ניתוחהסנקציות על ישראלים הן כדור שלג שעלול לפגוע בכולנו
ניתוח
הסנקציות על ישראלים הן כדור שלג שעלול לפגוע בכולנו
משטר הסנקציות שנועד לסכל אלימות מצד מתנחלים עלול ליצור דינמיקה שבסופה מדינות מסוימות יטילו גם סנקציות פרסונליות על חיילים ומפקדים ששירתו בשטחים או נלחמו בעזה – וכך כמעט לא יהיה אזרח ישראלי שיהיה חסין מהשפעתן
בסוף השבוע האחרון פרסם האיחוד האירופי כי הוא מטיל סנקציות על ארגון להב"ה ו"נוער הגבעות" ועל ארבעה ישראלים (מאיר אטינגר, אלישע ירד, נריה בן פזי וינון לוי). מיד לאחר מכן פרסם משרד האוצר האמריקאי כי הוא מטיל סנקציות על בנצי גופשטיין מייסד להב"ה, ועל הארגונים שלום אסירייך וקרן הר חברון. פחות מיממה לאחר מכן דווח כי הממשל האמריקאי מתכוון להטיל סנקציות לראשונה גם על יחידה בצה"ל – גדוד נצח יהודה.
הסנקציות האמריקאיות הן לא דבר שיש לזלזל בו, ואלו עלולות לשבש באופן משמעותי את הפעילות הכלכלית הבסיסית של כל אדם או גוף שהן הוטלו עליו. לאחר פרסום סבב הסנקציות הראשון ע"י האמריקאים הוקפאו והוגבלו חשבונותיהם של ארבעת המתנחלים הקיצונים שהסנקציות הופעלו עליהן. הסיבה לכך היא שבנק שלא משתף פעולה עם מנגנון הסנקציות של OFAC (המשרד לבקרה על נכסים זרים, זרוע של משרד האוצר האמריקאי) עלול להיחשף לסנקציות בעצמו. הסנקציות האירופאיות כוללות הקפאת נכסים ומניעה של העברת סיוע לאלו שהוטלו עליהן סנקציות, כמו גם איסור כניסה על מדינות האיחוד.
הסנקציות הללו, כמו גם סנקציות רשמיות ולא רשמיות (איסור מכירת נשק או חרם תרבותי למשל) שמוטלות על ישראלים ע"י גופים, חברים ומדינות אחרות – צפויות רק להתרחב.
ראשית כל, הסנקציות צפויות להתרחב מעצם המנגנון שלהן: מנגנון הסנקציות של OFAC קובע כי לא ניתן לבצע העברות כספים כלשהן למי שהוטלו עליו סנקציות אמריקאיות. לא רק זה, אלא שמי שמפר את הסנקציות וממשיך לנהל פעילות כלכלית כלשהי עם מי שמוטלות עליו סנקציות – מסתכן בכך שמעגל הסנקציות יתרחב גם אליו. ההגדרה של "פעילות כלכלית" בהקשר הזה היא רחבה מאוד, וכוללת כל סיוע חומרי, כספי או מתן שירותים. זו הסיבה שמעגל הסנקציות התרחב כעת גם לקרן הר חברון וארגון שלום אסירייך שסייעו וגייסו כספים לינון לוי ודוד חי חסדאי למרות שהוטלו על שניהם סנקציות אמריקאיות. ההערכה היא שככל שמעגל הסנקציות יתרחב כך יגדל המספר של מפרי הסנקציות, וכך מעגל הסנקציות יתרחב עוד וחוזר חלילה.
