"משרד החינוך בנה מנגנון תקצוב שלא נוכל לממש בעוטף"
"משרד החינוך בנה מנגנון תקצוב שלא נוכל לממש בעוטף"
המשרד מעביר כספים דרך מסגרות תקציב שלא מותאמות לשימוש בעוטף • אין תקצוב לילדים שיחזרו בהמשך השנה ובעוטף מתחננים לשעות תקן • חוסר הוודאות מעמיק לאחר שהבטחות המשרד לא ממומשות, ובשם התקנות לא רואים את צרכי הילדים • במועצה האזורית אשכול מעלים טענות קשות על התנהלות משרד החינוך
פתיחת שנת הלימודים מתקרבת ולמועצה האזורית אשכול יש טענות קשות על התנהלות משרד החינוך. המועצה תפתח השנה שלושה בתי ספר יסודיים, כמו לפני 7 באוקטובר 2023, אף על פי שכחצי מהילדים עדיין מפונים. אלא שעלול להיווצר מצב שבו אין מספיק תלמידים לשתי כיתות בשכבה ובמקום זה משרד החינוך יתקצב רק כיתה אחת גדולה. מנהל אגף החינוך של אשכול, עמיחי הס, מספר ש"אמרתי כבר ב־10 באוקטובר למשרד החינוך, ומאז אני אומר בכל שבוע, שלא ייתכן שילדי אשכול, אחרי כל מה שעברו, ייכנסו לכיתות גדולות שבהן לא רואים אותם. אבל משרד החינוך לא שינה את התקינה". לכן המועצה תממן את תוספת הצוותים לכיתות הקטנות מתקציבה.
המועצה האזורית אשכול, שבתחומה נמצאים בין היתר היישובים בארי וניר עוז, ספגה את המכות הקשות ביותר בשבת השחורה. "בשבוע שעבר ישבתי עם מורה שחזרה מעזה", מספר הס. "בתיכון שלנו יש ארבעה נערים פדויי שבי. יש לנו מורות שהבעלים שלהן עדיין חטופים. ביום הראשון ללימודים כולנו נגיע בחולצות צהובות. נתייעץ עם השירות הפסיכולוגי אם להשאיר בכיתות כיסאות ריקים לתלמידים שנרצחו". למרות הצרכים הברורים הוא אומר שאשכול סובלת ממצוקה כספית יחסית לשדרות, מכיוון שחלק מהיישובים שלה נמצאים מחוץ לקו 7-0 ק"מ שמזכה בתקציבים.
עד 7 באוקטובר 2023 מנתה מערכת החינוך של המועצה האזורית אשכול 4,600 תלמידים, מתוכם 1,200 ביסודי. השנה ילמדו בשלושת בתי הספר של אשכול רק 610 תלמידים. הסיבה העיקרית היא ש־10 יישובים עוד לא חזרו. חלקם יחזרו במהלך השנה וחלקם רק בתחילת השנה שאחריה. הס מתגאה בזכות הבחירה שתינתן להורים בין בית הספר המקורי, שסמוך יחסית לגבול עם עזה, לשניים חדשים שיוקמו. גם להורים לתלמידים בתיכון הוצעה האפשרות שילדיהם ילמדו בתיכון עורפי במקום בתיכון נופי הבשור בקריית החינוך של המועצה – אבל רק 50 תלמידים בחרו בה. הכוונה היא להסיע לתיכון נופי הבשור מדי יום כל תלמיד שירצה, גם מבאר שבע או מתל אביב.
צינורות שסופגים את הכסף
אחת הטענות הקשות של הס היא שכל תקציבי הסיוע הנוספים יעברו במסגרת תקציבי גפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית), תקציב הרכש לתוכניות הנוספות של משרד החינוך. "להבנתנו", אומר הס בציניות, "וחלילה לנו לייחס כוונות זדון, יצרו צינורות תקציביים שעיקר תכליתם לספוג את הכסף בצינורות". הוא מסביר שזה "מנגנון העברת כסף שאנחנו כמועצה בסבירות הגבוהה ביותר לא נצליח לנצל את כל הכסף. באופן מאוד צפוי יבוא החשב ויגיד שיש יתרות. תחזירו למדינה". הס מסביר ש"מערכת גפ"ן לא יודעת לעבוד עם קיבוצים". הוא מסביר שהצורך העיקרי של המועצה ושל הקיבוצים הוא להעסיק כוח אדם איכותי בשכר ראוי, במקרה של המועצה מורים, במקרה של הקיבוצים מדריכים, וגפ"ן אינה מאפשרת זאת.
