החשש ממלחמה כוללת מכניס את כלכלת ישראל לסחרור של חוסר ודאות
החשש ממלחמה כוללת מכניס את כלכלת ישראל לסחרור של חוסר ודאות
החיסולים בביירות ובטהרן והתגובה הצפויה עליהם מכמה חזיתות עלולה לגרור הידרדרות ביטחונית ופגיעה משמעותית בפעילות הכלכלית של ישראל. אחרי 10 חודשים של מלחמה מתמשכת וניהול כושל של הממשלה המחיר יהיה כבד מנשוא
ההתנקשויות בבכירי חמאס וחזבאללה איסמעיל הנייה ופואד שוכור הכניסו את מדינת ישראל למצב של כוננות ספיגה, כאשר באופן רשמי המערכת הביטחונית הישראלית העבירה את הכדור למגרש של ציר ההתנגדות שמובילה איראן. ההקשר האיראני הוא קריטי. המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי איים בתגובה כי ישראל תיענש בחומרה על מעשיה והדבר עלול להוביל להתלקחות איזורית משמעותית שיכולה להתדרדר למלחמה כוללת רב־זירתית. שר הביטחון יואב גלנט הכריז כי "אנחנו לא רוצים מלחמה, אבל אנחנו נערכים לכל האפשרויות". ואכן בישראל נערכים לתרחישי מלחמה בעצימות שונה שלהם השפעה גם בזירה הכלכלית והאזרחית.
תקציב המדינה הנוכחי כמו גם התחזיות הכלכליות שעל פיהן מתנהלת ישראל מתבססות כרגע על תרחיש בו המלחמה בדרום מצטמצמת במהלך שנת 2024 ואילו המצב בצפון נשאר כפי שהוא או נרגע, ובכל אופן לא מתלקח למלחמה כוללת. תרחישים אלו לא יהיו רלבנטיים למקרה של מלחמה ישירה מול חזבאללה שתכלול ירי מאסיבי של רקטות וטילים לעורף הישראלי עד תל אביב, גיוס מאסיבי נוסף של מילואים ותמרון ישראלי אפשרי בלבנון. ובוודאי שלא למקרה בו גם איראן ושלוחותיה בעיראק, תימן, סוריה ואפילו כוחות חמושים ביהודה ושומרון נכנסים גם הם ללחימה שוטפת מול ישראל.
שיבוש מערכות אספקה וכלכלת חימושים
ישראל הרשמית נמנעת מפרסום תחזיות כלכליות לאפשרות של הידרדרות ביטחונית משמעותית. בתחזית המאקרו־כלכלית האחרונה של בנק ישראל מיולי נכתב בכל הקשור להתפשטות הלחימה כי "הסלמה לגזרות נוספות (בפרט הצפון) או הצטרפות משמעותית של גורמים נוספים למערכה עלולה להוביל להשבתה נרחבת של עובדים ועסקים ולפגיעה בתשתיות ובערוצי סחר חוץ (לדוגמה באמצעות שיבוש נתיבי השיט), אשר עלולים להוביל לפגיעה משמעותית בפעילות הכלכלית, להתייקרות עלויות המימון והביטחון, ולירידה בהכנסות ממסים".
עופר שלח חוקר בכיר ב־INSS: "מלחמה נרחבת תכסה את כל המדינה ולישראל אין לכך תשובה. אין לנו כיפת ברזל בכמויות שיגנו ממטחים של מאות רקטות ביום ויזרעו הרס רב. המשמעות היא שיתוק של החיים הכלכליים"
בדברי ההסבר לתקציב 2024 המעודכן שאושר בכנסת בפברואר האחרון נכתב על אפשרות של "תרחיש חמור": "לאור רמת חוסר הוודאות הגבוהה הקשורה במצב הלחימה, בנוסף לתרחיש המרכזי על בסיסו נערכה התחזית המקרו כלכלית לשנת 2024, משרד האוצר גיבש גם תרחיש ייחוס חמור שמניח הנחות מחמירות בהשוואה לתרחיש הבסיס לגבי התפתחות הלחימה, לרבות עצימות הלחימה בזירות השונות ונזקיה, משך הלחימה, והתאוששות המשק בהתאם. במהלך תקופה זו אנו מתבססים על הנחת גיוס מילואים נרחב ושיבושים משמעותיים בפעילות מערכת החינוך. כמו כן, אנו מניחים שיבושים בתשתיות. בתרחיש זה, תחזית הצמיחה לשנת 2024 עומדת על מינוס 1.5". זאת לעומת תרחיש בסיס של צמיחה חיובית של 1.6%.
מאז מבהירים בכירים באוצר שהתרחיש שהוצג בפברואר איננו רלבנטי ושקיימים מגוון של תרחישים אחרים שבשלב זה הם נמנעים מלפרסם אותם לציבור, וכי מבחינתם "עדיפה מלחמה קצרה על פני מלחמה מתמשכת".
