ראיוןביל אקמן: "האירועים הקשים הם קריאת השכמה לישראל והזדמנות לאיתחול הממשלה"
ראיון
ביל אקמן: "האירועים הקשים הם קריאת השכמה לישראל והזדמנות לאיתחול הממשלה"
המיליארדר היהודי ומייסד קרן פרשינג סקוור יצא למאבק באנטישמיות ולהגנת ישראל, ולא מתחרט: "ישראל זקוקה לתמיכה יותר מאי פעם ואני יכול לעזור"; "ההשקעה שלי בבורסת ת"א היא לא פילנתרופיה"; "יש הזדמנות לאיתחול בכל הקשור לממשלה בישראל"; "האויבים המשותפים של ארה"ב ושלכם השפיעו על דור שלם של צעירים להיות אנטי־ישראלים. יש לנו הרבה עבודה"
"הרבה דברים רעים קורים כרגע בעולם, אבל תמיד יש טוב שיוצא מהרע. האירועים הקשים בישראל קירבו מאוד את הקהילה היהודית הגלובלית ואיחדו אותה יותר מאי פעם. לא פחות חשוב, האירועים הם גם קריאת השכמה לישראל לפתור את הסוגיות הפנימיות שלה. ישראל היתה פגיעה בגלל הסטרס הפנימי, ויש כאן הזדמנות לאיתחול בכל הקשור לממשלה בישראל", מנסח ביל אקמן את הפרספקטיבה שלו למצב המורכב וחסר התקדים שאליו נקלעה ישראל מאז 7 באוקטובר.
ואז המייסד והמנכ"ל של קרן הגידור פרשינג סקוור מוסיף עוד מבט אופטימי, מהזווית הטכנולוגית: "אם ה־AI לא יהרוג את כולנו, הטכנולוגיה תציל אותנו. יש הרבה מאוד הון שזמין להייטק, כך שהעניין בתעשייה הזאת לא ייפסק. מספיק להסתכל על סוף השבוע האחרון כדי להבין שהטכנולוגיה הישראלית הצילה את המדינה. איזו מדינה לא תרצה את מה שיש לישראל אחרי שהיא ראתה את מה שקרה (במתקפה האיראנית) ב־14 באפריל? אם לאוקראינה היו מערכות כאלה, הדברים במלחמה מול רוסיה היו נראים מזמן אחרת. אז אני אופטימי למרות הכל".
זה אומר שתרצה להשקיע ולהיות מעורב יותר בכלכלה הישראלית בעתיד?
"כמה דברים. הראשון, אני יהודי; השני, אני נשוי לישראלית; השלישי, המדינה חשובה לי; הרביעי, ישראל זקוקה לתמיכה יותר מאי פעם; החמישי, אני בעמדה שאני יכול לעזור".
"אסור להקשיב לקולות שצועקים חזק"
הריאיון הבלעדי עם אקמן (57), הראשון לתקשורת הישראלית, מתקיים ביום אביבי, מהסוג ששולח את תושבי ניו יורק מיד לפארקים ולרחובות, לחגוג את השמש הראשונה שאחרי החורף הקר. חיתוך הדיבור שלו משלב את הביטחון והנחרצות שמאפיינים אנשי פיננסים מנוסים, אבל בה בעת יש בדיבור שלו משהו מעט יותר רך בהשוואה לקולגות, אולי מפני שאקמן מקפיד לאורך כל השיחה לדבר בקול שקט מאוד. כן, הוא יודע שבכל מקרה יקשיבו למה שיש לו לומר.
יום קודם לפגישתנו הותקפה ישראל במאות טילים וכטב"מים של איראן, ושאלת התגובה הישראלית ועוצמתה עדיין מרחפת באוויר. "אני חושב שישראל חייבת להגיב באופן חכם ומתון", אומר אקמן, "תגובה שתמנע מאיראן לעשות שוב את מה שעשתה בשבת. אבל למרות מה שנדמה, סוף השבוע של ה־13‑14 באפריל היה סוף שבוע טוב לישראל: גם לקבל תמיכה ואף סיוע מסעודיה ומירדן, וגם לגרום לאיראנים להיראות מנודים.
