בלעדימנכ"ל האוצר: "משה גפני לוקח את המדינה בשבי, נוהג בחוסר אחריות"
בלעדי
מנכ"ל האוצר: "משה גפני לוקח את המדינה בשבי, נוהג בחוסר אחריות"
בדיון חסוי של הנהלת האוצר תקף שלומי הייזלר את יו"ר ועדת הכספים שמעכב אישור של גזרות תקציביות הכרחיות עד שתוספת השכר למורים חרדיים תובטח במלואה. ללא אישור עד סוף מושב החורף של הכנסת, צפויה הורדה נוספת בדירוג האשראי של ישראל
"משה גפני לוקח את מדינת ישראל בשבי בגלל 'אופק חדש' לחרדים. הוא מתנהג בחוסר אחריות ופוגע במדינת ישראל. הוא לקח אותנו בני ערובה ולא מקדם את הצעדים. זו שערוריה", כך התבטא מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר נגד יו"ר ועדת הכספים בדיון שקיימה הנהלת האוצר ביום רביעי שעבר דיון בנושא התקציב. השורה התחתונה של הדיון היתה חד־משמעית: ללא אישור החבילה הפיסקאלית המלאה, ללא חוק מילצ'ן המעודכן ועם החששות מהתלקחות מלחמה הצפון – הורדת דירוג אשראי נוספת לישראל היא דבר ודאי. עוד הוסיף הייזלר באותו דיון חסוי: "אנחנו בזמן פציעות. אין לנו ברירה, חייבים ללכת על זה (אישור הצעדים, א.פ.) בכל הכוח ולאשר את זה".
מנכ"ל האוצר הזהיר מפני תרחיש הבלהות שיקרה כי אם יתרחשו שלושת האירועים במקביל עד סוף מושב הכנסת. לפי גורמים שנכחו בדיון ושוחחו עם "כלכליסט", הייזלר קבע כי שלושת הדברים יחד יביאו "להורדת דירוג ודאית".
על פי חוק מילצ'ן המעודכן, הפטור מדיווח על הכנסות בחו"ל לעולים חדשים יבוטל (היום הפטור הוא לא רק על תשלום מסים אלא על דיווח בכלל), ורשות המסים תוכל למסור מידע לרשות מסים במדינה זרה, כולל זיהוי בעל החשבון ומטרות פתיחת החשבון.
מושב החורף של הכנסת יסתיים בעוד שבועיים, והכרעות חברות הדירוג והאיחוד האירופי צפויות להתקבל כבר בשבועות, ואף בימים הקרובים. מושב הקיץ ייפתח ב־19 במאי, רק בעוד חודשיים.
למרות הבטחות הממשלה והפקידים לחברות הדירוג, ישנם חמישה צעדי התאמה (גזירות) שגפני סירב להעלות לאישור יחד עם תקציב המדינה המתוקן לשנת 2024 בסכום כולל של 400 מיליון שקל ב־2024, וב־6.6 מיליארד שקל בהבשלה מלאה על פני כל התקופה, 2027-2024. הצעדים הללו הם הטלת מס פחמן, הטלת אגרות רכב חשמלי, ייקור השירות של מתקני תדלוק אוטומטיים, העלאת מס רכישה של דירות והעלאת מסים על השכרת נדל"ן.
הסיבה לעיכוב ברורה לטענת הייזלר: גפני (יהדות התורה) לקח את חבילת הגזירות כבת ערובה עד שכל הכסף של "אופק חדש" למורים החרדים ייכנס כתקנה "רגילה" לתקציב, ולא בדפי החלפה (סעיף רזרבה), כפי שדורשים אנשי משרד המשפטים. במתכונת הנוכחית החרדים יקבלו את מלוא הסכום שהובטח להם, אך הדבר מצריך אישור חוזר של ועדת הכספים באמצע השנה - אישור שגפני והמפלגות החרדיות אינם מעוניינים בו, כדי לא להעיר שוב את הדיון הציבורי והביקורת.
הסיבה שמשרד המשפטים דרש דרישה זו היא שמערכת החינוך החרדית היא פרטית, איננה מפוקחת ואיננה מלמדת מקצועות ליבה, והדבר פוגע בעיקרון השוויון מול מורות בחינוך הממלכתי שכן מפוקחות, וחייבות להגדיל שעות עבודה כדי לקבל את התוספת. יתרה מזו, כעת גם ידוע כי חלק מהכספים האלו כלל לא מיועד למורים, אלא לעסקנים פוליטיים השייכים למנגנונים של החינוך החרדי. לכן ההתעקשות של משרד המשפטים היא בגדר מינימום נדרש.
