כפי שנחשף בכלכליסטהמדינה בדרך החוצה מדוראד, והקרב בין השותפות בתחנת הכוח מעלה הילוך
כפי שנחשף בכלכליסט
המדינה בדרך החוצה מדוראד, והקרב בין השותפות בתחנת הכוח מעלה הילוך
המדינה הודיעה שבכוונתה למכור את חלקה בתחנה, כשברקע האישור שהתקבל להרחבתה, מה שיעלה את השווי. אדלטק, שלה תחנות כוח נוספות, מתנגדת לכך בשל מגבלות רגולטריות, והדם הרע צף בסדרת מכתבים
נגמר להם הכוח: לא שקט בתחנת הכוח דוראד. כפי שנחשף בכלכליסט, המדינה בוחנת את מכירת חלקה בתחנה (37.5%) הסמוכה לאשקלון למכירה, כשברקע עומד האישור שקיבלה התחנה במאי אשתקד לפרויקט דוראד 2 – הרחבת התחנה, כך שכושר הייצור יעלה מ־860 מגה־ואט ל־1.5 ג'יגה־ואט.
השווי המדויק של התחנה אינו ידוע, וגם החברות הציבוריות שמחזיקות בה אינן מספקות את הנתון, אך היא מוערכת במיליארדי שקלים, והקמת דוראד 2 תגדיל את השווי בצורה משמעותית.
זאת, משום שכושר היצור של התחנה יגדל; ומשום שהרחבת תחנות כוח והקמת תחנות חדשות הם מהלכים מורכבים בירוקרטית ופוליטית, ולכן תחנה שכבר קיבלה את כל האישורים הנדרשים ותוכל לבצע את המהלך בוודאות, היא תחנה שמחזיקה ברשותה נכס של ממש. אלא שלא כל השותפים בתחנה שואפים לכך, והדבר הצית קרב קשה ביניהם.
בדוראד, שהחלה לפעול בשנת 2014, מחזיקה המדינה 37.5% (באמצעות חברת שתא"א – שירותי תשתיות אילת־אשקלון, שהיא בעצמה חברה־בת של קצא"א – קו צינור אילת־אשקלון).
זאת, יחד עם חברת האנרגיה הטורקית זורלו (25%), אדלקום של משפחת אדלסבורג (18.75%) ודורי אנרגיה (18.75%), שהיא חברה בבעלות שווה של אלומיי קפיטל הציבורית ולוזון אנרגיה הציבורית. בהקמת התחנה הושקעו 4.7 מיליארד שקל.
אדלטק נגד ההרחבה
לפני כשבועיים אמר ניב סבר, המשנה למנכ"ל אדלטלק, בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט, שאין בכוונת אדלטק לאפשר את הרחבת דוראד. הסיבה, מבחינת סבר, היא פשוטה: זה לא כדאי לה, הגם שהדבר יעלה את השווי של דוראל ויגדיל משמעותית את המכירות שלה.
אדלטק מחזיקה במספר תחנות כוח נוספות, דוגמת רמת חובב וחגית מזרח, שאותן רכשה יחד עם שותפים מידי חברת החשמל, במסגרת הרפורמה במשק החשמל. הרגולציה הנוכחית קובעת שאף שחקן במשק החשמל לא יוכל להחזיק בנתח של יותר מ־20% מכושר ייצור החשמל של השחקנים הפרטיים בשוק (כלומר, בלי לקחת בחשבון את חברת החשמל עצמה).
אלא שהרגולציה רואה בכל גוף שמחזיק ב־5% ומעלה מתחנת כוח, כמי שמחזיק בתחנת הכוח כולה. וכך, אדלטק מתקרבת למגבלה הרגולטורית, על אף שחלקה בשרשור נמוך יותר. בשל כך, אדלטק מעדיפה לא להרחיב את דוראד, ולפעול להרחבת תחנות כוח שבהן היא מחזיקה ביותר מניות.
לאמירה הזו של סבר הגיבו בשתא"א בחריפות: "דבריו החמורים של סבר, ספק אם עומדים בהוראות החוק, וטוב היה אלמלא נאמרו. אין ביכולתו של אורי אדלסבורג, הבעלים של אדלטק, שנגוע בניגוד עניינים חריף, לרבות החזקות נוספות במשק החשמל, לטרפד את הרחבתה של תחנת הכוח דוראד. לא ניתן לנתק את ההתבטאות החמורה של המשנה למנכ"ל מפסק הבוררות שקבע כי על אדלסבורג להחזיר לדורארד מאות מיליוני שקלים. שתא"א לא תירתע מהאיומים של אדלטק, תפעל בהתאם לאינטרס הציבורי ולא תאפשר כל פגיעה בו".
