סגור
מימין המשנה ליועצת המשפטית לממשלה גיל לימון וח"כ יואב בן צור
מימין: גיל לימון ויואב בן צור. לטענת האוצר, מעולם לא היה בסיס חוקי לסבסוד המעונות (צילומים: יואב דודקביץ, עוז מועלם)

פרשנות
סבסוד מעונות לילדי המשתמטים מגיוס – פצצת זמן שמחכה לפירוק

הייעוץ המשפטי לממשלה מורח את הזמן בפרסום חוות דעת על המשך סבסוד מעונות יום לאברכים, מאחר שאלה מוגדרים כמשתמטים ולכן לא ניתן לתקצב את ילדיהם. ככל ששנת הלימודים מתקרבת יהיה קושי משפטי גדול יותר בעצירת הסבסוד, וההחלטה בנושא תידחה 

פתיחת שנת הלימודים מתקרבת, אך משרד העבודה עדיין לא פרסם את התנאים (מבחני התמיכה) הדרושים כדי לקבל סבסוד למעונות יום. הסיבה? הייעוץ המשפטי לממשלה עדיין לא נתן את חוות דעתו בנוגע להמשך סבסוד מעונות לילדים חרדים שאביהם לומד בכולל.
לפני כמעט ארבעה חודשים פנה היועץ המשפטי של משרד האוצר אסי מסינג למשנה ליועצת המשפטית לממשלה ד"ר גיל לימון וביקש את חוות דעתו בנוגע להמשך סבסוד מעונות לילדיהם של אברכי כולל, שמעמדם מול צה"ל לא מוסדר. מסינג טען במכתבו כי אחד התנאים לקבלת סבסוד המעונות הוא שהאב "לומד במוסד תורני הנתמך על ידי משרד החינוך", ומכיוון שבג"ץ פסק שלא ניתן לתקצב מוסדות בגין אברכים שמוגדרים כמשתמטים, הרי שלא ניתן לתקצב ילדים של אברכים שחייבים בגיוס.
אלא שמכתבו של מסינג עדיין לא זכה למענה רשמי מגיל לימון או מהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, מה שמביא לכך שמשרד העבודה עדיין לא פרסם את מבחני התמיכה על מנת לקבל סבסוד מעונות לשנת הלימודים הבאה, שתתחיל בעוד פחות מחודש. אם עמדת היועמ"שית תפורסם ברגע האחרון, גדלים הסיכויים כי יהיה קושי משפטי להפסיק את סבסוד המעונות לילדי אברכים שחייבים בגיוס.
למעשה, כבר ביוני כתבה היועצת המשפטית של משרד העבודה דבורה ספיר אליעזר כי יש דחיפות לקבל את עמדת היועמ"שית בהרב־מיארה כדי "לאפשר להורים לשקלל את צעדיהם''. אליעזר הסכימה עם הטענה העקרונית של מסינג כי אין בסיס חוקי למתן סבסוד לילדי אברכים שחייבים בגיוס, אך סברה כי אין להפסיק את הסבסוד באמצע השנה מטעמים תפעוליים ומהותיים. אך למרות זאת, במשרד המשפטים נמנעו מלפרסם את חוות הדעת.

הסיבה הטכנית להימנעות היא ששר העבודה יואב בן צור ביקש להיפגש עם היועמ"שית בהרב־מיארה לפני שזו תכתוב את המלצתה. הפגישה הזו התקיימה רק לאחרונה. סיבה נוספת לדחייה היא כי מלבד הלחץ של מסינג להחליט בנוגע לחוקיות סבסוד המעונות למשתמטים, הוגשה גם עתירה לבית המשפט העליון, שמחייבת גם את מחלקת בג"צים בייעוץ המשפטי להיכנס לסוגיה, ויש יותר גורמים שמעורבים בסוגיה. אך כמובן שאין לשלול את האפשרות כי היועמ"שית, שמתמודדת בחזיתות רבות מול הממשלה, מעדיפה לדחות את פתיחתה של חזית נוספת.
לכלכליסט נודע כי במשרד העבודה רצו להוציא הנחיה לכלל ההורים הלומדים, גם אלו שאינם חייבים בגיוס, כי בתחילת השנה הבאה לא יהיה סבסוד של המעונות, וכי הסבסוד יינתן רק לאחר שתהיה בהירות משפטית בנוגע ליכולת לסבסד "אברכים חייבי גיוס". אך מנכ"ל המשרד ישראל אוזן סירב לכך. באופן דומה, אוזן שלל גם את האפשרות שתימסר הודעה על מבחני התמיכה לשנה הבאה, אך יובהר כי אלו אינם רלבנטיים לאברכים חייבי גיוס. לדעת אוזן, יש להמתין לעמדת היועמ"שית עד שתתפרסם.
נזכיר כי עמדתו המקורית של השר בן צור היא לשנות את מבחני התמיכה לשנה הבאה כך שהם בכלל לא יהיו תלויים בתעסוקת האב, אלא שבשלב זה הובהר לשר כי שינוי מבחני התמיכה באופן כזה שקול להפרת פסיקת בג"ץ והוא בלתי אפשרי משפטית.

