בדרך לקידום עצמי השר אלי כהן מוחק את הדרג המקצועי
בדרך לקידום עצמי השר אלי כהן מוחק את הדרג המקצועי
בשל שיקולים לא ענייניים תחנות כוח חיוניות לא יוקמו; לא תוגדל כמות הנפט שזורמת לאשקלון, שם ראש העיר ליכודניק; העלייה בתעריף המים בוטלה חרף עמדת מועצת המים ושדרוג תשתיות יידחה; כך אינטרסים פוליטיים של שר האנרגיה מחלחלים לשיקולים מקצועיים
לפני שבועיים פנה שר הפנים משה ארבל למזכיר הממשלה יוסי פוקס בבקשה לתקן פרוטוקול של דיון ממשלתי. פנייה כזו היא נדירה למדי, אבל ארבל התעקש. הוא ביקש לשקף בפרוטוקול את המניע הפוליטי וחוסר הענייניות של טיעוני שר האנרגיה אלי כהן בישיבה, שבה הוחלט שלא להקים שתי תחנות כוח. במילותיו המפורשות של ארבל: "הפרוטוקול חסר ולקוי ואינו משקף את 'הנימוקים' שהביאו שרי הממשלה המתנגדים לתוכניות".
ישיבת הממשלה המדוברת עסקה בעיקר בהחלטה על הרחבת תחנת הכוח OPC בחדרה והקמת תחנת ריינדיר בשרון, לאחר שאלה לא אושרו בממשלה בשנה שעברה ועלו להצבעה בפעם השנייה. ההתנגדות לשתי התחנות מטעם ראשי הרשויות המקומיות באזור רחבה למדי, מהטעם הפשוט שאיש אינו מעוניין להקים תחנת כוח מזהמת בחצר האחורית שלו. אולם לתושבים באזור ריינדיר היה מזל: ראשי הרשויות הצליחו, בניגוד לעמיתיהם באזור ראש העין, שם אושרה בשנה שעברה תחנת קסם, לשכנע את הפוליטיקאים לא להקים את התחנה. את ההתנגדות הוביל יוסי דגן, מהפוקדים המשמעותיים בליכוד, שמכהן כראש מועצת שומרון. בין השאר ב־2016 שימש כמתווך דגן בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לאביגדור ליברמן והביא לצירופו לממשלה.
כהן, בכובעו כשר האנרגיה, הצביע נגד הקמת התחנות, אף שאלה אושרו במרץ האחרון על ידי הוועדה לתשתיות לאומיות כדי להבטיח תחרות בשוק ולהרחיב את מקורות האנרגיה. לטענת כהן, ההתנגדות ל־OPC נובעת משיקולי צדק חלוקתי עקב ריבוי התחנות באזור, ואילו ההתנגדות לריינדיר נובעת מכך שבתוכנית טרם אושר קו סולר לתחנה. עם זאת, בדרגי המקצוע דווקא תומכים באישור הקמת התחנות להגברת התחרות בשוק ייצור החשמל.
הדיון הסתיים בהחלטה שלא לאשר את הרחבת OPC ולהחזיר את ריינדיר לוועדות התכנון. זאת בניגוד לעמדת הדרג המקצועי בוועדות התכנון ובמשרדי האוצרו והתחבורה (השרה מירי רגב עצמה מתנגדת גם היא להקמת התחנות). לפי ארבל, השר כהן לא הסתיר בדבריו בישיבה כי התנגדותם של חברי הליכוד הבוחרים בפריימריז לתוכניות אלו היא המניע להתנגדותו, אך דברים אלה הושמטו מהפרוטוקול. כמה ימים לאחר פנייתו של ארבל בעניין הפרוטוקול, מזכיר הממשלה ענה וטען כי בפרוטוקול מצוינים עיקרי השיקולים המקצועיים בהחלטות הממשלה.
כהן מצדו טוען שההתנגדות והסירוב של הממשלה, שהחלו עם אישור תחנת ריינדיר ב־2019, נבעו ממניעים מקצועיים ולראיה מציג את התנגדות ראשי הערים מכלל הקשת הפוליטית. אך הטענה הזו מתקשה לעלות בקנה אחד עם העובדה שדרגי המקצוע דווקא תומכים בהקמת התחנות.
