צה"ל מגיע למערכה בצפון מותש: איבד בשנה סד"כ של 12 גדודים
צה"ל מגיע למערכה בצפון מותש: איבד בשנה סד"כ של 12 גדודים
המלחמה בעזה ובצפון היא הארוכה שידעה ישראל. עם 700 הרוגים, 11 אלף פצועים, ללא תוכנית היום שאחרי והכוונה לפטור את החרדים, את העול יישאו שוב חיילי המילואים השחוקים
בצה"ל מדברים כבר שבועות על "גריעה" שיטתית ביכולות של חזבאללה אך לא מדברים על כמה מיכולותיו שלו "נגרעו" בשנה שלמה של מלחמה עם חמאס בעזה, לצד התכתשות יום יומית עם חזבאללה בצפון. חיסולו בסוף השבוע של מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה שם את ישראל במקום הקרוב ביותר שהיתה בו אי פעם למלחמה כוללת עם צה"ל, שמותש אחרי המלחמה הרציפה הארוכה ביותר בתולדותיו.
בשנה האחרונה הוא איבד, בעיקר בעזה, יותר מ־700 לוחמים. מספר החיילים שנפצעו, במידות פגיעה שונות מאז תחילת המלחמה הוא חסר תקדים — 11 אלף חיילים. לפי אגף השיקום של משרד הביטחון בכל חודש מספר החיילים הפצועים גדל בעוד כ־1,000. זה מספר הפצועים הגבוה ביותר שצה"ל ידע בכל מלחמה אחרת בתולדותיו, ובאופן שמשפיע על מצבת הכוחות שלו, שכן מדובר בסדר גודל של כ־12 גדודים שנגרעו ממנו.
בנוסף הכוחות הסדירים וכוחות המילואים שעתידים להילחם בחזית הצפונית — שנחשבת קשה, גדולה, מורכבת ומאתגרת הרבה יותר — מותשים ממלחמה בלתי נגמרת בעזה.
למצב הזה אחראי הדרג המדיני, שלא ניהל אסטרטגיה כלשהי למהלכיו בעזה, תוך התעלמות מופגנת שנמשכה חודשים ארוכים ממלחמת ההתשה בצפון. ביטוי לאדישות הזאת התקבל ביולי האחרון כשראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם חיילי מילואים, נשאל על ידי אחד מהם מתי הוא וחבריו יופנו לצפון וענה בזחיחות ש"הצפון זה שם".
את מספר החיילים שגרעה המלחמה מהמצבת של צה"ל הממשלה לא טרחה להשלים באמצעות גיוס של צעירים זמינים שגם בימי חירום אלה מעבירים את זמנם בישיבות. במקום לגייס אותם מתוקף צו השעה, היא מתנהלת בלוליינות פוליטית כדי להמשיך ולפטור אותם מגיוס, והכל מחשש לשלום הקואליציה. שיא השיאים היה לפני כשבועיים, כשנתניהו עמד לפטר את שר הביטחון יואב גלנט ולהחליפו בגדעון סער כדי לאפשר את המשך ההשתמטות ההמונית.
גם לאחר חיסול נסראללה עדיין לא ברורה המציאות הבטחונית האזורית שאיתה צה"ל יידרש להתמודד, אולי כבר תוך ימים אחדים. וכך בשל המחסור בחיילי סדיר, חיילי המילואים שעושים סבבי שירות כבר בפעם השלישית או הרביעית תוך שנה — יידרשו להמשיך לשאת על כתפיהם את העול. אתמול צה"ל החל להיערך בגיוס של שלושה גדודי מילואים שיופנו ליהודה ושומרון מחשש להסלמה בחגי תשרי, לאחר שביום חמישי הוחלט על גיוס שתי חטיבות מילואים חי"ר ושריון כחלק מההיערכות לפעולה קרקעית בלבנון.
הבעיה המתעצמת של צה"ל לא מתבטאת רק בשחיקה של חיילים והידללות במספרם. גם הכלים המשמשים אותם בלחימה הבלתי נגמרת, נשחקים. במשך שנה הטנקים, הנגמ"שים, הדחפורים ואמצעים נוספים פעלו בגזרת עזה. הבלאי הטבעי של הכלים, וכמובן אלו שניזוקו בעת הקרבות, מחייבים שיקום יסודי בסדנאות הרק"מ והטנקים. סדנאות אלה פועלות מסביב לשעון מאז פרוץ המלחמה אך כל מאמץ לספק פתרון הולם למאסה העצומה של הכלים האלה הוא רק טיפה בים.
גם בתעשיות הביטחוניות פועלים מסביב לשעון כדי לספק לצה"ל די נשק שיהיה זמין לו לכל תרחיש עתידי. אך גם מאמצים אלה לא יכולים להעמיד לצבא את כל צרכיו, ועל כן ישראל ממשיכה להיות תלויה בחימושים האמריקאיים, בייחוד לאור התעצמות המגמה של אמברגו נשק עליה מצד יותר ויותר מדינות בעולם. ביום חמישי שעבר מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר סיכם עם מקביליו במשרד ההגנה האמריקאי את תכולת המענק המיוחד שהניח הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן לישראל, בהיקף של 8.7 מיליארד דולר, כש-3.5 מיליארד דולר מהם הוזרמו לחשבון משלחת הרכש בניו יורק וישמשו לקניית חימושים.
שאר הכסף אמור לממן הצטיידות עתידית במערכות להגנה אוויריות כמו כיפת ברזל, קלע דוד והאצת תוכנית הפיתוח וההצטיידות במערכת היירוט בלייזר מגן אור. נוכח ההסתבכויות שעלולות לצוץ בקרוב, מוטב לדרג המדיני לא להסתנוור מההישגים הטקטיים של השבועות האחרונים בלבנון ובעיקר לפעול לשיפור הקשב אליו בוושינגטון.
