התעשיינים יקבלו החזרים על מס הפחמן, אבל לא יחויבו להתייעל
התעשיינים יקבלו החזרים על מס הפחמן, אבל לא יחויבו להתייעל
ועדת הכספים תדון ביום רביעי במתווה מס הפחמן עליו הסכימו התעשיינים והאוצר. התעשיינים התחמקו מנטל תשלום המס, שכן יקבלו החזרים של 98%, בזמן שהציבור ישא בעול עליית מחירי המים והחשמל ב־5% בחמש השנים הבאות; הסכום שיועד להתייעלות אנרגטית קוצץ בחצי; במשרד האנרגיה והגנת הסביבה מתנגדים לקיצוץ: "זה המנגון החשוב ביותר"
ועדת הכספים של הכנסת עשויה לאשר ביום רביעי את צו מס הפחמן של משרד האוצר (העלאת מס הבלו), לאחר שהושגו הסכמות מול התעשיינים, לדרישת הוועדה.
ל"כלכליסט" נודע כי לאור דרישותיהם של התעשיינים לחבילת פיצוי שתגרום לכך שבפועל לא ישלמו בשנים הראשונות את מרבית שיעור המס, חתך משרד האוצר בכמחצית (מ־450 מיליון לכ־220 מיליון) את הסכום שייועד למענקי התייעלות אנרגטית. סך הפיצויים לתעשיינים בכל המנגנונים יעלה שני מיליארד שקל עד סוף העשור.
מס פחמן נחשב לצעד אפקטיבי בעולם להפחתת צריכת דלקים מזהמים המובילים לשינויי אקלים (בעיקר פחם, נפט וגז), לצד מנגנונים נוספים שיבטיחו ויעודדו את המעבר לאנרגיה נקייה.
בישראל קודם מס פחמן על ידי ממשלת השינוי, אולם ממשלת נתניהו הסירה אותו מהפרק. כעת, בשל הגירעון התקציבי החד, הוחלט להעבירו, כך שמס הבלו על דלקים לייצור חשמל יגדל. המס יוחל באופן מדורג, ויגיע להבשלה מלאה ב־2030, אז לפי ההערכות יכניס למדינה כ־2.5 מיליארד שקל בשנה.
מתווה המס יוביל להתייקרות של כ־1% במחירי החשמל והמים לצרכנים מדי שנה, ובסך הכל להתייקרות בשיעור של כ־5% עד סוף העשור. לפי המתווה שהסכימה עליו התאחדות התעשיינים, התעשיינים יקבלו החזר של 98%, ובסוף העשור, בירידה מדורגת, 89%. לפי המנגנון, ההחזרים ינתנו לפי שנת בסיס שתקבע בשיתוף כל מפעל, ולכן אם צריכת האנרגיה של המפעל קטנה מאז, הסכום שיקבל יהיה גבוה מזה ששילם.
עוד הוחלט כי כדי לממן את מענקי ההסתגלות, יקוצץ באופן חד את התקציב שהוקצה להתייעלות אנרגטית. בעוד שמענקי ההסתגלות לא מבטיחים כי הכסף שיוחזר לתעשיינים יוקצה לקיצוץ פליטות גזי חממה וזיהום בפועל, מענקי התייעלות אנרגטית מובילים לכך שהמפעל יאלץ לבצע תהליך של קיצוץ בצריכת האנרגיה, ובכך יזהם פחות.
בעוד שממשלת השינוי תכננה להקצות למענקים האלו יותר ממיליארד שקל, הצו שהציגה ממשלת נתניהו תחילה כלל מענקי התייעלות בגובה 450 מיליון שקל בלבד. כעת, מקוצץ אותו סכום שוב — לכדי 220 מיליון שקל. בנוסך, לפי הסיכום הנוכחי, אילו יחסר כסף למענקי הפיצוי לתעשיינים, הוא ילקח ממענקי ההתייעלות, ואלו יכולים להתבטל לחלוטין.
לפי עמדת בנק ישראל, כפי שנמסרה לוועדת הכספים, המס יגביר את התחרותיות של החברות המשתמשות באנרגיות שאינן מזהמות ובכך צפוי להסיט השקעות לכיוונן ולעודד את פיתוחן. בנוסף, עליית מחירי האנרגיה כשלעצמה תוביל לצמצום שימוש לא יעיל באנרגיה. אולם בבנק מציינים כי מחירי החשמל בישראל נמוכים בהשוואה בינלאומית וששיעור מס הפחמן המוצע אינו גבוה. ״המס על פליטת פחמן מגז טבעי שהופך בהדרגה למקור האנרגיה המרכזי של ישראל, יגיע עד שנת 2030 ל-18 דולר לטון, בעוד שבקרן המטבע הבינלאומית מדברים על סטנדרט מיסוי של 75 דולר לטון ובארגון ה-OECD מעריכים את העלות החיצונית של טון פחמן בטווח שבין 30 ל-120 יורו״, טוענים בבנק ישראל.
התעשיינים יקבלו החזרים, תעשיית הגז תקבל כסף לסלילת תשתיות (למרות שגז הוא דלק הגורם אף הוא לשינויי אקלים) וכסף מהמס לא יחזור כלל לטובת הקמת תשתיות לאנרגיה נקייה (אשר תצמצם את השימוש בדלקים מזהמים עליהם מוטל המס). בנוסף, מכייון שמנגנון מס הפחמן הישראלי הוא חריג, וכלל לא בטוח שיוכר באירופה, שכן התעשיינים בפועל כמעט לא משלמים את המס, משרד האוצר התחייב כי אם יאלצו התעשיינים לשלם מס גבולות באירופה, קופת המדינה תשלם אותם בעצמה.
