הממשלה אישרה, בניגוד לעמדת היועמ"שית: "נתניהו ימנה את נציב שירות המדינה"
הממשלה אישרה, בניגוד לעמדת היועמ"שית: "נתניהו ימנה את נציב שירות המדינה"
זה כבר נראה כמו שגרה – ממשלת נתניהו שוב רמסה את עמדת היועצת המשפטית לממשלה והחליטה שראש הממשלה ימנה את נציב שירות מדינה הבא, שיהיה מינוי פוליטי וכנוע. ההחלטה היא מהלך נוסף בהשחתה של השירות הציבורי והיא צפויה להגיע לדיון בבג"ץ
שרי הממשלה אישרו היום (א') פה אחד את הצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות בעצמו את נציב שירות המדינה. לפי ההצעה, המינוי יאושר בוועדה המייעצת למינויים בכירים לשירות המדינה (ועדת גרוניס), ולא על ידי ועדת איתור, שאמורה לבחון את יכולותיו המקצועיות של המועמד שיהיה אחראי על אחד התפקידים החשובים והרגישים ביותר במדינה, האמון על כלל משרות השירות הציבורי.
ההחלטה התקבלה למרות התנגדות חד־משמעית מצד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה. בהודעה שפורסמה מטעם היועמ"שית עוד לפני הדיון נכתב כי "יש מניעה לקדם את הצעת ראש הממשלה לכך שנציב שירות המדינה ימונה על ידיו באופן אישי ופוליטי, ללא בדיקה מקצועית של כישורים מקצועיים והתאמה. יש לקבוע הליך תחרותי פתוח לבחירת נציב שירות המדינה כדי לאפשר למועמדים מתאימים להתמודד על התפקיד". החלטת הממשלה צפויה לגרור עתירות לבג"ץ, כאשר מכון ברנדייס ומרכז מנור כבר הודיעו מראש שיעשו זאת.
על פי דיווחים, בישיבת הממשלה תקפו ראש הממשלה והשרים את הייעוץ המשפטי לממשלה, כאשר נתניהו הקניט אותם וטען כי הם לא מבינים מהי דמוקרטיה וסבורים ש"הם המדינה". אמירות בוטות יותר נאמרו על ידי שרים כמו יריב לוין, דוד אמסלם ואיתמר בן גביר. לוין אמר למשנה ליועמ"שית גיל לימון: "יש חוק! אתה מעל החוק? לא צריך פרשנות. החוק מאוד ברור". בחלק אחר של ישיבת הממשלה אמר לוין שיש לקדם את המשך ההפיכה המשטרית ולשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים: "הגיע הזמן שנקבל החלטה אם הולכים על זה בכל הכוח. הגיע הזמן לעשות את השינוי שצריך במערכת המשפט". גם שרים "ממלכתיים" לכאורה, כמו שר הכלכלה ניר ברקת ושר הביטחון יואב גלנט, תמכו בהחלטה למרות עמדת היועמ"שית. שרים אחרים דרשו לפטר את היועמ"שית.
יו"ר האופוזיציה ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד אמר בתגובה כי "מי שמתמנה בימים אלה בהליך לא תקין ובניגוד להנחיות הייעוץ המשפטי לממשלה צריך לדעת שהוא לא יוכל להישאר בתפקידו אחרי הבחירות. נבטל כל מינוי שנעשה שלא כדין". יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ אמר כי הוא "מבקש לגבות את היועצת המשפטית לממשלה ואת כל עובדי הציבור מול המתקפות הפחדניות". הדברים נאמרו גם על רקע החלטת היועמ"שית לבטל את סבסוד מעונות היום לאברכים.
החלטת הממשלה למנות את נציב שירות המדינה הבא כמינוי אישי של נתניהו משרתת את הקואליציה בשתי חזיתות שונות שהיא מנהלת נגד אזרחי ישראל. הראשונה נגד שלטון החוק והשנייה נגד השירות הציבורי והדרג המקצועי. עצם ההחלטה לצאת באופן מופגן נגד עמדת היועמ"שית מהווה המשך ישיר של התעלמות ממשלת נתניהו הנוכחית מהמינהל התקין.