יש משמעות לעיתוי פרסום חוות הדעת

אף שעל פני השטח עיתוי פרסום חוות הדעת של היועמ"שית נראה שולי, יש לו חשיבות לא מבוטלת. ככל שמתקרבים לשנת הלימודים, עשוי להיות מורכב יותר להפסיק את התמיכה. התקדים המפורסם לכך הוא החלטת בג"ץ ב־2021 שלא לאפשר לממשלה דאז (אביגדור ליברמן כיהן כשר אוצר — ש"ט) להפסיק את סבסוד המעונות בהודעה שניתנה אחרי תחילת שנת הלימודים ובקצב מהיר מדי לטעם בית המשפט.
עמדתו המקורית של שר העבודה יואב בן צור היתה לשנות את מבחני התמיכה כך שלא יהיו תלויים בתעסוקת האב. אלא שהובהר לשר כי שינוי כזה יהיה שקול להפרת פסיקת בג"ץ
מבחינה משפטית טהורה, המקרים שונים. ב־2021 היה שינוי של מבחני התמיכה מכאן ולהבא, ולכן טענו השופטים כי יש לתת הוראות מעבר ברורות יותר. במקרה הנוכחי אין ניסיון לשנות את מבחני התמיכה, אלא מבררים את המצב המשפטי הנוכחי לפי מבחני התמיכה הקיימים. לטענת האוצר, הרי שמעולם לא היה בסיס חוקי להעביר סבסוד מעונות למי שחייב בגיוס.
אלא שאם קוראים היטב את פסק הדין שניתן ב־2021, רואים שמאחורי הטיעון המשפטי השופטים השתמשו בשפה ערכית, שיכולה להיות רלבנטית גם למקרה שבו ההנחיות יינתנו רק ברגע האחרון. כך לדוגמה כתב השופט אלכס שטיין: "אין להתייחס למקבלי תשלומי רווחה כחיילים בלוח שחמט, שאותם ניתן להזיז ממקום למקום כדי לקדם את תוכנית־העל של מי שמנהל את המשחק. כל אדם הוא עולם ומלואו, והשלטון, כנאמן הציבור, חייב להימנע, ככל שניתן מלשבש את עולמו". בהמשך הדברים כתב בציניות: "היד הנעלמה של אדם סמית' לא יכולה להאכיל פעוט, לחנכו, ולספק לו את צורכי היומיום". שטיין גם דחה את האפשרות כי העובדה שהנושא של ביטול סבסוד למעונות לאברכים היה מצוי בתקשורת היא בעלת משמעות משפטית וכתב: "הממשלה לא מנהלת דו־שיח רשמי עם אזרחים באמצעות הודעות לתקשורת". פסק הדין מלא לכל אורכו באמירות מעין אלו, וברור כי גם אם טענת ההסתמכות הפורמלית לא תהיה קיימת, בג"ץ עשוי לדחות את ההחלטה בדבר ביטול סבסוד המעונות למשך תקופה נוספת.

מריחת הזמן נוחה לשר וגם ליועמ"שית

ההערכה בקרב גורמים בממשלה כי מריחת הזמן היא אסטרטגיה שנוחה גם לשר העבודה החרדי מש"ס, שרוצה כמה שפחות צרות מהציבור שלו, וגם ליועצת המשפטית לממשלה, שאולי מעדיפה להימנע מלפתוח עוד חזית עם הממשלה. מריחת הזמן מסייעת לכך שביטול הסבסוד לחרדים יבוא רק ברגע האחרון, יהפוך לפחות סביר וכך יידחה.
מנגד, משרד האוצר רוצה שהתבחינים יתפרסמו בהקדם. הן בשל הרצון לתת ודאות לכלל ההורים והן כי במשרד דוגלים באופן עקבי ושיטתי בביטול הסבסוד למעונות עבור אברכים. העמדה העקרונית של האוצר היא רוחבית ואינה קשורה לגיוס, אך הגיוס יוצר דרך אחרת לביטול הסבסוד למעונות – מה שלדעת האוצר יגדיל את שיעורי התעסוקה בקרב גברים חרדים.
כמו כן, בימים האחרונים עולות קריאות להטיל סנקציות כלכליות על חרדים שחייבים בגיוס, והן רק מתגברות לנוכח ההתייצבות הדלה של החרדים בלשכות הגיוס. אחד הצעדים הדרמטיים בהקשר זה הוא ביטול סבסוד המעונות. סבסוד זה נע בין 1,300–2,300 שקל לחודש עבור כל ילד, מדובר בסכומים שעשויים לשנות התנהגות. ואם הצדק המשפטי עם מסינג, מדובר במהלך שאפילו לא דורש חקיקה ולמעשה, כבר כיום סבסוד המעונות לאברכים שחייבים בגיוס אינו חוקי.