בניגוד למוסדות הממשלה, מכוני מחקר ציבוריים התריעו כבר בחודשים הראשונים מאז פרוץ המלחמה שיש לקחת בחשבון את התרחיש החמור. מי שבלט בהקשר הזה היה פרופ' צביקה אקשטיין ממכון אהרן למדיניות כלכלית שהציג תרחישי קיצון למלחמה בצפון. התרחישים נבנו בשיתוף פעולה עם אנשי ביטחון כמו עמוס ידלין וגיורא איילנד והוצגו כבר בינואר 2024. המאפיין העיקרי של התרחישים של מכוני המחקר הציבוריים הוא שהם פסימיים יותר. כך לדוגמה מכון אהרן חוזה צמיחה שלילית של 2.5% במקרה של מלחמה מוגבלת בצפון, ואילו במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מעריכים כי הצמיחה בשנת 2024 במקרה של מלחמה כוללת בצפון תנוע בין מינוס 2% למינוס 10% תוצר.
התחזיות הללו מתמקדות בהשפעה על משתני מאקרו כמו צמיחה, גירעון, ויחס חוב־תוצר, והן לא כוללות אמירה ישירה לגבי העלויות הישירות הצפויות ממלחמה כוללת, שצפויות להגיע לעשרות מיליארדי שקלים. בכיר במערכת הביטחון ששוחח עם כלכליסט בחודש שעבר אמר כי מערכת הביטחון כבר תימחרה באופן פנימי את העלות ישירה של תרחישים שונים של מערכה בצפון כולל גיוס מילואים ועלויות נלוות, ואמר כי במקרה כזה כל המספרים שהמערכת הכלכלית הנוכחית מתבססת עליהם אינם רלבנטיים בין היתר בעקבות שיבוש משמעותי של החיים בכל אזורי הארץ כולל גוש דן.
מכון INSS: מלחמה בצפון תעלה את פרמיית הסיכון ותוביל לעלייה משמעותית בתשלומי הריבית על החוב הציבורי של ישראל. עלייה קבועה של נקודת אחוז בריבית כרוכה בתוספת תשלום של מעל 10 מיליארד שקל לשנה
"מלחמה נרחבת זה סיפור אחר לגמרי, למרות שזה יהיה קצת דומה לתחילת המלחמה רק הרבה יותר עוצמתי. כי ישראל נכנסת בנקודת התחלה פחות טובה. השאלה המרכזית היא פרק הזמן, הם מדובר בשבועות או בחודשים?". במערכת הביטחונית חוששים גם ממציאות של ניהול כלכלת החימושים שתכלול הפעם שימוש נרחב יותר במיירטים מכל הסוגים, וגם על רקע אפשרות של שיבוש של שרשרת האספקה וקושי בהכנסת סחורות לארץ.
הגירעון בסוף השנה צפוי להגיע לעד 15%
בתחילת השבוע פרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי מסמך שכותרתו "השלכות המשך המלחמה על כלכלת ישראל: שלושה תרחישים". המסמך, שעליו חתומים חוקרי המכון תומר פדלון, אסטבן קלור ועופר שלח בוחן כיצד כלכלת ישראל תושפע במקרה בו המצב הנוכחי ימשיך, במקרה של הסדרה כוללת ועסקה לשחרור חטופים ובמקרה של הסלמה בזירה הצפונית. בכל הקשור לתרחיש צפוני, כותבים החוקרים כי "ברור שקשה לדעת לאן תוביל הסלמה כזו, יזומה על ידי ישראל, ובתרחיש חמור אך סביר היא עלולה להתפתח למלחמה כוללת בחזית הצפון, ואף למעורבות רב־זירתית גלויה של איראן ושלוחות הציר האחרות. ואולם לצורך הניתוח במסמך זה אנחנו מניחים מהלך ישראלי מוגבל בצפון, שיוביל למערכה בעצימות גבוהה, שתארך כחודש ימים, מול חזבאללה בלבד".
לפי חוקרי המכון, במקרה של מלחמה בת חודש ימים בצפון ישראל צפויה להיכנס למציאות של צמיחה שלילית של בין 2% ל־10% עוד בשנת 2024, הגירעון בסוף השנה צפוי להגיע לעד 15% והיחס חוב תוצר ל־80% עד 85%. בשנת 2025 הצמיחה צפויה לעמוד על בין 5% ל־7% (יש לזכור שצמיחה זו היא אחרי התכווצות משמעותית של הכלכלה), הגירעון יעמוד על 10% ויחס החוב־תוצר יישאר מעל 85%.
