במשרד האוצר רוצים לעצור את תופעת "בזבוז ימי המילואים"
במשרד האוצר רוצים לעצור את תופעת "בזבוז ימי המילואים"
באוצר טוענים שהצבא ב"אובדן שליטה גמור" בשימוש בימי מילואים ומכינים שורת צעדים: סכום קבוע למילואים במקום צ'ק פתוח, שימוש מוגבר בחצאי ימי מילואים ושכר מוקטן ל"כוננות". אך בלי נתונים מלאים, המימוש עוד רחוק
במשרד האוצר בוחנים צעדים לעצירת מדיניות הצ'ק הפתוח למשרד הביטחון בנגע לתקצוב ימי המילואים, זאת כדי להביא להתייעלות במה שבאוצר תופסים כ"אובדן שליטה גמור".
כל מי שקרוב מספיק לעולם חיילי המילואים שמע כבר על לא מעט אנקדוטות המלמדות כי צה"ל מנהל את ימי המילואים שלו בנדיבות שגובלת בפזרנות. כך, למשל, ביחידת מודיעין מוכרת ניתן להסתפק בשתי משמרות בשבוע כדי ליהנות ממעמד של חייל מילואים פעיל למשך כל השבוע, וביחידות אחרות יש מי שעושה שבוע־שבוע כאשר הוא בצו שמונה כל התקופה. בדוגמה נוספת, עורך דין ביקש מבית המשפט לדחות דיון, זאת מכיוון שהוא בשירות מילואים, אלא שבפנייה טלפונית למשרדו היה ניתן לקבוע עמו פגישות במשרדו למשך כל היום. יחידה צבאית אחרת חיפשה טבח שיבשל לחייליה פעמיים בשבוע, אך יקבל שכר (ימי מילואים "ימ"מים", בעגה הצה"לית) על השבוע כולו.
מי שלא נחשף לתופעה עד כה, יכול לשוטט בקבוצות ברשתות החברתיות שבהן מציעים למעוניינים תפקידי מילואים עם תנאים מפנקים כמו "שבוע־שבוע" או "יציאות מעולות" והצעות לתפקידים שמפתיע שקיימים במערך המילואים כמו "עובדי רס"ר" או אנשים שיעשו שמירות בש"ג. בחלק מהיחידות מתנהלים בפזרנות עם ימ"מים מאז פרוץ המלחמה ובחלק מהן הבינו באיחור כי מדובר במדיניות בעייתית. כך, למשל, ביחידת דובר צה"ל פעלו במתכונת של צו פתוח למילואימניקים עד לאחרונה, וכעת עברו למציאות שבה רק מי שמשרת בפועל מקבל את הימ"מ.
בזבוז נוסף של ימי מילואים נוצר בעקבות הארכת השירות האוטומטית בארבעה חודשים באמצעות צו שמונה שבוצעה לכל לוחמי הסדיר. ל"כלכליסט" הגיע מידע על מקרים שבהם מפקדים ביקשו לשחרר חיילים ששירותם הוארך, וזאת מפני שבפועל הם כבר לא משרתים כלוחמים ובחלק מהמקרים משמשים כעובדי רס"ר או עובדי מפקדה עודפים. "בסדיר שיישב בחדר, אבל מה יש לי לעשות איתו במילואים?", כתב אחד מהם.
שכר הייטק בש"ג
מציאות זו יוצרת מצב שבו ישנם משרתי מילואים שעושים שירות חלקי בצבא שנרשם כשירות מלא, ובמקביל עובדים במשרה מלאה וכך בעצם מקבלים משכורת כפולה שאליה מתווספים גם מענקי השירות הניתנים למילואימניקים. העובדה כי שכר המילואים בצה"ל מבוסס על המשכורת הרגילה של המשרתים, מובילה למצבים משונים שבהם צה"ל משלם "שכר הייטק" על משרתים שתופסים לכמה שעות ביום את הש"ג בבסיס ובשאר הזמן הם חופשיים. בצה"ל ובאוצר מסרבים לנקוב במספרים מדויקים של משרתי המילואים מטעמי ביטחון מידע, אך אם בתחילת המלחמה גויסו כ־300 אלף איש למילואים, כיום ההערכה היא שמדובר בכמה עשרות אלפי משרתים ברגע נתון כאשר המספר הזה נשאר סטטי ולא יורד מאז חודש פברואר.
ל"כלכליסט" נודע כי לפי המודלים של משרדי הביטחון והאוצר, בשלב זה מספר המילואימניקים המגויסים יהיה קטן בחצי מאשר המצב בפועל, ובאוצר סבורים כי הדבר נובע מזילות בשימוש בימי מילואים ביחידות העורפיות. לפי ההערכות הנוכחיות, אם המצב הביטחוני יימשך כפי שהוא עכשיו (ללא מלחמה "מלאה" בצפון), אז העלות הצפויה למדינה של שירות המילואים תעמוד על כ־30 מיליארד שקל השנה, מספר גבוה בכ־10 מיליארד שקל ממה שהוערך.