משרד האנרגיה ניסה בשנים האחרונות להילחם שוב ושוב על תקציבי התייעלות אנרגטית שונים, אשר קוצצו בחדות מתקציב לתקציב. גם כעת, עומד המשרד על חשיבות אותם תקציבים, שמאפשרים בפועל פרויקטים המובילים לחיסכון עצום באנרגיה, וכך גם מצמצמים את צריכת החשמל המזהם בישראל. "משרד האנרגיה והתשתיות מתנגד לקיצוץ בתקציב המיועד לסיוע בהתייעלות באנרגיה במשק במסגרת אישור מס הפחמן", מסר המשרד. "סיוע זה הוא חלק מרכזי בתוכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה אשר אושרה על ידי הממשלה כנדרש על פי החוק, אך תוקצבה באופן חלקי בלבד עד היום".
גם המשרד להגנת הסביבה מתנגד לקיצוץ הסכום שיוקצה להתייעלות אנרגטית. במשרד מסבירים כי "לאורך העבודה על מתווה המס התקבלו פשרות שונות, אשר משפיעות על האפקטיביות הסביבתית של המס מתוך התחשבות בשיקולים משקיים שונים. משרד האוצר החליט באופן חד צדדי ובניגוד להמלצות המשרד להגנת הסביבה וגופים ממשלתיים נוספים, לבסס מנגנון תמיכות להסתגלות באופן מאוד מרחיב ושהמשמעות שלו היא דרישה תקציבית גבוהה מאוד למנגנון. משרד האוצר החליט שההרחבה הזו תבוא על חשבון התקציבים שנועדו לתמיכות להתייעלות".
במשרד להגנת הסביבה מסבירים מדוע חשוב להשקיע בהתייעלות: "זה המנגנון החשוב ביותר בעיניי המשרד להגנת הסביבה לקפיצת מדרגה למפעלים לגמילה מדלקים פוסיליים במפעלים שכרגע לא מסוגלים לעשות זאת מבחינה כלכלית ולכן יש מקום לתמריץ אמיתי ומשמעותי מצד המדינה – ולא למנגנון שנועד למעט את ההשפעה של מס הפחמן עליהם מלכתחילה. אם יתבצע קיצוץ משמעותי בתקציב זה, לא יתאפשר לייצר מנגנון יעיל ורלוונטי להיקף האתגר שעומד בפני התעשייה הישראלית. המשרד מתנגד נחרצות לכל קיצוץ מתחת לתקציב שנקבע לכך בהחלטת הממשלה ושהובטח בשלבים שונים לאורך הדרך למשרד להגנת הסביבה ולשותפים ממשרדי האנרגיה והכלכלה".
ד״ר רוסלנה רחל פלטניק, מרצה בכירה לכלכלת הסביבה ואנרגיה באקדמית עמק יזרעאל באוניברסיטת חיפה ו־IIASA באוסטריה, ושותפה במחקר בנושא במכון הישראלי לדמוקרטיה, סבורה כי המתווה הנוכחי רחוק מאוד מלהיות אופטימלי: ״הפיצוי שנותנים לתעשייה, וזה מקובל לתת פיצוי לתעשייה, צריך להיות מותנה בהפחתת פליטות. כרגע התעשייה פשוט מקבלת כסף. צריך שיהיה קשר בין המענק לבין איזשהו דיווח אמין שהכסף מופנה לאימוץ של טכנולוגיות יקרות יותר שיפחיתו פליטות גזי חממה. זה לא חייב להיות במנגנון של התייעלות אנרגטית אבל חייבת להיות התניה. כרגע, יכול להיות שתהיה ירידה נקודתית בצריכת האנרגיה במפעל בין השנים השונות לא בגלל התייעלות, אלא בגלל מצב של צמצום למשל בשל אילוצי מלחמה. חסר מנגנון המוודא כי מענק לתעשיחה יופנה להפחתת פליטות אמיתית".
למרות זאת, פלטניק סבורה שהמס הוא צורך חיוני כעת. "אם לא היינו במלחמה ובזמן של צמצום תקציבי, הכל היה צריך להיות אחרת. המס על הגז הוא 30% מההשפעה החיצונית שלו", אמרה. "מצד שני, אין מס על דלקים שמקורם בנפט מלבד מזוט. על דלקים לתחבורה יש פטור. המס הזה רחוק מלהיות אופטימלי, אבל עדיף להעביר את המס, כי קשה להעביר את החקיקה הזו מלכתחילה. עדיף שיעבור, עם מתווה של עדכונים ושיפורים בעתיד.
"כך למשל היה בקליפורניה. מתחילים עם משהו סביר שיכול להתקבל פוליטית, ועם הזמן מביאים את מקבלי ההחלטות לעבר האופטימום. מכל המיסים שאפשר להטיל היום, מס פחמן הוא העדיף. יש לו תועלת לרווחה של האזרחים גם בעתיד - זה לא רק צורך פיסקאלי. בטווח הקצר, המס ישמש לכיסוי הגירעון שיצרה המלחמה. בעתיד, ככל שנפחית פליטות, ההכנסות של המס יקטנו. זה יהיה מבחן היעילות שלו. אם הוא יהיה יעיל, נזהם פחות ונשלם פחות. מס פחמן הוא תמריץ לשינוי התנהגות".
