ייעול הליכים או פתח לפוליטיקה? החוק לשיקום העוטף מציע מעקף למוסדות התכנון הארציים
ייעול הליכים או פתח לפוליטיקה? החוק לשיקום העוטף מציע מעקף למוסדות התכנון הארציים
החוק שפורסם אמש להערות הציבור מציע להקים בהוראת שעה ל-5 שנים "ועדה אזורית לתכנון ובנייה". תזכיר החוק קובע כי סמכותה של הוועדה תגבר על תוכניות מתאר ארציות או מחוזיות, ויהיו לה "כל הסמכויות והתפקידים של המועצה הארצית". ארגון אדם טבע ודין: "הוועדות הזמניות מייצרות מצב שבו מה שהמלך רוצה - עושים"
ייעול הליכים או פתח ללחצים פוליטיים? תזכיר החוק לשיקום עוטף עזה ("חוק חידוש ופיתוח חבל התקומה") פורסם אמש (ג') להערות הציבור ומציע להקים בהוראת שעה ל-5 שנים במסגרת חוק התכנון והבנייה "ועדה אזורית לתכנון ובנייה". הוועדה תורכב מנציג של שר הפנים, מתכנן, ראש מינהלת תקומה, עוד 6 נציגי שרים, 5 נציגים של הרשויות המקומיות בתחום הוועדה האזורית ונציג ארגוני הסביבה.
ע"פ חוק התכנון והבנייה, כוללת מערכת התכנון בישראל את המועצה הארצית לתכנון ובנייה, 6 ועדות תכנון ובנייה מחוזיות ו-131 ועדות תכנון ובנייה מקומיות. אולם, החל מ-2004 יוזמת המדינה הקמת ועדות זמניות, ע"פ הוראת שעה, המערערות את מסגרת התכנון הנורמטיבית. כך, ב-2002 הוקמה הות"ל (וועדה לתשתיות לאומיות), וב-2014 הוקמה הותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור), שבימים אלה הממשלה מבקשת להפוך מזמנית לקבועה. יוזמת הוועדות האזוריות מצטרפת לרשימה. מה שמשותף לכל הוועדות האלה הוא הרצון להאיץ את הליכי התכנון ולענות על צרכי שעה.
על רקע טענות הערים אופקים, נתיבות, אשקלון ורהט על כך שאינן נמצאות בתחום הטיפול של מינהלת תקומה, תזכיר החוק לא מגדיר (בינתיים) את תחום השיפוט של הוועדה האזורית, אלא רק קובע ששר הפנים יוכל לקבוע את גבולות הוועדה האזורית בתוך 45 יום מתחולת החוק. בתזכיר החוק יש התייחסות ראשונה, אם גם עמומה, לאזור הגליל העליון והגליל המערבי, שפונה והרוס בחלקו: התזכיר קובע כי שר הפנים יוכל בעת צורך להקים ועדה אזורית נוספת.
עוד קובע תזכיר החוק כי סמכותה של הוועדה תגבר על תוכניות מתאר ארציות או מחוזיות, ויהיו לה, בתחומה, "כל הסמכויות והתפקידים של המועצה הארצית". היתרון של הוועדה החדשה יהיה לא רק בטווח התכנון המתארי, אלא גם בנושא הנפקת היתרים - ליו"ר הוועדה יהיו גם סמכויות של יו"ר ועדה מקומית לתכנון ובנייה.
עו"ד אלי בן ארי מעמותת אדם טבע ודין מסר לכלכליסט: "מבחינתנו זה עוד חוליה בשרשרת ההרס של מערכת התכנון המרחבי של מדינת ישראל, שהיתה אמורה להתבסס על ראייה כוללת. הוועדות הזמניות מייצרות מצב שבו מה שהמלך רוצה - עושים. הוועדות האלה הן פתח ללחצים נקודתיים, פוליטיים ויזמיים. בעיני, לא צריך את הוועדה האזורית החדשה לחבל תקומה. אם רוצים לשקם את אזור עוטף עזה נכון היה להשקיע בוועדה המחוזית דרום".
בן ארי הוסיף כי "בדומה לות"ל ולותמ"ל, כך גם בוועדה האזורית החדשה יהיו היועצים בתחומי הסביבה והתחבורה פרטיים, ולא נציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים. זה אומר שאלו יהיו יועצים שיש חשש שלא האינטרס הציבורי יעמוד לנגד עיניהם. בסופו של דבר, האינטרס הראשון שלהם הוא פרנסתם".
מהחברה להגנת הטבע נמסר, כי "הוועדה המוצעת, תקבל את כל הסמכויות שיש לוותמ"ל ולוות"ל – ועדות ארציות עוקפות תכנון, שידועות ככאלה שלא "סופרות" תושבים ורשויות מקומיות, ומתכננות להם מעל הראש, בניגוד לרצונות ולצרכים שלהם, כמעט ללא הליכים של שיתוף ציבור, יכולת התנגדות, או אפשרות להגשת עררים.
"הוועדה תהיה מורכבת מרוב מוחלט של נציגי ממשלה וכלל לא ברור, שהמשרד להגנת הסביבה, אשר בדרך כלל משמש במוסדות התכנון הגורם אשר אמור לשמור על איכות חייהם ובריאותם של התושבים, יהיה אחד מהחברים. המשמעות היא, שהממשלה תהיה מסוגלת לעשות ככל העולה על רוחה, לפי מיטב שיפוטה, צרכיה ורצונותיה ולשלטון המקומי, כמו גם לציבור, לא יהיה כיצד למנוע זאת.
"בנוסף, הוועדה תוכל לתכנן כל דבר, ללא יכולת של הציבור להתערב ולהשפיע - הממשלה תוכל למקם במרחב הזה, כל מיזם, או תשתית, שהיא תהיה מעוניינת בו, לרבות תחנות כוח מזהמות, אתרי הטמנה וטיפול בפסולת, מתיחת קווי מתח עליון, הקמת יישובים חדשים, הקמת שכונות חדשות ועוד. כל מיזם שהיא תרצה לבצע, היא תוכל לעשות במסגרת הוועדה, בקלות, וללא יכולת להתנגד לכך".