פסק הבוררות המדובר, שעליו הגישה אדלטק ערעור, ניתן ביוני אשתקד וקבע כי אדלטלק וזורלו ישיבו לשותפות שלהן בדוראד כחצי מיליארד שקל. גם המדינה ערערה, משום שסברה שהסכום שנפסק נמוך מדי. פסק הבוררות ניתן בעקבות תביעה שהגישו יתר השותפות ב־2016, שבה נטען כי זורלו ואדלטק פעלו, יחד עם הקבלן של התחנה, לנפח את עלויות הבנייה של דוראד, כשאת הפער בין העלות האמיתית לזו שהוצגה הן שלשלו לכיסן.
במכתב ששלחו עורכי הדין של אדלטק לשתא"א, שנחשף לראשונה אתמול באתר כלכליסט, הם ציינו כי על מנת להוציא את פרויקט הרחבת התחנה לפועל, יש צורך בהסכמה של כלל בעלי המניות.
כלומר, יש ביכולתה של אדלטק לטרפד את הפרויקט, באופן חוקי: "כפי שידוע לכם, עמדתה העקבית של אדלטק, מזה שנים, הינה כי החלטות הנוגעות לתכנון ובנייה של תחנות כוח נוספות, ו/או הגדלת הקיבולת של התחנה הקיימת, לרבות דוראד, מחייבת אישור פה אחד של בעלי המניות בחברה. עמדה זו מבוססת על תקנון החברה, פרשנותו על ידי כלל הגורמים הרלבנטיים, לרבות שתא"א, התנהלות הצדדים בפועל, שיקולים מימוניים, פרקטיים ועוד".
למעשה, המחלוקת העיקרית בין הצדדים נסובה סביב השאלה אם אדלטק יכולה להכריע בנושא דוראד לפי האינטרס העסקי שלה עצמה בלבד, גם אם הוא סותר את זה של דוראד.
"ניסיון לפגוע בדוראד"
במכתב תגובה ששלחה לאדלטק מיכל עבאדי־בויאנג'ו, יו"ר שתא"א ולשעבר החשבת הכללית באוצר, היא העלתה האשמות חמורות נגד החברה: "התנהלותכם הפסולה והשערורייתית פוגעת באופן חמור בדוראד ובבעלי מניותיה, ומהווה הפרה גסה ובוטה של החובות שלכם לפי כל דין".
עוד הוסיפה עבאדי־בויאנג'ו כי "על כל אחד מנושאי המשרה מטעמכם לדעת כי יישא באחריות אישית למעשיו, כי לא תעמוד לו כל הגנה או זכות לקבלת שיפוי או כיסוי ביטוחי כלשהו במקרה שבו יפר את חובת האמונים החלה עליו. הניסיון לפגוע בדוראד ובבעלי מניותיה ולמנוע את קידום דוראד 2, בשל שיקולים צרים של בעל השליטה באדלטק, שהם זרים לדוראד ולא לטובתה, אינו תקף, דינו להידחות על הסף ויש להוקיעו. שתא"א תפעל לעצירת ההתנהלות הבריונית של אדלטק והעומד בראשה".
אדלטק, מצידה, דוחה את כל הטענות האלו. במכתב תגובה לעבאדי־בויאנג'ו נכתב כי "המעט שניתן לומר על עמדתך הנחרצת בעד אישור הפרויקט בשלב זה הוא שהיא תמוהה ובלתי מבוססת. עמדה זו מעוררת את התחושה כי שיקולייך בעניין זה זרים, ונועדו לשרת את האינטרסים של שתא"א המבקשת למכור את חלקה בתחנה, ולכן חשוב לה להציג מראית עין של הליך מתקדם להרחבתה, על מנת למקסם את שווייה". עוד טוענת אדלטק כי תקנון דוראד מאפשר לכל שותפה לשקול את נושא הרחבת התחנה בהתאם לאינטרס שלה.
הדם הרע בין השותפים בדוראד, הוא, כאמור, עתיק יומין, ופרץ זמן קצר לאחר שהתחנה החלה לפעול. כפי שנחשף בכלכליסט, על רקע זה, בסוף 2020, בעיצומו של גל ההנפקות הגדול בבורסת ת"א, נבחנה האפשרות להנפיק את דוראד לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר, כ־5.7 מיליארד שקל באותה העת. לקראת סוף אותה שנה נפגשה הנהלת דוראד עם גופי חיתום שונים במטרה לבחון את המהלך, שבסופו של דבר לא יצא לפועל.
את 2023 סיימה דוראד עם הכנסות של 2.72 מיליארד שקל ורווח נקי של 211 מיליון שקל, זאת, לעומת הכנסות של 2.37 מיליארד שקל ורווח נקי של 75 מיליון שקל ב־2022. את הרבעון הראשון של 2024 סיימה עם הכנסות של 610.9 מיליון שקל ורווח נקי של 65.6 מיליון שקל, בעוד ברבעון המקביל ההכנסות עמדו על 648.3 מיליון שקל והרווח הנקי על 54 מיליון שקל.
משתא"א נמסר: "אדלסבורג פועל בניגוד עניינים, בלחץ ובנואשות. הוא הפסיד בבוררות שהוכיחה עד כמה התנהלותו חסרת תום לב".
