סגור
שכונת עמק התימנים עין כרם ירושלים
עין כרם. התושבים מתנגדים "להפוך את הקרקע הציבורית לעיר שתכביד על חיינו" (צילום: אוהד צויגנברג)

245 התנגדויות בתוך 12 ימים לתוכנית מתחם כרמית בירושלים

התוכנית להקמת מתחם מגורים במגדלים בני 25 קומות ומלונות, מתכוננת על שטח של 95 דונם מעל עין כרם. ההתנגדויות הרבות לתוכנית הוגשו בזמן קצר מאוד באופן חריג, ע"י החברה להגנת הטבע, ותושבי האזור, שמתנגדים "להפוך את הקרקע הציבורית לעיר שתכביד על חיינו". עיריית ירושלים: "התוכנית מתאימה ביותר.  כ-80% משטחה הופרשו לצרכי ציבור" 

התוכנית להקמת מתחם המגורים "כרמית", שאמור לקום על שטח בגודל 95 דונם באתר שבו שכנה בעבר פנימיית כרמית, במורדות המערביים של שכונת קריית יובל, מעל עין כרם, נדונה לראשונה בוועדה המחוזית ירושלים בנובמבר 2022, אך הופקדה ב-4.6.24, וכבר הוגשו לה לא פחות מ-245 התנגדויות. ריבוי המתנגדים בתקופה כה קצרה, תופעה יוצאת דופן, מלמד על העניין הרב שהתוכנית מעוררת באזור הסמוך. בין המתנגדים, החברה להגנת הטבע, ותושבים מהשכונות הסמוכות-קרית יובל ועין כרם.
התוכנית מציעה שינוי ייעוד של הקרקע, ששטחה כ-100 דונם, מציבורי וחקלאות, לייעוד מגורים ושירותים נלווים. בין היתר, התוכנית מדברת על הקמה של 1,010 יחידות דיור במבנים בגובה של כ-25 קומות, הקמת בית מלון "בוטיק" (60 חדרים), ובית מלון ( 200 חדרים) משולב עם מרכז ספורט, מוסדות ציבור ופארק גדול בשטח הצמוד לשכונת עין כרם. ברחוב אולסוונגר בקריית יובל מתוכננת כיכר עירונית שתהווה המשך לציר הולכי הרגל מתחנת הרק"ל הקרובה. באמצעות מערכת מעליות ציבוריות ומדרגות ניתן יהיה לרדת לפארק המתוכנן. על התוכנית חתום משרד האדריכלים קולקר קולקר אפשטיין.
ע"פ חוות הדעת השמאית, שנערכה בחודש מרץ 2024 ע"י השמאי יניב גוב ארי, הבעלות על הקרקע, שהיא שטח לאיחוד וחלוקה, נחלקת בין קק"ל, רשות הפיתוח (רמ"י) ועיריית ירושלים (כ-40 דונם), והחברות הפרטיות "החברה לפיתוח כרמית-קרית יובל", ושותפות "מבוא כרמית". יש לציין שבעבר פורסם כי אחיו של ח"כ אריה דרעי, מש"ס, עו"ד שלמה דרעי, הוא חלק מקבוצת הרוכשים הפרטית. ע"פ הערכת השמאי, שווי הקרקע נאמד בכמיליארד שקל. שווי הקרקע למ"ר בנוי מגורים (לא מבונה) עומד על כ-7,000 שקל.
התנגדות גנרית, שעליה חתומים עשרות תושבים קובעת כי "בסביבת כרמית כבר אושרו לאחרונה אלפי יחידות דיור בפרוייקטים של התחדשות עירונית, לאורך הרחובות אולוונגר וברזיל". התושבים מתנגדים "להפוך את הקרקע שנועדה לצרכי הציבור ועתודה ירוקה של קרית יובל לעיר חדשה שתכביד על החיים שלנו. אנו מתנגדים לשינוי יעוד הקרקע למגורים, כך שהיזמים יעשו רווח אסטרונומי על חשבון הציבור".
