בלעדירבע מהנזק ליישובי הצפון במלחמה נגרם ע"י צה"ל
בלעדי
רבע מהנזק ליישובי הצפון במלחמה נגרם ע"י צה"ל
לפי נתוני משרד הביטחון, במהלך יותר מ-7 חודשי לחימה בין צה"ל לחזבאללה בלבנון נגרמו בצפון 930 מקרי נזק, כשליש מהם נחשבים כנזק "בינוני" ו"כבד". כרבע מהם נגרמו ע"י צה"ל -באופן שהסב פגיעה קשה לתשתיות של ביוב, גינון, חשמל וכבישים; לפי הערכות, תידרש לפחות שנה לשיקום הנזק
אחרי יותר משבעה חודשים של לחימה יום יומית בין צה"ל לחזבאללה בלבנון, נחשפים המספרים על היקף הנזק ביישובי הצפון שרבים מהם שוממים מאזרחים: כ- 930 מקרי נזק נספרו עד כה בעשרות יישובים שמרוחקים עד 9 קילומטר מהגבול עם לבנון ו-318 מהם סווגו כמקרים של נזק בינוני וכבד. על פי הערכות של גורמים ביטחוניים תידרש לפחות שנה לשיקום רוב הנזק.
מנתוני אופק צפוני של משרד הביטחון עולה כי כ-70% מכלל מקרי הנזק עד כה הם למבני דיור, עוד כ-18% נגרמו למבני ציבור וחינוך ועוד כ-12% מכלל הנזק נגרמו לתשתיות ולנכסים מסוגים שונים. עיקר הנזק נגרם מפגיעות מדויקות של טילים נגד טנקים (נ"ט) שמשגרים מחבלי חזבאללה בתדירות כמעט יומית לעבר יישובי הספר בצפון, פגיעות של רקטות ושל כטב"מים מתאבדים.
עוד עולה מהנתונים כי 74% מכלל הנזק ביישובי הצפון הם תוצאה ישירה של ירי חזבאללה בעוד ש-26% ממנו נגרם ידי צה"ל במסגרת פעילותו השוטפת בגזרה, תוך פריסה של כוחות גדולים בתוך היישובים ובאופן שהסב פגיעה קשה לתשתיות של ביוב, גינון, חשמל וכבישים. במקרים אחרים ירי ארטילרי ממרחבים הסמוכים לבתי מגורים גרם לנזקים בשל הדף. עיקר הנזק נגרם בשבועות הראשונים למלחמה, שבמהלכם צה"ל פרס את כוחותיו במהירות למול האיומים בגזרה הצפונית.
נכון לאתמול, קיבוץ מנרה שבגליל העליון הוא היישוב המותקף ביותר מתחילת הלחימה ונספרו בו 130 מקרי נזק. ביותר מ-60 מהמקרים עדיין לא ברור היקפו המלא של הנזק בשל הקושי של נציגי משרד הביטחון ורשות המסים להגיע אל האתרים שנפגעו בשל החשש לירי מדויק מתוך לבנון. מכלל מקרי הנזק שנבדקו עד כה בקיבוץ כ- 35 הוגדרו נזק כבד וכבד מאד ועוד כ-30 מקרים של נזק שהוגדר בינוני.
כך, מתוך כ-100 פגיעות שהיו בערב אל עראמשה שבמועצה האזורית מטה אשר יש הערכת נזק לגבי 10 אתרים בלבד, שנפגעו בינוני וקשה. באשר ל-88 אתרי פגיעה נוספים ביישוב אין לפי שעה הערכה אודות מידת הנזק בשל קשיי ההגעה של שמאים. לפי הערכות במטולה יש 120 אתרי פגיעה, רובם מטילי נ"ט, שהיקף הנזק המלא עדיין לא התברר. בקריית שמונה נרשמו 124 מקרי נזק, כ- 50 מהם הוגדרו כמקרים של נזק כבד ובינוני. בשלומי נרשמו 113 מקרי נזק, רובם הגדול נזק קל.
במושב שתולה שבגליל המערבי שנמצא בסמוך לגבול עם לבנון נרשמו מתחילת הקרבות 62 מקרי נזק לבתי מגורים, 11 מהם הוגדרו כנזק כבד וכבד מאד ועוד 33 מקרים של נזק בינוני. בזרעית נפגעו 26 בתים, 12 מהם ניזוקו בינוני ולעוד 8 נגרם נזק כבד. במושב כפר יובל שמשתייך למועצה האזורית מבואות חרמון נרשמו 8 מקרים נזק, 4 מהם מקרי נזק כבד ועוד שניים של נזק בינוני. במרגליות נרשמו 9 מקרי נזק, 4 מהם נזק בינוני.
מתחילת הלחימה הוגשו למשרד הביטחון 535 בקשות לשיפוי על נזק שנגרם לתשתיות של יישובים רבים בצפון ולבתי מגורים בשל פעילות צה"ל ושהיית כוחות בתוכם. עד כה הושלם הטיפול בכרבע מכלל בקשות אלה, תוך שיפוי של רשויות מקומיות ושל תושבים בסכום כולל של כ-2 מיליון שקל.
רוב האזרחים שגרים ביישובים אלה פונו בתחילת המלחמה למקומות מחסה מרוחקים יותר מחשש של מערכת הביטחון לפלישה אפשרית של כוח רדואן של חזבאללה שינסה לכבוש אותם ולעשות בהם טבח, בדומה למתקפה של חמאס בדרום ב-7 לאוקטובר. באותו מהלך המדינה פינתה למעלה מ-60 אלף תושבים מבתיהם ומועד חזרתם אינו נראה באופק, כל עוד המלחמה בעזה נמשכת ואין לישראל עניין לפתוח במקביל אליה חזית של לחימה בעצימות גבוהה יותר מול חזבאללה.
