סגור
חיסכון לכל ילד - שקד גרין
(צילום: אוראל כהן)

נחשף בכלכליסט
ועדת הכספים אישרה: הבנקים נשארים בתוכנית חיסכון לכל ילד

ועדת הכספים הייתה אמורה לאשר לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שתבטל את האפשרות להפקיד את כספי התוכנית בפיקדונות בנקאיים. במקום זאת, שונה נוסח ההצעה כך שגם מי שהחל להפקיד לפיקדון יוכל לעבור לקופת גמל - בה התשואות גבוהות בהרבה

ועדת הכספים אישרה היום (ד') לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) לשינוי תוכנית חיסכון לכל ילד. אלא שההצעה שאושרה רוככה אתמול במפתיע באופן משמעותי, ובמקום לבטל את האפשרות להפקיד את כספי התוכנית לפיקדונות בנקאיים, הנוסח שאושר מותיר את הבנקים בתוכנית.
השינוי המשמעותי שכוללת ההצעה המרוככת שאושרה הוא האפשרות לנייד את ההפקדות העתידיות בפיקדונות בנקאיים, החל מה-1.1.2025, אל קופות גמל. עד היום, מי שפתח את החיסכון בפיקדון בבנק, לא היה יכול לנייד אותו לקופת גמל, והיה לקוח כלוא של הבנק עד לשחרור הפיקדון. כעת יהיה ניתן לשנות את מסלול ההפקדה, כך שמי שהתחיל להפקיד בפיקדון בנקאי יוכל לפתוח תוכנית חיסכון חדשה בקופת גמל, אך הכספים שכבר הופקדו בפיקדון בנקאי יישארו שם.
אזולאי, שלאורך השנים קידם מספר שינויים משמעותיים בתוכנית חיסכון לכל ילד ועומד הן מאחורי ההצעה להוציא את הבנקים מהתוכנית והן מאחורי ריכוך ההצעה, אמר בדיון: "אתן גילוי נאות: החוק נולד מניסיון אישי לא מוצלח. הילדים שלי נמצאים בבנקים. בהצעת החוק שמונחת לפנינו הבנקים נשארים בתמונה - ואני לא רווה נחת מזה, אבל הבאנו בשורה גדולה: כל אחד יוכל לעבור לקופת גמל, והמעבר יהיה חד צדדי - מבנק אל קופת גמל".
שינוי נוסף שכוללת הצעת החוק שאושרה הוא עיגון של ברירת המחדל בתוכנית, לפיה הכספים של חוסך שלא בחר אקטיבית במסלול יופקדו במסלול בקופת גמל בסיכון גבוה. זהו אמנם המצב הקיים מזה שנתיים, אך עד כה ההחלטה נקבעה בתקנות של רשות שוק ההון ולא בחקיקה.
בנוסף, עד כה, במידה והורה בחר מסלול לילדו הראשון, אך לא בחר מסלו לילדו השני, ברירת המחדל הייתה לפתוח את החיסכון של הילד השני באותו המסלול של הילד הראשון, גם אם מדובר בפיקדון בנקאי. כעת נקבע שהחל מה-1.1.2025, במידה שהורה בחר עבור ילדו הראשון פיקדון בנקאי ולא בחר כל מסלול עבור ילדו השני, ברירת המחדל לילד השני תהיה מסלול בקופת גמל בסיכון גבוה.
נציגי הביטוח הלאומי הציגו בדיון נתונים חדשים על התכנית, שמתייחסים לשנת 2023. לפי הנתונים, מתוך 197 אלף לידות באותה שנה, 81 אלף הורים בחרו אקטיבית בחיסכון בקופת גמל, וכ-16 אלף הורים בחרו בפיקדון בנקאי. 100 אלף המקרים הנוספים, נבחרו בברירת מחדל: 90 אלף בקופות גמל, וכ-10,000 בבנק, משום שלאותם הורים קיים כבר חיסכון של ילד אחר בפיקדון בנקאי. במידה שהצעת החוק שאושרה היום בוועדה הייתה כבר תקפה, אותם 10,000 תוכניות היו נפתחות בקופת גמל להשקעה בסיכון גבוה.
אמנם השינויים שאושרו חשובים, אך לצד זאת מדובר בניצחון גדול לאיגוד הבנקים, שנלחם להשאיר את הבנקים בתמונה, והם ימשיכו להרוויח הן מעמלות שמשלמת להם המדינה והן מפערי הריבית על הפיקדונות שהם נותנים.
