מקום שני"אני תמיד בצד ההפוך של השוק. בעבר דחו אותי, היום כולם רוצים לתת לי כסף"
מקום שני
"אני תמיד בצד ההפוך של השוק. בעבר דחו אותי, היום כולם רוצים לתת לי כסף"
אייזיק הלר גדל בטקסס וכנער הושפע עמוקות מקריסת ענקית האנרגיה אנרון, שדו"חותיה הכספיים סולפו. כדי למנוע טעויות והטעיות כאלה הוא הקים עם אמיר בולדו את טרוליון, שפיתחה מערכת לניהול ואוטומציה של דו"חות. אחרי שהכסף מהאנג'לים עמד להיגמר והקרנות הישראליות דחו אותו, ציוץ אחד שינה את התמונה - והפך אותו לאחד היזמים המחוזרים בסצנת ההייטק המקומית
"בהתחלה, דווקא בשנים הטובות של תעשיית ההייטק, כל קרנות ההשקעה דחו אותי, אבל היום, גם בזמנים הקשים ביותר, כולם מנסים לתת לי כסף. איכשהו אני תמיד בצד ההפוך של השוק", צוחק אייזיק הלר, מיייסד ומנכ"ל הסטארט־אפ טרוליון בשיחה עם "כלכליסט". החברה שהקים, ושפועלת בתחום המשעמם לכאורה של פתרונות אוטומציה לענף ראיית החשבון, הפכה לאחת החמות בסצנת ההייטק הישראלית, כשבמקביל הפך הלר מעוף מוזר לאחד היזמים המחוזרים.
בזמן שהלר עוד לא נגע ב־15 מיליון הדולר שגייס בשנה שעברה, הברנז'ה המקומית כבר רוחשת שמועות על גיוס גדול נוסף שיושלם אוטוטו. ככה זה כשמשקיעים רוצים לעלות על העגלה המצליחה, שדוהרת לא רק במונחי הבטחות אלא גם במונחי הכנסות. טרוליון נהנית כבר היום מקצב הכנסות שנתי של יותר מ־10 מיליון דולר, והחוזים שחתמה מעידים על פוטנציאל למספרים גבוהים הרבה יותר. פירמות ראיית חשבון בינלאומיות מובילות כגון EY ודלויט ממליצות ללקוחותיהן על המוצר שלה, ולפני מספר חודשים היא חתמה על הסכם עם אחת החברות הגדולות בעולם, שאת שמה היא מסרבת לחשוף בשלב זה.
הסיפור של טרוליון מתחיל בטקסס, שם נולד הלר. ענקית האנרגיה הטקסנית אנרון, שישבה ביוסטון והעסיקה כ־30 אלף עובדים, קרסה ב־2001 אחרי שהתברר שדו"חותיה הכספיים עוותו במשך שנים; החברה הפסידה עוד ועוד כסף, בשעה שלבכיריה היו בבית אסלות מזהב. השערורייה הובילה בין השאר לפירוק ארתור אנדרסן, פירמת רואי חשבון מהגדולות בעולם (וגם מהגדולות בישראל) שהיתה אחראית לדו"חות של אנרון, ולשינוי עמוק ברגולציה האמריקאית הנוגעת לדיווח כספי ואחריות תאגידית. חוק סרבנס־אוקסלי שחוקק בעקבותיה שינה את כללי המשחק, והוביל למיעוט הנפקות בוול סטריט בעשור הראשון של המאה, משום שהחברות התקשו להתמודד עם דרישות הדיווח החדשות והמחמירות.
”אלף הובילה את סבב הסיד שלנו של 3.5 מיליון דולר עם קרן גרייקרופט. אחר כך הגיעו גם המשקיעים הגדולים מארצות הברית, ובראשם לואב. הוא מבין היטב את התחום, כמשקיע אקטיביסט שעושה כסף מלקרוא דו"חות”
הלר (38) אומנם היה אז רק בן 15, אבל המקרה השפיע עליו דרמטית. "תמיד קראתי גם את מדורי העסקים. תמיד הייתי יזם. כבר בגיל 12 היתה לי חנות באיביי: הייתי הולך לוולמארט וטארגט, קונה חבילות של קלפי כדורסל, מוציא את השווים יותר ומוכר אותם באיביי אחד־אחד במחיר גבוה הרבה יותר. הרווחתי כמה אלפי דולרים עוד לפני הבר מצווה", סיפר ל"כלכליסט". אבל אז העסק שלו קרס, גם הוא בשערורייה גדולה, לפחות במונחים של ילד בן 13. "שמעתי על ילד מבוגר ממני שרצה למכור אוסף גדול של קלפים שכבר לא עניינו אותו. ניהלתי איתו משא ומתן ארוך וסיכמנו שאשלם לו 300 דולר עבור האוסף, שראיתי שיש בו קלפים מדהימים. ביקשתי מאבא שלי חלק מהכסף שקיבלתי לבר מצווה ולקחתי אותו לבית הספר כדי לשלם לילד הזה, ואז המאמן תפס אותי עם הכסף וזה הפך לבלגן גדול כי ילדים בני 13 לא יכולים להסתובב בבית ספר עם סכומים כאלה. ההורים שלי היו צריכים להגיע, ונאלצתי לסגור את החנות באיביי".