המקרה הזה ממחיש את השינוי שעובר משרד האנרגיה תחת השר החדש, שנכנס אליו רק בינואר האחרון, במסגרת רוטציה עם השר ישראל כ"ץ. כהן אינו מהסס להתערב בהחלטות של הדרג המקצועי במשרד, ובאורח פלא ההתערבויות הללו במקרים רבים תואמות את האינטרסים הפוליטיים של כהן עצמו, של מקורבים לליכוד או של חברי קואליציה אחרים. כך, סוגיות מקצועיות מהותיות, בעלות השפעה ארוכת טווח ועלויות ניכרות למשק - ממחסור בדלק, דרך עתיד תחנות הכוח בישראל ועד תשתיות המים - הופכות נגועות בשיקולים פוליטיים.
אחת הסוגיות הללו היא הגבלת כמות הדלקים שקצא"א משנעת דרך נמל החברה באילת לנמל שלה באשקלון. שאלה זו עמדה בשנים האחרונות במוקד ויכוח בין משרדי הממשלה. מחד, עמד הסיכון הסביבתי הטמון בהגעת מכליות הנפט הענקיות למפרץ אילת ובהחזקת חומרים מסוכנים בנמלים. מאידך, לישראל יש צורך לספק את צורכי המשק, כמו גם להבטיח את הימצאותן של עתודות נפט לעת חירום. כיום מוגבלת קצא"א לשינוע של עד 2 מיליון טונות נפט בשנה דרך נמל אילת, בעוד באשקלון המגבלות חסויות.
לאורך השנים, המשרד להגנת הסביבה התנגד להגדלת כמויות הדלק שמשנעים דרך אילת, מחשש לפגיעה במפרץ הדרומי. על פי דו"ח שפורסם רק אתמול בכלכליסט, הנזק הפוטנציאלי מאסון נפט בינוני למפרץ אילת עומד על כ־11 מיליארד שקל. בצד השני של המתרס ניצב משרד האנרגיה, שאמון על הביטחון האנרגטי של ישראל, ובאופן מסורתי כמעט תמיד תמך בהגדלת הכמות שמותר להביא דרך הנמל.
כך, למשל, רק בינואר האחרון, ימים בודדים לאחר שכהן נכנס לתפקידו, חתם מנכ״ל משרד האנרגיה היוצא קובי בליטשטיין על מסמך שבו המלצה לבטל את המגבלות של המשרד להגנת הסביבה על כמות שינוע הדלקים של קצא"א. "החלטת המשרד להגנת הסביבה להגבלת כמות הנפט שמשנעת קצא״א בשל הרצון לצמצם את הסיכון לאסון סביבתי גדול מסכנת את אספקת הנפט למשק בשעת חירום", כתב בליטשטיין.
במשרד להגנת הסביבה הבינו את צורכי החירום שנולדו לאחר 7 באוקטובר והסירו את המגבלות על קצא"א לתקופת המלחמה. בליטשטיין, בשם משרד האנרגיה, התעקש כי יש לבטל את המגבלה גם בעת שגרה. הוא אף שיגר את עמדתו למנכ״ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, והיא שולבה במסקנות הצוות הבין־משרדי שהקים לבחינת מדיניות המשרד להגנת הסביבה בנושא שינוע הנפט. הצוות קבע כי יש לבטל את המגבלות ולאפשר לקצא״א להגדיל את כמות הנפט.
אלא שמשרד האנרגיה החליט בשבועות האחרונים באופן מפתיע לבחון מחדש את העמדה. בימים האחרונים הפעיל כהן לחץ על דרגי המקצוע במשרד האנרגיה כדי שיבחנו מחדש את עמדתם בנושא. האם לנגד עיניו של כהן עומד לפתע החשש לשונית האלמוגים באילת? במשרדו לא פירטו את השיקולים שמובילים לבחינה מחודשת של עמדתם, אך אישרו כי זו נשקלת מחדש.
