מקומות 10-4מהמלאנוקס של הקריפטו ועד החברה שמצמצמת את עומסי התנועה
מקומות 10-4
מהמלאנוקס של הקריפטו ועד החברה שמצמצמת את עומסי התנועה
Chain Reaction מפתחת שבב לכריית מטבעות קריפטו ונמצאת רגע לפני פריצה; Pinecone פיתחה דאטה בייס שמתפקד כזיכרון ארוך־טווח לבינה מלאכותית; FundGuard הקימה פלטפורמה לניהול קרנות נאמנות, תעודות סל ומוצרי ביטוח; Notraffic פיתחה מערכת שהופכת את מערך הרמזורים לרשת דיגיטלית ומנוהלת
מקום 4: Chain reaction
8 צפייה בגלריה
מימין: אורן יוקב ואלון ובמן. יחסית לחברה בגילה ובגודלה, החברה גייסה כבר הרבה מאוד כסף
(צילום: קלי לוי)
"מלאנוקס כבר קרתה, כיזם אתה תמיד רוצה שהדבר הבא שאתה מקים יהיה גדול יותר". את המשפט הזה אמר אלון ובמן, אחד משני המייסדים של Chain Reaction שברזומה שלו יש כבר הצלחה אחת גדולה, אפילו גדולה מאוד — הקמת מלאנוקס לצידו של אייל ולדמן. ובמן, שהיה אחד המנהלים הבכירים במלאנוקס, עזב את החברה רגע לפני האקזיט הגדול שלה עם מכירתה לאנבידיה ב־7 מיליארד דולר וכעת הוא מכוון הרבה יותר גבוה.
Chain Reaction נמצאת היום בעמדה שיכולה להיות בדיעבד "הרגע לפני הפריצה הגדולה" שתשים אותה חזק על מפת השבבים העולמית, אבל הרגע הוא גם תהום ענקית של סיכונים. מאז הקמת החברה ב־2019 על ידי ובמן, יחד עם חברו עוד מימי טכניון אורן יוקב, שהיה בכיר בשב"כ, מפתחים בסטארט־אפ הישראלי שבב לכריית מטבעות קריפטו. השבב הזה אמור לקרוא תגר על ביטמיין הסינית ששולטת היום ללא עוררין בשוק הזה ומוכרת מערכות כרייה במיליארדי דולרים בשנה. השוק צומח בקצב שמגיע גם ל־60% בשנה, בהתאם לתנודות בביטקוין ונאמד ב־15–20 מיליארד דולר.
לאחר לא מעט עיכובים, ההערכה היא שברבעון השלישי של השנה תתחיל Chain Reaction לספק את השבבים שלה, שמפעילים את מערכות הכרייה, ללקוחות שעימם היא חתמה על הסכמים לאורך השנים האחרונות. את השבבים היא מייצרת במפעלי TSMC. אם השבבים של החברה אכן יציגו תחרות ממשית לביטמיין, בביצועים ובתמחור — אלמנט מאוד חשוב עבור התעשייה הזו בעיקר בתקופות של ירידת מחירי המטבעות — היא יכולה להפוך במהרה לשחקנית משמעותית בתחום עם הכנסות גבוהות.
למקרה שרגל הקריפטו לא תרוץ במהירות המתוכננת, יש ל־Chain Reaction רגל נוספת והיא בתחום הענן, שם פיתחה החברה פתרון להבטחת פרטיות בשימוש בדאטה סנטרס. בחברה מבינים היום, לאור התפוצצות תעשיית הבינה המלאכותית הג'נרטיבית, כי מה שהתחיל כפעילות קטנה וצדדית יחסית של שבבים המאפשרים עיבוד מידע מוצפן, עשוי להפוך דווקא לתחום הגדול יותר בעוד כמה שנים. יחסית לחברה בגילה ובגודלה, Chain Reaction גייסה כבר הרבה מאוד כסף וההימור על הצלחתה מצד תעשיית הון סיכון הוא גדול. האם היה מוצדק? הדבר אמור להתבהר עד סוף 2024 ואם הציפיות הגבוהות יתממשו, המספרים של Chain Reaction יכולים להיות גבוהים בהרבה מאלה של מלאנוקס.
