ראיון"ישראל הפגינה חולשה והיסוס, ולכן החות'ים מרימים את הראש"
ראיון
"ישראל הפגינה חולשה והיסוס, ולכן החות'ים מרימים את הראש"
נחילי הכטב"מים מתימן השביתו את הפעילות בנמל אילת, שער הכניסה הדרומי למדינת ישראל. אחרי מהלך לפיטורי מחצית מעובדי הנמל – שנעצר בהתערבות הכנסת – המנכ"ל גדעון גולבר מאשים את המדינה בטיפול כושל באיום החות'י ובהפקרתה של תשתית לאומית אסטרטגית. זה לא עוצר אותו מלחלום על חיבור עתידי לרכבת והעברת סחורות גם לעזה
כשבועיים לתוך מלחמת "חרבות ברזל", ב־19 באוקטובר, נורו על ישראל ארבעה טילי שיוט ו־15 כטב"מים. את המתקפה החריגה הזו (שכולה יורטה על ידי ספינה אמריקאית) לא שיגרו חמאס, חיזבאללה או איראן, אלא מיליציה שיעית תימנית שעד אז מעטים בישראל הכירו - החות'ים. אלה תקפו אוניות ישראליות וזרות שעברו במיצר באב אל־מנדב בים האדום ושיבשו את כל ענף הספנות העולמי. העיר שחווה את האיום החות'י באופן הבולט ביותר בישראל היא אילת, שספגה בחודשים האחרונים מספר מטחים של כטב"מים וטילי שיוט. בתוך עיר התיירות הדרומית, אחד הנפגעים הגדולים ביותר הוא הנמל המקומי, שבחודשים האחרונים עומד ריק בגלל האיום על תעבורת כלי השיט בים האדום.
השנתיים שקדמו למלחמה היו דווקא שנות פריחה לנמל הדרומי, שחווה עלייה משמעותית בכמות הסחורות שעברה דרכו. בתוך חודשים אחדים המציאות התהפכה - הנמל עומד ריק, עובדיו בסכנת פיטורים והמדינה מאיימת להלאים אותו מחדש. מי שאמור להתמודד עם כל הצרות הללו הוא מנכ"ל נמל אילת גדעון גולבר.
"לצערי הרב, מסוף נובמבר ועד היום היו לנו רק 3-2 אוניות עם מטען תפזורת", אומר גולבר ל"כלכליסט" בהתייחסו להשלכות המלחמה. "מעבר לזה אין פעילות בנמל אילת. חשוב להדגיש שזה לא בגלל ניהול כושל, ולא מפני שהעובדים לא מקצועיים. הסיבה העיקרית היא ארגון טרור שמריח פחד, הססנות וחולשה. מדינת ישראל ומדינות הקואליציה הוכיחו שהן חוששות, חלשות והססניות, ולכן החות'ים מרימים את הראש יותר ויותר. מי שמנהלת אותם זו איראן. אל לנו לחשוש לתקוף את איראן. איראן חלשה, זה נמר מנייר. הכלכלה שלה מבוססת על אנרגיה ודלק, ואם אנחנו נפגיז את בארות הדלק שלהם הם ייפלו כלכלית, הצעירים יקומו מחדש ויחליפו את השלטון".
שלחו כוחות בינלאומיים, אמריקאיים, איחוד אירופי, סין. האם זה הגדיל את הסיכוי שאוניות יגיעו לנמל? מה חברות הספנות אומרות?
"לצערי, לא. חברות הספנות לא מוכנות לסמוך על מדינות הקואליציה. אף אחד לא מוכן לקחת סיכון ומחירי הביטוח גבוהים. לכן אני לא מבין מדוע מדינת ישראל לא מוצאת פתרון. אי אפשר שארגוני טרור יגבילו את הכלכלה העולמית".
איך האירוע הזה משפיע על כל תעשיית הספנות העולמית? זה כבר לא רק אירוע ישראלי. אולי יבינו שאפשר להסתדר בלי תעלת סואץ?
"אני לא חושב שיכולים להסתדר בלי תעלת סואץ. הרבה אוניות לא מגיעות, גם לאשדוד ולעקבה. בסוף העלויות של הסחורות יעלו. אם לא עכשיו אז בעוד חודש־חודשיים".