בגלל שבתי הספר יותר קטנים השנה, הם יירדו בדירוג המורכבות שלהם והמשרד יבטל להם את התקנים לסגניות מנהל, שברור שהם חיוניים ביותר. "להגיד שבית ספר באשכול לא מורכב זו התנגשות בין המרחב הטיפש להיגיון הבריא. זו רק דוגמה אחת", אומר הס. עוד דוגמה היא שבגלל שביישובים המפונים יש מעט הורים – לא פותחים בהם מעונות יום. הס: "אם ההיגיון היה נכנס, היו אומרים שחייבים לפתוח כי זה יאפשר להורים לחזור. אנחנו נתקלים בגישה הזו כל הזמן". הוא מסביר זאת בצורך של משרד החינוך "לנרמל", כלומר לקבוע כללים שחלים על כולם, כולל מול הייחודיות הנוראה של מועצת אשכול.
טענה נוספת של הס היא שמשרד החינוך נותן הבטחות תקציביות שלא הופכות לרשמיות, ולכן באוגוסט עדיין לא ברור שיקוימו. לדבריו, "המשרד אומר דברים, אבל עד שהוא לא כותב ומוריד כלפי מטה, זה לא קורה". כך לדוגמה המשרד התחייב, לדבריו, לשמור השנה על כמות השעות של תחילת השנה שעברה (לפי כמות התלמידים המלאה — ש"א), כדי שניתן יהיה להחזיר תלמידים במהלך השנה. אנחנו מוצאים את עצמנו מתחננים לשעות תקן. זה די מוזר ומחפיר, כי היה אפשר לפתור את זה לפני ארבעה חודשים. אבל כנראה למשרד יש ריטואל שהכל חייב להיסחב לאוגוסט בהיפר־היסטריה קבועה". לדבריו, כרגע המשרד מייעד לאשכול את שעות התקן לפי כמות הילדים המופחתת. "זו טעות מרה שגם פוגעת אנושות במערכת החינוך של אשכול וגם תמנע קליטת תלמידים במהלך השנה שזה אינטרס לאומי".
אם עד 7 באוקטובר פעלו כל שלושת בתי הספר היסודיים הממלכתיים של אשכול בקריה אחת, הרי שהשנה יפעל בית ספר גדול בקריית החינוך ועוד שניים קטנים עורפיים. להורים מוצעת בחירה ומערך ההסעות שולש. "זו מעמסה כלכלית משוגעת", אומר הס ומציין שגם במקרה זה המשרד הבטיח לממן, אבל לא הוציא כל התחייבות כתובה, כך שבינתיים אין מימון.
"נושא החטופים עדיין מרחף"
נכון להיום, 25% מ־21,700 התלמידים שפונו מעוטף עזה רשומים לבתי ספר אחרים, כלומר כ־5,400 תלמידים לא ילמדו השנה בעוטף. רובם פשוט שייכים ליישובים שלא שוקמו ועדיין לא יכולים לחזור, מתוכם עשרה מאשכול. למשל, תושבי ניר עוז יהיו כל השנה הקרובה בקריית גת והילדים שלהם ילמדו בכפר מנחם. תושבי בארי יהיו בחצרים והילדים שלהם ילמדו במקום. חלק מהיישובים המפונים, לא ברור כמה, יחזרו במהלך השנה. כך, למשל, קיימת אופציה שתושבי נירים, עין השלושה וכרם שלום יחזרו במהלך שנת הלימודים. בשלוש מועצות אחרות של העוטף יש ארבעה יישובים שלא יחזרו עד תחילת השנה.
