שנה ל-7.10"הקושי רק גדל": נתיב החזרה של תושבי העוטף רצוף מהמורות
שנה ל-7.10
"הקושי רק גדל": נתיב החזרה של תושבי העוטף רצוף מהמורות
עד כה חזרו לבתיהם רק 77% מתושבי עוטף עזה ול־13 יישובים בשלב זה לא ניתן לחזור כלל; השיבה לחלק מהיישובים עשויה לארוך גם שנתיים, בהתחשב בהרס התשתיות והבתים שאליו מתווספים האבל והטראומה; מעל מרחפת עננה על תקציב מינהלת תקומה שאמונה על שיקום האזור ונתונה ללחצים פוליטיים מצד ראש הממשלה
שנה לאחר הטבח שהפך תושבי חבל ארץ שלם בישראל לפליטים אפשר לשרטט בזהירות את המסלול לשיקומו, וחזרתם הביתה. לא ניתן להבין את תמונת המצב בעוטף עזה בלי להבחין בין היישובים בו. במסיבת עיתונאים שערך ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני כחודש הוא ציין בגאווה כי השיפור במצב הביטחוני בעקבות המלחמה בעזה הוביל לחזרתם של 90% מהתושבים. אולם זו תמונה מסולפת של המציאות, אפשר לצייר אותה רק אם מתייחסים לכל האזור כמקשה אחת, וגם אז הנתון שהוא הציג אינו מדויק.
האזור המכונה עוטף עזה, בהתבסס על הגדרות משרד הביטחון לפני 7 באוקטובר, מכיל 47 יישובים, כולל העיר שדרות, ובסך הכל כ־65 אלף תושבים. נכון לעכשיו, אין כל אפשרות לחזור ל־13 יישובים משתי סיבות. על שלושה מהיישובים – סופה, נתיב העשרה וניר יצחק – עדיין מרחף איום ביטחוני על פי הערכת צה"ל. אליהם אפשר יהיה לחזור במועד לא ידוע כאשר בצה"ל יעדכנו את הערכת המצב. לעשרת היישובים האחרים אי אפשר לחזור מכיוון שהתשתיות והבתים הרוסים ומחייבים עבודות שיקום ארוכות, ובמקביל גם ברוב היישובים האלה יש עדיין איום ביטחוני. ב־13 היישובים השוממים היום התגוררו לפני הטבח כ־7,000 תושבים, ורובם יוכלו לחזור הביתה רק בעוד חודשים, חלקם בעוד שנתיים ויותר. ואי אפשר שלא להזכיר כי מאות תושבים לא ישובו לעולם.
3 צפייה בגלריה
פינוי הריסות מבנים שהותקפו בכיסופים ב־7 באוקטובר, ובתים שהותקפו בניר עוז ובבארי
(צילומים: אמיר זיו, דנה קופל, גדי קבלו)
דבריו של נתניהו כוונו ל־34 יישובים שאליהם כבר אפשר לחזור ובהם כ־58 אלף תושבים, אך גם ביחס ליישובים אלה נתניהו הציג נתון גבוה מאשר זה שידוע לכלכליסט. נכון לעכשיו, כ־87% מתושבי היישובים שאליהם אפשר לחזור, אכן חזרו. כך שעד עתה חזרו לעוטף עזה כ־49.5 אלף תושבים מתוך 65 אלף, כלומר רק 77% מתושבי העוטף חזרו. 23% לא יכולים כלל לחזור הביתה, או חוששים לחזור.
גם בקבוצת היישובים שאפשר לחזור אליהם, המצב מורכב ויש מאות משפחות שביקשו עוד זמן לפני שיקבלו החלטה אם לחזור לגור באזור האסון. המשפחות האלה מקבלות סיוע בשכר דירה, שיכול להגיע עד לסכום של כ־7,000 שקל. התנאי הוא שהמדינה תממן 90% משכר הדירה, ונאסר עליהם להשכיר את ביתם שבעוטף עזה, ולקבל את הטבות המס שלהן זכאים תושבי האזור.