מקום 5: Pinecone
8 צפייה בגלריה
עידו ליברטי. מהווה עבור חברות רבות את הדרך הכמעט יחידה ליישם מערכות AI בתוך הארגון
(צילום: Pinecone Systems, Inc)
תחום: בינה מלאכותית
הקמה: 2019
מייסד: עידו ליברטי
עובדים: 150, בישראל, אירופה וארה"ב
גיוסים: 140 מיליון דולר מ־Menlo Ventures ,Andreessen Horowitz, ICONIQ Growth ו־Wing Ventures
תזמון נכון הוא לרוב גורם מכריע בהצלחה של חברת הייטק, וזה נכון גם לגבי Pinecone, שנוסדה על ידי עידו ליברטי, בעברו מנהל בכיר ביאהו ולאחר מכן ב־AWS כמפתח מערכות למידת מכונה ו־AI. המערכת שהוא עמד בראש פיתוחה, סטייג'מייקר, היא תשתית הבינה המלאכותית באמזון. ב־2019 הבין ליברטי שהטכנולוגיה נמצאת לפני מהפכת ענק של ה־AI. לשם כך הקים את פיינקון, גייס גיוס ראשוני 10 מיליון דולר לפיתוח המוצר של החברה — מסד נתונים לחיפוש חכם, המבוסס על וקטור ויכול לתת תוצאות לא רק על פי מילות חיפוש, אלא גם לפי הקשר.
פיינקון פיתחה דאטה בייס וקטורי, שמתפקד כזיכרון ארוך־טווח לבינה מלאכותית ומאפשר לחברות לעבד, לאחסן ולחפש מידע המופק על ידי מודלי שפה גדולים (Large Language Models, LLM) כמו GPT4. הטכנולוגיה של החברה מהווה היום עבור חברות רבות את הדרך הכמעט יחידה ליישם מערכות בינה מלאכותית עם ידע בתוך הארגון. הטכנולוגיה של החברה רותמת את היכולות של מודלי השפה הגדולים עם יכולות החיפוש של החברה ומאפשרת להשתמש בידע בצורה איכותית בתוך ארגונים. הטכנולוגיה הפכה לתשתית חיונית בבניית אפליקציות AI מהירות ומדויקות בקנה מידה גדול.
החברה אינה מתחרה בענקיות הענן דוגמת AWS או מיקרוסופט אבל מהווה כיום מתחרה ושותפה של כל יצרניות מודלי השפה הגדולים, דוגמת OpenAI ואחרות. לחברה יש מרכז פיתוח משמעותי בתל אביב שמחזיק עשרות עובדים, חלקם בעלי תואר PHD, כאשר ליבת הטכנולוגיה של החברה מפותחת כאן. לחברה משרדים משמעותיים גם בניו יורק וסן פרנסיקו והיא מתרחבת בימים אלה גם לאירופה.
כבר ב־2022 רשמה החברה הכנסות ראשוניות של מיליוני דולרים בודדים. ההכנסות רשמו קפיצה עצומה לעשרות רבות של מיליונים ב־2023 עם צפי לגידול משמעותי גם ב־2024. חלק משמעותי מאוד מהשינוי שקורה לחברה בימים אלה מבחינת הכנסות מזכיר את התהליך שעובר על העולם. אם בתחילת דרכה של פיינקון, עיקר המאמצות של הטכנולוגיה היו חברות סטארט־אפ נוספות שנעזרו בה כדי לפתח במהירות רבה יותר כלים טכנולוגיים, הרי שבעקבות הדרישה של הרבה ארגונים ליישם מערכות מבוססות AI הביקוש למוצרים הגיע גם לתאגידים וחברות גדולות. אלה כבר מזרימים לחברה חוזים של מיליוני דולרים רבים לטווח ארוך. השינוי הזה נותן לחברה מעבר לצמיחה מהירה בהכנסות גם ודאות רבה יותר לעתיד.
בכדי לענות לביקושים הגבוהים ולהשתלט על השוק גייסה החברה 100 מיליון דולר בהובלת קרן הון הסיכון אנדריסן הורוביץ, שנחשבת לאחת הקרנות המובילות בעמק הסיליקון.