2 צפייה בגלריה
תומכי חות'ים בהפגנת סולידריות עם הפלסטינים בעזה ונגד ישראל וארה"ב, בחודש שעבר
(צילום: EPA/YAHYA ARHAB)
נמל אילת היה הנמל הממשלתי הראשון שהופרט בישראל. אומנם מי שמחזיקה את תשתיות הנמל היא חברת נמלי ישראל הממשלתית, אך מי שמפעילה את הנמל היא חברת פפו ספנות שבבעלות האחים נקש שזכתה ב־2012 בזיכיון להפעלת הנמל ל־15 שנה תמורת 100 מיליון שקל. בעקבות המשבר שהנמל נקלע אליו, הנהלת החברה הודיעה בחודש שעבר כי בכוונתה לפטר 50% מהעובדים - מהלך שבסופו של דבר נבלם לאחר התערבות ההסתדרות וועדת הכלכלה של הכנסת.
כמה אתם מפסידים על אובדן הפעילות?
"אנחנו מפסידים בין 6 ל־10 מיליון שקל בחודש. יש לנו עלויות שכר ודברים אחרים. חנ"י (חברת נמלי ישראל — י"ש) מסייעת רבות. גם משרד התחבורה תומך. אני מאוד מקווה שזה יחלחל גם למשרד האוצר. אנחנו לא חנות שמוכרת מוצרי צריכה כמו נעליים או בגדים, אנחנו תשתית לאומית של מדינת ישראל שמעבירה סחורות דרכנו. אנחנו מעבר גבול. תאר לך שמחר סוגרים את נתב"ג ולא עושים כלום. אני לא מאחל שתיפתח מלחמה בצפון והטילים יגיעו עד נמל חיפה ועד נמל אשדוד - אבל אז, מה כולם יגידו? מדינת ישראל תהיה במצור. לכן צריך עכשיו לפתוח את המעבר לאילת".
איזה סיוע אתם מקבלים מהמדינה?
"קיבלנו שיפוי על נובמבר ודצמבר שלא מכסה אפילו את השכר של העובדים. לגבי ינואר הבנתי שלא משפים את מי שחי באילת אלא רק מי שמתעסק בתיירות. אנחנו מסתדרים איכשהו. הגענו להסכמות עם ההסתדרות. עכשיו כולם מסכימים על אותו יעד - להגביר את התעסוקה בנמל ולהחזיר אותו למסלול הנכון של עבודה והתעצמות".
אתה גר באילת? איך היית מתאר את המצב הנוכחי של העיר?
"אני מתגורר באילת. אני נשוי לילידת אילת ויש לנו שלושה ילדים, שניים מהם נמצאים בתל אביב, ועוד ילד בן 17 בכיתה י"א, שאני מקווה שיתגייס ליחידה מובחרת בצבא. אילת היא כמו קיבוץ, היא טובה לילדים קטנים ולאנשים מבוגרים. למי שרוצה לעשות עסקים זו עיר קשה, לצערי. אילת מבוססת בעיקרה על תיירות, תחום שמאוד רגיש לשינויים. עכשיו אחד ממנועי הצמיחה של העיר זה משקי בית. עובד תיירות שמרוויח שכר מינימום, או 7,000 או 8,000 שקל בחודש, הוא כמעט ולא מגלגל את הכסף בעיר כי רמת השכר שלו נמוכה. לכן הנמל הוא עוגן כלכלי של העיר אילת.
"בתקופת הקורונה העיר היתה שוממה. המקום היחיד שעבד היה נמל אילת. היום עם המלחמה אין תיירים שמגיעים מבחוץ. יש מפונים שלא הניעו את הכלכלה כי הם היו באמת מסכנים, הגיעו כמעט בלי כלום. רק עכשיו אנחנו רואים שהעיר נפתחת, כשהמפונים חוזרים הביתה. אם רוצים להניע את העיר צריך שלושה תנאים: חינוך טוב, רפואה ורכבת. הרבה חושבים שרכבת נוסעים זה הדבר העיקרי והם טועים בגדול. למה? כי רכבת נוסעים בהגדרה היא רכבת הפסדית. לעומת זאת, רכבת מטענים היא רווחית. לכן אני מציע לפתח רכבת מטענים ועליה להלביש את רכבת הנוסעים. ברגע שנעשה את זה הכדאיות הכלכלית של הבאת רכבת לאילת היא תהיה גבוהה יותר".