במקביל, לכלכליסט נודע כי השר כהן קיים באחרונה פגישות בנושא עם ראש עיריית אשקלון מטעם הליכוד תומר גלאם. לגלאם, אדם בעל כוח ניכר בליכוד, יש אינטרס למנוע את הגדלת כמויות הנפט שמשונעות מאילת, משום שקצא"א מאחסנת אותו בעירו. לא אחת הנפט הוא מקור לתלונות תושבים בשל מפגעי סביבה, כמו מטרדי ריח.
נראה שגם בקצא"א מוטרדים משיקולים לא ענייניים ובחודש שעבר פנה מנכ"ל קצא"א איציק כהן למנכ"ל משרד האנרגיה החדש יוסי דיין והביע חשש מהמעורבות הפוליטית בקבלת ההחלטות במשרד. "בימים האחרונים נודע לנו שמופעלים לחצים פוליטיים מגורמים שונים על משרד האנרגיה, מטעמים לא מקצועיים, לשנות עמדה זו (עמדת המשרד הקודמת – עא"מ)", כתב כהן. "הנני פונה אליך כמנכ"ל משרד האנרגיה, לעמוד איתן למול לחצים אלו ולוודא שהביטחון האנרגטי של מדינת ישראל לא מופקר ולא מופקד בידי גורמים אחרים שבשעת המבחן לא הם ייתנו את הדין״.
שר האנרגיה נפגש גם עם השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, אשר עמדת משרדה הכרחית לצורך החלטה על היקף כמויות הנפט שיותר לקצא"א להזרים. בדומה לנושא תחנות הכוח, גם סוגיית השינוע מקצא"א מורכבת, אך השאלה היא מה המניעים שמובילים את כהן בקבלת החלטה לכיוון כזה או אחר. לאחר פניית כלכליסט לשכתו הכחישה תחילה את עצם קיומה של פגישה עם סילמן. לאחר פנייה נוספת והצגת מכתב שנשלח ממנכ"ל המשרד להגנת הסביבה גיא סמט למנכ"ל משרד האנרגיה דיין, ובו מוזכרת הפגישה בין השרים, שינה כהן את גרסתו וטען כי מדובר ב"שיחת מסדרון". עוד נמסר מלשכתו: "אכן, השר כהן ביקר באשקלון, סוגיית קצא״א עלתה, והובהר לראש העיר שהסמכות בעניין שינוי היקפי הפעילות של קצצ"א נתונה בידי המשרד להגנת הסביבה בלבד".
סוגיה נוספת שבה התערב כהן באחרונה היא תעריפי המים. השר מתגאה כי המעורבות החריגה תרמה לצמצום ההתייקרות של תעריפי המים למשקי הבית, ואכן ניתן להניח שכל משק בית בישראל שמח שעליית התעריפים ביולי פחתה מ־7.7% - השיעור שעליו הכריזה רשות המים - ל־1.6% בלבד. כהן קצר במהירות את הפרי הפוליטי, כפי שמסר לתקשורת: "ביטול העלייה במחיר המים מהווה בשורה חשובה לכל אזרחי ישראל".
