נשיא ארגנטינה עושה לכלכלה טיפול בהלם, בינתיים היא גם מתכווצת
נשיא ארגנטינה עושה לכלכלה טיפול בהלם, בינתיים היא גם מתכווצת
מדיניות הצנע הקשה של חביאר מיליי רשמה הישגים, אבל עוד ארוכה הדרך להצלת הכלכלה מנזקי הממשלות המושחתות שקדמו לו. החדשות הטובות: הארגנטינאים מקבלים עכשיו נתוני אמת. החדשות הפחות טובות: העוני נוסק והתמ"ג בירידה
הנתון הבולט ביותר בדו"ח התחזיות העולמי של ה־OECD שהתפרסם בחודש שעבר הוא שיעור הצמיחה השלילי הצפוי לכלכלת ארגנטינה. למרות הרפורמות חסרות התקדים שמיישם הנשיא חביאר מיליי, שנכנס לתפקיד בדצמבר האחרון, הצפי הוא למיתון קשה ומינוס 4% צמיחה ל־2024. לא מדובר בנפילה קלה, כי אם בנחיתה קשה.
מי שבקיאים בסיפור הטרגי של ארגנטינה מאז עלייתו של חואן דומינגו פרון — האיש שייסד את הפופוליזם במדינה והוא עדיין אחת הדמויות החשובות בתודעה הקולקטיבית — לא הופתעו. מה שקורה היום למיליי זה בדיוק מה שקרה לנשיא מאוריסיו מאקרי לפני עשור. גם מיליי קיבל מהממשל הקירשנריסטי (זן מסוכן של הפופוליזם הפרוניסטי) כלכלה בקריסה, עם ירידה של 1.55% בתמ"ג בסוף 2023, אינפלציה של מעל 250% שגרמה למשקי הבית לאבד אמון במטבע המקומי והביאה לניהול הכלכלה בדולרים, וארבעה סוגי שערי חליפין עם פער של מעל 200% בין הדולר הרשמי כביכול לדולר הצללים, הבלו. מאקרי ירש גם ממשל מושחת (דירוג השחיתות קפץ מ־66 ל־98 בארבע שנים), מגזר ציבורי בזבזני שלא סיפק שירות לאזרחים אלא מקומות עבודה למקורבים, חוב ממשלתי עצום שהגיע ב־2020 ל־104% מהתוצר, וחוסר אמון מוחלט בשווקים שהביא לצניחה ברזרבות המט"ח מ־65 מיליארד דולר ב־2019 לכ־17.5 מיליארד דולר בסוף 2023 (הממשלה הקודמת אף ביקשה יואן מהממשל הסיני כדי לחזק את הרזרבות).
מיליי הבטיח שיעשה טיפול בהלם, שפירושו כי לפני שיהיה טוב, יהיה הרבה יותר רע. בהתאם, הוא הגיש חבילת קיצוצים בגובה 5% מהתמ"ג שכללה פיטורי ענק במשרדים הממשלתיים, ביער את השחיתות והסדיר את שער החליפין (כתוצאה, הוא זינק ב־200%). לשם השוואה, החבילה הפיסקאלית שמשרד האוצר מבקש עבור המשק הישראלי אחרי שנה של מלחמה היא בגובה 2%-1% מהתוצר.
ואכן, בארגנטינה של היום הרבה יותר רע. "תוכנית המסור", כפי שמכונה מדיניות הצנע של מיליי, לא רק שעצרה בניית תשתיות, אלא חתכה בסובסידיות ובקצבאות, שנשחקו ממילא בגלל האינפלציה. כתוצאה, בחודש שעבר פורסם כי העוני טיפס לכ־53% במחצית הראשונה של 2024 לעומת 41.7% בסוף 2023 ו־26% ב־2017, נתונים שבגינם ארגנטינה ענייה הרבה יותר מהשכנה ברזיל.