אפשר לשרטט ציר זמן חזוי לחזרת התושבים ל־13 היישובים, אם המציאות הביטחונית תאפשר זאת. לוח הזמנים שיוצג כאן מבוסס על הערכה של מידת ההרס של התשתיות והבתים, ומצב האוכלוסייה, מספר האבידות והחטופים שהיא ספגה. סופה, ניר יצחק ונתיב העשרה יוכלו לשוב מיד ברגע שיוסר האיום הביטחוני; רעים, נירים, כרם שלום ועין השלושה, יחזרו, ככל הנראה, בתוך כחצי שנה; ההערכות הן כי לחולית, כיסופים ונחל עוז אפשר יהיה לחזור בקיץ הבא. בארי, כפר עזה וניר עוז ספגו נזקים כבדים ויחלפו עוד שנתיים לפחות עד שמלאכת השיקום תושלם. אבל הקושי לחזור ליישובים האלה לא נובע רק מעניינים טכניים שקשורים לאיום הביטחוני, או הנזק למבנים, אלא הפצע הנפשי שנפער ב־7 באוקטובר. בניר עוז האירוע מורכב במיוחד מכיוון שכרבע מהתושבים בו נחטפו או נרצחו. לצד הקשיים שנובעים מהאבל והטראומה יש שאלות מורכבות שאין עליהן תשובה, למשל מה לעשות עם בתים שבהם מתגוררים חטופים, או גרו בהם נרצחים.
הקהילות נאבקות למנוע התפוררות
נתיב החזרה הביתה עובר במינהלת תקומה, בתקציב שהיא מספקת ובתוכניות השיקום שהיישובים מקדמים מולה. ליבת הפעילות של תקומה היא באמצעות ארבעה צוותים שעוסקים בשיקום של כמה תחומים שבהם כל צוות מתמחה. מטבע הדברים בשנה שחלפה הצוות שהשקיע את מרב המשאבים הוא זה שעוסק בבינוי ודיור, ובראשו אביאל פנסאפורקאר. צוות זה קידם את הקמת שכונות המגורים הזמניות שאליהן פונו תושבי 13 היישובים שאינם יכולים לחזור הביתה, ועוסק כעת בתכנון שיקום היישובים. תושבי היישובים האלה מתגוררים כעת בשכונות זמניות שנוצרו במטרה לשמור על ההרכב הקהילתי, בתקציב של 1.8 מיליארד שקל שאיפשר לממן את בתי המגורים ואת הריהוט. בתקציב הזה נשכרו 1,300 דירות בבניינים שלמים בקריית גת, באר שבע, גן יבנה ואשקלון. כמו כן נרכשו 760 קרוואנים שמוקמו בשכונות זמניות שהוקמו עבור קהילות שביקשו לגור באזור עם אופי כפרי.
כך, למשל, חלק ממשפחות קיבוץ נחל עוז גרות מאפריל השנה בקרוואנים שהוצבו במשמר העמק, ומשפחות מכפר עזה בשפיים. ביישוב עומר נחנכה באוגוסט שכונה לתושבי כיסופים, עד עתה 80 משפחות עברו אליה. אנשי חולית גרים כעת ברביבים, 100 משפחות מבארי עברו לשכונת קרוואנים בחצרים, בקרוב יצטרפו אליהן 182 משפחות נוספות. החודש תחנך שכונה שבה 250 קרוואנים עבור תושבי כפר עזה שלא גרים בשפיים.
הפתרון הזה הוא הרע במיעוטו, ועדיין קהילות נאבקות כדי לשמר את עצמן ולמנוע התפוררות. זיו מצליח תושב כפר עזה ויו"ר פורום הביתה שמאגד את עשרת היישובים עם הנזקים הכבדים ביותר אומר על כך לכלכליסט: "אין קהילה אחת שפתרון הביניים נותן לה מענה שלם מקצה לקצה. אין קהילה אחת שכולה נמצאת במקום אחד. לאנשים יש צרכים שונים, עבודה, לימודים, בתי הספר, שיקום בבתי החולים. לכן יש כאן קושי מאוד גדול לנהל את הקהילות. אני לא רוצה להגיד שזה בלתי אפשרי כי יש אנשים שעושים את זה ומנהלים ומטפלים בקהילות האלה. אבל זה אתגר מאוד גדול ואין ספק שככל שעובר הזמן עד שהקהילות האלה יחזרו לבית שלהן, יהיה יותר קשה. הקושי לא הולך וקטן, הוא הולך וגדל".