"הרי מה רוצות המדינות האחרות? סעודיה רוצה שלום וכסף, פעילות עסקית, נשק, צמיחה, ביטחון. זה גם מה שרוצים הקטארים וזה גם מה שרוצים בעומאן, ואפילו בסין רוצים את זה. למעשה, המקומות היחידים בעולם שלא רוצים את זה הם איראן, רוסיה וצפון קוריאה.
גם בארה"ב מתחילה קריאת השכמה, כשאמריקאים רואים אנשים שתומכים בטרור צועקים 'מוות לאמריקה' התמונה מתחילה להתבהר: יש לנו אויבים בתוכנו"
"לכן חשוב לי להבהיר לישראלים, שלמרות כל הדברים השליליים שמתפרסמים בארצות הברית וההפגנות הרבות, הקונגרס מאוד תומך בישראל. אסור להקשיב לקולות שצועקים חזק יותר, ואני חושב שגם כאן, אצלנו, מתחילה קריאת השכמה, כשאמריקאים רואים לפתע אנשים שתומכים בטרור צועקים 'מוות לאמריקה'. כששומעים את זה, עבור רבים התמונה מתחילה להתבהר: יש לנו אויבים בתוכנו".
מיליון עוקבים ופרק חדש בוויקיפדיה
במשרדי פרשינג, שמנהלת 19 מיליארד דולר ונחשבת לאחת מקרנות הגידור הגדולות והמצליחות בעולם, שקט למדי, אפילו שקט מאוד. עוד מעט אקמן יסביר לי שאת כל הכסף הזה מנהלים בסך הכל שמונה מנהלי השקעות, והקרן כולה, שהקים ב־2004, מעסיקה 40 עובדים. המשרדים במנהטן, על גדת ההדסון, רחוקים לא רק מהמולת וול סטריט אלא גם ממשרדי קרנות ההשקעה הפרטיות, ששוכנים ברובם בשדרת פארק רחבת הידיים. גם לא צריך לטפס לקומה גבוהה במיוחד כדי לפגוש את אחת הדמויות המסקרנות בתעשיית הפיננסים האמריקאית והעולמית כיום. מעטים הם מנהלי הקרנות הישראלים שהיו מתפשרים על ישיבה בקומה חד־ספרתית.
אבל אקמן נהנה להיות שונה. ממשרדי פרשינג סקוור מנהל לא רק את המיליארדים שהמשקיעים האמידים מזרימים אליו, אלא גם את קרבות הטוויטר הרועשים שלו. בשפת וול סטריט אלה מכונים "קרבות פרוקסי", אלא שהקרבות, ובעיקר זהותם של הפרוקסי, השתנו ללא הכר ב־7 באוקטובר. עד השבת השחורה אקמן היה מוכר בישראל בעיקר לברנז'ה הפיננסית, בעקבות האקטיביות שגילה בחברות שבהן החזיק נתח ומאבקיו המתוקשרים בחברות כמו הרבלייף, שנגדה פתח בעבר פוזיציית שורט של מיליארד דולר לאחר שטען כי מדובר בהונאת פירמידה.
אלא שמאז 7 באוקטובר הפך המיליארדר הדעתן לדמות מוכרת הרבה יותר, בוודאי לישראלים, מרגע שנהפך ללוחם קולני באנטישמיות בכלל, ובאוניברסיטאות ליגת הקיסוס האמריקאיות בפרט. אקמן היה הראשון שהרים את הדגל האדום מול ההתנהלות של אוניברסיטת הרווארד לאחר מתקפת חמאס, שכהגדרת גופי הסטודנטים באוניברסיטה היוקרתית "לא התרחשה בוואקום". הקרב הזה הסתיים בהדחתה של קלודין גיי, הנשיאה השחורה הראשונה של הרווארד, ממשרתה הבכירה. אקמן היה יכול לסמן וי כחול לצד הקרב שהתחיל במרחב ה־X הווירטואלי והניב תוצאות ממשיות לחלוטין.
פעילותו הסוערת ברשתות החברתיות מאז פרוץ המלחמה בישראל הביאה לחשבון ה־X של אקמן יותר ממיליון עוקבים, מספר שאין לו אח ורע בתעשיית הפיננסים. עורכי ויקיפדיה הוסיפו פרק שלם חדש בפרופיל של אקמן, תחת הכותרת "השקפות אישיות". בפברואר "ניו יורק מגזין" הקדיש כתבה לפעילותו במדיה החברתית סביב המלחמה בעזה, תחת הכותרת "ביל הזועם" (Raging Bill), כפרפרזה על סרטו של מרטין סקורסזה Raging Bull, או אולי על ה־Charging Bull, פסל השור השועט שהפך לסמלה המוכר של וול סטריט.
