ניתוחעידן הפחם בייצור חשמל בישראל לא יסתיים בקרוב
ניתוח
עידן הפחם בייצור חשמל בישראל לא יסתיים בקרוב
ברשות החשמל קיימו אתמול דיון על עתיד תחנות הכוח הפחמיות המזהמות, ובו משרד האוצר התנגד להמשך הסבתן לגז. למרות העלות הגבוהה של ההסבה, ברשות מבינים שאין ברירה וחייבים לקדם אותה. נכון לעכשיו, כנראה נמשיך לנשום פחם
בשנים האחרונות הכריזה הממשלה מספר פעמים על סוף עידן הפחם בייצור חשמל, ואף הציבה תאריך יעד: סוף שנת 2025. אולם תהליך סגירת היחידות הפחמיות וההסבה של חלק מהן נדחה שוב ושוב, וכעת נדרשים הרגולטורים להחליט: איך להתקדם מכאן? רשות החשמל קיימה אתמול דיון במטרה להכריע האם להמשיך ולקדם את פרויקט הסבת התחנות הפחמיות, למרות עלותו היקרה. תוצאות הדיון יפורסמו במהלך השבוע הבא, אולם ברקע הדיונים ברור דבר אחד: אזרחי ישראל ימשיכו לנשום פחם, גם בשנים הבאות.
לפי מקור בממשלה, ייתכן כי לבסוף לא תהיה ברירה אלא להמשיך בתהליך ההסבה למרות הדשדוש של חברת החשמל והעלויות הכבדות, אחרת השימוש בפחם עשוי להימשך לפחות עד שנת 2029 או בתרחיש חמור יותר אף 2032, הרבה אחרי היעד שקבעה הממשלה. זאת, מתוך נקודת הנחה שחברת החשמל תצליח לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו.
למרות הכרזות העבר, במכתב ממאי 2023 הבהירה חברת נגה (החברה הממשלתית לניהול מערכת החשמל הארצית) לחברת החשמל כי ״בכל הניתוחים של התמודדות עם תרחישי החירום עד 2030, קיימת הסתמכות על יכולת של הפעלה של כלל היחידות הפחמיות בפחם״.
כעת נראה כי סביב שולחן הדיונים מטילים ספק ביכולת להפסיק את השימוש בפחם בשנים הקרובות. ל"כלכליסט" נודע כי משרד האוצר התנגד בדיון שהתקיים אתמול להמשך פרויקט ההסבה. באוצר סבורים כי חברת החשמל לא תצליח לעמוד בלוח הזמנים שהגדירה הממשלה. גם בחברת החשמל לא ממהרים להמשיך בפרויקט מפני שעלות ההסבה של יחידות ייצור החשמל מפחם לגז טבעי גבוהה ולא בהכרח כדאית כלכלית.
בקרב גורמים בממשלה הועלתה האפשרות להקים יחידת ייצור חשמל חדשה בגז באזור חדרה שתחליף את התחנות הפחמיות, ובכך לוותר על ההסבה. עם זאת, נראה שלמהלך כזה אין היתכנות פוליטית.
כיום פועלות בישראל עשר יחידות ייצור חשמל באמצעות פחם — ארבע בתחנת רוטנברג שליד אשקלון ושש באורות רבין שבחדרה. על פי החלטת הממשלה מ־2019, ארבע יחידות ייצור החשמל הפחמיות ברוטנברג יוסבו לגז טבעי, יחד עם שתי יחידות באורות רבין. ארבע היחידות הנותרות באורות רבין יעברו למצב "שימור", כלומר יופעלו רק במצבי חירום קיצוניים. בשל הרצון להפסיק את ייצור החשמל בפחם, הוחלט שלא להתקין בחלק מהיחידות הפחמיות סולקנים, שמטרתם להפחית את הפליטות מהפקת החשמל.
פרויקט הסבת התחנות הפחמיות מתעכב לא מעט שנים מסיבות שונות. הסיבה האחרונה היא עזיבת מומחים זרים את הארץ בשל המלחמה, מה שיגרור את הדחייה לתקופה נוספת. בינתיים, הציבור ממשיך לנשום את הפחם המזהם. נכון להיום, רק יחידת ייצור אחת ברוטנברג הוסבה לגז טבעי, ועדיין לא במלואה.
חברת החשמל אמורה להשלים את ההסבה של שתי היחידות הראשונות ברוטנברג, ולאחריהן רשות החשמל, שבראשה עומד אמיר שביט, תבחן את הכדאיות הכלכלית של הפרויקט ותחליט אם יש מקום לממן את ההסבה של שאר היחידות באמצעות תעריף החשמל. כעת נראה שהסבת התחנות אינה בהכרח כדאית מבחינה כלכלית. המשמעות האפשרית היא שפרויקט ההסבה לא יושלם והתחנות הפחמיות ימשיכו לפעול.