מקום 6: FundGuard
8 צפייה בגלריה
יניב זכריה (מימין), ליאור יוגב ואורי כץ. לא עוד חברת תשלומים, אלא תשתית לחברות קרנות הנאמנות
תחום: ענן מבוסס AI
הקמה: 2018
מייסדים: ליאור יוגב, יניב זכריה ואורי כץ
עובדים: 120, בישראל, בריטניה, קנדה ובארה"ב
גיוסים: 150 מיליון דולר מ־Key1 Capital, Euclidean Capital, Hamilton Lane, Blumberg Capital, Team8, Citi ו־State Street
מייסדי FundGuard — ליאור יוגב, מנכ"ל החברה, יניב זכריה, CTO ואורי כץ, VP R&D — החליטו שלא לעבור את המסלול הקשה של תעשיית הפינטק ולא להקים עוד חברה שעוסקת בתחום התשלומים, אלא בחרו להקים חברת תשתיות לתעשיית קרנות הנאמנות. מדובר בתחום שקשה לפתח אליו טכנולוגיה, ועוד יותר קשה למכור אותה למוסדות פיננסיים שנוטים לשמרנות רבה כשזה נוגע לתשתיות הטכנולוגיות שלהן.
אבל מייסדי החברה, שהכירו במהלך שירותם הצבאי ביחידה 8200, הבינו שהעולם משתנה והצרכים של חברות אלו משתנים, בעיקר לצד העלייה במורכבות הנכסים הפיננסיים כמו גם העלייה בדרישות הרגולציה. הם פיתחו טכנולוגיה שנותנת מענה לניהול מוצרים פיננסיים שונים, כמו קרנות נאמנות, תעודות סל, קרנות גידור, מוצרי ביטוח וקרנות פנסיה. כל זה, תוך ביצוע של אוטומציה, שיפור תהליכי עבודה ויכולות שיתוף פעולה בין יחידות וחברות שונות בניהול תיקים ואדמיניסטרציה. המערכות שבונה FundGuard מחליפות מערכות מיושנות שמותקנות ברוב הבנקים ואינן יכולות לעמוד באתגרים אלו . הטכנולוגיה של החברה מאפשרת זיהוי בעיות וכשלים, ומספקת תובנות מעשיות לשיפור הניהול, במקביל להקלה על התייעלות תפעולית וצמצום דרמטי של הוצאות המוסדות הפיננסיים.
הפלטפורמה של FundGuard משמשת כיום גופים פיננסיים מהגדולים בעולם, בתחום ניהול תיקי השקעות, שמנהלים נכסים בשווי של טריליוני דולרים רבים. קפיצת הדרך הגדולה של החברה הגיעה עם גיוס של 100 מיליון דולר השנה - סכום לא שגרתי, אך על אחת כמה וכמה בליבו של משבר פיננסי עולמי. הכסף, שכולו זרם לקופת החברה ללא סקנדרי, יאפשר לה להרחיב משמעותית את כוח האדם, גם לאנשי מכירות וגם לצוות הפיתוח בישראל. אך הסיבה העיקרית לגיוס היא שורה של חוזים משמעותיים עם גופים פיננסיים מובילים, שחלקם אף השקיעו בה.
חלק גדול מהחוזים יכניסו ל־FundGuard בטווח של מספר שנים הכנסות של עד 100 מיליון דולר לחוזה. החברה, שכבר השנה תכניס על פי הערכה כ־20 מיליון דולר, צופה להכפיל ויותר את הכנסותיה ב־2025. החברה זוכה כיום לא רק להתעניינות בזכות הטכנולוגיה לגופים הפיננסיים, אלא גם כאפשרות לרכישתה. אלא ש־FundGuard דחתה עד היום כל הצעת רכישה, בעיקר מכיוון שמנהליה מרגישים שהיא רחוקה מאוד ממימוש הפוטנציאל שטמון בה.