"חברות הספנות לא מוכנות לסמוך על מדינות הקואליציה. אף אחד לא מוכן לקחת סיכון והביטוחים יקרים. אני לא מבין למה המדינה לא מוצאת פתרון"
נמל אילת הוא הנמל היחיד בישראל שאינו ממוקם לחופי הים התיכון ולא דורש מאוניות שמגיעות מדרום וממזרח לעבור דרך תעלת סואץ, ובכך הוא מהווה נכס אסטרטגי ייחודי למדינה. למרות זאת, כמות הסחורה שעוברת בו נמוכה משמעותית מבשאר הנמלים, והוא משרת בראש ובראשונה את יבואני הרכב שמעבירים דרכו רכבים המגיעים ממזרח אסיה. בשנתיים האחרונות, בין השאר בגלל הזינוק במספר הרכבים החשמליים הסיניים המגיעים מהמזרח, נמל אילת נהפך לשער הכניסה המרכזי של ישראל בכל הקשור ליבוא רכבים. ב־2022 נפרקו בנמל אילת 166 אלף כלי רכב, וב־2023 הספיקו להיפרק בנמל כ־150 אלף כלי רכב נוספים עד שהשער נסגר על ידי החות'ים. מתחילת 2024 לא נפרק בנמל אילת אפילו כלי רכב אחד.
למה אנחנו צריכים נמל באילת? אחוז מזערי מהסחורות שמגיעות לישראל נכנס מאילת.
"מדינת ישראל נכנסה לשתי מלחמות בגין העובדה שסגרו נתיבי שיט. אסור לשכוח שנמל אילת הוא הפתח הדרומי של ישראל למזרח הרחוק ולאוסטרליה. אי אפשר לשים את כל הנמלים רק בקשר עם אירופה. תראה מה קורה עם החות'ים. כדי להעביר סחורה לאשדוד צריך להקיף את כל כף התקווה הטובה. לכן אילת זה נמל חיוני. לא סתם ממשלות ישראל קבעו שנמל אילת הוא נכס אסטרטגי לאומי למדינת ישראל".
אם הנמל כל כך קריטי, ואמור לחסוך המון כסף, אז למה אנחנו לא רואים סחורות כמו מכולות שמגיעות לשם בסדרי גודל משמעותיים יותר? יש שם בעיקר רכב.
"סיפור אחד זה נמל אילת, הוא נמל מיושן יחסית. השוקע (עומק - י"ש) בנמל אילת הוא 12 מטר. זה לא שוקע שמתאים לאוניות גדולות. בעשור האחרון נפח האוניות גדל בצורה משמעותית. אם פעם היו אוניות עם 3,500-2,000 מכולות, היום יש אוניות עם 14 או 20 אלף מכולות, וקווי השיט נהיו ארוכים יותר בהתאם. קצב הגידול של האוניות מקדים את קצב פיתוח הנמלים. נמל מיושן לא יכול לקלוט אוניות של 14,000 TEU (יחידת נפח של מכולות — י"ש), כי אין לו שוקע. נמל אילת מיועד לאוניות קטנות יחסית.
"הסיפור השני זה ההובלה היבשתית. מחיר ההובלה בארץ גבוה מאוד. אם היום להביא מכולה מסין לאילת עולה 2,000 דולר, אז להביא אותה מאשדוד למרכז הארץ יעלה לך עוד 400-300 דולר, ומאילת יעלה לך עוד 1,100 דולר. אין כדאיות להביא מכולה לנמל אילת. למה כדאי להביא אוניות עם מכוניות? כי אם יש לך אונייה של 4,000 מכוניות, מעבר בתעלת סואץ עולה 500 אלף דולר בערך, כ־125 דולר למכונית. המס על מכונית הוא בסביבות 100%, גם על ההובלה הימית. זאת אומרת, כבר יש הפרש של 250 דולר בין אשדוד לאילת. גם עם ההובלה היבשתית, זה עדיין ייצא זול יותר ב־100 ומשהו דולר בינינו לבין אשדוד. בנוסף, נמל אילת מתמחה בפריקת מכוניות: אנחנו פורקים כ־1,200 מכוניות במשמרת לעומת נמלים אחרים שעושים 700-600 במשמרת. זה גם מצמצם את משך הזמן שהאונייה עוגנת בנמל, ויום אונייה הוא דבר יקר. גם הלחות באילת נמוכה יותר וזה טוב לאחסון. חוץ מרכב, יש לנו מטענים אחרים כמו יצוא אשלג מים המלח למזרח הרחוק. דרכנו מייצאים בין 1.8 מיליון ל־2 מיליון טונות אשלג להודו וסין".
יש תוכניות להרחיב את הנמל?
"יש תוכניות של חנ"י להרחיב את נמל אילת עם רציף ארוך של כ־400 מטר ושוקע של 16 מטר לטובת מכולות, אבל זה חייב להיות בשילוב של רכבת, אחרת עלויות ההובלה היבשתית מחסלות את הכדאיות הכלכלית".