"הריבית יכולה להישאר סביב רמתה הנוכחית גם עוד עשר שנים. אנחנו עלולים להיתקע במצב הזה לזמן רב, ואלה חדשות לא טובות לענפים כמו נדל"ן"
אקמן ממעט להתראיין, וגם בארצות הברית הראיונות שנתן עד היום ספורים. אבל כעת ניכר בו שחשוב לו להשמיע את קולו. ברקע הצוות שלו מנסה עוד להפוך את השיחה שלנו ל"אוף רקורד", אבל אקמן מבהיר שהוא דווקא רוצה לדבר. חלק מהתשובות הישירות שלו, המנוסחות בחדות, גורמות למנהל המטה שלו להתפתל בכיסא באי־נוחות. גם בשביל זה הוא משלם להם.
כיצד השתנית בחצי השנה האחרונה, גם מבחינת הגישה שלך כלפי ישראל וגם להיהדות שלך?
"תמיד הזדהיתי כיהודי, ההורים שלי יהודים, זה חלק גדול מהמורשת שלי. גידלו אותי בתנועה הרפורמית, כך שלא היינו דתיים במיוחד, אבל גם את הילדים שלי גידלתי כיהודים. כשהייתי צעיר בשנות ה־30 לחיי, מרטי פרץ, שהיה פרופסור שלי בהרווארד, ביקש ממני להיכנס לבורד של קרן ירושלים והפכתי ליו"ר הצעיר בתולדות הקרן. מאז וגם לפני כן ביליתי הרבה מאוד זמן בישראל. היא תמיד משהו שחשבתי עליו, אבל לא משהו מרכזי".
ואז הגיע 7 באוקטובר.
"ואז קרו כמה דברים. התגובות לאירועים היו מטורפות ולא רק באוניברסיטה שלי (אקמן היה אחד התורמים הגדולים להרווארד, שבה למד - ס"ש). זה גרם לי להסתכל עמוק יותר על מה שקורה והעלה אצלי הרבה מאוד דאגה. קודם לגבי ההשכלה הגבוהה בארצות הברית, ואז לגבי ישראל, האנטישמיות והעולם כולו".
4 צפייה בגלריה
אקמן ואשתו, נרי אוקסמן. "היית צריכה לראיין אותה ולא אותי, היא הרבה יותר מעניינת"
(צילום: Patrick McMullan via Getty )
לא חשבת שאנטישמיות עדיין קיימת?
"זה לא שלא חשבתי שאנטישמיות לא קיימת, אלא חשבתי שהיא לא מהווה יותר בעיה אמיתית, בוודאי לא בארצות הברית".
התייחסת לאירועים ברצינות, ובסופו של דבר הבאת לעזיבתה של קלודין גיי את משרתה בהרווארד. איך הקולגות שלך בוול סטריט מקבלים את זה?
"דווקא הקהילה בוול סטריט מאוד תומכת, הייתי אומר אפילו יותר תומכת בי היום מבעבר. מערכות היחסים שלי עם אנשים בתעשיית הפיננסים השתפרו".
מדוע זה קרה לדעתך?
"משום שלא משנה אם אכפת לך מישראל או מאנטישמיות, הדברים שקורים בקמפוסים של האוניברסיטאות וכל נושא ה־DEI (מדיניות הגיוון, שוויון והכלה - ס"ש) והבעיות שהאידיאולוגיה הזאת מייצרת הן דאגות אוניברסליות, שמטרידות אנשים בתעשיית הפיננסים. לכן התעשייה הזאת יותר תומכת מאשר אחרות".
בו בזמן, אנחנו בישראל נדהמנו מהיעדר התייחסות כלשהי למלחמה ולחטופים מצד השחקנים והבמאים היהודים בארצות הברית בטקס האוסקר האחרון. כיצד אתה מסביר את השתיקה של התעשייה, שלאורך השנים דווקא ידעה היטב למנף את יהדותה?