מקום 7: Notraffic
8 צפייה בגלריה
מימין: אור סלע, טל קרייזלר ואוריאל כץ. יעילות הפלטפורמה שפיתחו כבר הומחשה
(צילום: הדר גולן)
תחום: תחבורה
הקמה: 2017
מייסדים: טל קרייזלר, אוריאל כץ ואור סלע
עובדים: 110, 70 בישראל והיתר בארה"ב
גיוסים: 75 מיליון דולר מ־Grove Ventures, VNV Global, UMC Capital, Vektor Partners Next Gear Ventures, North First Ventures, Meitav Investment House ו־TMG
נסיעה בערים גדולות ידועה כסיוט, לא משנה היכן אתם נמצאים בעולם. למרות עומס פקקי התנועה, תאונות הדרכים במעברי החציה וזיהום האוויר הגבוה שגורר ריבוי כלי הרכב בכבישים, עד כה לא פותחה טכנולוגיה שתנסה לפתור את הבעיה לעומק. ישנן חברות רבות שעוסקות בשיפור תנועתה של תחבורה ציבורית, אבל לא בזו של כלל כלי הרכב, בהם הפרטיים. חברת Notraffic הישראלית יצאה ב־2017 למסע שמטרתו להפוך את מערכות הרמזורים בערים מסטטיות לדינמיות, הפועלות בזמן אמת.
הפלטפורמה שפיתחה הופכת את מערך הרמזורים לרשת דיגיטלית, המנהלת באופן אוטונומי את התנועה במרחבים העירוניים לפי מדיניות המפעיל. היא מקשרת בין כל השחקנים בזירת התחבורה, בהם כלי הרכב, מערכות רמזורים ומשתמשי הדרך, כמו גם הולכי רגל ורוכבי אופניים. ב־2022 החלה החברה, שייסדו טל קרייזלר (CEO), אוריאל כץ (CTO) ואור סלע (VP R&D), למכור את המערכת הזו, בצמוד לחתימה על שורת הסכמי הפצה ושותפויות אסטרטגיות בכל רחבי ארצות הברית.
בתוך פרק זמן לא ארוך עשתה החברה עסקאות בכ־26 מדינות, עם מאות מחלקות תחבורה בארצות הברית. עם לקוחותיה נמנות כמה מהמדינות הגדולות בארצות הברית, בהן קליפורניה, טקסס ופנסילבניה, ויש לה שותפויות עם כמה מחברות הטכנולוגיה והתשתית הגדולות בעולם, ביניהן AT&T, Qualcomm, Rogers communications ו־NVIDIA. עד כה גייסה החברה כ־75 מיליון דולר, כשהגיוס האחרון, של 50 מיליון דולר כמעט לפני שנה, משמש לצמיחה.
שוק מערכות התנועה החכמות שבו פועלת החברה צומח משמעותית, וצפוי לעמוד על כ־85 מיליארד דולר עד שנת 2027. צמיחתו המהירה מונעת בידי יוזמות ממשלתיות להטמעת מערכות ניהול תנועה מתקדמות, דוגמת חוק התשתיות בארצות הברית, ששם דגש על שדרוג ותיקון מערכת התשתיות במדינה עם השקעה בסך 1.2 טריליון דולר, לצד ביקוש הולך וגובר לאמצעים טכנולוגים שיביאו לצמצום הנפגעים בתאונת דרכים, פליטות מזהמים בכבישים ועומסי תנועה.
יעילות הפלטפורמה שפיתחה החברה כבר הומחשה בעיר טוסון שבאריזונה, שם סבלו התושבים מפקקים ממושכים, ובעקבות התקנת המערכת הבעיה נעלמה. בעיר פניקס שבאריזונה התקנת המערכת הביאה לכך שמספר כלי הרכב שעוברים ברמזור אדום ירד ב־70%, דבר ששיפר את הבטיחות בכבישים. במדינת המחוז הקנדית בריטיש קולומביה, החברה הצליחה ליצור מערכת שתתעדף את הולכי הרגל וקיצרה את זמן ההמתנה שלהם לרמזור בחצי, מבלי לפגוע בתנועה.