שנית, על אף שהסנקציות שהוטלו עד כה עוסקות בעיקר במקרי אלימות שהתרחשו בשטחי יהודה ושומרון, לא ניתן להתכחש לעובדה כי דעת הקהל שהתהפכה על ישראל בעקבות המלחמה בעזה משפיעה על המוטיבציה להרחיבן. בהקשר הזה יש לשים לב להטלת הסנקציות על להב"ה – אמנם מדובר בארגון בעל תפיסות קיצוניות שהשר גנץ אף שקל בעבר להגדירו כארגון טרור, אך לא ככזה שמזוהה עם מקרי אלימות של מתנחלים נגד פלסטינים ביהודה ושומרון בדומה לשאר מי שהוטלו עליהם סנקציות עד כה. תקדים זה, יחד עם העובדה שמספר רב של אנשים מקיימים איתו ועם מייסדו גופשטיין יחסי גומלין משמעותיים וביניהם שרים בכירים במדינת ישראל דוגמת השר איתמר בן גביר וחברי מפלגת עוצמה יהודית הופכים את הטלת הסנקציות עליו כעל אירוע משמעותי מאוד שהשפעתו האמיתית טרם התבהרה.
לקלחת הזו יש להוסיף את הדיווחים על כך שהאמריקאים מתכוונים להטיל סנקציות על גדוד נצח יהודה בעקבות אלימות של חייליו כנגד פלסטינים. במקרה הזה מדובר על מנגנון סנקציות שונה מזה של OFAC ומשרד האוצר האמריקאי, ומדובר על יישום של חוק לייהי. חוק לייהי קובע כי הממשל האמריקאי והצבא האמריקאי צריכים להימנע מלספק סיוע צבאי לכוחות ביטחון הזרים המפרים זכויות אדם. במקרה הזה החוק מופעל עקב דיווחים חוזרים ונשנים של מקרי אלימות של חיילי הגדוד כנגד פלסטינים. היישום של החוק הוא במניעת גישה של הגדוד לציוד צבאי אמריקאי כמו גם איסור על אימונים משותפים של נצח יהודה עם כוחות אמריקאים. צה"ל מסתמך באופן כבד על ציוד לחימה אמריקאי, מרמת המטול רימונים M-203 שמחובר לרובי סער דוגמת הM4 האמריקאי שבהם משתמשים חיילי חי"ר, ועד למטוסי ה-F35 המתקדמים שמשמשים את חיל האוויר.
החשש המרכזי הוא שמקרה גדוד נצח יהודה יהפוך גם הוא לתקדים שמעיד על מגמה רחבה יותר, ובהמשך עלולות להיות מוטלות סנקציות על יחידות אחרות בהן היו מקרים של פגיעה בזכויות אדם, בין אם מדובר על גדודי חי"ר, מג"ב, טייסות חיל אוויר ואפילו יחידות מודיעין. במקרה קיצוני יותר, הסנקציות האמריקאיות עלולות ליצור דינמיקה של כדור שלג שבסופה מדינות מסוימות יטילו סנקציות פרסונליות על חיילים ומפקדים ששירתו בשטחים או נלחמו בעזה – וכך כמעט לא יהיה אזרח ישראלי שיהיה חסין מהשפעתן.
ניכר כי בממשל ביידן סבורים שבאמצעות משטר הסנקציות והתבטאויות בעד ישראל ונגד ממשלת נתניהו הם יוכלו להבחין בין הנעשה במדינת ישראל הליברלית לנעשה ב"מדינת יהודה" המשיחית. מדינה אחת שהיא סטארט-אפ ניישן יהודי עם כיפת ברזל שיש להגן עליה ולהעניק לה סיוע בטחוני במיליארדים ומדינה אחרת שיש לנדות, להוקיע ולהטיל עליה סנקציות עקב מדיניות גזענית ופגיעה בזכויות אדם. הבעיה עם התאוריה הזו היא שאין באמת שתי מדינות וההפרדה בין השתיים מלאכותית. משטר הסנקציות שנועד לפגוע בהתנחלויות עלול להשפיע בסופו של דבר על "מפגיני קפלן" שמשרתים בשטחים, על אנשי אופוזיציה המתגוררים בהתנחלויות ובמילים אחרות באופן ישיר או עקיף על כל אזרחי ישראל. על ממשלת ישראל להתייחס ברצינות תהומית לאיום המדיני המתהווה לנגד עינינו ולעצור אותו לפני שיהיה מאוחר מדי.