"יהודים רבים בארצות הברית הם חלק, או לפחות היו חלק, מהמפלגה הדמוקרטית. יש משהו מובנה בעם היהודי שנוטה תמיד לתמוך בקבוצות בחברה שסובלות מקשיים, ולכן הקהילה היהודית מאוד תמכה לאורך השנים בקהילה השחורה וגם בבעלי הכנסה נמוכה. אבל עכשיו, עם האידיאולוגיה שיוצאת מהאוניברסיטאות, העולם מתחלק למדכאים ולמדוכאים, ובמציאות הזאת דווקא ההצלחה של העם היהודי ושל מדינת ישראל הפכה את ישראל לאויב, לפחות בעיני השמאל האמריקאי".
גם בעיני יהודים?
"יש גם יהודים שמרגישים כך. הוליווד מזוהה מאוד עם הצד השמאלי הקיצוני של המפה, להבדיל מתעשיית הפיננסים שהיא הרבה יותר מאוזנת, או מרכזית או שמרנית. גם תעשיית הטכנולוגיה בארצות הברית מאוד מוטרדת מאידיאולוגיית ה־DEI, שכופה שוויון של תוצאה, להבדיל משוויון של הזדמנויות ועולם משמבוסס על הישגים וכישורים, עולם מריטוקרטי (עבודת התזה של אקמן בהרווארד עסקה בקבלת סטודנטים ממוצא יהודי ואסייתי לאוניברסיטה היוקרתית - ס"ש)".
אתה חושב שהאירועים האחרונים יכולים לשנות משהו בקרב השמאל האמריקאי ובקמפוסים?
"אני לא יודע אם הגישה כלפי ישראל תשתפר, אבל אפשר לצפות לכך שהמטוטלת, שהלכה רחוק מדי, תתחיל לחזור. יהיה יותר איזון משום שאנשים רבים, כמוני למשל, לא הבינו כמה רחוק הדברים הגיעו. תמיד הייתה נטייה לשמאל במקומות האלה, אבל לאורך כל השנים זה היה 80/20, עד שבאחרונה זה הפך ל־98%. מעבר לכך", מוסיף אקמן, שלאורך השנים היה מוכר כתורם גדול למפלגה הדמוקרטית, "המפלגה עברה שינוי לכיוון השמאל הקיצוני וזה חבל, כי אני סבור שהתשובות הטובות ביותר עבור כל חברה הן לא בקצוות".
מה קורה היום בפסים המעשיים? באוקטובר אתה ומספר קולגות שלך בתעשיית הפיננסים והמשפט הכרזתם שלא תעסיקו בחברות שלכם מי שהיה מעורב בפעילות אנטישמית בקמפוסים. אתה אכן מיישם את זה?
"אכן אמרתי שאף אחד לא רוצה לגייס לעבודה מישהו שתומך בטרור, מהסיבות המובנות. אנחנו באמת עושים בדיקות רקע לכל המועמדים שלנו, וחלק מתהליך הבחירה הוא גם המאפיינים המוסריים שלהם. יותר מדי אנשים לא מבינים שהם יצטרכו לקבל אחריות על פעולות ואמירות שלהם. הנה, רק היום ראיתי סרטון של אשה בקליפורניה שעומדת מול ועדה כלשהי ומאיימת שם שהיא תהרוג את כולם על כך שהם לא קוראים להפסקת אש מיידית. ואז, אחרי שעוצרים אותה על איום ‑ כי כן, זה לא חוקי לומר דברים כאלה ‑ היא יושבת בבית המשפט ובוכה. אנשים צריכים להבין מה הם עושים. ועדיין, כמובן שצריך להבדיל ולהעביר קו ברור: אני מפריד לגמרי בין מי שמבקר את המדיניות הישראלית, שאין בכך שום בעיה, לבין אמירה שלפיה קורבן טרור אשם בכך בעצמו".
הקים את קרן הגידור הראשונה בגיל 26
אקמן אינו חושש מתגובות של קולגות או משקיעים שלו. לשיטתו, התשואות (250% בעשור האחרון, לעומת 225% של S&P 500) הן בסופו של דבר מה שקובע. ב־2020 הניבה הקרן של אקמן את אחת התשואות הגבוהות בוול סטריט, לאחר שהימר נגד השוק ערב פרוץ מגפת הקורונה, והפך פוזיציה של עשרות מיליוני דולרים בודדים ל־2.7 מיליארד דולר. "המשקיעים שלי מאוד תומכים בפעילות שלי, ואני מקבל מהם הרבה מאוד הודעות תמיכה", הוא אומר.