נועה אשכול נוי, תושבת עין כרם, חוששת בהתנגדות ששלחה מ"נזק בלתי הפיך לאזור כולו". לדבריה: "הובטח לנו כי כרמית תכלול מבני ציבור וקריית חינוך שתשרת את תושבי קריית יובל תוך שמירה על האזור כאתר טבע עירוני יחודי. במקום זה אנו עדים לניסיון להקים עיר קטנה שתכלול מגדלי מגורים ומלונות. דבר שיגרום לקריסה טוטאלית של התשתיות".
בטופס התנגדות גנרי אחר, שמודפס עם לוגו של החברה להגנת הטבע, עולה הטענה כי מדובר בהפרה של מסמך "סקר תשתיות טבע עירוני בירושלים", שהוכן ביוזמת העירייה, שהיא גם בעלים של חלק מחטיבת הקרקע: "תחום תוכנית כרמית בעין כרם חופף לאתר טבע עירוני מס' 19 בסקר. מדובר באתר טבע עירוני בעל ערכיות אקולוגית, ולצד זאת הוא מצליח לשרת את התושבים כריאה הירוקה של השכונות מסביב. השטח בעל רגישות הידרולוגית ובנייה בו תשפיע על מי הנגר העיליים ועל חילחול המים לאזורי הזנת המעיינות".
אסף אשכנזי, מעין כרם, שלח התנגדות המתייחסת בעיקר להקמת בית המלון בשכונה החדשה: "הנוף הפתוח של עין כרם, המשקיף אל הרי ירושלים הוא אחד מנכסי הטבע היפים ביותר והיחיד של תושבי דרך כרמית ולכל העוברים במורד הרחוב. בניית מלון רב קומות "תגנוב" את הנוף של מפתח מערב ירושלים ותגרום לאובדן משמעותי של אור, שמש, אוויר וטבע עבור תושבי כרמית. תכנית המלון תפגע קשות בפרטיות בדירותינו אותן רכשנו לאחרונה במיטב כספינו ותביא לאובדן משמעותי בערכן הכספי. מן המלון יהיה ניתן יהיה בקלות "לתצפת" לתוך חלונות בתינו ואל תוך המרפסות הפרטיות שלנו. במקום נוף נקבל פגיעה קשה בפרטיות ותחושת קדרות".
בעיריית ירושלים מודעים היטב לכך שמחיר ההתחדשות העירונית המואצת של שיכוני שכונת קריית יובל הוא מחסור בשטחים ציבוריים. על פניו, תוכנית מתחם כרמית נועדה, בין היתר, לפצות על כך: "מדובר בתוכנית המתאימה ביותר שאותה היה ניתן לקדם, במסגרת התנאים והבעלויות במקום. אלה בשטחים בבעלות פרטית ולמרות זאת, במסגרת התוכנית הופרשו כ- 80% משטחה לצרכי ציבור. התוכנית אושרה בוועדה המקומית לאחר שנבחנו חלופות רבות, והיא עברה שינויים המותאמים לצרכים העירוניים, לצורכי הציבור ותוכנית התחבורה. מתוך שטח התוכנית הפרושה על פני כ-100 דונם בייעוד חקלאי ומוסד פרטי, הוקצו כ-80% מהשטח לצרכי ציבור: בתי ספר, מבני ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים. בנוסף, המתחם שוכן בפאתי מעבר ציבורי הנמצא בתכנון בימים אלו וכולל מערך של מעליות ודרגנועים, אשר יפצו על הפערים הטופוגרפיים ויאפשרו גישה נוחה אל ציר הרכבת הקלה. לסיכום: בסופו של התהליך הציבור ייצא נשכר מהתוכנית והעיר תשמור על שטחים פתוחים נרחבים לצד הוספת יחידות דיור נחוצות".