בג"ץ הורה ללוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים - ולהצביע על נשיא לעליון
בג"ץ הורה ללוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים - ולהצביע על נשיא לעליון
בית המשפט הורה לשר המשפטים לכנס את הוועדה בתוך 14 יום; לפי שיטת הסניוריטי הנהוגה מקום המדינה, הוועדה אמורה לבחור לתפקיד הנשיא את השופט יצחק עמית - מינוי לו מתנגד לוין; עם זאת בג"ץ קבע כי אין עילה להתערב בבחירת שני השופטים החסרים בעליון; שר המשפטים: "לא אוכל לעבוד עם נשיא שאינו לגיטימי בעיני ציבור עצום"
בג"ץ הורה היום לשר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי שזו תבחר נשיא קבוע לבית המשפט העליון. ההחלטה ניתנה בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון.
לפי ההחלטה, על שר המשפטים לממש את חובתו לפי סעיף 7(א) לחוק בתי המשפט, לפרסם ברשומות את רשימת המועמדים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון תוך 14 יום ממועד מתן פסק הדין, ולכנס את הוועדה לצורך בחירת נשיא. עם זאת בג"ץ קבע כי אין להתערב בעת הזאת בסוגיית בחירת שני השופטים החסרים לבית המשפט העליון.
"האינטרס שימונה נשיא לעליון אינו אינטרס פרטי של בית המשפט"
בפסק הדין כתבו השופטים כי מטיעוני לוין עצמו עולה שמדיניותו היא שאין למנות נשיא לבית המשפט העליון כל עוד לא מושגת הסכמה רחבה ביחס למינוי, וכי מבחינתו אין מניעה שלא ייבחר נשיא לעליון למשך פרק זמן בלתי מוגבל.
השופטת ויעל וילנר קבעה כי משמעות מדיניות זו היא הענקת משקל בלעדי ומוחלט לשיקול שעניינו הגעה להסכמה רחבה ביחס למינוי, ואי-הענקת כל משקל לתכלית העיקרית של החקיקה הרלוונטית – מניעת מצב שבו אין נשיא קבוע לבית המשפט העליון, בהתקיים התנאים הנדרשים למינוי לפי החוק.
וילנר ציינה כי משמעות אי מינוי נשיא לעליון היא אי לקיחה בחשבון של הנזקים הכבדים שנגרמים לבית המשפט ולמערכת אכיפת החוק כתוצאה מכך.
בפסק הדין נקבע כי הלכה למעשה, "מדיניות זו משנה את המנגנון הקבוע בחוק לבחירת נשיא בית המשפט העליון, וחורגת מהוראות הדין". עוד הודגש שלמרות רגישותה הרבה של הסוגיה, ושאיפת בית המשפט להביא לסיומה ללא צורך בהכרעה שיפוטית, "בנסיבות האמורות לא נותרה ברירה אלא להכריע בה לגופה ולקבוע כי מדיניות השר מנוגדת לדין ואינה יכולה לעמוד".
השופטת וילנר הוסיפה כי אין לקבל את טענת השר לוין, שלפיה שופטי בית המשפט מצויים בניגוד עניינים בכל הנוגע לדיון בעתירה. במסגרת החלטתה הדגישה וילנר כי האינטרס שימונה נשיא לבית המשפט העליון אינו אינטרס פרטי של בית המשפט אלא של הציבור כולו".
בכל הנוגע לבחירת שופטים לעליון על-ידי הוועדה נקבע כי בהינתן שהחוק דורש רוב מיוחד לצורך הבחירה הרי שמדיניות השר, שלפיה יש לבחור שופטים על יסוד הסכמה רחבה בוועדה, אינה מתעלמת ממטרת החקיקה, ועל כן אין עילה להתערב בהחלטה.
עם זאת, הדגיש בג"ץ כי חזקה על חברי הוועדה כולם, שינקטו בכל צעד אפשרי על מנת לקדם את הליך בחירתם של שופטים חדשים לבית המשפט העליון.
השופט אלכס שטיין הצטרף אל וילנר וכתב כי שר המשפטים אמנם רשאי לקדם פשרות והסכמות כדי להבטיח מינוי שופטים שמשנתם תואמת את השקפותיו, ובידו הסמכות והכוח שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, אולם בהגיעו לנקודת המשבר ולשיתוק המערכת של בתי המשפט — הוא חייב לכנס את הוועדה במהירות הראויה.
גם השופט עופר גרוסקופף הסכים כי על פי הוראות החוקלשר המשפטים לא ניתנה זכות עודפת במסגרת מנגנון הבחירה של נשיא לבית המשפט העליון, כגון זכות וטו בהצבעה או זכות הכרעה במקרה של שוויון בקולות. לשיטתו, הסמכות שהוקנתה לו במסגרת זו, תחומה לכינוס הוועדה בהינתן צורך מערכתי במינוי נשיא. לכן, בנסיבות העניין, משלא התגבשה הסכמה רחבה, ובהיעדר שיקול לגיטימי אחר המצדיק דחיית מימוש הצורך המערכתי האקוטי במינוי נשיא העליון, מחובתו של השר לוין ליזום את הפעלת מנגנון הבחירה של הוועדה.
לוין: "סטירה בפרצופם של 2.5 מיליון מצביעי הקואליציה"
בית המשפט העליון פועל זה 11 חודשים בהרכב חסר (13 מתוך 15 שופטים) מאז פרישת הנשיאה לשעבר אסתר חיות והשופטת ענת ברון באוקטובר, וללא נשיא קבוע, אלא עם ממלא מקום נשיא, השופט עוזי פוגלמן, שעתיד גם הוא לפרוש באוקטובר הקרוב. לוין סירב עד כה להעלות להצבעה בוועדה לבחירת שופטים את נושא בחירת נשיא קבוע והשופטים החסרים, זאת מאחר שאין לו רוב בוועדה, והוא מתנגד לבחירתו של השופט יצחק עמית, שאמור להיבחר כנשיא קבוע לפי שיטת הסניוריטי (ותק) הנהוגה מקום המדינה.