התכוונתם לפטר 50% מהעובדים ובסוף הגעתם להסדר עם ההסתדרות. מה הוא כולל?
"סכסוך העבודה מסתיים ותהליך הפיטורים מתבטל. מאחדים כוחות, פונים לאוצר לסייע לנמל אילת. אני פניתי גם ליו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן לבטל את החלטת הוועדה (ועדת הכלכלה קראה שלא להאריך את הזיכיון של האחים נקש להפעלת הנמל ולהלאים אותו חזרה - י"ש), ואנחנו פותחים דרך חדשה בסיוע של חברת נמלי ישראל".
הפיטורים ירדו מהפרק סופית?
"בשלב זה כן".
איך בכלל הגעת להיות מנכ"ל נמל אילת?
"ב־1987 ירדתי לאילת. הייתי סטודנט להנדסת אלקטרוניקה באוניברסיטת תל אביב, נגמר לי הכסף לתשלום ללימודים והתביישתי לבקש מההורים, אז החלטתי לרדת לאילת ללמד בבית ספר אורט, ובאופן זה לממן את השנה האחרונה של התואר. לא היה לי איפה לישון, ומורה אחד מבית הספר בשם אדי אלון, שעד היום אני מעריך את מה שהוא עשה, לקח אותי אליו הביתה וישנתי אצלו עד שמצאו לי דירה להתגורר בה. הייתי עולה רק למבחנים.
"אחרי שנה ביקשתי העלאת שכר מאורט ופיטרו אותי. בינתיים בנמל אילת חיפשו מהנדס אלקטרוניקה, ניגשתי למכרז ולשמחתי זכיתי. באותו זמן התלמידים בבית הספר עשו שביתה, אז החזירו אותי, ויצא שעבדתי בנמל אילת כמהנדס ואחרי הצהריים לימדתי בתיכון. בדרך הזו הגעתי להיות מהנדס הנמל.
"אחר כך הפכתי לראש מחלקת ציוד ובינוי, מאוחר יותר עברתי דרך עוד תפקידים ניהוליים בכירים, ואחרי 15 שנה התמניתי להיות מנהל נמל. קיבלתי נמל לא הכי טוב. זה אומנם שחצני, אבל אחרי שנה וחצי שנה הבאתי פעם ראשונה לנמל אילת רווח של 7.5 מיליון שקל. הייתי סמנכ"ל משאבי אנוש כשהפריטו את הנמל. יצאתי לפנסיה כשהבעלים החדשים משפחת נקש זכו בנמל, אבל חזרתי כי הם ביקשו שאבוא ואנהל את הנמל".
דיברת על החשיבות של הנמל כמעסיק באילת ואתה עצמך תושב העיר. איך בכלל יוצאים למהלך, שאומנם נבלם, של פיטורים בזמן משבר כלכלי ומשבר כלכלי ספציפי בעיר?
"כמו שאמרתי, העיר אילת היא כמו קיבוץ. כולם מכירים אחד את השני. אני נפגש עם העובדים שלי בסופר, בחנויות, באירועים. אני קלטתי כמעט 90% מכלל העובדים שיש בנמל. אחרי שהגענו לסיכומים שלא מפטרים, זה כאילו נגולה אבן מלבי. מי שחושב שקל לפטר אז הוא לא מבין מה זה ניהול ולא מבין מה זה חברות ולא מה זה להעסיק עובדים".
אם כבר הזכרת את זה, מהי עמדתך בנוגע להמלצת וועדת הכלכלה להלאים בחזרה את הנמל?
"אני בנמל משנת 1988. הנמל הזה עבר תהפוכות. אני קורא לזה 'התהפוכות של הפרפר'. בהתחלה, בתקופת רשות הנמלים, היינו זחל - גוף גדול, גוף חזק, שלא רואה אף אחד. אחרי זה הפרידו את הנמלים כדי להחליש את הוועדים וליצור תחרות. זו היתה הכוונה, אבל הם פשוט חיזקו את הוועדים. חילקו את הרשות לארבע חברות: חנ"י, נמל אשדוד, נמל חיפה ונמל אילת. שמו ארבעה דירקטוריונים, ארבעה מנכ"לים וארבעה יושבי ראש, ובעצם חיזקו את הוועדים ולא החלישו אותם - זו תקופת הגולם.
"מהרגע שהופרטנו התחילה תקופת הפרפר. מדינה לא יכולה לנהל עסקים כמו נמל, היא לא יודעת. תראה מה היה כשהיינו חברה ממשלתית לעומת חברה פרטית. אני מאמין שברגע שנמל אשדוד יופרט, הנמל הזה יצמח ויהיה חזק יותר והעובדים יהיו מרוצים יותר. אתה תראה שאצלנו אפילו השכר של העובדים עלה בצורת דרסטית מאז ההפרטה, והם נהנים יותר".