משרד החינוך יכול לראות הצלחה בכך שרק שלושה בתי ספר עורפיים יופעלו ברשויות העוטף בשנה הקרובה, שניים לתלמידי אשכול ואחד לתלמידים משער הנגב. זה אומר שהרוב המכריע של התלמידים יחזרו השנה למבנים הקבועים שלהם, גם אם הם במרחק של קילומטרים ספורים מהגדר. הילדים של המועצה האזורית שער הנגב חוזרים לקריית החינוך הממוקמת ממזרח לשדרות וצמודה למכללת ספיר. בבית הספר העורפי שתקים המועצה בקיבוץ רוחמה ילמדו רק הילדים של הקיבוץ עצמו וילדי כפר עזה.
בשנת הלימודים שעברה (תשפ"ד) ניתנו ליישובי תקומה (הממוקמים במרחק 7-0 ק"מ מהגדר) למטרות חוסן וטיפול רגשי במערכת החינוך והשלמת פערי ידע וכישורים 5,500 שקל לתלמיד, כלומר 120 מיליון שקל. השנה (תשפ"ה) יוקצו 13.5 אלף שקל לתלמיד שמסתכמים ב־290 מיליון שקל. בשנה שעברה הוקצו למטרות בינוי, בעיקר הקמת מוסדות עורפיים ומתקנים חלופיים, 141 מיליון שקל. בארבע השנים הקרובות יוקצו עוד 195 מיליון שקל, מהם יינתנו 76 מיליון שקל בשנה הקרובה.
משרד החינוך כדרכו עוד לא אסף מידע על הנזקים הלימודיים והרגשיים שנגרמו לילדי העוטף. הוא מתכוון לעשות זאת בספטמבר. בקצב הזה על ילדי הצפון הוא בכלל יאסוף מידע רק ב־2025. אחרי חמישה חודשים שהילדים בפועל לא למדו אפשר להניח שרמת הקריאה של רבים מבוגרי כיתה א' בלתי מספקת או לא קיימת בכלל. בכירה במערכת החינוך בעוטף מסבירה ש"האתגר הגדול הוא ליצור ודאות בתוך אי־הוודאות. זה מה שייצור חוסן ויביא את האנשים חזרה הביתה". אלא שלדבריה, "המצב הביטחוני באזור עוד לא מייצר ודאות. נושא החטופים עוד מרחף על חלק מהקהילות". כך, התלמידים יהיו הרבה פחות פנויים ללמידה.
בשדרות מתכוונים לטפל בחוסן הנפשי באמצעות "לכלוך". מנהל אגף החינוך של שדרות, גיל חדש, מסביר ש"אנחנו רוצים ש'יתלכלכו'. הלכלוך מרפא". הוא, למשל, גייס 30 מטפלים חדשים למערכת החינוך בכך שמימן להם קורס יקר בעלות 12 אלף שקל של טיפול באמצעות בישול ואפייה. בתגובה הם התחייבו לטפל בתלמידי שדרות במשך יותר משנה, פעמיים בשבוע. דרכים אחרות "להתלכלך" יהיו שינה בשטח, סדנאות נגרות, רכיבה על אופניים בכל בתי הספר וספורט אופניים אתגרי בתיכונים. יהיו גם גלישה בים ושיט. בקיץ הוצאו 500 נערים למסע ישראלי. "הכפלנו את המספר פי מאה. בקיץ שלפני היו בודדים. לרוב הילדים זו הפעם הראשונה שהם התנסו ביותר מטיול שנתי מחוץ לבית. הם היו עשרה ימים בלי טלפון", מספר חדש.
"תופעה של נערים שמסתגרים בבית"
בשדרות יש כ־10,000 תלמידים, כ־700-600 בשכבה. חדש מרוצה מאוד מכך ש־94% מהם חזרו, 97% מהמורים ו־100% מהמנהלים. הוא מציין ש"יש כל הזמן קליטה של תושבים חדשים". חדש גם מרוצה ממצב התקצוב של מערכת החינוך שלו, אולי כי כל התלמידים בתחומי 7-0 ק"מ. כך נבנים עכשיו 15 מרכזי טיפול והעשרה, מרכז לכל בית ספר בעיר, ששטח כל אחד מהם 300 מ"ר. עד שהקמת מרכזי הטיפול הקבועים תסתיים, יציבו 20 מרכזים זמניים שכל אחד מהם מורכב משתי מכולות.
