פרשנותגם נגיד בנק ישראל הבין, אין מקום לאופטימיות
פרשנות
גם נגיד בנק ישראל הבין, אין מקום לאופטימיות
בנק ישראל מאמץ את הנרטיב של חברות הדירוג ומציג גישה פסימית לגבי כלכלת ישראל. הנגיד ירון מזהיר שגם העלאת ריבית נמצאת על השולחן, ושוב קורא לממשלה לסמן לשווקים שמדובר במדינה אחראית ושקולה. שיתחילו, למשל, בלהפסיק לתקוף את הסוכנויות
לכאורה אין דרמה גדולה בהחלטת בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה (4.5%) בפעם השישית ברציפות. יתרה מזו, להבדיל מהחלטות קודמות של בנק ישראל, הפעם איש גם לא ציפה להורדת ריבית ברוח ההורדות שראינו באירופה ובארה"ב. עם זאת, מי שקורא את תחזית המאקרו־כלכלית החדשה של הבנק המרכזי ושומע את דבריו של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, לא יכול להישאר אדיש.
בשורה התחתונה, חטיבת המחקר של בנק ישראל משנה באופן משמעותי – וכלפי מטה – את התחזיות לכלכלת ישראל בשנה הקרובה, בדיוק כפי שעשו חברות הדירוג שהחליטו בשבוע שעבר להוריד את דירוג האשראי של ישראל ולהעניק לה תחזית "שלילית". בדומה לאותן חברות הדירוג, בעיקר מודי'ס, הנגיד החריף את הטון באופן בולט לגבי האזהרות שהוא משמיע זה כמעט שנתיים, אך ביתר שאת מאז 7 באוקטובר 2023.
לפי התפיסה החדשה של בנק ישראל, צמיחת המשק כמעט ותתאפס (0.5%), בניגוד להערכה הקודמת של 1.5%, וזאת תוך קריסת היצוא וההשקעות במשק, שהם שני מנועי צמיחה מרכזיים. מדובר בתיקון חד. גם האינפלציה תזנק ותסתיים השנה מעל יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה, 3.8% לעומת תקרה של 3%.
חמור מכך, בנק ישראל מעדכן בחדות את הגירעון הצפוי ל־2024 ל־7.2% תמ"ג לעומת 6.6% תמ"ג בתחזית מיולי, שהיא התקרה המותרת בחוק. והמצב רק מחמיר מפה, הבנק המרכזי אימץ את הנרטיב גם לגבי 2025. החמרה בכל הפרמטרים: צמיחה נמוכה יותר – רק 3.8%, גירעון גבוה יותר של 5% תמ"ג, ויחס חוב־תוצר של כ־70% תמ"ג, שנחשב למסוכן. הנגיד הדגיש שתחזית הגירעון ל־2025 מניחה שהחבילה הפיסקאלית בסך 30 מיליארד שקל, שהם 1.5% תוצר, תאושר במלואה. כלומר, אם התבילה לא תאושר, בנק ישראל מניח בעקיפין גירעון של 6.5% תמ"ג בשנת 2025. שר האוצר בצלאל סמוטריץ', לעומת זאת, קבע יעד של 4% תמ"ג. אשרי המאמין.
המספרים הקשים של בנק ישראל הם בעצם תחזיות אופטימיות: הצמיחה עלולה להיות נמוכה יותר והאינפלציה והגירעון גבוהים יותר. זו הסיבה שהנגיד ירון מדגיש את המדיניות המאקרו־כלכלית ושני המרכיבים המרכזיים שחייבים להיות בתוכה: ריסון ואחריות. בראש ובראשונה הוא מכוון לעצמו – מדיניות הריבית. לדבריו, "המדיניות המוניטרית צפויה להמשיך להיות מרסנת". ואומנם, כל התחזיות נכון להיום לא צופות שינוי בריבית בשנה הקרובה. עם זאת, הוא אמר לעיתונאים: "יש לנו את היכולת ואת הנחישות להעלות את הריבית במידת הצורך". בחודשים הראשונים של המלחמה בנק ישראל היה מוטרד בעיקר מההיבט המאקרו־יציבותי, אך כעת נראה שהנגיד מוטרד מהאינפלציה עצמה וניכר כי הוא חושש שהיא "תברח". הוא גם ביקש לציין את כל הסיכונים קיימים לכך: המשך המלחמה, הפיחות בשקל, שוק הדיור, שוק העבודה שסובל ממחסור בהיצע, המדיניות התקציבית וגם מחירי הנפט.