רבים חושבים שרכבת נוסעים לאילת זה העיקר וטועים בגדול, כי זו רכבת הפסדית. אני מציע לפתח רכבת מטענים ועליה להלביש את רכבת הנוסעים"
תקן אותי אם אני טועה, אבל לפני המלחמה בעלי הנמל האחים נקש משכו דיבידנד בגובה של כ־45 מיליון שקל מהנמל, וכבר לפני כשלוש שנים הם כיסו את ההשקעה. למה הבעלים לא הכניסו את היד לכיס במקום להיכנס לסאגה של פיטורים ואיומים?
"כולם מסתכלים על זה שבעל בית משקיע כסף ולוקח סיכון. זה לא בושה להרוויח. אם החות'ים לא היו סוגרים את באב אל־מנדב, אז הנמל היה ממשיך לעבוד ואף אחד לא היה בא בטענות. זה לא בגלל כישלון של ההנהלה, העובדים או בעל הבית. אז אם בעל הבית לקח והשקיע את הכספים האלה במקומות אחרים, אם זה להקים בית מלון או אם להקים חברה אחרת, אז זה פשע? אז בגלל שהחות'ים תוקפים את מדינת ישראל צריכים להוציא כספים סתם?
"בעלי הבית החזיקו ארבעה וחצי חודשים ולא אמרנו מילה. אתה חושב שזה מצב רגיל שמעבר לארבעה חודשים סוגרים נמל כי מונעים מאוניות להגיע לנמל? מסתכלים על הרווחים של הבעלים בקורונה. נדמה לי שיש חברות עסקיות שקיבלו מיליונים וחילקו אחרי חודש–חודשיים דיבידנד. וזה כשהיתה קורונה, שהיא עולמית, לא משהו שיש רק במדינת ישראל. החברות האלה הן לא תשתיות לאומיות של מדינת ישראל אלא חברות עסקיות שהרוויחו שהמחזור שלהן הוא מעל מיליארד שקל".
אבל כן קיבלתם פיצוי.
"קיבלנו פיצוי שלא מכסה כמעט שום דבר. אנחנו תשתית לאומית של מדינת ישראל. אני לא יכול להגיד סכומים כי אנחנו חברה פרטית. אני יכול להגיד שההוצאות שלנו גבוהות בהרבה מההכנסות".
יש תוכנית של קצא"א להרחיב את כמות הנפט שמשונעת דרך אילת והיא צפויה להשפיע גם עליכם. מה אתה חושב על התוכנית הזו בתור אילתי?
"זה לא כל כך ישפיע על הנמל. אנחנו רק נכניס ונוציא את האוניות. אני חושב שכל עוד עושים הערכה של עלות מול תועלת ומורידים את הסיכון למינימום, אני לא מתנגד, כל עוד שומרים על איכות הסביבה".
זה לא מפחיד אותך שתהיה דליפת נפט במפרץ אילת? זה יכול להרוג את העיר, את השוניות את התיירות.
"אני מסכים איתך, אבל מי אמר שזה יקרה אצלנו ולא בעקבה? גם אז זה יגיע לאילת. מחר אני אגיד לילדים שלי לא לחצות את הכביש כי יש מכוניות? צריך לקחת את הכל בפרופורציות נכונות. קצא"א השקיעה מיליונים במערך של מתן טיפול אם חלילה יהיה זיהום ימי. ישנו המשרד להגנת הסביבה, יש לנו מומחים במדינה שיגידו אם הסיכוי, חלילה, לדליפה גדולה קיים או לא קיים ומה הסבירות שלה. אבל אי אפשר למנוע פיתוח, אי אפשר למנוע עבודה, אי אפשר למנוע בגלל מישהו חושב שזה יכול להוות סיכון".
מה דעתך על הקמה של נמל בעזה?
"אני חושב שזו תהיה טעות להקים נמל בעזה. בזמנו חשבתי שנמל אילת יכול לשמש כגשר לעזה. רוב התורמים של עזה מגיעים מהכיוון של האמירויות, קטאר וסעודיה. אני חושב שהכי טוב להביא את הסחורה לנמל אילת. אנחנו נבדוק אותה ואז שיירות של משאיות ייסעו מכאן לעזה. זה יגדיל את נפח הפעילות שלנו וגם יאפשר סיוע מהמדינות שמסייעות לעזה".