גורמים מקצועיים במשרדי הממשלה הציעו שבמקום הסבת התחנות הפחמיות לגז טבעי תאושר הרחבתה של תחנת הכוח הפרטית של OPC בחדרה, וייצור החשמל בתחנות הפחמיות ייפסק.
עם זאת, לא בטוח שהמהלך יהיה אפקטיבי שכן הכוונה היא להשאיר את התחנות הפחמיות זמינות למקרי חירום. כמו כן, לאחרונה אושרה תחנת OPC בוועדות התכנון. במאי אשתקד עלתה הקמת התחנות להצבעה בממשלה ולא אושרה, וככל הנראה עקב לחץ פוליטי של ראשי רשויות בסביבה. כלל לא בטוח שבכוונת השרים לאשר כעת את התחנה, גם אם ייסגרו התחנות הפחמיות.
ייצור חשמל באמצעות פחם הוא גם יקר יותר וגם מזהם יותר מייצור באמצעות גז טבעי, ובעיקר ביחידות ייצור חשמל חדשות שבהן שיעור הנצילות גבוה יותר. כלומר, כמות החשמל שניתן להפיק מאותה כמות של גז טבעי, גדולה יותר. לפי הערכות של חברת החשמל, הנצילות ביחידות המוסבות לאחר ההסבה תהיה כ־38% לעומת נצילות ממוצעת של יחידות ייצור קיימות בגז שעומדת על 46%. מדובר בפער משמעותי, שגורם לכך שהיחידות הפחמיות מזהמות יותר ויקרות יותר, שכן הן נאלצות לשרוף כמות גדולה יותר של חומר מזהם.
לפי חקיקה שעברה בהסכמת המשרד להגנת הסביבה במאי 2023 במסגרת חוק ההסדרים, חוק אוויר נקי שונה כך שתחנות כוח מזהמות יוכלו לעבור על היתר הפליטה ולזהם יותר מכפי שהותר להן.
בשנת 2016 פנה למשרד האנרגיה ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות פרופ׳ איתמר גרוטו והתריע כי יחידות 4-1 של תחנת הכוח בחדרה מובילות לתוספת תמותה מזיהום אוויר של 35 מקרים בחדרה ו־13 בפרדס חנה מדי שנה. עוד הבהיר כי סגירה של התחנות הפחמיות ברוטנברג באשקלון ובאורות רבין בחדרה תמנע תמותה מוקדמת של כ־200 איש בשנה באזור בשל השפעת התחנות. לפי הערכות של OECD, מדי שנה מתים בישראל כ־2,500 בני אדם מזיהום אוויר. כמחצית מהמקרים מיוחסים להשלכות שריפת הדלקים בסקטור האנרגיה, ובראשם פחם. משק החשמל אחראי לא רק לתחלואה ותמותה מזיהום אוויר, אלא גם ל־48% מפליטות גזי החממה (בשל שימוש בפחם וגז). ב־2022 נחשבה תחנת הכוח אורות רבין בחדרה למפעל המזהם בישראל, לפי דו״ח מרשם הפליטות לסביבה של המשרד להגנת הסביבה, ובמקום השני תחנת הכוח רוטנברג באשקלון.
לפי דו"ח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, העיכוב בסגירת היחידות הפחמיות בחדרה (מאז יוני 2022) גרר עלות כספית של כ־5.8 מיליארד שקל למשק. זאת, כתוצאה מעלות חיצונית הנגרמת למשק כתוצאה מזיהום אוויר, לצד התייקרות משמעותית במחירי הפחם. ייצור החשמל לצרכן הביתי באמצעות פחםה ביחידות 4-1 גרם לעלייה ניכרת של 19% ברכיב האנרגיה של מחירי החשמל ממאי 2022 עד ינואר 2023, ועלייה זו השפיעה ישירות על מחיר החשמל במשק בשנת 2022. בזמן שהמדינה מתמהמהת במעבר לאנרגיה מתחדשת נקייה, עלה שיעור פליטות גזי החממה מתחנת הכוח בחדרה ב־2%.
נזק נוסף שגרם עיכוב סגירת היחידות הפחמיות הוא שינוי במקור רכש הפחם, שהוביל לעלייה ברמת הזיהום בזמן הזה. עקב המחסור העולמי בפחם, היחידות מופעלות באמצעות פחם עתיר גופרית, בתכולה גבוהה בכ־30% יותר מאשר בעבר.