הנגיד גם התיחס לחוסר היציבות ואי־הוודאות שנובעים מהמלחמה והניהול של המדיניות הפיסקאלית. בהקשר הזה, הוא חבש במסיבת העיתונאים את כובעו כיועץ הכלכלי לממשלה. בראש ובראשונה הוא ביקש להתנער מכל הביקורות המביכות שנשמעו על ידי גורמים פוליטיים, ולעתים גם מקצועיים כמו החשכ"ל באוצר יהלי רוטנברג נגד סוכנויות הדירוג. "אמון השווקים והמוסדות הכלכליים הבינלאומיים חיוני ליציבות הכלכלה הישראלית. כדי להבטיח את אמון השווקים חשוב שהממשלה תפעל לטיפול בסוגיות הכלכליות שמועלות בדו"חות, אלו תואמות במידה רבה את ההמלצות שהועלו בעבר על ידי בנק ישראל". במילים פשוטות מסביר ירון כי את הדברים שסוכנויות הדירוג אמרו, גם בנק ישראל אמר, לפחות את רובם.
הנגיד הדגיש כי לתקציב 2025 יש חשיבות גם מבחינת האיתותים לשווקים, ש"ישפטו אותנו לפי הביצועים ולפי מה שיש בתוכניות שיגיע לקו הסיום (כלומר יאושר בכנסת — א"פ)". ואם מישהו לא הבין, הוא הדגיש שוב: "חשוב להקשיב לחברות הדירוג ולהתייחס ברצינות להערכות שלהן – בוודאי בהיבטים הכלכליים. לפחות להבין איך אנחנו נתפסים או נראים בעיני העולם". עוד נקודה חשובה שהנגיד הדגיש ועלולה לעצבן מאוד את שר האוצר היא שהורדות הדירוג לא קרו רק בגלל המלחמה: "סוכנויות הדירוג מדגישות את השפעת המציאות הגיאו־פוליטית, אך משקפות גם את השפעת ניהול המדיניות הפיסקאלית, תוך דגש על חשיבות מתווה המדיניות העתידי. ההחלטה נקבעה בשל מגוון סיבות". ירון הפריך את ההסברים של סמוטריץ' ורוטנברג.
הנגיד שם דגש על תקציב 2025, ש"מהווה נקודת מפגש מאוד משמעותית בהקשר הזה (אמון השווקים — א"פ) וחשוב לבצע את ההתאמות (בעצם, גזרות — א"פ) הנדרשות". גם לגבי הרכב התקציב, הנגיד לא הסתיר את הביקורת: "בהיבט הרכב התקציב, רצוי כי ההתאמות יושתו על אוכלוסייה רחבה ככל האפשר וחשוב שהממשלה תתעדף הוצאות תומכות צמיחה, תצמצם תמריצים שליליים ליציאה לעבודה ותבטל פעילויות של משרדים שאינם חיוניים - ודאי בעת הזו". לדבריו, "תחום אחד שהיינו רוצים לראות בו התקדמות, הוא הכנסת אוכלוסיות נוספות לשוק העבודה. זה לא קורה, לצערי. דיברנו על זה גם לפני 7.10, אבל יש לזה חשיבות גדולה יותר כעת", אמר ירון שנשמע פסימי יותר ויותר ככל שהזמן עובר.