אחרי שנה של פינוי ומלחמה הוא אומר שהפערים הלימודיים גדולים. כדי להתמודד עם זה מימנה שדרות ל־70 מורים קורסים בהוראה מתקנת כאשר את העלות הם יחזירו בשעות הוראה פרטנית. כדי למנוע ירידה באחוזי הזכאות לבגרות, העירייה הפעילה לתלמידים פנימיות בתל אביב שבהן היו מרתונים של הכנה לבגרות. היו חמישה מרתונים כאלה בכל תיכון וזה כלל הטסות של תלמדים מאילת והסעות מים המלח. ואחרי כל זה יש, לדברי חדש, "בעיה קשה של עלייה משמעותית מאוד בהיקף הנערים בסיכון, כולל תופעה חדשה של נערים מסתגרים בבתים". חדש מציין ש"אם לפני 4-3 חודשים דיברנו על עשרות ילדים בהסתגרות, אחרי הטיפול נשארו בודדים". פרויקט מיוחד לשמירת הקשר עם הנערים בשם סולטנה מקים לנערים האלה קבוצות שמתמחות בתחומי עניין שלהם. ועדיין חדש לא אופטימי ואומר ש"הקשה עוד לפנינו ואנחנו נערכים לו". הוא מסביר ש"במצב חירום אנשים מחזיקים שריר ומנסים לתפקד. דווקא כשיש שקט ורגיעה אתה משחרר את השריר והשדים יוצאים. יהיו מצבי סיכון וקשיים רגשיים יצופו".
ממשרד החינוך נמסר: "המשרד מקיים כל העת שיח רציף עם רשויות העוטף כדי להסיר חסמים ולסייע ככל שניתן. מתווה התקציב גובש על ידי המשרד ומינהלת תקומה בשיתוף עם הרשויות. המשרד אף איפשר לרשויות להעביר את יתרת התקציב שלא מומשה השנה - לשנה הקרובה. בימים הקרובים יופץ נוהל עבור כלל הנושאים והמשרד ימשיך ללוות את הרשויות להתאמת מענה לצרכים במידת הגמישות האפשרית ובתוך כך בתחום ההסעות ושעות התקן".
שוב יחכו לרגע האחרון - המו"מ עם המורים העל־יסודיים תקוע
ביוזמת שר החינוך יואב קיש מתקיים בשבועות האחרונים משא ומתן אינטנסיבי בין האוצר לבין ארגון המורים העל־יסודיים, אך ללא תוצאות. גם יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד מנסה לתווך בחוסר הצלחה דומה. ההתקדמות היחידה שהושגה בינתיים היא בתחום הכנת ניסוחים להסכם לחתימה ב־31 באוגוסט כדי לא להסתפק בהסכם בעל פה שאחר כך תהיה מחלוקת על פרטיו, כמו בשנה שעברה.
מכיוון שנותרו רק עוד שלושה שבועות עד תחילת שנת הלימודים, אין כמעט ספק שלא יושג הסכם לפני 31 באוגוסט. בדרך כלל התגמשות הצדדים מתחילה כשבוע לפני המועד. כמובן שתמיד קיימת האפשרות לשביתה בתחילת הלימודים, אבל הלגיטימציה לשביתה בתקופת מלחמה מאוד נמוכה ויו"ר ארגון המורים רן ארז יודע זאת.
שלושת הנושאים העיקריים שבמחלוקת הם האם יונהגו חוזים אישיים, תקציב הגמולים הגמיש שיוכלו מנהלים להעניק למורים וטבלת השכר ותוספות השכר שיוענקו למנהלים. אל הנושאים האלה נוסף נושא חדש במחלוקת - דרישת המורים לתוספת שכר רטרואקטיבית מ־1 בספטמבר 2023 מול טענת הממונה על השכר שאין מקום לשלם תוספת על תקופות שבהן היו עיצומים.
