חוק ההסדריםרשויות התחבורה המטרופוליניות חוזרות - האם הפעם זה יצליח?
חוק ההסדרים
רשויות התחבורה המטרופוליניות חוזרות - האם הפעם זה יצליח?
לפי טיוטת חוק ההסדרים, רשות התחבורה הציבורית הארצית תהפוך לגוף עצמאי. היוזמה שאמורה לאפשר למחוזות לנהל את התחבורה הציבורית שלהם בעצמם מקודמת כבר משנת 2011 וזוכה לקונצנזוס מקצועי, אך בכל פעם מוסרת ברגע האחרון. ומה עם תחבורה ציבורית בשבת? תשכחו מזה
התוכנית להקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות שוב עולה על שולחן הממשלה, וזאת אמורה להיכנס לחוק ההסדרים הקרוב שיוגש יחד עם תקציב המדינה לשנת 2025. היוזמה להקים רשויות תחבורה מטרופוליניות, שיצמצמו את ניהול התחבורה הריכוזי של משרד התחבורה ויאפשרו למחוזות לנהל את התחבורה הציבורית שלהם בעצמם – מקודמת כבר משנת 2011, אז התקבלה החלטה ראשונה בנושא.
מי שמקדם כעת את היוזמה הוא מנהל רשות התחבורה הציבורית הארצית עידן מועלם, שבמסגרת ההחלטה הרשות שהוא מנהל תהפוך לגוף עצמאי (יחידת סמך חיצונית, כיום הרשות משמשת כאגף במשרד התחבורה – י"ש). מועלם רתם ליוזמה את מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן ואת שרת התחבורה מירי רגב שהתנגדה לתוכנית הזו בעבר. מועלם לא היה צריך לשכנע את האוצר בקידום התוכנית, כאשר אגף התקציבים מנסה לקדם אותה במשך שנים ארוכות ובכל פעם היא הוסרה מחוק ההסדרים ברגע האחרון. על אף שמדובר בחוק שיש עליו קונצנזוס מקצועי, גורמים בתעשייה טענו כי מאחורי המוטיבציה לקדם אותו עומדת העובדה כי הוא יאפשר מינויים רבים ברשויות החדשות שיוקמו ויחזק את מעמדו כמו גם שכרו של מועלם.
לידי כלכליסט הגיעה טיוטת ההחלטה שנוסחה על ידי משרדי האוצר והתחבורה והועברה כעת לבחינת משרד המשפטים. בדברי ההסבר לטיוטה נכתב כי "רמת הגודש בדרכים בישראל מהווה פגיעה בכלכלה הישראלית המתבטאת באובדן תוצר הנאמד בכ-24 מיליארד שקלים חדשים בשנה. ללא התערבות הממשלה ונקיטת צעדים אקטיביים, אומדן זה אף צפוי לגדול ולהגיע לשיעור שנתי של כ-42 מיליארד שקלים חדשים בשנת 2040". עוד נכתב כי "הפעלת התחבורה הציבורית באמצעות רשות מטרופולינית הינה המודל הנפוץ ביותר בקרב מטרופולינים במדינות ה-OECD" וכי "ניהול ריכוזי ברמה הארצית אינו מיטבי".
בטיוטה מצוין כי תוקם בחוק רשות ארצית לתחבורה ציבורית ושזו תתוקצב באופן נפרד ממשרד התחבורה (תקציב הסובסידיה לתחבורה הציבורית בשנת 2024 עמד על 16 מיליארד שקל). באופן אירוני משהו מצוין בחוק כי מי שיהיה כשיר להתמנות לתפקיד ראש הרשות יהיה רק מי שהוא "בעל ניסיון של שבע שנים בתפקיד ניהולי בכיר וכן שלוש שנים בתחום התחבורה הציבורית או בתחומי פעילות הרשות או לחלופין בעל ניסיון של שבע שנים בתחום התחבורה הציבורית או בתחומי פעילות הרשות ושלוש שנים בתפקיד ניהולי בכיר" – מה שהופך את מנהל הרשות הנוכחי עידן מועלם שמונה על ידי השרה רגב ללא ניסיון משמעותי בתחבורה כלא כשיר לתפקיד. בכדי להתמודד עם זה נוסף סעיף שבו נכתב כי "על אף האמור... מי שמכהן בתפקיד ראש הרשות לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה ביום תחילתו של החוק, יכהן כראש הרשות הארצית לתחבורה הראשון, בהתאם לתנאי ולתקופת מינויו".
בכל הקשור להקמת הרשויות המטרופוליניות, נכתב כי יוקמו רשויות מטרופוליניות בגוש דן ובירושלים ובהמשך בחיפה ובבאר שבע. רשות מטרופולינית גוש דן תכלול את שטח שיפוטן של תל אביב, הרצליה, רמת גן, בני ברק, גבעתיים, חולון ובת ים, ורשות מטרופולינית ירושלים תכלול את ירושלים, בית שמש, מבשרת ציון ואבו גוש. הרכב המועצה בכל אחת מהרשויות יכלול את נציגי הרשויות המקומיות השונות ושני נציגי ציבור שימונו על ידי שרת התחבורה באישור שר האוצר. כוח ההצבעה של כל נציג ייקבע לפי מספר התושבים והיקף נתיבי התחבורה הציבורית ברשות. כל רשות תכלול מנהל, יועץ משפטי, מבקר פנימי, מהנדס וסגן מנהל לענייני כספים. לרשויות תינתן סמכות לערוך תוכניות שנתיות בתחום התחבורה הציבורית, לאכוף עבירות תנועה, קביעת הסדרי חניה, מתן רישיונות לקווי שירות ומוניות שירות, לתכנן להקים ולתפעל חניונים ומסופי תחבורה ציבורית ועוד.
בהצעת החוק מצוין בפירוש כי ההחלטה לא תאפשר תחבורה ציבורית בשבת: "יובהר כי אין בהחלטה זו, כדי להסמיך את הרשות המטרופולינית לשנות מההסדרים הקיימים לפקודת התעבורה בנוגע לתחבורה ציבורית בשבת לרבות הפעלת קווי שירות בשבת".
כאמור, היוזמה להפוך את רשות התחבורה הארצית לגוף עצמאי ולהקים רשויות תחבורה מטרופוליניות קודמה עוד בהחלטת ממשלה משנת 2011. הניסיון להקים רשויות מטרופוליניות מקודם כמעט בכל פעם שיש הצבעה על חוק הסדרים אך תמיד יורד מהנוסח הסופי של החוק ברגע האחרון על רקע התנגדויות שונות בין אם של שרי התחבורה עצמם שחוששים מאובדן סמכויות ובין אם התנגדויות אחרות כמו של החרדים שחששו משינוי הסטטוס קוו בנוגע לתחבורה ציבורית בשבת. אתגר נוסף שיאלצו להתמודד איתו כעת הוא שסדר הזמנים להעברת חוק הסדרים לתקציב 2025 הוא מצומצם ומדובר בחוק מורכב שצפוי לעורר התנגדויות.