גם שמה של הקרן שלו, "פרשינג סקוור", אינו מקרי, ומתייחס לגנרל ג'ון פרשינג, אשר, כמו שאקמן מסביר, היה "דמות חשובה במלחמת העולם הראשונה, שנודע באומץ שלו ובכך שתמיד הלך קדימה ללא מורא", ואז מחייך חיוך מרמז בנוגע לקווי הדמיון בינו לבין הדמות ההיסטורית. לדבריו, עוד כילד התעניין מאוד בעסקים ואת קרן הגידור הראשונה שלו, Gotham Partners, הקים בגיל 26 בלבד. את הכסף לקרן הראשונה גייס מאנשים שלא הכיר מעולם, אחרי שהתקשר אחד אחד לכל האנשים ברשימת 400 העשירים של מגזין "פורבס". בהמשך הקרן הזו נקלעה לסבך השקעות בחברות פרטיות וציבוריות, ויחד עם שותפו החליט אקמן לפרק את העסק.
לאור הלקחים שהפיק מאז, כיום פרשינג סקוור פועלת לפי כללים מאוד נוקשים בכל הקשור לאופי ההשקעות. עד כה המשקיעים בה היו רק אנשים אמידים מאוד, שיש להם חשבונות אוף שור, ואילו לאמריקאי ממוצע לא היתה גישה לקרן, אבל גם זה עומד להשתנות בקרוב (ראו בהמשך). במרוצת שלושת העשורים של פעילותו הפיננסית צבר אקמן הון שמוערך ב־4 מיליארד דולר. בו בזמן הוא חתום על יוזמת The Giving Pledge של וורן באפט וביל גייטס, שמחייבת לתרום לפחות מחצית מהעושר למטרות פילנתרופיות ולא להעביר אותו לצאצאים.
לאקמן יש שלושה ילדים מאשתו הראשונה, אדריכלית הנוף קארן הרשקוביץ, ממנה התגרש ב־2016 לאחר עשרים שנות נישואים. ב־2019 נישא, בטקס בבית הכנסת המרכזי במנהטן, לנרי אוקסמן (48), פרופ' מ־MIT, ולשניים יש ילדה משותפת אחת. "לפני כמעט שבע שנים פגשתי את נרי והיא מדהימה, למעשה את צריכה לראיין אותה ולא אותי, היא הרבה יותר מעניינת", אומר אקמן בחיוך מאוהב על אשתו, שהיא סלב אקדמי, שלפי פרסומים היתה מיודדת עם בראד פיט.
4 צפייה בגלריה
הטיל האיראני שנחת בים המלח. "ישראל חייבת להגיב באופן שימנע מאיראן לעשות שוב את מה שעשתה"
(צילום: REUTERS/Alon Ben Mordechai)
אוקסמן, ילידת חיפה, בדיוק מתמקמת בימים אלה במשרדי פרשינג, שאליהם היא מעבירה את הסטארט־אפ החדש והמסקרן שלה אוקסמן, שכבר מעורר באזז בניו יורק. מדובר במעין מעבדה שמשלבת עיצוב וחומרים חדשניים ידידותיים לסביבה. במידה מסוימת ניתן לומר כי בינתיים אוקסמן היא זו ששילמה על פעילותו הענפה של אקמן נגד אנטישמיות, לאחר שבסמיכות מתמיהה לפרשת קלודין גיי בהרווארד, התפרסם ב״ביזנס אינסיידר״ תחקיר שהאשים אותה בהעתקה מוויקיפדיה בדוקטורט שלה ב־MIT. אקמן איים בתביעה, וסביר שהעניין יסתיים בפשרה.