אלא שהשמחה הזו עלולה להיות קצרת מועד, ובטווח הארוך מעורבותו של כהן עלולה לעלות לציבור ביוקר. משק המים הוא משק סגור, שההכנסות בו משמשות לשדרוג תשתיות. האוכלוסייה בישראל גדלה במהירות, התשתיות הולכות ומתיישנות, והפרויקטים הנדרשים לשימור ופיתוח שלהן נערמים על שולחן רשות המים, שלא מצליחה לעמוד בקצב. צמצום עליית המחיר יפגע בהכנסות המתוכננות, והשקעה שלא תבוצע עכשיו תפגע באיכות תשתיות המים ותגדיל את ההוצאה על תשתיות בעתיד. גם פריסת חוב לשנים ארוכות יותר תגרור תשלומי ריבית גבוהים יותר - וכהן, רואה חשבון במקצועו, יודע זאת היטב. אף על פי כן, בשבועות האחרונים הפעיל שר האנרגיה לחץ חריג במיוחד על רשות המים כדי למנוע את עליית תעריף המים. לפי שורת גורמים במשק המים, הלחץ היה חסר תקדים בהשוואה לקודמיו בתפקיד. לפי דורון שמואלי, שמכהן כנציג ציבור במועצת רשות המים, מאז שמנכ"ל המשרד דיין נכנס לתפקידו הוא מגיע בעצמו לוועדות מועצת המים ואינו מסתפק בהגעת סמנכ"ל מהמשרד, כפי שהיה נהוג קודם. "כהן גם הפעיל שרים אחרים, שטילפנו לנציגים שלהם במועצת רשות המים במהלך הדיון, בבקשה לדחות את פרסום השימוע על התעריף", אומר שמואלי (במועצת הרשות יושבים נציגי משרדי האוצר, האנרגיה, הפנים, החקלאות ואיכות הסביבה, וכן נציגי ציבור — עא"ס).
המעורבות החריגה של כהן בקביעת התעריף מעלה גם קושי חוקי, שכן לפי חוק המים, למועצת רשות המים ניתנה סמכות בלעדית לקבוע את התעריף. הסמכות הזו נועדה בדיוק כדי למנוע חלחול של מניעים פוליטיים להחלטות מקצועיות. הרי אף שר אינו רוצה שבתקופתו יקפוץ מחיר המים או החשמל. אגב, לגופה של החלטה, חלק מצמצום הייקור נבע מחישוב שגוי של כמויות המים המותפלים, שתיקונו חסך בדיעבד כ־2.5% מההתייקרות. ההפחתה הנוספת נולדה לאחר הלחץ שהפעיל כהן על דרגי המקצוע. הוא יכול היה, למשל, להורות על הקצאת רווחים של חברות ממשלתיות בתחום, ובעיקר מקורות, כדי להפחית את תעריף המים, אך לא עשה זאת.
לאחר כשבועיים מהמועד המקורי, נערך דיון נוסף בנושא תעריף המים ובו הוחלט על ההעלאה של 1.6% בלבד. לפי שמואלי, גם בדיון הזה נראתה מעורבות חריגה של כהן. הנימוק לצמצום ההתייקרות היה מקור תקציבי חליפי שמשרד האנרגיה טוען שמצא: התחשבנות עם מקורות שלא נעשתה מ־2016, בגובה 100 מיליון שקל. עם זאת, מדובר בהערכה וכלל לא ברור שזה אכן הסכום, והדברים אמורים להתברר בין מקורות לרשות המים. "אמרתי בישיבה: 'אתם מחסלים את רשות המים'", טוען שמואלי. "הרשות קמה כדי להוציא את התעריף מהפוליטיקאים. אתם משועבדים לבוסים שלכם ובינואר תצטרכו להעלות את התעריף בשיעור דו־ספרתי. אם יש איזושהי רזרבה שאולי נמצאה, נשתמש בה בהמשך".
מלשכתו של אלי כהן נמסר: "מדיניות השר מבוססת על שיקולים ענייניים ומקצועיים. בסוגיית קצא"א לא התקיימה פגישה בין השר לשרה להגנת הסביבה, וההחלטה תהיה מקצועית בלבד ובהתאם לצורכי האנרגיה של המדינה. בעניין המים, מדיניות הממשלה והשר היא לפעול לכך שמחירי המוצרים הבסיסיים לא יעלו. בעניין תחנת הכוח, ישנו מכתב של ראשי ערים מכל הקשת הפוליטית והמגזרית התומכים בעמדתי. הם מציינים שמי שלא טרח להיפגש איתם הוא השר ארבל".