צעדי הצנע של מיליי משתקפים בממדי העוני, אבל טרם באו לביטוי מלא בנתוני הצמיחה, התעסוקה, ההשקעות, האינפלציה והביצועים הפיסקאליים. בה בעת, איתותים חיוביים ראשונים, שלהם ציפה כל כך העם הארגנטינאי, כבר צוברים תאוצה. ההישג הראשון: בניגוד לממשלה הקודמת, מיליי חושף את נתוני האמת, ולראשונה זה שנים הארגנטינאים רואים את המציאות כפי שהיא. כאשר הצהיר במעמד ניצחונו בבחירות כי הוא מקבל את הירושה הכי קשה בהיסטוריה, מתברר כי דייק להכאיב. ובדיוק כפי שתיאר אז, כל מהלך יהיה כואב וקשה.
בחזית האינפלציה, המכה הקשה מכולן, הציפיות צנחו מ־150% ל־50% והאינפלציה החודשית התמתנה בקצב מרשים מ־25.5% לכ־4%. בה בעת, היא עדיין גבוהה (233% בחישוב שנתי), שכן מיליי הפסיק את הסובסידיות למים, חשמל וגז. בגזרת הגירעונות והחובות הפיסקאליים, הממשלה רשמה עודף תקציבי רבעוני ראשון מאז 2008, עם מזומנים בהיקף 275 מיליארד פסו. רזרבות המט"ח, שהממשלה הקודמת חיסלה כדי להשתלט על שער החליפין (ללא הצלחה), זינקו בכ־40% בתוך שבעה חודשים בלבד.
באשר למשקיעים, בשלושת החודשים הראשונים לכהונת מיליי, כיוון תנועות ההון התהפך, וברבעון הראשון השנה נכנסו לארגנטינה 2 מיליארד דולר נטו לעומת בריחה של כ־7 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2023 (בתקופת הממשלה הקודמת) ובריחה של 4.3 מיליארד דולר ברבעון האחרון של 2023 (הרבעון שבו ניצח בבחירות). שוק ההון המקומי מביע אמון עצום במיליי. מדד מרבל, המדד הבורסאי המרכזי, זינק מאז ניצחונו ביותר מ־170%, אחד המוצלחים, אם לא המוצלח ביותר, בעולם כולו.
אז איפה הבעיה? זה עדיין לא מספיק. כדי לייצב את שער החליפין, האינפלציה והצמיחה, יידרש עוד זמן. ה־OECD אכן צופה ירידה של 4% בתוצר השנה (שהזניקה את האבטלה ל־7.6% מ־5.7% ערב כניסת מיליי לתפקיד), אך גם עדכן מעלה את תחזית הצמיחה ל־2025 ב־1.2 נקודות האחוז לכ־4%, השיעור הגבוה ביותר אחרי סין, הודו ואינדונזיה.
תקופת הדמדומים הזו, שבה האינפלציה עדיין גבוהה ואווירת המיתון חדרה עמוק לכלכלה, פוגעת בנשיא. בחודש שעבר נרשמה ירידה בפופולריות שלו (אף כי הוא נהנה עדיין מיותר מ־50% תמיכה), כאשר לפי סקרים הסיבה המרכזית לכך היתה בלימת הצעת האופוזיציה הפרוניסטית להגדלת קצבאות הזקנה. וזו בדיוק הבעיה המרכזית של מיליי. האופוזיציה מנסה לכרסם בכוחו, אם באמצעות ארגון שביתות ועיצומים ואם דרך הצעות חוק פופוליסטיות שמציירות את מיליי ומפלגתו כאכזריים יותר.
השאלה הגדולה היא ידו של מי תהיה על העליונה. ההיסטוריה הוכיחה כי הפרוניסטים ניצלו את ההפוגות הליברליות כדי להרוס עוד יותר את הכלכלה. מאז עלייתו של פרון, אז ארגנטינה היתה הכלכלה העשירית בעולם לפי תוצר לנפש כמו אוסטרליה כיום. היא נפלה במלכודת הפופוליזם, סבלה מחוסר יציבות פוליטית קיצונית וכתוצאה מכך הידרדרה בשבעה מקומות מדי עשור. נכון ל־2022, השנה האחרונה שלגביה קיימים נתונים, המדינה מדורגת 67 בעולם.