כחלק מהעלאת הפרופיל התקשורתי והבעת העניין המחודשת ביהדותו ובישראל, אקמן ואוקסמן רכשו יחד בינואר האחרון 5% ממניות הבורסה בתל אביב, בעיצומה של המלחמה בעזה. מדובר ב"כסף קטן" מבחינתם – 95 מיליון שקל – מה שהופך את העסקה, שארגן והוביל בנק ההשקעות ג'פריס למעין הצהרה, בהתחשב בכך שאקמן לא קם בבוקר עבור עסקאות שאינן מסתכמות במיליארדים. ביום־יום אקמן מאמין בהחזקות גדולות במעט חברות, לרוב כאלה שנהנות ממותג חזק ויציב, ולכן כיום ההחזקות המרכזיות שלו הן בחברות כמו הילטון וצ׳יפוטלה.
מה גרם לך להתעניין בישראל ובכלכלתה שלא כחלק מפילנתרופיה? הרי הכל בארץ נראה מאוד לא יציב עכשיו.
"מעולם לא השקעתי בחברות ישראליות, בדיוק כשם שלא השקעתי בחברות יפניות, כי הקרן משקיעה לרוב בחברות אמריקאיות. מה גם שלפי התקנון של קרן פרשינג, אני לא רשאי להשקיע בחברות ציבוריות שלא דרך הקרן. הסתכלתי על מספר אופציות השקעה, ואחרי שראיתי שמדובר בסכומים קטנים, ביקשתי אישור מיוחד כדי לבצע את ההשקעה באופן פרטי. אבל ההשקעה בבורסה בתל אביב היא ממש ממש לא פילנתרופיה", הוא מתעקש ושולף את הסמארטפון שלי כדי לבדוק משהו.
"הנה תראי, המניה של הבורסה עכשיו ב־25.14 שקל, ובכמה אני קניתי אותה? אני זוכר שחשבתי שזה היה מחיר טוב", אקמן מנסה להיזכר, בודק דקות ארוכות משהו, שואל את העוזר שלו, שלא זוכר, ואז מוצא: "קניתי ב־20.6, כך שאת רואה, עשיתי תשואה יפה בזכות זה שחשבתי אז שהמניה זולה, בלי קשר לזה שמדובר בחברה ישראלית. אבל כן, אני אוהב גם את העובדה שמדובר במשהו בעל פרופיל גבוה כמו הבורסה, וחשבתי שיהיה בכך ערך סמלי שמראה את התמיכה שלי. מעבר לכך השקעתי גם בכמה קרנות הון סיכון ישראליות, אחת מהן היא Entree קפיטל של אבי אייל.
"אני מאוד פעיל בפילנתרופיה בניו יורק, והמוטיב היהודי בה מרכזי, אבל תמיד הרגשתי שגם הקהילה היהודית באמריקה וגם ישראל במצב מצוין. האירועים מאז אוקטובר גורמים לי להיות מאוד זהיר לגבי הארגונים שבהם שאני תומך בהם, ולוודא שהם לא מייצרים סיכון לקהילה היהודית או לישראל. מאז 7 באוקטובר אני הרבה יותר מעורב במספר יוזמות לתמיכה ישירה בישראל וגם בנושאי הסברה. אני חושב שאנשים לא מכירים מספיק את העובדות בכל הקשור לישראל ויש יותר מדי אנשים שהוטעו לאורך שנים לגבי ההיסטוריה היהודית. האויבים המשותפים של ארצות הברית ושל ישראל השקיעו מאמצים רבים, והצליחו להשפיע על דור שלם של צעירים להיות אנטי ישראלים. לכן יש לנו הרבה מאוד עבודה במישור הזה".
היית משקיע ברכישת נתח מהבורסה הישראלית לפני 7 באוקטובר, או שהאירועים היו אלה שיצרו את העניין והנכונות?
"הייתי שוקל, אבל לא הייתי רואה בזה חשיבות אז. היום אני חושב שזה חשוב. רציתי לשדר לישראלים שארצות הברית והמשקיעים שם תומכים בה. רכישת נתח בבורסה היא סמלית מאוד, כי בורסות מצליחות כשהמדינות מצליחות. כשאתה מהמר על ההצלחה של הבורסה המקומית, זה אומר שאתה חושב שהחברות הקיימות בישראל יצמחו והחברות החדשות שיוקמו יונפקו בישראל".