באוצר טוענים שמדובר בעלויות עצומות ומדגישים כי מלבד העלות הישירה (כאלף שקל לכל יום מילואים עבור כל חייל), הרי שיש כאן גם אובדן תוצר למשק כתוצאה מכך שהמילואימניק נגרע מכוח העבודה. כמו כן מציינים באוצר שיש חשש לירידה במוטיבציה בקרב חיילים שמשרתים שירות מילואים מלא אך זכאים לאותו תגמול כמו המשרתים במשרה חלקית, בין היתר בגלל דיפרנציאציה בין היחידות או סתם בגלל קומבינות צה"ליות כאלו ואחרות.
לכולם ברור - גם לפקידי האוצר – כי בארגון עצום וממשלתי כמו הצבא יהיו בזבוזים, שהוא אף פעם לא יהיה יעיל כמו חברה פרטית. לכולם גם ברור שעל המדינה להתייחס למשרתי המילואים באופן ייחודי שנוטה לכף זכות, כלומר לוודא בכל דרך שהם לא מפסידים כלכלית מהשירות, ושיש מעטפת שדואגת לטפל בצורכיהם ובצורכי משפחותיהם. אבל כעת באוצר סבורים כי האיזון הדק שבין דאגה למילואימניקים לבין בזבוז כספי ציבור הופר לכיוון הבזבזני במקרים רבים, והבעיה היא שלמפקדים בצה"ל אין מוטיבציה אמיתית להילחם בתופעה בשל מדיניות ה"צ'ק פתוח" שהצבא ומשרד הביטחון קיבלו במלחמה.
בימים אלו מתקיים ויכוח בין שר הביטחון לבין שר האוצר על הקמה של ועדה לבדיקת תקציב הביטחון העתידי – אך במקרה הזה סביר להניח שגם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שיוצא נגד הבזבוז הכספי בצבא לא ייצא נגד הכספים הניתנים למילואימניקים אחרי שהוא עצמו עשה קמפיין פוליטי על ההטבות שניתנו למשרתי המילואים.
מנגד, הלחץ של האוצר על צה"ל לצמצם את היקף משרתי המילואים נתקל במחסום הידע. יש קושי מהותי בזיהוי מוקדים של חוסר יעילות, אין דרך לגורם שאינו בצבא עצמו לדעת כמה משמרות שבועיות עושה כל מפעיל מל"טים בקריה, או כמה שעות ביום עובד טבח בבסיס אחר במרכז הארץ. ל"כלכליסט" נודע כי בצבא מסרבים לספק ניתוחים ממוקדים לאוצר. קושי זה מתעצם כשאין לאוצר חשב שיושב בתוך מערכות השכר של משרד הביטחון, מה שמקשה על האוצר לנסות לבחון כיסים של שירות חלקי, ושל גיוס עודף. ולכן האוצר מתקשה לתת הערכות מדויקות להיקף גיוס המילואים המיותר, לשיטתו.
דרושות נורמות ברורות
סיבות אלו הביאו לכך שכעת באוצר בוחנים לטפל בסוגיה הזו בצורה מבנית. בין היתר מבקשים להפסיק את מדיניות הצ'ק הפתוח לצבא, ולהגדיר למשרד הביטחון סכום קבוע שייועד לטובת ימי מילואים וכך הצבא ייאלץ להתייעל ולגייס רק את מי שצריך. באוצר מציינים כי מהלך דומה נעשה בתחילת שנות ה־90, מה שהוביל להורדת מספר ימי המילואים בצה"ל מ־12 מיליון בשנה ל־3-2 מיליון בשנה.
כמו כן, באוצר סבורים כי חלק גדול מהבעיה ייפתר אם בצה"ל יתרגלו יותר לתת חצאי ימי מילואים למי שמשרת רק כמה שעות ביום. בנוסף בוחנים באוצר לייצר רכיב שכר למי שמוגדר ב"כוננות". כיום יש מקרים של חיילים שהוגדרו כחיילים בכוננות שנהנו מתשלום מלא על ימי מילואים, זאת אף שבפועל הם היו בביתם. בימים אלו מתקיימים דיונים בנושא בין צה"ל לבין האוצר. עם זאת, ברור כי יצירת רכיבי שכר חדשים, כמו חצאי ימים וכמו שעות כוננות, לא תפתור את הבעיה. פתרון הבעיה המהותי יגיע רק בשלב שבו הפיקוד הבכיר בצה"ל יקבע נורמות ברורות למספר המשמרות הנדרש בשבוע כדי לקבל שכר על כל הימים ויפקח על כך מקרוב. הצבא מתבונן על כל חיילי המילואים כמקשה אחת, בזמן שחלק מחיילי המילואים דומים יותר לשכירים או קבלני עבודה, ויש לשלם להם לפי שעות ומשימות.
מדובר צה"ל נמסר: "היקף המשרתים נגזר מהצורך הביטחוני ומהערכת המצב המתקיימת בדרגים הבכירים ביותר.
"מתחילת המלחמה וביתר שאת בחודשים האחרונים, עוסק צה"ל, ובכלל זה הפיקוד הבכיר ביותר, בייעול ניצול משאבי המילואים וזמנם של משרתי המילואים. בימים אלו מתבצעת עבודת מטה נרחבת בנושא.
"הדבר נעשה בד בבד עם שיח מקצועי עמוק ובשקיפות מול משרד האוצר על מנת להתוות את המדיניות באופן התואם את תמונת המצב המבצעית".