המקורבת לשר והתפקיד שנתפר: "אלי, אני גאה לעמוד לצדך ומאחוריך"
השר כהן לא רק מפעיל לחץ על הדרגים המקצועיים במשרדו, אלא גם דאג בחודשים האחרונים לצרף מקורבת לשורות המשרד. לפני כחודש נחשף בכלכליסט מינויה של טלי אלבז, ראש המטה של אלי כהן ובעבר היועצת הפוליטית שלו, לתפקיד מקצועי בכיר במשרד שלא היה קיים קודם לכן. התפקיד הוגדר כ"סמנכ"ל פרויקטים" למשרה זמנית, למשך שנתיים בלבד, שמטרתו הרשמית היא לעזור למשרד לנהל ולשקם את צורכי משק האנרגיה ברשויות השונות מנזקי המלחמה. כלומר, היועצת הפוליטית לשר קיבלה תקן מקצועי שבאמצעותו היא יכולה להשפיע על הקשר והעבודה של המשרד עם רשויות מקומיות.
גורמים במשק האנרגיה טוענים שכבר היום הקשר עם הרשויות הוא חלק מהפעילות השוטפת של המשרד, כך שכלל לא ברור לשם מה נדרש התפקיד החדש, שמוציא סמכויות באופן מלאכותי מבעלי תפקידים במשרד, ומעביר אותן למי שכיהנה עד לא מזמן בתפקיד פוליטי מובהק.
עניין נוסף הוא שהמינוי הוגדר "זמני" ולכן הליך האישור ובחינת המועמדים נעשה בעיקר בתוך משרד האנרגיה. תפקיד נציבות שירות המדינה הסתכם בעיקר בפתיחת התקן ובשלב האחרון של ועדת הבוחנים. כך, למשל, בשל ה"זמניות", בנציבות לא עסקו במעורבות הפוליטית של אלבז. לאלבז אין ניסיון בתחום האנרגיה, והיא החלה לעבוד עם כהן בינואר האחרון. המשמעות היא שארבעה חודשים בלבד היו ניסיון רלבנטי מספיק למינוי הבכיר. במשרד טענו שבעברה ניהלה פרויקטים בחברות סייבר שונות, אך סירבו למסור באילו חברות ובאילו פרויקטים מדובר.
אלבז היתה מעורבת בקמפיינים של הליכוד ואף הפגינה נאמנות אישית לשר כהן. כך, למשל, באוגוסט 2023, כתבה ברשתות החברתיות: "אלי, אתה שר החוץ הכי טוב שהיה ויהיה לישראל. גאה לעמוד לצידך ומאחוריך". באוגוסט 2022, לאחר שכהן הגיע למקום השני בפריימריז בליכוד, כתבה: "לפני היותך שר מבריק, ח"כ פועל ויוזם, אתה אדם ערכי, אמיתי, שבחר בעולם הפוליטי והלא פשוט הזה רק כדי לעשות טוב". ב־2019 התגאתה ברשתות החברתיות כי ליוותה את קמפיין הבחירות של ראש עיריית רחובות מתן דיל, גם הוא מטעם הליכוד. אלבז גם משתמשת ברשתות כדי לתקוף את המחאה נגד הממשלה. ב־4 באפריל, בזמן שהמכרז לתפקיד הסמנכ"ל במשרד האנרגיה היה פתוח, כתבה ברשתות: "לכל הקפלניסטים: לא, ההפגנות הן לא של משפחות החטופים, הן לא מייצגות אותן. חזרתם לשרוף את הרחובות כאילו שום דבר לא קרה פה ב־7 באוקטובר".
הנזק במינויים פוליטיים לתפקידים מקצועיים אינו טמון רק באיושם על ידי מי שאינם מוכשרים לתפקיד. נזק נוסף הוא הפגיעה במוטיבציה של דרגי המקצוע הצעירים והזוטרים, שמבינים שיתקשו להתקדם במשרות ציבוריות. יתר על כן, כהונה בתפקיד מקצועי לתקופה מוגבלת מקנה פעמים רבות ניסיון, שניתן יהיה להשתמש בו להתמודדות על תפקידי המשך.
מלשכת השר נמסר: "מינויה של אלבז נעשה בהתאם לכללי נציבות שירות המדינה. היא היתה מועסקת בעבר על ידי מפלגת הליכוד ואין בכך שום פסול. מאז נכנסה לתפקידה, היא פועלת לקדם את הנושאים שעליהם היא אמונה".
