כלכליסט TVחלם זה פה: המיליארדים ששוכבים בתעשיות הביטחוניות, והמדינה לא מושכת אותם
כלכליסט TV
חלם זה פה: המיליארדים ששוכבים בתעשיות הביטחוניות, והמדינה לא מושכת אותם
בקופת תע"א שוכבים כ-1.6 מיליארד שקל, דיבידנדים על רווחיה מ-2019 ועד 2023 ששייכים למדינה, זאת בנוסף לעוד כ-450 מיליון שקל שהצטברו ברפאל. אז למה המדינה לא מושכת את הכספים האלה?
בזמן שהגירעון הממשלתי מעמיק לכמעט 150 מיליארד שקל, והמדינה זקוקה לכסף כדי לממן מלחמה מתמשכת, ברפאל ובתעשייה האווירית שוכבים יותר מ-2 מיליארד שקל שמחכים שמישהו ימשוך אותם לתוך הקופה הציבורית.
התעשייה האווירית ורפאל, הן חברות שנמצאות בבעלות מלאה של המדינה וכך מחצית מהרווח הנקי השנתי שלהן אמור לזרום לקופתה באמצעות דיבידנדים. השנים האחרונות היו מצוינות עבור התעשיות הביטחוניות, שמתפוצצות מהזמנות של כל סוגי הנשק מצה"ל ומצבאות זרים. גל ההתחמשות העולמי שיצרה המלחמה בין רוסיה לאוקראינה העלה את החברות הישראליות על הסוס, והן הרוויחו את הכסף הגדול שלהן ביושר. מדינות רבות באירופה, מעדכנות את הארסנל שלהן ורוכשות מישראל נשק ומערכות הגנה במיליארדים.
מתחילת המלחמה באוקטובר גם משרד הביטחון מזרים לרפאל ולתעשייה האווירית הזמנות שמנות במיליארדי שקלים, והן שוברות פעם אחר פעם את שיאי המכירות של עצמן. רק בשבוע שעבר התעשייה האווירית דיווחה שהחציון הראשון של השנה היה הטוב ביותר בתולדותיה, עם רווח נקי שמתקרב ל-300 מיליון דולר.
בסוף החודש רפאל תפרסם את ביצועיה לרבעון השני ולחציון הראשון וגם היא עשויה להציג מספרים שעד לפני כמה שנים היתה יכולה רק לחלום עליהם. את הרבעון הראשון של השנה היא חתמה עם מכירות של כמעט 4 מיליארד שקל ועם זינוק של כמעט 85% ברווח הנקי, שהסתכם ל-232 מיליון שקל. רק על רווחיה ב-2023 היא הכריזה על חלוקת דיבידנד של 290 מיליון שקל למדינה.
אלא שאזרחי ישראל לא זוכים ליהנות מהסכומים הפנטסטיים האלה. בקופת תע"א שוכבים כ-1.6 מיליארד שקל, דיבידנדים על רווחיה מ-2019 ועד 2023 ששייכים למדינה והיא פשוט לא דורשת אותם. ברפאל הצטברו בשנים האחרונות כ-450 מיליון שקל שגם הם, משום מה, לא נמשכו עד כה בידי המדינה.
משיכת הדיבידנדים מתע"א ומרפאל אמורה להיעשות על ידי רשות החברות הממשלתיות. עד תחילת 2023 הרשות היתה כפופה למשרד האוצר. כשבנימין נתניהו הקים את ממשלתו הנוכחית הרשות עברה לאחריות השר דוד אמסלם שמצידו, לא טורח למשוך את המיליארדים האלה, למרות שהם אמורים להיטיב עם הציבור הרחב.
אילו הממשלה היתה מתפקדת, פועלת למען הציבור ולא למען עצמה והישרדותה, הכסף הזה היה יכול להיות מופנה למימון פיתוח של תשתיות, לשפר את שירותי הרווחה והחינוך, לטפח את מערכת הבריאות, לצמצם פערים חברתיים ורשימת המשימות הדחופות ארוכה.
למרבה האבסורד התשובה לחידלון הזה, נשארת ללא מענה ברור. משרד האוצר הפנה השבוע את כלכליסט לרשות החברות. שם, לא עונים ולא מסבירים, למרות שמדובר בכסף ציבורי.
ניחושים והערכות לחוסר התפקוד הזה נשמעים בתעשיות הביטחוניות. אחד מהם מדבר על עשיית שרירים מצד אמסלם מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. כשאמסלם התקוטט עם מנהלת רשות החברות לשעבר מיכל רוזנבוים, הוא הורה לתעשיות לעכב את העברת הדיבידנדים למדינה, כביכול כדי להעניש אותה. גם אחרי שרוזנבוים התפטרה, הכסף עדיין שוכב בתעשיות הביטחוניות, ואמסלם מעניש את הציבור.
בינתיים, התעשיות רוצות לשים יד על הכסף שהמדינה לא מושכת ומציגות סיבות וצידוקים רבים: מימון פיתוחים חדשים של מערכות נשק, הרחבת קווי ייצור שייסיעו להם להתמודד עם גודש ההזמנות של מערכת הביטחון או מיגון וביצור מפעליהן ברחבי הארץ כמענה למתקפות טילים שאולי יופנו אליהם בזמן מלחמה נרחבת.
למרות שהמדינה לא מושכת את הכספים האלה, רשות החברות אישרה לתע"א לחלק לכ-15 אלף עובדיה בונוסים של אלפי שקלים בכל שנה וגם מנהליה הבכירים מקבלים מענקי עתק על ביצועיהם. התנאי לבונוסים ולתשלום מענקים הוא העברת דיבידנדים. באין העברה כזאת, רשות החברות צריכה לתת אישור חריג המאפשר זאת. מצדם, כאמור, הדירקטוריונים של רפאל ותע"א הכריזו על חלוקת הדיבידנדים כך שהבעיה נמצאת אצל המדינה, שלא ממש מתפקדת.
בימים האחרונים לשכת ראש הממשלה הודיעה על ישיבות שהיא מקיימת עם משרד האוצר לגיבוש תקציב המדינה הבא, זאת ברקע הורדת דירוג האשראי של ישראל מצד חברות הדירוג הבינלאומיות.
בבואם לחפש מקורות שיממנו את תוכניותיהם ועוד לפני שיתחילו לגלגל רעיונות והצעות לקיצוצים רוחביים במשרדי הממשלה שיפגעו, שוב, בציבור שסובל ומתייסר ממילא ממחדלי הממשלה ומחוסר תפקודה, מוטב שנתניהו ושריו ייקחו בחשבון את ערימת המיליארדים ששוכבת כבר זמן רב מתחת לפנס. ואם למרות זאת הם לא רואים אותה, את מספר הטלפון של אמסלם הם מכירים.