מאז עלילות קלפי הספורט ואנרון, הלר חזר בתשובה, התחתן ועשה עלייה לישראל. הוא גם החל לפתח תוכנה שתאפשר אוטומציה לתהליכי עבודה של רואי חשבון וסמנכ"לי כספים ושתמנע טעויות והטעיות. רמז לכך נמצא בשם החברה — True To Millions. ב־2019 החליט למסד את טרוליון ולרשום אותה כחברה. בהמשך הצטרף אליו גם אמיר בולדו כשותף מייסד, שאחראי על ההיבט הטכנולוגי של הפעילות. התוכנה של טרוליון מאפשרת העלאה אוטומטית של מסמכים — קבצי PDF, טבלאות אקסל עם נתונים, אפילו חוזים עם לקוחות וספקים — למערכות של ראיית חשבון והזנה חכמה של נתונים באמצעות AI. היתרון שלה הוא שהיא מתמודדת עם הרגולציות העדכניות ביותר, המתעדכנות כל הזמן, בקצב שהתוכנות הקיימות — אלה ש־SAP הגרמנית ואורקל האמריקאית פיתחו לפני עשרות שנים וששולטות בשוק — לא מסוגלות לעשות, ולכן מחייבות הזנה ידנית נרחבת.
שוק ראיית החשבון כמעט ולא עבר שיבוש עד היום. מצד אחד זו הזדמנות גדולה, אבל מצד שני לא קשה לגמול את התעשייה משיטות העבודה וההרגלים הוותיקים?
"לפני שהתחלנו להציע את המערכת לרואי חשבון כיוונתי את המוצר לסמנכ"לי כספים וחשבים. אז בתחילת 2020, רגע לפני הקורונה, הכנתי לבד מודעה בלינקדאין ששאלה מי רוצה AI כדי לעשות אוטומציה לדו"חות כספיים. עד הקיץ כבר חתמו איתי שבעה לקוחות. במקביל, הקורונה הפחידה אותי מאוד, כי היו לי רק חצי מיליון דולר של האנג'לים שעמדו להיגמר. הבנתי שאני חייב לגייס עוד כסף, אף אחד מהלקוחות האלה עוד לא שילם כלום והשוק קפא. הקרנות הישראליות דחו אותי, פה אוהבים בעיקר סייבר, אבל בארצות הברית יש יותר מודעות לתחום הפיננסים, ושם נדלקו".
2 צפייה בגלריה
עובדי טרוליון. "פה אוהבים בעיקר סייבר, אבל בארצות הברית יש יותר מודעות לתחום הפיננסים, ושם נדלקו"
(Photo: Chen Bohdana)
מי שנדלקו היו Third Point Ventures של איש קרנות הגידור דניאל לואב ומייקל איינזברג מקרן אלף. אייזנברג נכנס לתמונה אחרי פרסום המודעה של הלר בלינקדאין ואחרי עוד שערורייה חשבונאית שהפילה חברת ענק. הפעם היתה זו ענקית התשלומים הגרמנית Wirecard, שקרסה לאחר שבמאזן שלה התגלה "חור" של 1.9 מיליארד דולר. אייזנברג צייץ בחשבון הטוויטר שלו שהוא מחפש שיבוש בענף שבו שולטות מעט פירמות גדולות, שמכניסות יחד כרבע טריליון דולר בשנה.
להלר בכלל לא היה אז חשבון טוויטר, אבל הוא נחשף לציוץ, מיהר להירשם לרשת החברתית ועוד באותו היום ענה לאייזנברג בקצרה: "יש (שיבוש) אחד שבונים בירושלים!". "הסתדרנו מיד, ואלף (הקרן של אייזנברג) הובילה את סבב הסיד שלנו של 3.5 מיליון דולר יחד עם קרן גרייקרופט האמריקאית", נזכר הלר. "אחר כך הגיעו גם המשקיעים הגדולים מארצות הברית, ובראשם לואב. הוא מבין היטב את התחום, כמשקיע אקטיביסט שעושה כסף מלקרוא דו"חות".
אין חשש שחברות הענק בענף או חברות תוכנה גדולות יפתחו מערכות דומות, שייתרו את שלכם?
"ההתמודדות עם שחקני הענק בתחום בהחלט תהיה החלק המאתגר ביותר במסע של טרוליון, אבל אנחנו בונים מוצר שיכול לתת מענה לכל הצדדים ולהרגיע אותם — אנשי הכספים בארגונים יידעו שאין טעויות, וגם לרואי החשבון, שהיום לא עוברים ממש על הכל, אלא רק בודקים מדגמית, זה ייתן שקט. ראיתי את הבעיות במערכות כאלה בכל מקום שעבדתי בו, מחברות תעופה ועד חברות נדל"ן, וחלקי הפאזל התחברו לי. לא משנה מה גודל החברה, תמיד יהיו קשיים סביב סוגיות של הכרה בהכנסות ורישום חשבונאי. הרגולציה רק מסתבכת והולכת, והדרישות מהחברות גדלות".