ההחלטה לרכך את החוק, שהתקבלה בידי אזולאי, מפתיעה למדי. הסיבה שמלכתחילה ביקש אזולאי להוציא את הבנקים מהתוכנית היא פערי התשואות הדרמטיים בין הפיקדונות הבנקאיים לקופות הגמל שמציעים בתי ההשקעות. בשנת 2023 לבדה, מסלול בקופת גמל בסיכון מוגבר השיג תשואה של 17.3%, מסלול בסיכון בינוני השיג תשואה של 9.9% ומסלול בסיכון מועט השיג תשואה של 7.1%. לעומת זאת, מסלול בפיקדון בנקאי בריבית קבועה ולא צמודה ל-18 שנה השיג תשואה של 2.8% בלבד.
מעבר להפסד התשואה וניתוב לא יעיל של כספי חיסכון, המשמעות היא שתוכנית חיסכון לכל ילד מרחיבה פערים חברתיים, על אף שביסודה היא אמורה הייתה לצמצם אותם: ככל שהרמה הסוציו-אקונומית של משפחה נמוכה יותר, כך גדל הסיכוי שהם יבחרו לפתוח תוכנית בפיקדון בנקאי.
אזולאי התייחס להחלטתו ואמר בדיון: "כולם מכירים את עמדתי לפיה יש להוציא את הבנקים מהתמונה לגמרי. זה נכון שהבנקים צריכים לצאת ולכן אמרתי למשרד אוצר - היו לכם שנתיים וחצי להוציא את הבנקים. אם אתם מאמינים בכך, תוציאו אותם. אני עושה 90% מהעבודה. נותר לכם לעשות את 10% הנותרים".
משרד האוצר גיבה את ההחלטה להוציא את הבנקים מהתוכנית. רכז רווחה באגף התקציבים באוצר, יגאל גוטשל, אמר בדיון: "העמדה העקרונית שלנו היא שבנקים לא צריכים להיות בחיסכון לכל ילד. ככל שטווח זמן ההשקעה ארוך יותר הסיכון מוחלק, הוא הולך ופוחת, ולכן בפנסיה המדינה לא מאפשרת פיקדונות בבנקים. לדעת כל הכלכלנים וגורמי המקצוע במימון, בטווח זמן של 18 שנה ברור שצריך להשקיע בסיכון מוגבר".
בתגובה לטענות שעלו בדיון על כך שמניעת אפשרות לפתוח פיקדון בנקאי בתוכנית היא פטרנליזם מוגזם, אמר גוטשל: "אני מבין את הטיעון של פטרנליזם אבל פה, כשמדובר בהחלטות לגבי עתיד של הילדים שלנו וכשהפערים כל כך מובהקים, המשמעות של להשאיר את הבחירה היא שמי שילך אליה אלו השכבות החלשות, ואלו ילדים שיצאו עם 20 אלף שקל פחות בחיסכון".
משרד האוצר יכול להביא בפני ועדת הכספים שינוי של התקנות הקיימות בהן יוצע להוציא את הבנקים, כשיסתיים תוקף המכרז הקיים עם הבנקים בסוף השנה, וההערכות הן שאוצר יפעל לעשות זאת.
לינור דויטש, מנכ"לית לובי 99, שקידם יחד עם אזולאי את הצעת החוק המקורית, התרעמה כנגד הנוסח הקיים ואמרה כי: "למה לפנסיה אי אפשר לחסוך בבנק? כי חיסכון ארוך טווח צריך להיות בשוק ההון. אין שום סיבה לחסוך אותו בפיקדון. הבנקים גוזרים פה קופון על הילדים החלשים ביותר. זה שיושבים פה נציגי איגוד הבנקים - שחסכונות הילדים שלהם בקופות גמל ולא בבנקים - מראה שכסף קונה הכל בחיים האלו".
מנכ"ל איגוד הבנקים התייחס להחלטת ועדת הכספים ואמר: "במציאות עם סיכון כלכלי גבוה וחוסר ודאות, כפי שקיים היום בישראל, החלטת ועדת הכספים להשאיר בידי ההורים, כאשר ברירת המחדל היא בחירה בקופ"ג, את האפשרות לבחור גם בפקדון בנקאי עבור ילידהם, היא החלטה נכונה המאפשרת לציבור קבלת ריבית גבוהה למשך 18 שנים נטולת סיכון".