, ויש גם בריזה שאין בבית דגן".
איך המעבר השפיע על השינה שלך?
"יש הרבה דברים שאני לא רגיל אליהם, כמו מזג האוויר והמיטה. בבית יש לי פוטון וכרית איכותית מנוצות אווז. אז פה השינה פחות טובה, והתחלתי להתעורר באמצע הלילה. האמת שבתקופה האחרונה לצערי נמנעתי בכוונה מלצלול עמוק מדי לשינה ולחקור אותה, כי זה נהיה אינטנסיבי מדי וקצת מפחיד. כרגע אני מסתפק בשינה שטחית — דילוג בזמן עד לרגע שאני מתעורר".
מה שעות השינה שלך בדרך כלל?
"אני הולך לישון בין 22:00 לחצות וקם בסביבות 10:00-8:00, ואני ממש מעדיף להתעורר ביקיצה טבעית. בדרך כלל אני אוהב לשהות במיטה וליהנות מהחלום שחלמתי, כשהוא עדיין צלול, ויש לי מחברת שבה אני כותב את החלומות. אבל עכשיו כשאני בהפסקה אני סתם נתקע במיטה, גולל בטלפון".
איך נראים החלומות שלך?
"ברובם יש לי כוחות־על. השבוע למשל חלמתי על דרקון ענקי, ואני סוג של מלאך שיכול לשלוט באש שלו. הבנתי שהוא לא משתמש בכוח שלו לטוב, אז לקחתי לו את האש ופיזרתי אותה בין כל האחים שלי, וכולם יחד נהפכו לדרקון חדש — אבל גם הם ניצלו את הכוח שלהם לרעה. התלבטתי מה לעשות, והחלטתי לפזר את האש לכולם, לכל העולם. יש רק חלום אחד שבו אני מרגיש שלא השתמשתי בכוחות העל לטובה: אני בבית מלון, שיש בו אזור ששייך לחרקים גדולים מאוד, ורק אני יודע עליו. כל הקירות שם מכוסים בריר משונה, ואני מוביל אורחים אל החרקים האלה, שאוכלים אותם וכך מתרבים. החרקים משתלטים על כל המלון, אבל בי הם לא יכולים לגעת. ויש חלום ישן שרודף אותי הרבה זמן: אני במדבר, עם שמים שחורים ומלא בניינים הרוסים, כמו עיר שנקברה מתחת לצונאמי של חול. אני גולש על הדיונות אבל יש נחש ענקי שרודף אחריי".
יש לך דמיון באמת עשיר.
"מאז שאני ילד. גם בשעות היום אני יכול לשקוע בחזיונות, איך אני מותקף בידי כל מיני יצורים ומגן על עצמי עם כוחות שאני ממציא באותו הרגע. לפעמים זה קצת מלחיץ".
זה בא מהבית?
"גדלתי בבית חרדי באלעד. לא היו לנו מסכים, אז היו לי פנאי וסבלנות לצלול עמוק לדמיון. ההורים חזרו בתשובה לפני שנולדתי, וכשהייתי בן 9 עברנו לבית דגן והם התחילו לצאת בשאלה. המעברים נבעו בעיקר ממסע רוחני של אמא שלי, כדי למנוע הרבה סבל שיש לה".
1 צפייה בגלריה
מדור שינה 15.10
מדור שינה 15.10
(צילום: יונתן בלום)
ואיך נראו הלילות שלך כילד?
"תמיד אהבתי את ההירדמות, את הסף בין שני עולמות, ואפילו הייתי מושך את הרגע הזה בכוונה — הייתי הולך לשטוף פנים רגע לפני שאני נרדם. אנחנו ארבעה בנים ובת קטנה, ועד גיל 18 ישנתי בחדר עם אחי שמבוגר ממני בשנתיים. נולדנו באותו תאריך ויש בינינו קשר מיוחד, אז תמיד היה לי חבר למסע אל השינה ולמשחקי דמיון משותפים. חורף אחד קיבלנו כרית חימום אדומה והיינו נותנים לה שמות וממציאים לה עלילות. אחי גם אמר לי לנסות להשתיק את המוח לפני השינה. עד היום אני עושה את זה בתקופות מסוימות — סורק את הגוף ומכבה את המערכות, עד שאני מגיע לראש ואז, כשאני במין טרנס, מכבה אותו ונרדם".
אתה בעצם עושה ניסויים בשינה.
"כן. היתה תקופה שהייתי מנסה לרוקן את עצמי בצורה אקטיבית לקראת הלילה, בפעילות גופנית אינטנסיבית או כתיבה ויצירה עד שאני נרדם, ואז השינה נהפכה למשהו מתוק. ולפני כמה שנים אחי התחיל להביא לי כל מיני צמחי מרפא, כמו מגוורט (לענה מצויה) ועשב החלומות המקסיקני (קליאה זקטצ'יצ'י), שמעשירים את החלומות. הם באמת גרמו לשינה חזקה ולחלומות חזקים, אבל קמתי עם כאבי ראש".
זה לא הפחיד אותך?
"כן, מאוד, אבל כל דבר מרגש, או נשגב, גם קצת מפחיד. הייתי רוצה שאנשים לא יפחדו מהאזורים האלה, כי יש בהם כל כך הרבה קסם ויופי. ללכת לישון יכול להיות חוויה יפה ומדהימה".
כשאתה מנגן זה דומה לעולם החלומות?
"בשניהם אני במצב תודעתי שונה, אבל במוזיקה אני יותר אקטיבי, יש לי הרבה יותר שליטה במה שיוצא ולאן אני זז. הסאונד שלי נע בין אנושי למפלצתי, הרבה צלילים שנשמעים כמו צעקות וחריקות וצלילים צרודים. אני מושפע מאוד מג'ון קולטריין בתקופה האחרונה שלו, שבה כבר אין מלודיה או הרמוניה רק רגש טהור. לפעמים אני ישן עם הסקסופון שלי, כי זה עוזר לי להרגיש מחובר אליו".
מה יש לך ליד המיטה?
"מצילות טיבטיות, שאני משתמש בהן לפעמים כדי להכריז על השינה והצליל גם עוזר לי במדיטציה. תמיד יש לי גם כמה מחברות, כרגע אלה רק שתיים: 'שדים פנימיים', שבה אני רושם כל מיני דפוסים שליליים ומנסה לעבוד עליהם; ומחברת לשירה שאני כותב. יש עט נובע, בקבוק מים שאמא קנתה לי. קלפי טארוט שעוזרים להשראה ונר שאני מדליק לפני השינה, אבל לא ישן איתו דלוק. יש קריסטל קוורץ שמרגיע ומטהר, ויש טבעת שאני אוהב לענוד כשאני חוקר את הדברים האלה".
jonbloomphoto@gmail.com

מוסף כלכליסט