תקומה תשקיע בשנים הקרובות תקציב של 1.5 מיליארד שקל בשיקום היישובים. בסך הכל נפגעו בטבח 4,358 בתי מגורים ועוד כ־500 מבני ציבור. 450 בתי מגורים הושמדו כליל ומחייבים בנייה מחדש. לפי הכללים היבשים של מס רכוש הפיצוי לכל הבתים שנפגעו בעוטף עזה הוא כ־250 מיליון שקל. מכיוון שבמס רכוש לא נערכו לאירוע כמו טבח 7 באוקטובר, תקומה הוסיפה מתקציבה את ההפרש. תקציב השיקום מתחלק בין עשרת היישובים שבהם הנזק חמור על פי מידת הנזק, כך שכ־800 מיליון שקל יושקעו בכפר עזה, ניר עוז ובארי. במנהלת תקומה יצרו הליך שמאפשר לישובים בעצמם לתכנן את השיקום, הם מחויבים לבחור חברה מנהלת ולהציג את התוכניות לאישור תקומה. הערכות הן שלאחר חגי תשרי יחלו עבודות השיקום. בבארי, קיבוץ עמיד כלכלית, החלו כבר עתה בבניית שכונה חדשה שבה 54 בתים מתקציב הקיבוץ, בהנחה שתקומה תחזיר את הסכום שהושקע לקיבוץ.
השיקום הפיזי של המבנים והבתים יושלם בסופו של דבר, אך קשה להעריך בשלב זה כמה מהתושבים ירגישו שהם יכולים לחזור לאזור. "אני חושב שמי שהיה בבית שלו והחזיק את הידית של הממ"ד בזמן שכבשו את הישוב שלו, ומחבלים נכנסו לבית שלו, לא יחזור להיות כמו שהוא היה קודם", אומר מצליח. "יש פה טראומה שזמן אולי ילמד את האנשים איך לחיות איתה, אבל היא לא תעבור".
בגלל הטראומה הזו, ויותר מעשור של ריצה לממ"ד ובריחה מהישוב, מתארגנות כעת קבוצות שבהן עשרות משפחות ואף יותר, שמבקשות להישאר כקהילה אך לעבור לאזור מרוחק מעזה. הסוגייה הזו רגישה ומעוררת מחלוקת גם בתוך הנהגות הישובים ולכן חברים בקבוצות האלה ביקשו לא להיחשף. בשלב זה המדינה מבקשת לעודד את חזרת התושבים לעוטף עזה ולכן לא מספקת פתרון קהילתי לקבוצות אלה.
צוות אדם וקהילה בתקומה שבראשו עומדת דגנית סנקר לנקה אמון בין היתר על תחום הבריאות בכלל ובריאות הנפש בפרט. התקווה היא כי תקציב של 5 מיליארד שקלים שעומד לרשותם יאפשר לתמוך בתושבים באופן שיעודד את חזרתם. השקעת הצוות תורגש כבר בקרוב בתחום הרפואי. ניתן לצוות דגש מכיוון שכבר לפני 7 באוקטובר עוטף עזה סבל מפערים לעומת אזורים אחרים בארץ, ובעקבות הטבח הצרכים מזנקים והפערים יגדלו. כבר החל לפעול מרכז בריאות נפש במועצה האזורית אשכול, שבה היו הרבה ממוקדי הטבח; פורסמו קולות קוראים להרחבת קופות החולים; תוכנית אחרת מציעה מענק של 300 אלף שקל לרופאים עולים שישתקעו בחבל; תהיה תוכנית להתמודדות עם הטראומה והשכול, מענה לנפגעי תקיפות מיניות, ומניעה מוקדמת של אובדנות שעלולה לצוץ בעקבות הטראומה.