לפי המסמך, אחד הגורמים המשמעותיים שקשה לנבא ועלול להשפיע באופן ישיר על הכלכלה הינו המידה בה תצליח ישראל ליירט את הסיכונים ולמזער את הפגיעה בעורף, בעיקר במתקנים אסטרטגיים ובתשתיות לאומיות. בהקשר הזה הם משווים את ישראל לאוקראינה, אשר לפי המסמך היא דוגמה למדינה הסובלת ממלחמה בשטחה "אשר פוגעת בעורף באופן עקבי ומשבשת לחלוטין את הפעילות הכלכלית". במסמך מצוין כי בשנה הראשונה למלחמה אוקראינה סבלה מהתכווצות כלכלית של כ־30% תוצר אך מסייגים כי המלחמה נפתחה ברבעון הראשון של השנה, נמשכה כל השנה, וכללה תמרון צבאי רוסי בתוך שטחה.
בכל הקשור להשלכות הכלכליות ארוכות הטווח של מלחמה בצפון, מציינים במסמך כי כל עלייה של פרמיית הסיכון תוביל לעלייה משמעותית בתשלומי ריבית על החוב הציבורי של ישראל וכי עלייה קבועה של נקודת אחוז בריבית על החוב הציבורי כרוכה בתוספת תשלום של מעל 10 מיליארד שקל לשנה.
שיתוק משמעותי של החיים הכלכליים
בשיחה עם "כלכליסט" אומר עופר שלח שמשמש כיום כחוקר בכיר במכון כי התרחיש הכלכלי שמוצג במסמך הוא עדיין מוגבל, וכי הוא שונה ממציאות של מלחמה רב־זירתית נרחבת. "מלחמה כוללת מול חזבאללה בלבד מכסה את כל מדינת ישראל ואת החלק הצפוני שלה באופן מאוד צפוף ולישראל אין לכך תשובה. אין לנו כיפת ברזל בכמויות שיגנו על חיפה ממטחים של מאות רקטות ביום ויזרעו הרס רב. המשמעות של זה היא שיתוק של החיים הכלכליים, גם בהקשר של גיוס מילואים וגם בהקשר של חשש לצאת מהבית, חיים במקלטים כפי שלא הכרנו. יש שאלה של מה יקרה באנשי מילואים שהבית שלהם מופגז בזמן שהם במילואים, וזה מבלי לדבר על השחיקה חסרת התקדים של אנשי המילואים ביחידות הלוחמות. זה דברים שהכלכלה הישראלית לא מכירה, זה מחיר מאוד כבד ולא בטוח שהשפה של צמיחה שלילית של התוצר זו השפה הרלבנטית לתאר את המציאות הזו. אין זה אומר שהאירוע יכריע אותנו או שאנחנו לא יכולים לעמוד בו".
בהקשר של ניהול כלכלת החימושים וכוח האדם הצה"לי אומר שלח כי "ההחלטות של הדרג המדיני והצבאי לא היו בהלימה למונחי הזמן שהם דיברו עליהם בתחילת המלחמה ולא למטרות המלחמה. לא יכולים להילחם מלחמה במונחי זמן כאלה כשאתה נשען גם על צבא וגם על תפיסת הפעלה שנועדו למלחמה קצרת טווח. המערכה הזו לא נוהלה גם מבחינת שימוש במשאבים, מבחינת כוח אדם וגם לגיטימציה בינלאומית. לא ניהלו את המלחמה כאילו יש משאבים מתכלים ביד".
שלח סבור כי בישראל של העשורים האחרונים התרגלו למלחמות כמו לבנון השנייה או צוק איתן שלא השפיעו על הכלכלה הישראלית באופן משמעותי. "אלו היו עלויות שלא הזיזו לכלכלה הישראלית. פה אנחנו בקרקע שאנחנו הרבה פחות מכירים, הסיפור המרכזי זה עדיין חזבאללה כי מדובר בכמויות נשק מאוד גדולות ותרחיש רב־זירתי זה להכפיל את זה עוד יותר".
בהקשר של היומיים האחרונים אמר שלח כי "החיסול של פואד שכור היה תגובה נכונה לטבח במג'דל שמס. גם לנסראללה יש את הדילמות שלו ובשביל נסראללה לגרור את לבנון למלחמה על רקע פגיעה באיש צבא שלו, זה בעייתי". עם זאת, הוא מוסיף כי "החיבור של זה עם החיסול של הנייה בטהרן יוצר פוטנציאל נפיצות מאוד גדול שלא בטוח שנמצא בשליטה ישראלית. חיסולים כמדיניות כמעט אף פעם לא הוכיחו את עצמם".
אסטבן קלור, ממחברי המסמך, פרופ׳ לכלכלה באוניברסיטה העברית וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, שרבים ממחקריו עוסקים בחקר הטרור והביטחון, מציג זווית נוספת. "המחקר בנוגע לחיסול ראשי ארגוני טרור מראה כי ככלל מדובר בפרקטיקה יעילה להבסת ארגונים כאלו. עם זאת, במחקר מודגש כי היעילות היא בעיקר בארגוני טרור חדשים. בנוסף, ספק האם ניתן להסיק ממחקרים אלו לגבי חזבאללה וחמאס שהם אינם ארגוני טרור קלאסיים אלא ארגונים סמי־מדינתיים".