הנגיד: תקציב 2025 דורש התאמות של 30 מיליארד שקל, גימיקים לא יועילו
הנגיד: תקציב 2025 דורש התאמות של 30 מיליארד שקל, גימיקים לא יועילו
בכנס של מכון אהרן בהרצליה אמר נגיד בנק ישראל אמיר ירון כי לא יהיה מנוס מהעלאת מסים. "הממשלה חייבת לנקוט צעדים הכרחיים. אם לא נעשה זאת - הציבור ישלם על זה"
"בתקציב 2025 יש צורך בהתאמות של 30 מיליארד שקל, צריך התאמות קבועות, אי אפשר להשתמש בגימיקים חד פעמיים". כך אמר פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, בכנס מכון אהרן למדיניות כלכלית שהתקיים הערב באוניברסיטת רייכמן בהרצליה. ככל הנראה, כשירון מדבר על 'גימיקים' הוא התכוון לעקוץ את ההצעה המקודמת מכיוונו של פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, למבצע לשחרור רווחים כלואים. ההצעה הזו עונה על ההגדרה של 'גימיק חד פעמי', היא גימיק מכיוון שהיא אינה העלאת מס אלא הורדת מס, והיא חד פעמית, משום שמדובר במאגר חד פעמי של רווחים שיביא להקטנת ההכנסות ממסים בשנים הקרובות.
מעבר לכך, ירון חזר על קריאתו לממשלה לקדם את תקציב 2025, גם אם התקציב יכלול צעדים "לא פופלאריים". לדברי ירון יש סיכונים מאקרו כלכליים לא מבוטלים באי קידום תקציב 2025, או בקידום תקציב ללא התאמות תקציביות בהיקף מלא. והנגיד אמר כך "כל מיני 'עמידות חלקיות' או 'דחיית אישור התקציב', ואם נשחק בכל הדברים הללו, אנחנו עלולים להביא עליה נוספת כבר היום של פרמיית הסיכון".
"הממשלה חייבת לנקוט בצעדים הכרחיים, אם לא נעשה את זה, הציבור ישלם על זה, השווקים יכולים להגיב בצורה לא ליניארית. אנחנו רוצים להראות לשווקים שאנחנו לא נותנים ליחס חוב-תוצר להתבדר", אמר הנגיד. הנגיד הציג תרחישים שונים להתפתחות יחס חוב-תוצר בשנים הקרובות, כשבתרחיש הקיצוני (ללא מלחמה בצפון) יחס חוב-תוצר מגיע לרמה של 81%. בהקשר זה, הנגיד התריע מפני פרמיית הסיכון הגבוהה של ישראל ואמר: "פרמיית סיכון גבוהה ששוהה לאורך זמן יש לה השפעה כלכלית. היא מהווה משקולת והיא מייצרת צלקות על כלכלה ומשפיעה בריבית דריבית על הצמיחה".
מבחינת הנגיד, המדיניות הפיסקלית של ישראל צריכה להתמקד בהורדת יחס חוב תוצר בשנים הבאות, הנגיד אמר "אנחנו לא ארה"ב, ואנחנו לא יכולים 70% יחס חוב-תוצר". הנגיד כינה בנאומו את יחס חוב התוצר הנמוך "נכס אסטרטגי" שאיפשר לישראל להתמודד עם משבר הקורונה. הנגיד דחק בממשלה שלא להתמהמה עם קידום התקציב ואמר "אם מחכים לרגע האחרון, מקבלים החלטות גרועות".
הנגיד התייחס גם להרכב ההתאמות הדרוש וניסה להכין את הציבור לקראת העלאות מסים, הוא אמר כי "ההוצאות האזרחיות הן נמוכות יחסית ל-OECD, לא אומר שאין מה לעשות בהוצאות האזרחיות, אבל הכוונה היא שהשמיכה היא קצרה למדי בצד של ההוצאות האזרחיות". גם בהמשך אמר הנגיד כי יש להשתדל שהצעדים לא יפגעו בתשלומי ההעברה הנוכחיים. הנגיד אמר בפירוש כי "סדר הגודל של ההתאמות הוא משמעותי כך שלא יהיה מנוס מהעלאת מסים". הנגיד אמר כי "המיסוי העקיף בישראל גבוה, ולכן צריך לשקול העלאות מסים במיסוי ישיר". התבטאות זו עומדת בניגוד לצעד העיקרי שננקט בשנת 2024 והוא העלאת המע"מ באחוז.
נקודה תקציבית נוספת שהנגיד הדגיש, זו היכולת לנצל את המשבר להזדמנות בעיקר בכל מה שקשור לשילוב האוכלוסיה החרדית בשוק העבודה. הנגיד אמר כי "יש להפחית את התמריצים השליליים בשוק העבודה, כך נרויח פעמים, זה גם יגדיל את נטל המס, וגם יקטין את ההוצאות הממשלתיות".