החזון: צמיחה
הצוות שעוסק בכלכלה ועסקים שאותו מנהלת מיכל פרנק, מתמקד בשלב הראשון בתוכניות שנועדו להשיב את היכולת של התושבים להתפרנס. עד 7 באוקטובר מצב העסקים והתעסוקה בחבל היה טוב, בין היתר בזכות הטבות והקלות מס. במלחמה העסקים חוו ירידה חדה בפעילות מכמה סיבות שלובות, סגירה בחודשים הראשונים עקב המלחמה, מחסור בעובדים, נטישת לקוחות, אובדן אמון על ידי משקיעים, ועלייה בריבית בגלל עלייה בפרמיית הסיכון של בנקים שמספקים אשראי והלוואות. תוכנית מרכזית, אך לא היחידה, נוצרה עם הרשות להשקעות הון שלראשונה תאפשר קבלה של מענק לא לשם צמיחה, אלא לצורך חזרה לפעילות. כרגע סכום המענקים עומד על 70 מיליון שקל, אך הביקוש לעזרה הזו גבוה והוגשו מאות פניות ובקשות למענקים שהסכום המצטבר שלהם גבוה יותר.
3 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו. ניסיון להציג תמונת מצב מעוותת בנוגע לחזרת התושבים ומונחה על ידי שיקולים פוליטיים שפוגעים בפעילות תקומה
(צילום: אלכס קולומויסקי)
לחקלאות חלק מרכזי בפעילות הכלכלית בעוטף עזה, משום כך נוצר צוות ייעודי שעוסק בחקלאות ותיירות. הצוות, בניהול אסף יצחקי, מקדם תוכניות בהיקף של כמיליארד שקל שהתכלית שלהן לייצר משקים ברי קיימא. יהיו השקעות בטכנולוגיות חדשות, תוכניות שיעודדו שילוב של צעירים בענף, השקעות הון, ותוכניות לפיתוח תשתיות מתאימות בדגש על הובלת מים. כך למשל יוקמו חוות הדגמה שבהן יישמו טכנולוגיות חדשות; ותהיה תוכנית מענקים באמצעות רשות החדשנות לחבר אגרוטק שיפעלו בחבל. הפרויקטים שנסקרו כאן ורבים אחרים נועדו לשקם את עוטף עזה ולעודד את חזרת התושבים. אך החזון של תקומה הוא גם לתמוך בצמיחה של החבל אל מעבר למצבו ערב הטבח. הפעילות בתחום הזה מושבתת מכיוון ש־5 מיליארד שקלים שהממשלה הבטיחה לתקומה לא הועברו לה. סכום העתק הזה יוכל לזרום לחבל רק לאחר שהממשלה תועיל בטובה ותגדיר מהם הגבולות הגיאוגרפיים של תקומה. אלא ששיקולים פוליטיים וחשש ממחלוקות עם ראשי ערים כנתיבות ואופקים שמבקשים להיכנס לתקומה, מונעים מהממשלה לקבל החלטה.
לכן פרויקטים שאושרו על הנייר בתוכנית החומש של תקומה תקועים, למשל התוכנית להקמת שלוחה של מכון וינגייט, הגדלת מספר חדרי מעונות הסטודנטים, ותוכנית לעידוד הקמה של עסקים חדשים. העובדה שעד עתה לא מונה מנהל למנהלת תקומה, על אף שהמנהל הקודם משה אדרי פרש לפני חודשיים, לא מסייעת בפתרון הבעיה. ראש הממשלה מתעקש למנות לתפקיד את האלוף במיל יפתח רון טל, שמרבה להופיע כפרשן בערוץ 14, ואינו מוכן לוותר על עמדתו כדירקטור בחברת ביג ועל סל ההטבות הכרוך בכך. עשרות ואולי מאות מנהלים טובים אחרים לא ראויים לתפקיד בעיני נתניהו, אולי כי לא צברו מספיק שעות כפרשנים בערוץ הבית.
כך שיש אסטרטגיה ותוכנית טובה לעוטף עזה, והיא גם תצליח כל עוד הפוליטיקאים לא יפריעו.
