הפטנט של היבואנים נגד ירידת ערך: רישום רכב על שם עובדיהם במקום חברה
הפטנט של היבואנים נגד ירידת ערך: רישום רכב על שם עובדיהם במקום חברה
לפי החוק, יש לרשום רכב שלא נמכר תוך שנה על שם היבואן. במקום זאת, רושמים את בעלות המכונית על שם עובד של היבואן או של חברת סחר כדי להימנע מירידת ערך
מספר יבואני רכב רשמו בחודשים האחרונים כמויות גדולות של מכוניות חדשות לחלוטין על שם עובדיהם ועובדי גופי סחר ברכב משומש – וכך עקפו את הדרישה לרשום את המכונית על שם החברה אחרי שנה, כנדרש מהן. כך עולה מבדיקת כלכליסט במחלקות טרייד אין שונות של יבואני רכב.
הסיבה לכך היא הצורך של היבואנים לעקוף את רוע הגזירה, שקובע כי אי אפשר למכור בארץ מכוניות שגילן שנה ומעלה ולהגדיר אותן "חדשות", כשהקונה הוא "יד ראשונה". לפי החוק, כאשר מכונית מיובאת לישראל, יש ליבואן הרכב בדיוק שנה מהיום שבו יוצרה המכונית במפעל, כדי למכור אותה כחדשה. אחרי שנה היא כבר תיחשב "יד שנייה".
בחוק יש היגיון: אם מכונית בילתה שנה על אונייה ולאחר מכן במחסנים ובשמש, הצמיגים והגומיות שלה התייבשו, והשמן במנוע ובמערכת הבלימה הצטמג (מלשון צמיגות) וספח לחות. לכן, היבואן חייב לרשום את המכונית על שם החברה, כלומר היבואן עצמו, ולמכור אותה לציבור כשהיא מכונית יד שנייה מחברה.
ליבואני הרכב יש כמה דרכים לעקוף את רוע הגזירה. חלקם מציידים את הלקוחות במכתבים שמצהירים שהמכונית היתה "יד ראשונה אפס קילומטר", כלומר לא באמת שימשה כרכב חברה בידי אחד העובדים. יבואנים אחרים מוכרים מכוניות לחברות הליסינג וההשכרה אחרי שחולפים 11 חודשים מהיום בו יוצרו - וחברות הליסינג יכולות להחזיק את המכוניות ברשותן כמה זמן שיחפצו. חברות הליסינג כמובן מקבלות על המכוניות האלה הנחה נאה, שמשקפת את גילן ואת הקושי של היבואן להיפטר מהן.
אבל בחודשים האחרונים, לאור ריבוי של מכוניות שלא נמכרו תוך שנה, מצאו יבואני הרכב וחברות הסחר דרך חדשה להתמודד עם המצב: רישום של מכוניות שהן בנות כמעט שנה על שם עובדים שלהם או עובדים של חברת הסחר. כלומר, כאשר מכונית מגיעה לגיל 11 חודשים, היבואן ממהר לרשום אותה על שם עובדיו, או על שם עובדים של חברת סחר - והמכונית הזו נחשבת למכונית מיד ראשונה פרטית. כלומר, יבואן הרכב יכול למכור אותה במחיר גבוה יותר מהמחיר שבו היתה נמכרת לו נרשמה כרכב חברה.
במקום לקנות מכונית בת שנה במחיר שמשקף את הקושי של היבואן להיפטר ממנה, הלקוח רוכש את אותה מכונית בדיוק במחיר גבוה יותר
המשמעות היא שבמקום לקנות מכונית בת שנה ומעלה במחיר שמשקף את הקושי של היבואן להיפטר ממנה ואת מה שעשוי להיות מצב מכאני פחות טוב מאחר שעמדה שנה במחסן ובשמש, הלקוח רוכש את אותה מכונית בדיוק במחיר גבוה יותר.
כך עולה למשל מבדיקת כלכליסט ברשת הטרייד אין של כלמוביל, יבואנית יונדאי, מיצובישי, ORA ומותגים נוספים: באתר החברה מוצעות למכירה עשרות מכוניות אורה "פאנקי קאט". כולן מוגדרות כ"יד ראשונה פרטית", כולן עם פחות מ־20 ק"מ על השעון. עשרות המכוניות, כך מתברר, רשומות על שם עובדים בכלמוביל.
באתר האינטרנט של אוטודיל, שמתארת את עצמה כ"ספקית הטרייד אין הרשמית של צ'מפיון מוטורס יבואנית אאודי, סקודה, קופרה, סיאט ופולקסווגן", מוצעות למכירה מכוניות שאוטודיל מתארת בפרסומיה כמכוניות "יד ראשונה פרטית" – עם אפס קילומטרים על השעון. לדוגמה, כמה מכוניות קופרה פורמנטור עם 310 כוחות סוס מודל 2024 "יד ראשונה מפרטי". בבדיקה נמצאו גם אאודי A5 "לקשרי ספורטבק" מודל 2024, אפס קילומטר, "יד ראשונה מפרטי", לפי האתר.
ככל הנראה, גם יבואני רכב אחרים נוקטים פעולות כאלה, אך הם מפגינים יותר זהירות ולא מפרסמים בפומבי את המכוניות שנרשמו על שם עובדי החברה וחברות הסחר, ואף מפגינים חשדנות מסוימת בבדיקה טלפונית מול מחלקות הטרייד אין.
ברשות המסים מדגישים כי למיטב ידיעתה יבואני רכב לא פנו אליה בבקשה מיוחדת בנושא התיעוד החשבונאי של עסקה שבה יבואן רכב "מכר" את המכוניות החדשות לעובדיו.
במשרד התחבורה מסירים אחריות מעצמם ומדגישים כי יבואני הרכב חופשיים לעשות ככל העולה על רוחם: "היבואן רשאי לרשום את הרכב על שם מי שהוא מוצא לנכון ולמשרדנו אין סמכות על פי חוק להתערב בהחלטות מסוג זה ולהורות על שם מי יירשם הרכב. כמובן שהרישום יהיה כפוף לדין לרבות דיני חוזים".
מכלמוביל נמסר: "החברה פועלת אך ורק על פי החוק ובשקיפות מלאה. במסגרת סל מוצרי החברה מוצעים ללקוחות מספר מסלולי קנייה, בהם רכב חדש, רכבי טרייד, רכבים במימון, ליסינג פרטי ובנוסף רכבי כלמוביל אשר רשומים בבעלות פרטית יד ראשונה ו־0 ק"מ (מוגשים עם טופס רישוי על שם פרטי)".
מצ'מפיון מוטורס ומאוטודיל נמסר: "החברה פועלת על פי דין. במקרים החריגים בהם רכב חדש לא נמכר עד תום התקופה החוקית המתחייבת ממועד ייצורו, רכב זה נרשם במשרד הרישוי כיד ראשונה על שמה (ולא על שם עובדיה".