ככל והוועדה תתכנס בקרוב, כפי שנקבע בפסק הדין, יש בה רוב לבחירת יצחק עמית לנשיא לפי שיטת הסניוירטי – שלושת שופטי העליון בוועדה, שני נציגי לשכת עורכי הדין וח"כ קארין אלהרר מהאופוזיציה, וזאת משום שדרוש רוב רגיל של 5 מתוך 9 למינוי נשיא לעליון. לעומת זאת, לאף צד אין רוב למינוי שופטים לעליון, היות והם צריכים להיבחר ברוב מיוחד של 7 מתוך 9, דבר שלא ניתן להשיג ללא הסכמה בין המחנות בוועדה, מאחר שהמחנה של לוין כולל 3 חברי וועדה (לוין, השרה אורית סטרוק וח"כ יצחק קרויזר).
התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ וביקשה ממנו להתערב בטענה שלוין מסרב לכנס את הוועדה לצורך דיון והצבעה על מינוי שופטים לעליון ובחירת נשיא בניגוד לדין ומתוך מניעים פסולים, במטרה לפגוע בעצמאות הרשות השופטת ובמערכת האיזונים והבלמים. עוד נטען כי לראשונה בתולדות המדינה, מפר השר את הנוהג החוקתי הוותיק והמחייב לבחור את השופט הוותיק ביותר לתפקיד נשיא העליון, על פי שיטת הסניוריטי. בעתירה נטען כי סירוב זה של לוין מהווה "חריגה מסמכות על דרך המחדל", וכי הוא "מפר את חובתו המינהלית המעוגנת בחוק לפעול במהירות הראויה", כאשר כל זאת נעשה "בחוסר תום לב ובשיקולים זרים אשר אינם ממן העניין".
לוין מסר בתגובה: "מדובר בצו חסר אחריות שמנוגד לחוק מפורש, שמהווה השתלטות כוחנית על הוועדה לבחירת שופטים ונטילת סמכויות השר בניגוד לחוק. הצו שהוצא היום אינו מכוון כלפיי באופן אישי. זוהי סטירה בפרצופם של כ-2.5 מיליון מצביעי הקואליציה הנוכחית, ושל רבים נוספים שדורשים את גיוון מערכת המשפט. לא אוכל לעבוד עם נשיא שמונה באופן בלתי חוקי בידי חבריו, ושאינו לגיטימי בעיני ציבור עצום".
ראש לשכת עורכי הדין עו"ד עמית בכר מסר בתגובה: "בג"ץ קבע בפשטות את שכולנו ידענו מראש - לא ייתכן בית משפט עליון ללא נשיא. אני קורא לשר המשפטים יריב לוין להתנהל באחריות, לקיים את פסיקת בג"ץ ולפעול בעצמו לכנס את הוועדה ולבחור נשיא לבית המשפט העליון. אם שר המשפטים חלילה יבחר שלא לפעול כך, על הוועדה להתכנס ולבחור את נשיא בית המשפט העליון".
חברת הוועדה לבחירת שופטים, חה״כ קארין אלהרר (יש עתיד): "לוין קיבל את מבוקשו - דחיקת בג״ץ לפסוק בעניין נשיא העליון. עכשיו השר יתלונן שרגלם הייתה על צווארו, כשבפועל הוא זה שחולל את המשבר החוקתי במתק שפתיים של 'אחדות' ו'פשרות'. הימנעות ממינוי נשיא קבוע למעלה מ-10 חודשים ואיומים להחרים את נשיא העליון הבא אלו לא התנהגויות של שר משפטים מתפקד, אלא של פוליטקאי שמוביל את המדינה למחוזות אפלים. אני קוראת לשר לוין לקיים את פסק הדין, לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולהעלות להצבעה את מינוי נשיא העליון הבא ללא מניפולציות פוליטיות סוג ד׳".
שר התקשורת שלמה קרעי אמר בתגובה: "אני קורא לחברי שר המשפטים לא להפר את החוק. החוק קובע שהסמכות נתונה בידי שר המשפטים. כל נסיון לקחת ממנו את הסמכות הזו בכח הזרוע, הוא בלתי-חוקי ודינו להתבטל. ירצו השופטים הנכבדים לעבור על החוק, שיעשו זאת בעצמם ולא יאלצו אזרחים שומרי חוק לעשות זאת. הם הרי יכולים לקבוע בפסק דין מי נשיא בית המשפט העליון, מי נשיא המדינה ומי ראש הממשלה. אין להם חוק. אין להם שום איזונים ובלמים".
יו״ר המחנה הממלכתי בני גנץ מסר לאחר החלטה: ״אסור היה להגיע לכך שנשיא העליון לא ממונה באופן תקדימי. האחריות לא לגרור את מדינת ישראל למשבר חוקתי בעת מלחמה מוטלת על ראש הממשלה ועליו לוודא שהחוק מכובד, ופסיקת בג"ץ מתקיימת. אם שר המשפטים חושב שזו העת למלחמות על שיטת הסיניוריטי במקום בחמאס הדבר מעיד על סדר עדיפות לקוי ועל כך שהוא ורה"מ א למדו דבר מהמקום הנמוך אליו הגענו ערב המלחמה. כדאי ששר המשפטים יממש את הנדרש מצו בית המשפט וייכנס את הוועדה לבחירת שופטים או שיניח את המפתחות ויתפטר״.
