סגור
סופר מרקט סניף שופרסל ב ראשון לציון
מדפים בסופר. מרגע שהחברות העלו מחירים והצרכנים לא צמצמו את היקפי הקניות, נפרץ הסכר (צילום: יריב כץ)

בלעדי
יוקר המחיה חוגג: העלאות מחירים הזניקו את מכירות שוק המזון ב־7%

הזינוק במכירות הקמעונאים, שהסתכמו ב־14 מיליארד שקל בינואר עד אפריל, הושג ברובו מעליות מחירים שנכנסו לתוקף בתחילת השנה. התייקרויות של עד 10% בחודש מאי רק יעצימו את המגמה  

עליות המחירים שנרשמו בתחילת השנה הזניקו את מכירות המזון ב־7% בשליש הראשון של השנה, לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והן הסתכמו ב־14 מיליארד שקל. כך עולה מנתוני סטורנקסט שהגיעו לידי "כלכליסט". העלייה הושגה בעיקר מהעלאות מחיר שנכנסו לתוקף בפברואר ובמרץ, שהקפיצו את מדד מחירי המזון של סטורנקסט ב־5.4%. ההתייקרויות הנוספות שנכנסו לתוקף בחודש מאי יעצימו את המגמה.
מכירות כלל שוק המזון ומוצרי הצריכה, הכולל גם את קטגוריות המשקאות, הטואלטיקה והניקיון, צמחו ב־6%, והסתכמו ב־19.3 מיליארד שקל. מדד המחירים של כלל המוצרים עלה ב־4.8% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. עליית מדד המחירים בשוק המזון ומוצרי הצריכה בתקופה זו נבלמה במעט, כיוון שמדד מחירי המשקאות והמוצרים לבית עמדו בסימן ירידה עם ביטול מס הקנייה על משקאות ממותקים בסוף מרץ אשתקד וביטול המס על כלים חד־פעמיים בסוף ינואר אשתקד.
הזינוק במחירי המזון בהשוואה לארבעת החודשים הראשונים אשתקד נרשם בעקבות שני גלי התייקרויות רוחביים, שהראשון בהם בוצע במאי 2023 והשני בתחילת השנה הנוכחית. עוד קודם לכן, כבר לקראת סוף המחצית השנייה של 2022, החלו חברות רבות, ובהן תנובה, שטראוס, אסם, דיפלומט, יוניליוור ועוד, להעלות את מחיר מוצריהן.
מאז המחאה החברתית ב־2011, למעט מקרים חריגים, הקפיאו החברות הגדולות את העלאות המחירים מחשש למחאה נוספת, אך מרגע שהחברות העלו מחירים והצרכנים לא צמצמו את היקפי הקניות, נפרץ הסכר וכחצי שנה לאחר מכן, בעקבות העלאת מחירי מוצרי החלב שבפיקוח מחירים ב־9.8%, העלו המחלבות גם את מחירי המוצרים שאינם בפיקוח בשיעור דומה. עוד קודם לכן העלו קוקה קולה, טמפו ויפאורה את מחירי המשקאות הקלים והחריפים, ולשתי הקטגוריות הצטרפו עשרות חברות שהעלו מחירים בחדות. כך שבמאי אשתקד העלו מחירים כ־20 חברות בתוך שבועיים בלבד.
2 צפייה בגלריה
מוסף שבועי 24.5.23 ניר ברקת
מוסף שבועי 24.5.23 ניר ברקת
שר הכלכלה ניר ברקת. יצרניות המזון התעלמו מהאיומים שלו
(צילום: דנה קופל)
בעקבות כך הוציא שר הכלכלה ניר ברקת, באמצעו המפקח על המחירים במשרדו, דרישת נתונים מקיפה לחברות בנימוק שהוא שוקל להכניס את מוצריהן לפיקוח. החברות עתרו לבג"ץ בטענה שאין למפקח על המחירים סמכות לדרוש מהן נתונים אלו וכבר נערכו לגל התייקרויות נוסף. בהמשך לכך, כבר בתחילת השנה, הודיעו שטראוס, אסם, שסטוביץ, זוגלובק, סוגת, אחווה, בארכה, בית השיטה וחברות נוספות על העלאת מחירים. גם הפעם ברקת הסתפק בהצהרות, ואיים על החברות שאם יעלו מחירים יכניס אותן ל"רשימה שחורה" ויעשה להן "ביוש רגולטורי". החברות התעלמו והמחירים עלו בשיעור של עד 25%.
וכאילו זה לא הספיק, בתחילת החודש הנוכחי עלו מחירי מוצרי החלב שבפיקוח ב־4.5% נוספים, מה שהוביל את המחלבות תנובה, שטראוס, טרה וגד להעלות גם את מחירי המוצרים הלא מפוקחים בשיעור דומה. למחלבות הצטרפו קוקה קולה וחברות המזון של תנובה, ובהן מאמא עוף, סנפרוסט, מעדנות וטירת צבי, שהעלו מחירים בשיעור של עד 9.8%.
בחברות נימקו את ההתייקרות בעלייה במחירי הבשר והחלב הגולמי וכן בעליית תעריפי החשמל, הדלק והמים. גם דיפלומט, שנערכה להעלות מחירים באוקטובר והקפיאה את המהלך בעקבות פרוץ המלחמה בעזה, העלתה מחירים בתחילת החודש, ויחד איתה גם חברות הגלידה נסטלה ופלדמן, חברת הטואלטיקה הנקל סוד ונקניקי יחיעם. חברת יוניליוור תעלה את מחירי השוקולד והגלידות בעוד שבועיים. במקביל להעלאות המחירים של ספקי המותגים, רשתות שופרסל ורמי לוי מעלות גם את מחירי מוצרי המותג הפרטי שהן משווקות, שמהווה כרבע ממכירותיהן, כך שגם האלטרנטיבה המוזלת למותגים המובילים מתייקרת.