מקום 8: Robust intelligence
תחום: בינה מלאכותית
הקמה: 2021
מייסדים: ירון זינגר וקוג'ין אושיבה
עובדים: 65 בארה"ב, יפן וישראל
גיוסים: 34 מיליון דולר מסקויה וטייגר גלובל
כמו לא מעט חברות סטארט־אפ בכלל וברשימה הזו בפרט, פריצתו של של ה־Generative AI לחיינו, טרפה את הקלפים עבור Robust intelligence. למזלה של החברה הצעירה שהוקמה ב־2021, זה היה לטובה. ירון זינגר הישראלי, שהיה לאחד הפרופסורים הצעירים ביותר למתמטיקה באוניברסיטת הארוורד (בגיל 40 הוא כבר החזיק בקביעות), פיתח מעין פיירוול שמגן על הבינה המלאכותית מפני טעויות. הפתרון של רובאסט מעט הקדים את זמנו, משום שעד לכניסתו של ChatGPT ובארד של גוגל, שעשו לעתים טעויות מביכות, לא לכולם היה ברור עד כמה טעויות כאלה עלולות להיות הרות אסון, בעיקר כשמדובר ביישומים לא חובבניים אלא עסקיים, כמו תעשיית הפיננסים למשל.
בשנה וחצי האחרונות לזינגר נהיה הרבה יותר קל להסביר ללקוחות הפוטנציאליים על השלכות הלוצינציות (הזיות) של מנועי הבינה המלאכותית, מתקדמים ומשוכללים ככל שיהיו, ורובאסט נהנית מזינוק בביקושים למערכות שלה. הפחד מטעויות של המנועים הללו הוביל גם את מיקרוסופט לפתח כלי הגנה שמתחרים באלה של רובאסט וגם חברות נוספות. העניין הוא שמדובר בתחום עם מחסום טכנולוגי מאוד גבוה. פיתוח הפיירוול של זינגר ושותפו ארך שנים ארוכות והחל עוד במסגרת אקדמית. 2023 הייתה כבר השנה השניה ברציפות בה החברה שילשה את הכנסותיה. בסביבתו של זינגר מעידים כי הוא מקבל חמישה מיילים ביום מקרנות השקעה שונות שרוצות להשקיע בחברה ועל כן סביר להניח כי עד סוף השנה רובאסט לא תתאפק ותצא לגיוס גדול. כמו כן, בימים אלה רובאסט מתכננת להרחיב את נוכחותה בישראל ולהקים מרכז פיתוח מקומי, לאחר שהעסיקה כאן חלק קטן בלבד מעובדיה.
מקום 9: Darrow
תחום: ליגלטק
הקמה: 2020
מייסדים: אביתר בן ארצי, גילה חייט ואלעד שפיגלמן
עובדים: 110 בישראל
גיוסים: 59 מיליון דולר מ־Georgian, F2, Entrée Capital ו־NFX
אחד התחומים שהשיבוש הטכנולוגי לא ממש הגיע אליהם הוא התחום המשפטי. מערכת המשפט אמנם ממוחשבת ברובה אבל מערכות מתקדמות של בינה מלאכותית וענן עדיין אינן שם. חברת Darrow הישראלית שנוסדה על ידי צוות שכולל את אביתר בן ארצי, משפטן שהתמחה בביהמ"ש העליון, וגילה חייט, בוגרת 8200, הקימו חברה שהפכה להיות מחלקת הפיתוח העסקי בקרב לא מעט משרדי עורכי דין.
החברה פיתחה פלטפורמת מודיעין משפטי, הסורקת מקורות מידע מרובים ברשת ומזהה הפרות חוק אפשריות. הפלטפורמה שפיתחה מנתחת מידע זמין לציבור כגון תעבורת רשת, תקשורת ברשתות חברתיות ומאגרי מידע גלויים נוספים. הנתונים מושווים לכללים המצויים בפסיקה ובחקיקה, ומאפשרים לזהות אנומליות המעידות על הפרת חוק פוטנציאלית. על ידי מיפוי והצלבת מידע ממקורות שונים, החברה מעריכה את חומרת ההפרות ואת השווי הכספי שלהן לתובעים פוטנציאליים. החברה לא רק מספקת תיקים לאותם משרדים, אלא אף בוחרת את המשרד המתאים לכל תביעה.
כיום עובדת החברה עם עשרות משרדי עורכי דין, וייצרה עבורם כבר ב־2021 הכנסות של 50 מיליון דולר. הכנסותיה נובעות בעיקר מההצלחה של התביעות, כאשר היא זוכה לאחוזים מכל תביעה. בשנים הקרובות מתכוונת החברה להרחיב את תחומיה, שהם בעיקר צרכנות פיננסית והונאות משקיעים, לדיני עבודה והגנת הסביבה.