הסוגייה השנייה קשורה לחוק מילצ'ן החדש. "אם החקיקה לא תעבור במלואה עד סיום המושב, ישראל תידרש לבקש דחייה נוספת בהגשת דו"ח הביקורת, הבקשה ככל הנראה לא תאושר, ולכן במקרה כזה ישראל תצטרף ל'רשימה השחורה'", כתבו הייזלר ומנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' לגפני. "לכן, לאור הפגיעה הפוטנציאלית הצפויה לכלכלת ישראל ולמעמדה הבינלאומי, אנו מוצאים להציף בפניכם את הדחיפות וההכרח בהעברת הצעות החוקים עוד במושב החורף הנוכחי, ויש צורך דחוף לקבוע דיונים בוועדות מוקדם ככל שניתן". גפני לפחות הסכים בסוף השבוע האחרון לכנס דיון ליום שלישי (אחרי שהשניים פנו היישר לראש הממשלה) בחוק מילצ'ן, שגם אותו עיכב.
מספיק עם הבזבוזים
באותה ישיבה עלתה סוגיה לוהטת נוספת: האם להציג לממשלה "נומרטור" חדש. חוק הנומרטור מיועד להצביע על גודל ההתאמות, הן בצד ההכנסות והן בצד ההוצאות, שיש לעשות כדי לעמוד ביעדים הפיסקאליים, לרבות יעד או תקרת הגירעון. לפי הנומרטור הישן, הגירעון הממוצע החזוי לשנות התוכנית התלת־שנתית גדל בכ־2% תמ"ג (כ־40 מיליארד שקל בשנה), והוא כעת צפוי לעמוד על 3.5% בשנת 2025, על 3.3% בשנת 2026, ועל 3% בשנת 2027. אלא שמתברר כי הנומרטור הזה לא רלוונטי, וצפוי להתעדכן כלפי מעלה בגלל הכספים שגפני מעכב.
כבר כעת חסרים אותם 500-400 מיליון שקל ב־2024, אך בשנים 2026-2025 החוסר יתפח בהרבה, ועל הממשלה למצוא מקורות של 2 מיליארד שקל מדי שנה, כלומר 4 מיליארד שקל לפחות (הצעדים של החבילה הפיסקאלית הולכים ונהים משמעותיים יותר עם הזמן מבחינה תקציבית).
השאלה הגדולה היא אם להגיש נומרטור חדש כעת או להמתין. לפי החוק, משרד האוצר לא חייב להציג נומרטור כעת, אך הוא רשאי להגיש נומרטור בכל עת אם הוא סבור שחלו שינויים דרמטיים שישפיעו על התמונה המאקרו־כלכלית ומצדיקים הצגה של מסמך מעודכן.
היועץ המשפטי של האוצר, אסי מסינג, הציע להגיש מייד נומרטור חדש כדי שהממשלה תדע איפה היא עומדת. הייזלר תמך בעמדה של מסינג, וטען כי גם אם מדובר בסטייה של 400 מיליון שקל בשנה הנוכחית, והבעיה הגדולה תתחיל רק ב־2025, חשוב שהממשלה תדע כבר עכשיו מה מצבה הפיננסי.
יתרה מזו, מתברר כי לפי חוק הנומרטור, ברגע שהאוצר מגיש את הנומרטור עם פערים, הממשלה כבר "מסונדלת", ולא רשאית לבצע הוצאה נוספת עד שלא תעשה את ההתאמות הנדרשות.
באוצר רוצים למנוע מהממשלה להמשיך לפזר כספים לכל עבר ללא ההתאמות, קל וחומר כאשר חברות הדירוג בוחנות את הממשלה ואת הכנסת בזכוכית מגדלת לקראת הכרעת הדירוג. באוצר גם מבינים כי אף ש־400 מיליון שקל אינם אירוע "מאקרו", יש לסכום הזה חשיבות סמלית, הוא מאותת לשווקים ולמשקיעים על מידת המחויבות של הממשלה למדיניות תקציבית אחראית.
הגירעון רק מתרחב
ב־2023 קבעה הממשלה גירעון של 3.7% תמ"ג, אך בסוף הוא עמד על 4.2% תמ"ג או על 5% תמ"ג לפי הגדרת הלמ"ס (שלוקחת בחשבון את קרן הפיצויים). תקרת הגירעון ל־2024 נקבעה לפי התקציב המתוקן על רמה מאוד גבוהה, 6.6% תמ"ג, ורוב השחקנים במשק סבורים כי גם השנה הממשלה לא תצליח לעמוד בו. זאת בעיקר אחרי שכבר בפברואר זינק הגרעון השנתי ל־5.6% תמ"ג.
אך יש סיבה נוספת: המתחים בין אגפי האוצר נמצאים בשיא שלא נצפה במשרד הכלכלי החשוב בישראל אי פעם, בעיקר בין אגף התקציבים לחשב כללי, אך בין שני אגפים למנכ"ל ולאגף כלכלן ראשי.
הנומרטור שהוגש בפברואר האחרון הוכן על ידי אגף התקציבים (פרק הוצאות) והכלכלן הראשי (תחזית הכנסות), ללא התייעצות עם מנכ"ל אוצר, וזו הסיבה שהייזלר מבקש להגיש מסמך חדש. עכשיו רק נותר לוודא כי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שלא נצפה במשרד זה שבועות, יסכים להעלות את המסמך הזה לממשלה.