4 צפייה בגלריה
קלודין גיי נשיאת הרווארד לשעבר במהלך שימוע בקונגרס. אקמן היה אחד התורמים הגדולים לאוניברסיטה
(צילום: EPA-EFE/WILL OLIVER)
בימים אלה אקמן מגייס הון לקרן חדשה, ולפי גורמים בשוק ההון הישראלי כבר קיים מספר שיחות עם הגופים המוסדיים הגדולים ביותר, כדי לבחון אפשרות לגייס מהם חלק מהקרן. המהלך הזה נובע, בין היתר, מהחלטה שקטה של מנהלי השקעות יהודים רבים, הן בוול סטריט והן בקרנות הון סיכון, שלא לפנות יותר לאוניברסיטאות היוקרה כדי לנהל את כספן, אלא דווקא לאפשר לחוסכים בישראל ליהנות מפירות ההשקעות שלהם. לפי פרסומים בארה"ב, מדובר בקרן של 10 מיליארד דולר, שתגייס לראשונה כסף גם מהציבור הרחב, במה שנראה כמהלך שנועד לנצל, בין היתר, את התהילה של אקמן ברשתות החברתיות. אם תרצו, מעין הרחבת המותג "אקמן" לשוק הריטייל.
הקרן החדשה תשקיע בחברות אמריקאיות, איך אתה רואה את הכלכלה האמריקאית כעת? נתוני האינפלציה האחרונים הפתיעו לרעה, ובניגוד לציפיות נראה שהריבית לא תרד בקרוב.
"העולם נהפך למקום יקר יותר, כל המדינות בעולם עומדות להוציא יותר כסף על ביטחון, ושוב יהיה גל של קירוב שרשראות האספקה לבית. במקביל הסובסידיות, בדמות כסף זול וייצור זול בסין, נגמרו, ועוד לא אמרתי מילה על מחירי האנרגיה. כל הגורמים האלה דוחפים לאינפלציה, ולכן אני לא רואה ירידה בריבית בעתיד הקרוב".
מה זה הזמן הקרוב?
"בתרחיש שאני צופה, הריבית יכולה להישאר סביב רמתה הנוכחית גם עוד עשר שנים", מפתיע אקמן. "אנחנו עלולים להיתקע במצב הזה לעוד זמן רב, ואלה חדשות לא טובות כלל לענפים כמו נדל"ן. הנדל"ן במצב מורכב לא רק בגלל הריביות, אלא גם בגלל התמורות הדרמטיות באופן השימוש במשרדים מאז הקורונה. רק עכשיו ראיתי בניין בשדרת לקסינגטון, שבעבר הלא רחוק הוערך ב־400 מיליון דולר, נמכר ב־50 מיליון דולר. רואים סימנים של היחלשות בכלכלה, חברות רבות לא מגייסות, טסלה הודיעה על פיטורים ממש בימים האחרונים, ואם מוסיפים לכך את הסיכון המתפתח בעקבות ההסלמה במזרח התיכון מקבלים אי ודאות גבוהה. במצב כזה מנכ"לים רבים לא ירצו לקבל החלטות גדולות, כמו, למשל, קניית חברות או הקמת מפעלים חדשים".
4 צפייה בגלריה
מאסק. "המדיה החברתית דוחפת אנשים בכיוונים מנוגדים", אומר אקמן
(צילום: Slaven Vlasic/Getty Images)
הזכרת בתחילת השיחה את המתח הפנימי בישראל, אבל גם ארה"ב לא חפה ממתח כזה. מה ההשפעה של הפוליטיקה הפנימית על הכלכלה האמריקאית?
"זה כמובן גורם שלילי משמעותי, וכשנביט לאחור על התקופה הנוכחית, נבין שהמדיה החברתית שיחקה כאן תפקיד מאוד משמעותי. היא דוחפת אנשים בכיוונים מנוגדים".
אבל אתה אחד החסידים הגדולים של X, כולל דיונים עם אילון מאסק, בעל השליטה ברשת החברתית. קלות הציוץ שינתה גם אותך?
"הנוכחות בטוויטר פתחה לי את העיניים, דווקא באופן חיובי. אני מרגיש שאני יכול לקבל הבנה יותר רחבה ויותר אובייקטיבית, בזכות מעקב אחרי אנשים שמייצגים דעות שונות. איך אפשר להגיע לאמת היום? לשמוע את הקולות הרמים ביותר מכל צד ואז לגבש את האמת שלך".