בסבב הגיוס האחרון, בספטמבר 2023, Darrow גייסה 35 מיליון דולר מקרנות כמו Georgian, קרן הון סיכון מובילה בתחום הבינה המלאכותית, F2, Entrée Capital ו־NFX. הכסף מאפשר לחברה לפרוץ קדימה למרות שבזכות ההכנסות המשמעותיות שהיא יוצרת כיום, Darrow עדיין לא השתמשה בכספי הגיוס.
מקום 10: Blue White Robotics
8 צפייה בגלריה
אבירם שמואלי (מימין), בן אלפי ויאיר שחר. המוצר יכול להיות מותקן על כל טרקטור
( צילום: אלעד גרשגורן)
תחום: אגרוטק
הקמה: 2017
מייסדים: בן אלפי, יאיר שחר ואבירם שמואלי
עובדים: 150, בישראל וארה"ב
גיוסים: 89 מיליון דולר מ־Insight Partners Entrée Capital, כלל ביטוח, Allied Investments ,Regah Ventures ,Peregrine VC ו־Jesselson Investments
חקלאות מתקדמת, המכונה אגריטק, היא אחד התחומים החשובים ביותר לעתיד כדור הארץ והביטחון התזונתי של תושביו, בשל התמעטות שטחי המרעה ברחבי העולם והקושי לייצר מזון בכמות מספקת לאוכלוסיה הגדלה במהירות. חרף עובדה זו, אין חברות טכנולוגיות רבות שהצליחו להפוך למשמעותיות בתחום. טכנולוגיות רבות מנסות להתמודד עם המחסור הצפוי במזון, חלקן משנות את הדרך שבה מגדלים תבואה ואחרות מנסות לייעל את עבודת החקלאי ולחסוך בעובדים שגם כך חסרים בענף.
חברה אחת כזו, שמסתמנת כבעלת פוטנציאל לשנות את העולם החקלאי, היא BWR) Blue White Robotics), כשהמילים "כחול" ו"לבן" בשמה של החברה מייצגים את צבעי דגל ישראל. החברה פיתחה פתרון רובוטי אוטונומי למשימות החקלאות השונות, שמשלב חומרה ותוכנה ומאפשר ניהול נוח ונגיש של רכבי חקלאות והצגת המידע עליהם מרחוק.
מוצר החומרה שפיתחה החברה יכול להיות מותקן על כל טרקטור, ומשתמש בשילוב של טכנולוגיות כדי לנווט ולבצע משימות באופן אוטונומי, כמו זריעה, ריסוס, חיתוך וקצירה גם בתנאים מאתגרים. התוכנה שפיתחה החברה מנתחת את הנתונים שמתקבלים ומספקת תובנות ודו"חות בזמן אמת, המבטיחים לחקלאים יעילות בפעילות החווה. המערכות שפיתחה החברה מאפשרות לאדם אחד להפעיל שמונה טרקטורים במקביל.
Blue White Robotics מתמחה במטעים, בדגש על גפנים, תפוזים, תפוחים ושקדים, ומייסדיה הם בן אלפי (אחיו של השחקן גורי אלפי), יאיר שחר ואבירם שמואלי. השלושה מאמינים שהם יכולים לשנות את העולם החקלאי, שמשווע לעובדים ומתקשה לאמץ את יתרונות הטכנולוגיה.
כיום, על פי החברה, יש לה 20 לקוחות משמעותיים שמעבדים שטחים בהיקף של כ־600 אלף דונם ו־150 אלף שעות עבודה של טרקטורים אוטונומיים. סיבוב הגיוס האחרון, של 39 מיליון דולר בתחילת השנה, יאפשר לה להתחיל להגשים את חזון הטרקטור האוטונומי בחוות ומדינות רבות יותר ברחבי ארצות הברית. במקביל, החברה נמצאת על סף חתימה של מספר הסכמים עם מפיצים מובילים בארצות הברית. הכנסות החברה לפני חתימת ההסכמים מגיעות למיליוני דולרים, אך כל הסכם הפצה יכניס לה עשרות מיליוני דולרים נוספים.