בשבוע האחרון נדמה כי הממשלה הנוכחית הצליחה לשבור את השיאים שהיא עצמה קבעה, כאשר ביום שלישי פורסם מכתב חריג מטעמה של היועמ”שית לראש הממשלה נתניהו, שנפתח במשפט שבו כתבה כי החלטות ממשלה משמעותיות מתקבלות בתהליכי עבודה משובשים ו"התוצאה היא הפרת דין ופגיעה בציבור". באותו מכתב התייחסה היועמ"שית להחלטות ממשלה שהתקבלו בניגוד לדין בסוגיית גיוס בני הישיבות ומימונם, וכן למכתב שכלל חוות דעת "בעלת השלכות כבדות משקל בתחום הביטחוני", שנכתבה על ידי מזכיר הממשלה ב־31 ביולי (יום לאחר חיסולו של רמטכ"ל חיזבאללה פואד שוכר ובאותו יום שחוסל ראש הלשכה המדינית של חמאס אסמאעיל הנייה). מאז הספיקה היועמ"שית לקבוע כי מינוי ד"ר אודליה מינס ליו"ר מועצת הרשות השנייה אינו חוקי וכי חוות דעתו של מזכיר הממשלה יוסי פוקס בנושא גיוס תלמידי ישיבה ניתנה בחוסר סמכות.
מזכיר הממשלה פוקס הגיב ליועמ"שית בישיבה ואמר כי "לאחרונה מתבצעים ניסיונות חסרי תקדים של הייעוץ המשפטי לשלול מן הממשלה את הסמכות והאחריות המסורים לה בדין להעביר הצעות החלטה, וזאת בניגוד גמור לאיזון שהתקיים כאן בכל הממשלות הקודמות". בהמשך דבריו אמר פוקס כי "אני מדגיש, אין שאלה שבג"ץ מוסמך לבטל החלטות ממשלה כשהוא מוצא אותן בלתי חוקיות". נדמה כי דבריו של פוקס מתכתבים עם דברי לוין: אם הממשלה תצליח לסרס את מעמד הייעוץ המשפטי ולמנות את אנשיה לתפקיד שופטי בית המשפט העליון באמצעות רוב אוטומטי בוועדה למינוי שופטים – הממשלה תוכל לקדם איזו החלטה שתרצה, אף שבאופן פורמלי הסמכות של בג"ץ עוד תהיה קיימת.
נדמה כי חוות הדעת של המשנה ליועמ"שית לענייני משפט ציבורי־מינהלי, גיל לימון, בנוגע לקביעת מנגנון המינוי של נציב שירות המדינה, נכתבה גם היא על רקע צעדי ההפיכה המשטרית, שלא חדלו מעולם: "על סדר יומה של הממשלה לישיבתה הקבועה להיום הונחה על ידי ראש הממשלה הצעת המחליטים שבנדון, מבלי שנלוותה לה חוות דעת עדכנית מטעם הייעוץ המשפטי למשרד ראש הממשלה, כנדרש בתקנון עבודת הממשלה", כתב והוסיף כי במדינה דמוקרטית אין לקבל תשובה בנוסח "סמוך עלינו" אלא יש צורך במנגנונים שימנעו את הצורך לסמוך באופן עיוור על הרשות המבצעת, כשמשפט זה מצוטט מתוך פס"ד בית המשפט העליון שפסל את ביטול עילת הסבירות.
כמובן שאי אפשר שלא להתייחס ל"פשט" של החלטת הממשלה שתאפשר לנתניהו למנות "יס־מן" שמחזיק את השאלטר על כלל המינויים בממשלה. למקרה הזה יש תקדים: הנציב הנוכחי פרופ' דניאל הרשקוביץ שמסיים את תפקידו בחודש הבא היה מינוי פוליטי בעצמו, ונתפס כנציב פסיבי ו"מאפשר" שמעמד השירות הציבורי תחתיו הידרדר באופן משמעותי.
הכוח העצום שבו מחזיקה הנציבות הופך אותה לאחד החסמים האחרונים בכל הקשור לעיסוק לא תקני בג'ובים, מכרזים ומינויים פוליטיים בשירות הציבורי בישראל. חוות הדעת של לימון התייחסה גם לבעייתיות בהקשר המקצועי: "לפי הצעת ההחלטה הנדונה, ראש הממשלה יוכל לבחור אדם לתפקיד החשוב והרגיש בלי כל התחשבות בתנאי סף, כשירות, ניסיון או התאמה מהותית, ובלי הליך תחרותי ופומבי שמהווה כלי עזר חיוני לבחירה מושכלת של מי שממלא תפקיד בכיר מסוגו של נציב שירות המדינה".
